משיב כהלכה
חבר ותיק
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 1,284
כזית בנפח או במשקל? בירור חדש
- יוזם האשכול מתוק מדבש
- תאריך התחלה
עת שערי רצון
חבר ותיק
- הצטרף
- 5/1/25
- הודעות
- 600
השו"ע גם לא ראה זיתים??
הרמב''ם הרי''ף הרא"ש גם לא ראו זיתים ??
אולי זיתים נתגלו רק במאה ה-21 ...
עת שערי רצון
חבר ותיק
- הצטרף
- 5/1/25
- הודעות
- 600
נפח ביצה הוא 50-55 סמ"ק
גם אם נלך על שליש ביצה - זה 15-20 סמ"ק
זית זמננו הוא מכסימום 5 סמ"ק
גם אם נלך על שליש ביצה - זה 15-20 סמ"ק
זית זמננו הוא מכסימום 5 סמ"ק
משיב כהלכה
חבר ותיק
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 1,284
לפי הרמב"ם אין בעיה, הכזית פחות משליש ביצה.
ולגבי השו"ע, ידוע שהשו"ע בהלכות פסח סי' תפו כתב שיש אומרים ששיעור כזית כחצי ביצה. ובב"י הביא שכן משמע בתוס' חולין קג.
אולם השו"ע סותר עצמו בהלכות עירובין סי' שסח ס"ג שכ' ששיעור עירוב ו' ביצים וי"א ח' ביצים. וביותר בסי' תט ס"ז שהביא רק את הדיעה של ו' ביצים בלבד (אלא שיש ט"ס בשו"ע וצ"ל כפי מזונו אם הוא חולה. ורעבתן שיעורו שתי סעודות וכו'. דהיינו שחולה מספיק לו פחות מב' סעודות ואילו כל אדם או אפילו רעבתן מספיק לו בב' סעודות שהן ו' ביצים).
וא"כ בואו חשבון: האם יתכן שהשו"ע פוסק שכזית הוא 9 דרהם שהוא חצי ביצה? שהרי כתב ש 18 גרוגרות שווים רק 6 ביצים. וא"כ גרוגרת היא שליש ביצה. ולפי השו"ע אפשר גם לברך על מצוות עירוב על זה. והנה אפילו לשיטת היש אומרים שהביא בסי' שסח )ולא הזכירם בסי' תט כלל( ששיעור 18 גרוגרות הם 8 ביצים, עדיין זה לא מתאים עם שיעור כזית חצי ביצה, שהרי כולם מודים שהגרוגרת יותר גדולה מהזית.
ואם זית חצי ביצה, לפי זה 18 זיתים הם 9 ביצים, וא"כ כיצד יתכן ש 18 גרוגרות הם רק 8 ביצים? הרי היה צריך להניח יותר מ 9 ביצים, ויוצא שאפילו מי שיניח 8 ביצים כדעת הי"א מברך "ברכה לבטלה" שהרי לא מניח את השיעור הנצרך.
הננו רואים שהשו"ע סובר כהרמב"ם להקל במצווה דרבנן כשיעור הרמב"ם אפילו במקום שיש ברכה, וסובר שכזית הוא "פחות" משליש ביצה. ולא חושש לשיטת התוס' כלל. וזה סותר את דבריו שבסי' תפו שהביא רק את הדעה (בשם י"א) שכזית חצי ביצה. ואם סובר השו"ע מעיקר הדין כתוס', א"כ כיצד יתכן שלא יחוש לשיטתם כלל לכתוב שצריך להניח שיעור עירוב יותר מט' ביצים?
אולם התירוץ הוא כמו שכתב הרב זרע אמת בספרו שבח פסח (מוציא מצה אות ח) והובאו דבריו בהסכמה בשו"ת ויאמר יצחק (ואליד, או"ח סי' ח). ובקונט' הנקרא "מקום זרע" להגאון ר' שאול הכהן מג'רבא (שנדפס בתוך ספר קרני רמים ח"ב פרשת שלח עמוד קיג). וכ"כ בס' כסא אליהו (ישראל, סי' תפו) ב' נביאים מתנבאים בסגנון אחד, דדעת מרן הוא רק דטוב לחוש לחומרא לשיטת התוס'. וכ"כ בשו"ת יד אליהו (לובלין סי' כו ד"ה היוצא לנו):
זאת אומרת שמעיקר הדין אפילו לעניין ברכה, כאשר עושים מצוה מדרבנן, כגון אכילת מרור, ולוקחים שיעור כזית של הרמב"ם, סובר השו"ע שאפשר לברך, ולא לחוש כלל לשיטת התוס'. ורק במצוות אכילת מצה דאורייתא הזכיר שי"א שכזית חצי ביצה להודיע "שטוב לחוש לתוס' ולאכול כחצי ביצה".
