כיסוי ראש אחר חדר יחוד

[משיב כהלכה]

גדולי ישראל גם שהתירו חדר יחוד לכתבו שאינו נכון לעשות חיבוק ונישוק. (מכתב של הגרח"ק, ר' ניסים קרליץ, ועוד כמה גדולי ישראל) שיש חששות הוצאת שז"ל, וקישוי שלא לשם מצוה, ואכמ"ל.

מבלי להיכנס למקור הדברים, האם יש מכתב כזה, או אין מכתב כזה, ומה ערך יש למכתבים וחתימות בשם גדולים וכו', לא מובן מה אתה רוצה - אם יש חשש כזה בחיבוק ונישוק, תצא בקריאה של חיבה לא לחבק ולנשק... וכפי שאותם גדולים שאתה מדבר בשמם לא קראו לבטל לגמרי את החדר ייחוד (אגב, כל אותם שכתבו לקיים המנהג, כתבו לא לחבק ולנשק? או שאתה עושה גזירה שווה מהפשקוויל בחתימת גדולי ישראל?)

כמו כן ענין השז"ל הנ"ל אינו פשוט כלל, כי לפי דעת החוקרים אינו אלא נוזל סיכה ותו לא, ואין בו תאי זרע כלל, והמצאות תאי זרע בנוזל זה היא נדירה ביותר. וממילא מהיכי תיתי לומר שיש בזה שז"ל. וגם לפי שיטתך צריך להיות כל אחד מכה ובועל בליל הטבילה, כי חיבוק ונישוק יביאו לידי "שז"ל".

ואם תשיבני מדברי האור החיים (וז"ל: "לחששת צדיק וישר ונאמן רוח לבל יכשל במכשול האנושי אשר יתאוו תאוה קודם קרוב אליה ויטיפו ממנו צחצוחי טומאה קודם התחלת מצוה"), אדרבה מלשונו מוכח שזה מכשול אנושי, דהיינו שכל בני אדם נכשלים בו, רק לגודל מעלתו של אותו צדיק, נמנע גם מזה.

 

[אלישמע]

לא הייתי באיזור כמה ימים, אני חוזר אחורנית

@אור יעקב
אתה מכביר במילים ומתעלם מהנקודה המרכזית.
אני מודה ומתוודה: התירוץ המוזר שהעלית אכן מופיע ביבי"ע, או קיי, אז הסימני שאלה מופנים אליו.
זה שהתירוץ הובא ביבי"א אינו הופך אותו לבלתי מוקשה שהפרוץ מרובה בו על העומד.
ומי שרוצה להחמיר על הציבור ביום כפרת עונות, צריך להורות:
א' שהכלה תכסה ראשה גם אם לא תעשה חדר יחוד. ב' שלא לברך ז' ברכות אחר ברכהמ"ז.
מי שלא מחמיר בזה, ומסתמך על כל מיני תירוצים ורעיונות וכללים וצירופים, עליו להבין שיש אחרים שיש להם קולות אחרות.
שאר הדיונים הם סטייה מהנושא המרכזי.

 

[אור יעקב]

א' שהכלה תכסה ראשה גם אם לא תעשה חדר יחוד.

על זה עניתי דיש כאן ס"ס להקל עליה ובפרט שדעת מרן השו"ע לא לחייב אותה (ובפרט שהמנהג הנ"ל מפוקפק כמו שמרן זצוק"ל העיר).
(צא וראה שמשנתו אחרונה של מרן זצוק"ל דעבדינן ס"ס אפי' לברך היכא שדעת מרן לברך, וכ"ש בנידון דידן)

ב' שלא לברך ז' ברכות אחר ברכהמ"ז.

על זה גם עניתי דיש ס"ס לברך כמו שכתבתי (שמא החופה כמ"ד כלונסאות ושמא הוי סעודא אריכתא) וכ"ש בצירוף האומרים שהוי מנהג.

מי שלא מחמיר בזה, ומסתמך על כל מיני תירוצים ורעיונות וכללים וצירופים,

אני חושב שהדברים הנ"ל מאוד ברורים.
אם יש לך הערות על הנ"ל לגופו של עניין אשמח.

 

[אור יעקב]

תצא בקריאה של חיבה לא לחבק ולנשק...

תצא בקריאה לא לחבק ולנשק.
תצא בקריאה שיעשו זאת בתור "חומרא".
תצא בקריאה שלא יעשו זאת ברעש ובצלצולים.
תצא בקריאה שהכלה תבוא בפאה ולא בגילוי שערות.

- זה גופא כל הבעיות שנגרמות מכך...