אולם אין ראיה מכאן שבמצווה מדאורייתא יסבור השו"ע שאפשר לברך. וכן אין ראיה מכאן שמי שאכל שיעור כזית של הרמב"ם יכול לברך ברכה אחרונה. כי יתכן שהשו"ע ספוקי מספקא ליה ספק שקול האם הלכה כהתוס' או כהרמב"ם. אבל יותר נראה שהשו"ע יתפוס לעיקר הדין כג' עמודי ההוראה ורוב הראשונים ודלא כתוס', וכדרכו בכל מקום, בפרט שדעת התוס' נסתרת מהמציאות.
ובזה נבין עוד דבר תמוה, כיצד יתכן שהשו"ע המתין עד סי' תפו בהלכות פסח כדי להודיע לנו כמה הוא שיעור כזית? הרי היה הרבה יותר חשוב להודיענו זאת כבר בהלכות ברכות כגון בסי' קפד ס"ו שכתב "שיעור אכילה לברך עליה ברכת המזון בכזית", עכ"ל. וכן בסי' קצו ס"ד אין מזמנין על מי שלא אכל כזית, ע"כ. (ומדובר גם על זימון בעשרה שיש שם אזכרת ה') ועוד כהנה וכהנה מקומות שהזכיר כזית ולא הואיל לבאר לנו מהו שיעורו עד סי' תפו. וגם שם כתב כן רק בשם יש אומרים ולא גילה לנו מי הם החולקים.
ולפי הנ"ל יש לשאול א"כ למה לא כתב השו"ע את סברת הרמב"ם בסימן תפו ולמה כתב רק שיש אומרים שכזית חצי ביצה?
אולם התשובה פשוטה: שהשו"ע "לא היה לו דיון וספק כמה הוא שיעור כזית לשאר הראשונים שחולקים על התוספות". כי היה ברור ופשוט לו שלדבריהם שיעור כזית הוא כפשוטו "כגודל זית בינוני שגדל לפניהם על העץ" וזהו עצם השיעור כמו שכתבו הגאונים בתמיהה "שזהו השיעור ואיך יהי שיעור לשיעור"? ולא צריך לדמות את שיעור כזית לשום שיעור אחר כלל.
וממילא בואו נחשוב כיצד היה יכול השו"ע לכתוב את שני הדעות הללו בהלכה?
האם יכל לכתוב כך: "שיעור כזית - הוא כגודל זית שצומח על העץ וי"א שהוא כחצי ביצה". הרי בוודאי זה חוכא ואטלולא לכתוב כך. כי היה פשוט לשו"ע שכשכותבים "כזית" הכוונה כפשוטו "כמו זית", וזו כוונתו בכל ההלכות בשו"ע שכתב "כזית" היינו "כמו זית". ורק בהלכות פסח כתב את היש אומרים שהם החידוש הגדול שסותר את המציאות וכל סתימת הראשונים, שחידשו שכזית הוא "לא כמו זית" אלא חצי ביצה.
ולכן הביא רק את דבריהם בלשון י"א, היות ודעת "הסתם" מבוארת מעצמה ואינה צריכה להיכתב.
משיב כהלכה
חבר ותיק
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 1,284
לא משערים כלל לפי ביצה, אלא לפי זית, ולפי שיעורו של כל רואה.
שעל זה כתבו בתשובות הגאונים סימן רס"ח בצורה הכי ברורה שיש, שאין צורך לעשות "שיעור לשיעור", וחז"ל נקטו כזית בינוני מפני שכל בור ועם הארץ יכול לשער לפי העין מהו גודל זה, ובעשותו לפי מה שנראה לו - יצא ידי חובה.
"וששאלתם... זית בינוני... הרי אלו שיעורין, ואיך יהי שיעור לשיעור? ואם תאמר במשקל, לא פירשו רבותינו משקל, ולא דקדק הקב"ה עמנו במשקל? וכל אחד ואחד בעשותו לפי דעתו הרי יצא ידי חובתו, ואין צריך ללמוד שיעור מאחר... הכל לפי דעתו של רואה".
הנפח של זית בינוני שכיום הוא הזית הסורי, הוא 5-6 סמ"ק.
וכן סברו החזו"א, הסטייפלר, הגר"מ מאזוז (נוטה לזה), הגר"א ווייס, הגר"א נבצאל.
והסטייפלר הגדיל לעשות, שהאוכל יותר משיעור זה נכנס בגדר אכילה גסה וצריך לחוש שמא לא יצא ידי חובה!
אבל המו"צים כיום מאוד מפחדים להקל בזה נגד מה "שמקובל", ואפילו העידו על עצמם שמפחדים לומר לציבור את האמת, שלא יאמרו שהם מקילים מדי!
עת שערי רצון
חבר ותיק
- הצטרף
- 5/1/25
- הודעות
- 600
נגד כל הראשונים, כמובן
עת שערי רצון
חבר ותיק
- הצטרף
- 5/1/25
- הודעות
- 600
תראה לי פוסק אחד (!) שניתן לצאת ידי חובה באכילת 5 סמ"ק
כבר הוכחתי לך בפורום אחר שרוב דברי הרבנים שהובאו בקונטרס הנ"ל לא הקילו כלל בפחות מ-20 סמ"ק
כבר הוכחתי לך בפורום אחר שרוב דברי הרבנים שהובאו בקונטרס הנ"ל לא הקילו כלל בפחות מ-20 סמ"ק
משיב כהלכה
חבר ותיק
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 1,284
הרב בניש מח"ס מדות ושיעורי תורה כתב שהחזו"א נוקט שמעיקר הדין שיעור הכזית הוא כגודל זית של ימינו.
ובספר "ארחות רבינו הקהילות יעקב" (חלק ב' עמ' ע"ה) הביא שהסטייפלר שהחזיק מצת יד גדולה, ואמר שיש בה 7 כזיתות בערך. והראה על שליש דף מחברת שהוא גודל של שני כזיתות (ספר הלכות חג בחג), והגדיר זאת כגודל כף היד (בלי האצבעות).
וכן הגרח"ק העיד שהחזו"א בליל הסדר חילק להם כזיתות קטנות, והיה עמו כמה שנים בליל הסדר (שם). ואמר החזו"א שמעיקר הדין כזית הוא בגודל זית בינוני של היום, רק אח"כ התחילו למדוד לפי חלקי ביצה ומזה נתעוררו חומרות.
וכן הביא בקונטרס שיעורי המצוות לליל הסדר מה ששאל להגרש"ז, שדעת הגר"ח מוואלוז'ין שגודל הכזית הוא זית של ימינו, והגרש"ז כתב שאפשר לסמוך על זה גם שלא בשעת הדחק.
וכן הרב דונר (כנ"ל בצילום) הראה חתיכת מצה שהורה לו הסטייפלר שיש בה כזית (בגודל 10 ס"מ על 8 ס"מ כגודל כף יד ממוצעת ללא האצבעות), וגודלה כגודל חצי שליש מצת מכונה. ואמר הסטייפלר שכך נתן לו החזו"א לאכול.
וכן כתב הגר"א וייס בהסכמה לקונטרס שיעורי המצוות, שאין לנו אלא זית שבזמננו.
וכן כתב הגרמ"מ שפרן בהסכמה שם, שאפשר לסמוך על זית שבזמננו 6 סמ"ק למי שקשה לו, ולכתחילה 20 סמ"ק.
ובעל מחבר פסקי תשובות בהסכמה שם כתב שכך היה המנהג בקהילות קודש פולין, לשער כזית בחצי אגודל.
וכן כתב הרב אבגדר נבצאל בהסכמה שם, שכך נראה לו לדינא, לשער בגודל של זית גדול בימינו.