 

[אור יעקב]

כמו כן ענין השז"ל הנ"ל אינו פשוט כלל, כי לפי דעת החוקרים אינו אלא נוזל סיכה ותו לא, ואין בו תאי זרע כלל, והמצאות תאי זרע בנוזל זה היא נדירה ביותר. וממילא מהיכי תיתי לומר שיש בזה שז"ל. וגם לפי שיטתך צריך להיות כל אחד מכה ובועל בליל הטבילה, כי חיבוק ונישוק יביאו לידי "שז"ל".

התכוונתי שישנם כמה שההתרגשות וכל המסביב גורמים להם לשז"ל גמור ולא לטיפין הקטנים.

 

[תורת אמת]

תצא בקריאה לא לחבק ולנשק.
תצא בקריאה שיעשו זאת בתור "חומרא".
תצא בקריאה שלא יעשו זאת ברעש ובצלצולים.
תצא בקריאה שהכלה תבוא בפאה ולא בגילוי שערות.

- זה גופא כל הבעיות שנגרמות מכך...

ולכן שיצאת בקריאה על הכיסוי ראש, כוונתך היתה אחת, לא לעשות חדר ייחוד...

 

[אור יעקב]

אני דיברתי על המנהגים הנ"ל, שלא ראו גדולי ישראל בכל הדורות צורך לבטלם משום "מנהג מכוער".

כי זה מנהגים שהיו נוהגים מאז ומעולם, אבל לא "לחדש" מנהגים כאלה.

- אפשר לעשות חדר יחוד בצנעא כמש"כ לעיל ולא "לחדש" ברעש ובצלצולים.

 

[כאחד העם]

על זה עניתי דיש כאן ס"ס להקל עליה

ל זה גם עניתי דיש ס"ס לברך כמו שכתבתי

א"א לתפוס את החבל משני הקצוות

מצד אחד לומר- יש פה ספק ספיקא שלא תכסה ראשה כי אנו סוברים שהכלונסאות זה לא חופה
אך מאידך לומר- שכן אפשר לברך ז' ברכות כי יש ספק ספיקא שכבר היא נשואה ע"י הכלונסאות

זה לא ספק ספיקא- אלא תרתי דסתרי, בכל נושא לומר דבר והיפוכו

 

[אלישמע]

על זה עניתי דיש כאן ס"ס להקל עליה...

ע"ז עניתי דאם אתה מיקל מכח צירופים וכללים, עליך להבין שלאחרים יש כללים אחרים וקולות אחרות.

על זה גם עניתי דיש ס"ס לברך כמו שכתבתי (שמא החופה כמ"ד כלונסאות ושמא הוי סעודא אריכתא) וכ"ש בצירוף האומרים שהוי מנהג.

ע"ז עניתי שהצירופים הללו הם כלאים מגוחכים זב"ז ואינם אלא בריחה מהטענה (וסעודה אריכתא כלל לא קשור).

אני חושב שהדברים הנ"ל מאוד ברורים.

גם אני.

אם יש לך הערות על הנ"ל לגופו של עניין אשמח.

כנ"ל גם אני.

 

[משיב כהלכה]

תצא בקריאה לא לחבק ולנשק.
תצא בקריאה שיעשו זאת בתור "חומרא".
תצא בקריאה שלא יעשו זאת ברעש ובצלצולים.
תצא בקריאה שהכלה תבוא בפאה ולא בגילוי שערות.

- זה גופא כל הבעיות שנגרמות מכך...

כל ה"בעיות" הללו הן שוליות לגמרי. חוץ מכיסוי ראש שזהו הנדון דידן, לענ"ד אין בעיה אבל אה"נ שישימו פאה וימשיכו עם פאה לכל ימי חייהן.

 

[משיב כהלכה]

התכוונתי שישנם כמה שההתרגשות וכל המסביב גורמים להם לשז"ל גמור ולא לטיפין הקטנים.

שטויות והבלים. ודי בזה.

 

[אור יעקב]

על זה עניתי דיש כאן ס"ס להקל עליה ובפרט שדעת מרן השו"ע לא לחייב אותה (ובפרט שהמנהג הנ"ל מפוקפק כמו שמרן זצוק"ל העיר).
(צא וראה שמשנתו אחרונה של מרן זצוק"ל דעבדינן ס"ס אפי' לברך היכא שדעת מרן לברך, וכ"ש בנידון דידן)

על זה גם עניתי דיש ס"ס לברך כמו שכתבתי (שמא החופה כמ"ד כלונסאות ושמא הוי סעודא אריכתא) וכ"ש בצירוף האומרים שהוי מנהג.