והנני מצרף את שיעורו של הגר"מ אלחרר בנושא (כאן יש עוד עשרות שיעורים שלו בנושא):
ובספר "ארחות רבינו הקהילות יעקב" (חלק ב' עמ' ע"ה) הביא שהסטייפלר שהחזיק מצת יד גדולה, ואמר שיש בה 7 כזיתות בערך. והראה על שליש דף מחברת שהוא גודל של שני כזיתות (ספר הלכות חג בחג), והגדיר זאת כגודל כף היד (בלי האצבעות).
וכן הגרח"ק העיד שהחזו"א בליל הסדר חילק להם כזיתות קטנות, והיה עמו כמה שנים בליל הסדר (שם). ואמר החזו"א שמעיקר הדין כזית הוא בגודל זית בינוני של היום, רק אח"כ התחילו למדוד לפי חלקי ביצה ומזה נתעוררו חומרות.
וכן הביא בקונטרס שיעורי המצוות לליל הסדר מה ששאל להגרש"ז, שדעת הגר"ח מוואלוז'ין שגודל הכזית הוא זית של ימינו, והגרש"ז כתב שאפשר לסמוך על זה גם שלא בשעת הדחק.
וכן הרב דונר (כנ"ל בצילום) הראה חתיכת מצה שהורה לו הסטייפלר שיש בה כזית (בגודל 10 ס"מ על 8 ס"מ כגודל כף יד ממוצעת ללא האצבעות), וגודלה כגודל חצי שליש מצת מכונה. ואמר הסטייפלר שכך נתן לו החזו"א לאכול.
וכן כתב הגר"א וייס בהסכמה לקונטרס שיעורי המצוות, שאין לנו אלא זית שבזמננו.
וכן כתב הגרמ"מ שפרן בהסכמה שם, שאפשר לסמוך על זית שבזמננו 6 סמ"ק למי שקשה לו, ולכתחילה 20 סמ"ק.
ובעל מחבר פסקי תשובות בהסכמה שם כתב שכך היה המנהג בקהילות קודש פולין, לשער כזית בחצי אגודל.
וכן כתב הרב אבגדר נבצאל בהסכמה שם, שכך נראה לו לדינא, לשער בגודל של זית גדול בימינו.
והנני מצרף את שיעורו של הגר"מ אלחרר בנושא (כאן יש עוד עשרות שיעורים שלו בנושא):
משיב כהלכה
חבר ותיק
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 1,284
כמובן שלא.
הראשונים בהלכות עירובין, ששם המקור למה שחידשו התוס' (עירובין פ: ד"ה אגב) שכזית הוא חצי ביצה, כתבו ששיעור ח"י גרוגרות של עירוב אינו ו' ביצים כר' יוחנן בן ברוקה וגם אינו ה' ביצים ושליש כר' שמעון אלא כר' יהודה ור' מאיר שהוא שיעור תרתי ריפתא איכרייתא שהוא שיעור גדול יותר מט' ביצים לשיטת התוס' וכמו שכתב תוס' הרא"ש (עירובין פג. ד"ה וחצי) והאחרונים שלשיטה זו שיעור עירוב הוא יותר מט' ביצים.
ולפי זה הוכיח הפר"ח (סי' תפו) והרב זרע אמת בספרו שבח פסח (דיני מוציא מצה אות ח) ועוד, שדעת הרמב"ם והרי"ף והרא"ש (עירובין פ"ח סוף סי' ג) דלא כתוס' שהרי פסקו לגבי שיעור עירוב כר' יוחנן דסגי בו' ביצים ולא הצריכו יותר מט' ביצים כשיטת התוס'. ומזה מוכח שסוברים להלכה דלא כר"י לעניין שיעור כזית אלא כהרמב"ם שהוא פחות משליש ביצה.
ודע שכשיטת הרמב"ם הנ"ל סוברים עוד כמה ראשונים, וכמו שהביא הסטייפלר זצ"ל בס' שיעורין של תורה (סי' יא) ונדפס גם בספרו קהלות יעקב פסחים (סי' מג) שאחר שהביא את הראשונים שסוברים ששיעור עירוב של ח"י גרוגרות הוא ו' ביצים, סיכם וכתב וז"ל הכלל דלהרי"ף ז"ל ורמב"ם ז"ל והמ"מ ורשב"א ז"ל והרא"ש ז"ל וריטב"א ז"ל והאו"ז ורבינו ירוחם ז"ל וכו', כולם סוברים דהכזית הוא פחות משליש ביצה כמשנ"ת, עכ"ל.
וכתב בס' כנסת הגדולה (יו"ד סי' סד הגה"ט אות כט) וז"ל, דעת ר"ת דכזית הוא פחות משליש ביצה, דג' גרוגרות הם כביצה, וגרוגרת גדולה מכזית, עכ"ל. וכ"כ בס' שארית יהודה (טאיטאצאק, סוף יו"ד בהגהותיו על ס' תרומת הדשן סי' קלט) וציין אליו הכנה"ג שם ובכנה"ג או"ח (סי' תפו בהגהת ב"י) וכ"כ בספר שלחנו של אברהם (יו"ד סי' מא סק"ב) וכ"כ הסטייפלר זצ"ל בשיעורין של תורה (סי' יא סוף ד"ה אכן התוס') ונדפס גם בספרו קהלות יעקב פסחים (סי' מג).
וכוונתם לדברי ר"ת שהביאו התוס' ביומא פ: (ד"ה ושיערו, המתחיל שם בע"א) שעל פי תירוצו שם יוצא דס"ל ששיעור עירוב הוא ח"י גרוגרות השווים לחמש ביצים ושליש. וא"כ בכל ביצה יש מעט יותר מג' גרוגרות שהן יותר גדולות מזיתים, וא"כ בוודאי שיש יותר מג' זיתים בביצה, ולא ידוע כמה יש, ואפשר לומר שיש הרבה זיתים בביצה כמו בימינו.
ובספר ”קובץ המועדים" (הוצאת מוריה ירושלים תשס"ה פסח ח"א עמ' סה) הביאו כ"י של אחד מתלמידי מהר"ם מרוטנבורג שמיישב קושיית המרדכי (סוף פסחים) איך הצליח הלל לבלוע ג' זיתים בבת אחת, שכ' וז"ל ולי הכותב אינו קשה, כי ראיתי זיתים בארץ ישראל ובירושלים, אפילו שישה אינם גדולים כביצה, עכ"ל. הרי שהבין שכל דברי התוס' הם מחמת שלא ראו זיתים, לפי שאינם גדלים בארצם ומקומם, שהרי היו בצפון צרפת שהאקלים לא מאפשר שם גידול זיתים. ואע"פ שבדרום צרפת בעיר פרובנס גדלים זיתים (ונקראים זן ’פישולין') וא"כ יתכן שהביאו לפניהם זיתים אלו, מ"מ עדיין היה להם חשש הניכר שהזית האגורי שנשתבחה בו א"י גדול הוא ממנו, בפרט אחרי שהביאו הראיה מהגמ'. אבל אילו היו יודעים את האמת שהזית של ארץ ישראל האגורי קטן מאוד כמו בימינו, היו חוזרים בהם כמו תלמיד מהר"ם הנ"ל שחזר בו אחרי שראה ”זיתים של ארץ ישראל".
וראה בספר זית רענן שהביא עוד ועוד דעות של ראשונים הסוברים שכזית פחות משליש ביצה.
ונסיים בדברי הרשב"א, בס' משחא דרבותא (סי' תפו) ובס' ברכת ה' (ח"ב פ"א הלכה ז הערה 18) כתבו להוכיח ששיטת הרשב"א שיש יותר מד' זיתים בביצה אחת. כי הנה הרשב"א בספרו משמרת הבית (ב"ד ש"א דף ו) כאשר חלק על הרא"ה הנ"ל שהבאנו בסמוך, כתב ”שבט"ו ביצים יש יותר משישים זיתים" ומוכח שיש יותר מארבעה זיתים בביצה (שישים חלקי ט"ו שווה ארבע).
אלא שבחזו"ע פסח (הל' כרפס ס"ק ה עמו' מג) כ' שאי אפשר להבין דברי הרשב"א בלי להגיה בדבריו, ולפי ההגהה שהציע יוצא שכזית הוא קרוב לחצי ביצה. והביא שכ"כ בשו"ת בית אפרים (חיו"ד סי' לו) שיש ברשב"א הזה טעות סופר. ועיין בספר זית רענן הנ"ל שביאר במישרין דברי הרשב"א, וכתב למסקנה: ברור שדעת הרשב"א שיש ”יותר" מד' זיתים בביצה אחת. אלא שלא נתברר לנו כמה יותר, אם מעט ואם הרבה. ומלשונו שכתב זאת כל כך בפשיטות וגם הוסיף וכתב "הרבה מ..." משמע שהוא הרבה יותר קטן מרבע ביצה ולא רק מעט.