אני חושב שהדברים הנ"ל מאוד ברורים.
אם יש לך הערות על הנ"ל לגופו של עניין אשמח.

הרב @אלישמע אם יש לך טענות לגופו של עניין, תענה.
לא לברוח למקומות אחרים.
- הבאתי לך סיבות מאוד ברורות למה שאנחנו נוהגים, בניגוד לכך שלעניין הכיסוי ראש יש לך רק דעת מיעוט שאומרים שהאשה לא חייבת בכיסוי ראש ורוב ככל הפוסקים חולקים על סברא זאת.

 

[יעקבי]

ורוב ככל הפוסקים חולקים על סברא זאת

מרן הגר"מ פיינשטיין מספיק בר סמכא לפסוק כוותיה.
ומי לנו אריה דבי עילאי כמותו.

 

[אור יעקב]

א"א לתפוס את החבל משני הקצוות

מצד אחד לומר- יש פה ספק ספיקא שלא תכסה ראשה כי אנו סוברים שהכלונסאות זה לא חופה
אך מאידך לומר- שכן אפשר לברך ז' ברכות כי יש ספק ספיקא שכבר היא נשואה ע"י הכלונסאות

זה לא ספק ספיקא- אלא תרתי דסתרי, בכל נושא לומר דבר והיפוכו

באמת לא הבנתי את הדחיה שלך...
וכי בכלל שלשיטתנו האשה לא נשואה א"א לצרף לס"ס את האומרים שהיא נשואה!?
על מה בנוי כל הס"ס בעולם??
על שתי שיטות שאנחנו לא פוסקים להלכה אבל "בצירוף" סומכים עליהם.

 

[אבני הכותל]

למעשה הדבר שלא מובן לי, ואשמח אם הרב @אור יעקב יתייחס אליו ספציפית.
כיום המנהג בכל תפוצות ישראל לברך ז' ברכות בזמן החופה, ועוד פעם לאחר סעודת החתונה.
והנה על הברכות בזמן החופה ענה הרב יצחק ב' תשובות, א' שזה ברכות השבח ולא צריך שיהיה עובר לעשייתן. ב' שנחשבת נשואה ע"י הכלונסאות.
[אינני נכנס כעת לסתירה שיש בין ב' התשובות האלו, ובפרט שהביא ב' תשובות אלו משמו של הגר"ע עטיה].

השאלה היא - לפי התשובה הראשונה שהיא באמת לא נשואה עדיין [אלא שלא צריך עובר לעשייתן כיון שזה ברכות השבח], כיצד מברכים שוב לאחר סעודת החתונה, וכי מי שרואה ברקים או רעמים יכול לברך פעמיים עושה מעשה בראשית / שכוחו וגבורתו מלא עולם?

על שאלה זו - כמדומני לא היה תשובה או התייחסות.

נ.ב. שאלה זו הובאה לעיל בדברי הרבנים @אלישמע ו @כאחד העם .

 

[אור יעקב]

למעשה הדבר שלא מובן לי, ואשמח אם הרב @אור יעקב יתייחס אליו ספציפית.
כיום המנהג בכל תפוצות ישראל לברך ז' ברכות בזמן החופה, ועוד פעם לאחר סעודת החתונה.
והנה על הברכות בזמן החופה ענה הרב יצחק ב' תשובות, א' שזה ברכות השבח ולא צריך שיהיה עובר לעשייתן. ב' שנחשבת נשואה ע"י הכלונסאות.
[אינני נכנס כעת לסתירה שיש בין ב' התשובות האלו, ובפרט שהביא ב' תשובות אלו משמו של הגר"ע עטיה].

השאלה היא - לפי התשובה הראשונה שהיא באמת לא נשואה עדיין [אלא שלא צריך עובר לעשייתן כיון שזה ברכות השבח], כיצד מברכים שוב לאחר סעודת החתונה, וכי מי שרואה ברקים או רעמים יכול לברך פעמיים עושה מעשה בראשית / שכוחו וגבורתו מלא עולם?

על שאלה זו - כמדומני לא היה תשובה או התייחסות.

נ.ב. שאלה זו הובאה לעיל בדברי הרבנים @אלישמע ו @כאחד העם .

שאלה באמת יפה, שגם אני עמדתי על זה בזמנו.
כרגע אני לא ליד ספרים - אי"ה יותר מאוחר אבדוק את הנושא.
יישר כח.