עת שערי רצון
חבר ותיק
- הצטרף
- 5/1/25
- הודעות
- 600
בלי נדר אתפנה בימים הקרובים (בין הזמנים) להשיב על (חלק) מדבריך - אין לי פנאי כרגע
לא קראתי פה כל ההודעות, אבל בכזית של זמנינו, פשוט שיש שיטות רבות שיוצאים י"ח.
תשובת הגאונים, שהקב"ה נתן השיעורים בפירות שאינם משתנים.
הרשב"א והריטב"א, שהזית פחות מרבע ביצה וכו', מנא להו הא אלא ע"כ משום שלשיטתם הולכים אחר כזית שבזמנם, וא"כ ה"ה לזמנינו.
- הצטרף
- 31/12/24
- הודעות
- 77
עי' שו"ת בית יצחק (יו"ד סי' קל"ג) שהוכיח שכוונת הגאונים רק על הרוב, ותול"מ
לגבי הרשב"א, כבר כתבו הבית אפרים, הערך מילין, והחזו"ע שיש ט"ס בדבריו
לגבי הריטב"א, המדובר בהוספה בתוך הכת"י, שהמהדירים החליטו שהוא מהדורא אחרת מכתבי הריטב"א, ואינו מוכרח
מרנן ורבנן
חבר ותיק
אשמח שתביא את ההוכחה לפה. זה נתון מעניין
- הצטרף
- 31/12/24
- הודעות
- 77
ובמחכ"ת דבריו אינם נכונים.
אנן קא חזינן דלאו הכי. לא השתנה כלום. 'טבעים' זה משהו אחר, 'ומציאות' זה משהו אחר.
אם במשך 800 שנה מזמן הרמב"ם והתוס' לא השתנה כלום [וזה ידוע וברור], גם ב800 שנה שבין התלמוד לרמב"ם ותוס' לא השתנה כלום.
נמצאו זיתים מכל השנים בעבר ולא השתנה כלום.
הביצים גם לא השתנו אלא שתמיד יש גדולות ויש קטנות ויש בינוניות וכו'.
הכל חי וקיים לנצח, מה שהיה הוא שהוה ושיהיה ואין כל חדש.
החליטו שהוא סובר שהכזית חצי ביצה, ולכן החליטו שצריך להגיה
כשאתה כותב שאינו מוכרח אתה מתכוון שאתה קראת את הדפים הללו, ואתה בקי בכתבי הראשונים לקבוע שאינו מוכרח?
- הצטרף
- 31/12/24
- הודעות
- 77
הנידון פה הוא לא שיטת החזו"א, כי אם שיטת התוס' השו"ע והאחרונים שזית הוא חצי ביצה, ושהזיתים בזמנינו נתקטנו מאלו שבזמן חז"ל
זה נידון אחר מהשאלה אם הביצים התקטנו, שזה חידושו של הצל"ח [ונסתר מדברי הרמב"ם בפיה"מ וממנהג הספרדים במשך הדורות]
לא כ"כ הבנתי כוונתך
הבית יצחק מדבר על הנידון אם יש ראיה מתשובת הגאונים, כל דבריך אינם סותרים את דבריו
[מה שכתבת לחלק בין טבע למציאות, לבד מה שלא מובן לי כוונתך, הרי גם התעלמת מסוף דברי הבית יצחק שהוכיח מדברי התשב"ץ]
הטענה שכיון שלא השתנה וכו', זה לא טענה נגד הבית יצחק, ואינו קשור בכלל לתשובת הגאונים
זה טענה נגד עצם דברי התוס' והיש"ש וכו' שהזיתים התקטנו מאז זמן חז"ל
אנחנו יכולים לדון בזה, רק שיהיה ברור מה הנידון, ולא נקפוץ מטענה לטענה
- הצטרף
- 31/12/24
- הודעות
- 77
הערך מילין והחזו"ע העלו צד להוכיח מהרשב"א שהזית רבע ביצה, ודחו את זה כי מוכרח שיש ט"ס בדבריו
אני מתכוון שהם לא הוכיחו את זה, אם יש לך איזה הוכחה אשמח לשמוע
[להבהיר: יש חידושים של הריטב"א שנמצאים לפנינו בשלימותם. בכת"י של חידושים אלו יש הוספה של חידושים לדף א', והם הועתקו מספר אחר ואינם חלק מחידושים אלו. ע"כ הכל ברור ומוסכם על הכל. רק שהמהדירים טענו שאם סופר הכת"י העתיק חידושים אלו לתוך חידושי הריטב"א, מסתמא ה"ספר אחר" הוא מהדורה אחרת מחידושי הריטב"א. זה השערה יפה, אבל ממש אינו מוכרח].