 

[אור יעקב]

למעשה הדבר שלא מובן לי, ואשמח אם הרב @אור יעקב יתייחס אליו ספציפית.
כיום המנהג בכל תפוצות ישראל לברך ז' ברכות בזמן החופה, ועוד פעם לאחר סעודת החתונה.
והנה על הברכות בזמן החופה ענה הרב יצחק ב' תשובות, א' שזה ברכות השבח ולא צריך שיהיה עובר לעשייתן. ב' שנחשבת נשואה ע"י הכלונסאות.
[אינני נכנס כעת לסתירה שיש בין ב' התשובות האלו, ובפרט שהביא ב' תשובות אלו משמו של הגר"ע עטיה].

השאלה היא - לפי התשובה הראשונה שהיא באמת לא נשואה עדיין [אלא שלא צריך עובר לעשייתן כיון שזה ברכות השבח], כיצד מברכים שוב לאחר סעודת החתונה, וכי מי שרואה ברקים או רעמים יכול לברך פעמיים עושה מעשה בראשית / שכוחו וגבורתו מלא עולם?

על שאלה זו - כמדומני לא היה תשובה או התייחסות.

נ.ב. שאלה זו הובאה לעיל בדברי הרבנים @אלישמע ו @כאחד העם .

מצאתי בשו"ת ברכת יהודה שדן בנושא ואביא פה מה שכתב על כך.
(וכן עייו בשושנת העמקים עמ' שכו שעמד על קושייא זאת)

 

[אלישמע]

מצאתי בשו"ת ברכת יהודה שדן בנושא ואביא פה מה שכתב על כך.
(וכן עייו בשושנת העמקים עמ' שכו שעמד על קושייא זאת)

הצג קובץ מצורף 5938הצג קובץ מצורף 5936הצג קובץ מצורף 5937

פלפול זה בשם הגרנ"ט אינו מעלה ואינו מוריד, לפי שמרן בשו"ע כלל לא פסק את החידוש הזה,
אז איך אפשר להנהיג למעשה (ע"פ מרן) את מה שמרן לא פסק.
(ואפי' שהיו מהגאונים לפני כמה מאות שנים שברכו פעמיים, לדידן שהולכים ע"פ מרן לא נפק"מ).

 

[אבני הכותל]

מצאתי בשו"ת ברכת יהודה שדן בנושא ואביא פה מה שכתב על כך.
(וכן עייו בשושנת העמקים עמ' שכו שעמד על קושייא זאת)

הצג קובץ מצורף 5938הצג קובץ מצורף 5936הצג קובץ מצורף 5937

יפה מאוד.
אבל -
א. התירוץ ממש לא מובן. מה החילוק בין הקניינים לבין הברכות? [זה אולי יובן ע"פ שיעור כללי של אחד מראשי הישיבות, אבל לא לפוסקי הלכה...]
ב. זה עדיין לא עונה על הקושיה על הרב יצחק. כי הרב יצחק תירץ [בחד תירוצא] שמברכים בשעת החופה בגלל שזה ברכות השבח ולא צריך עובר לעשייתן. ואם ננקוט כמו התירוץ של הרב ברכה, א"כ אין ראיה שלא צריך עובר לעשייתן בברכות השבח, אלא זהו משום שלעניין ברכות נקראת נשואה.

 

[אור יעקב]

יפה מאוד.
אבל -
א. התירוץ ממש לא מובן. מה החילוק בין הקניינים לבין הברכות? [זה אולי יובן ע"פ שיעור כללי של אחד מראשי הישיבות, אבל לא לפוסקי הלכה...]
ב. זה עדיין לא עונה על הקושיה על הרב יצחק. כי הרב יצחק תירץ [בחד תירוצא] שמברכים בשעת החופה בגלל שזה ברכות השבח ולא צריך עובר לעשייתן. ואם ננקוט כמו התירוץ של הרב ברכה, א"כ אין ראיה שלא צריך עובר לעשייתן בברכות השבח, אלא זהו משום שלעניין ברכות נקראת נשואה.

אני דווקא הבנתי ממש יפה את התירוץ. (נכון שאולי קשה לך החילוק בין קניינים לברכות, אבל אמת שככה משמע מדברי הרמב"ם והשו"ע מנדה)
ב. זה לא שמביאים ראיה מכאן שלא צריך עובר לעשייתן בברכות השבח. אלא זה תירוץ שמרן זצוק"ל ומרן שליט"א נסמכו עליו, אבל באמת זה לא סותר לחילוק של הרב ברכה שליט"א. ואלו ואלו דברי אלוקים חיים.

נ.ב - כבודו עיין בשושנת העמקים (עמ' שכו והלאה)?
שם הוא הביא עוד כמה יישובים לכך.