כתבתי שגם בביצים אנן קא חזינן דלא כדברי הרשב"ץ אלא פשוט צריך לדעת מה הגדולים ומה הבינוניים ומה הקטנים.
הרי לפי חשבון הביצים של הגאונים עולים ל50 גרם.
ובאורח 'פלא' כל הבדיקה שעשו האחרונים [שו"ג, הגרח"פ, הכה"ח ועוד] נותנים אותו שיעור של ביצים. וגם הביצים שלנו עם כל מה שטוענים שהם עברו זירוז וגדילה והנדוס וכדומה - הם גם אותו השיעור [אולי גרמים בודדים לכאן ולכאן, אבל לא כמו שצייר את זה התשב"ץ]. וזה מוכיח כאלף עדים שגם הביצים בכל הדורות לא נשתנו כלל וכלל.
אה"נ, הוא הרי רוצה להצדיק את הנו"ב שהביצים והכל התקטן, ומה שאמרו הגאונים שלא - כונתם על הרוב, אבל מיעוט כן התקטן וזה מה שיש לנו. ואת זה כתבתי לסתור.
עת שערי רצון
חבר ותיק
- הצטרף
- 5/1/25
- הודעות
- 600
יש גם חומרא למי שסובר שיש ללכת לפי זית זמננו (נגד פשטות ל' הראשונים שהזית נקבע לפי גדול ביצה) לענין איסור בל יראה ובל ימצא, יש לחשוש גם על פירורים קטנים לפי''ז
מרנן ורבנן
חבר ותיק
שבענו ממך.
אין צורך לחזור על הטענה הזו פעם אחר פעם. דיה לטענה בשעתה. מכאן והילך מספיק להזכיר את השיטות בלי לנסות לדחות אותם בקש ובגבבה בכל משפט.
עת שערי רצון
חבר ותיק
- הצטרף
- 5/1/25
- הודעות
- 600
אולי תתיחס לגופו של ענין למה שכתבתי ?
אתה לא מסכים שלפי הפוסקים שס''ל שאפשר לסמוך על זית זמננו, ה''ה להחמיר באיסור ''בל יראה'' ? מאי שנא ?
מרנן ורבנן
חבר ותיק
אני בהחלט מסכים עם זה שכזית הוא כזית לכל דיניו.
למה לא התייחסתי עניינית? כי אתה הכנסת באמצע אמירות לא לעניין ולא כ"כ נכונות ובעיקר לא רלוונטיות.
ההכרח היחיד שיש ט"ס בדבריו הוא רק מה שהחליטו שהכזית לפי הרשב"א אינו קטן מרבע ביצה!
משיב כהלכה
חבר ותיק
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 1,284
פירור איננו כזית.
עת שערי רצון
חבר ותיק
- הצטרף
- 5/1/25
- הודעות
- 600
פירורים גדולים...
"פירורין שיש בהם כזית"
משיב כהלכה
חבר ותיק
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 1,284
כי עד עכשיו ראית פירורים גדולים על הרצפה והתעלמת מהם?
עת שערי רצון
חבר ותיק
- הצטרף
- 5/1/25
- הודעות
- 600
נפקא מינה לענין מכירת חמץ (למי שמקפיד לא למכור חמץ בעין)
נפקא מינה לענין הפתיתים שמניחים בערב פסח בבדיקת חמץ שיהיו פחות מכזית
ועוד ועוד ...
