כזית בנפח או במשקל? בירור חדש

אבל להכריע למעשה זה נתון לפוסקי הדור
אם ברור לי ולעוד רבים מ'תלמידי החכמים שעסקו בענין' שזהו הזית - מה קשור פוסקי הדור?
בד"כ בנושאים כאלו פוסקי הדור מסרבים לתת דעתם, כמו בתכלת, בעיבוד עפצים וכו', ומשאירים את הענין לצעירי הצאן.
מספיק לנו שכמה וכמה ת"ח שאינם תלויים זה בזה למדו את הסוגיא בנפרד ויצא להם אותו הדבר, שכך אפשר וצריך לנהוג.
מעבר לבינוניים יש עוד קריטריונים
רבים מהנוקטים את השיעור האמיתי 'החמירו' שהוא 7-8 סמ"ק ולא 3 או 5 סמ"ק כפי שנראה הבינוני בימינו.
 
גם השו''ע והאחרונים לא ראו זיתים, גם הבן איש חי כולם, רק בשנת 2010 התגלו הזיתים ש''נעלמו'' מזמן הגמ'

אתה ממשיך לנפנף בשולחן ערוך, כאשר כתבתי לעיל מה שביארו האחרונים בדבריו שלא היתה דעתו כתוס', רק לגבי הלכות פסח הביא דעתם ב"יש אומרים" לומר שהרוצה להחמיר תע"ב.

ואיני יודע מי מבין האחרונים ראה את דברי הגאונים, ומי מביניהם נחית לבאר שהתוס' לא ראו זיתים.
 
אתה ממשיך לנפנף בשולחן ערוך, כאשר כתבתי לעיל מה שביארו האחרונים בדבריו שלא היתה דעתו כתוס', רק לגבי הלכות פסח הביא דעתם ב"יש אומרים" לומר שהרוצה להחמיר תע"ב.
למעשה רוב האחרונים פסקו חצי זית בין להקל ובין להחמיר בכל דיני תורה, או מכמסימום לחומרא חששו לשליש ביצה.
 
בד"כ בנושאים כאלו פוסקי הדור מסרבים לתת דעתם, כמו בתכלת, בעיבוד עפצים וכו', ומשאירים את הענין לצעירי הצאן.

לא רק פוסקי הדור אלא גם קטני הרבנים. כולם מפחדים להכריע.

מחבר הספר זית רענן לא הניח אברך בארץ ישראל התופס משרה תורנית או מח"ס כלשהו שלא פנה אליו (וטוב עשה), והביא כל מכתב שכתבו לו, אבל כמה עצוב לקרוא את המכתבים הללו....

מכתב ועוד מכתב, אפילו שמות מוכרים וידועים, אחד אחרי השני כולם באותו נוסח: הנני לשבח ולפאר את המחבר שעמל ויגע וטרח וכתב וסיכם בצורה נפלאה את דעות הפוסקים... וראוי לעלות על שולחן מלכים... (אבל מאן מלכי רבנן, אתה הוא המלך עכשיו, אולי תכריע בנדון? למי אתה משאיר את ההכרעה? זקני הדור המפורסמים הלכו כולם לעולמם...)

ומהם שהפליגו לומר שמסקנת המחבר נכונה, וגאון אחד (גאון אמיתי) אפילו כתב שכך הוא מקובל מאביו, שזהו שיעור כזית (ואביו גם הוא רב מפורסם), ועם כל זאת... לדינא שום כלום.

"לחוש לחומרא לברכה אחרונה" זה כל עם הארץ יכול לומר, אבל לפסוק ולהכריע לדינא הלכה למעשה, גם בליל הסדר וגם בכל מקום, שכזית הוא גודל של זית, 7 סמ"ק לכל היותר? זה כבר לא.

המסכימים היו מוכנים לכתוב כל דבר (היה אחד שאפילו הכניס את הענין של לבישת פאה בתוך הסכמתו... לא יאומן כי יסופר... ואני עוד העברתי לתומי לידידיי את הספר הזה עם המלצת קריאה), ובלבד לא לכתוב שהלכה למעשה כדברי המחבר וגם בכזית מצה בליל הסדר!

אחד אחרי השני, פשוט מפחדים להכריע, ותורה מה תהא עליה? עצוב מאוד מאוד.
 
למעשה רוב האחרונים פסקו חצי ביצה בין להקל ובין להחמיר בכל דיני תורה, או מקסימום לחומרא חששו לשליש ביצה.

בימינו החל בירור ענין זה ביתר שאת וביתר עז, ועד אז נגררו רבים אחר שיעור חצי ביצה. אבל מי שהאמת ברורה לנגד עיניו, לא מושפע מסיסמאות בנוסח "רוב האחרונים".
 
בימינו החל בירור ענין זה ביתר שאת וביתר עז, ועד אז נגררו רבים אחר שיעור חצי ביצה. אבל מי שהאמת ברורה לנגד עיניו, לא מושפע מסיסמאות בנוסח "רוב האחרונים".
לעם ישראל יש מנהגים ומסורות ופוסקי הלכה, המנהגים והמסורות עוברים מדור לדור
זה דומה למה שטען איזה רב בית כנסת במרכז שצריך להחזיר עטרה ליושנה ולנהוג ע''פ צאת הכוכבים של רבנו תם גם לחומרא וגם לקולא נגד המנהג בגלל שהביא ראיות מכל הש''ס והשו''ע והראשונים וכו'. והוא תמה איך רוב הפוסקים (הספרדים) פוסקים נגד רבנו תם וכו'. והוא טוען שבימינו החל בירור של הנושא וכו'. בערך כמו שאתם טוענים כאן לענין הזיתים.
וזה גם דומה לחידוש התכלת, שיש ראיות חקזות (באמת חזקות) שזו התכלת, ובכל זאת הציבור לא לובש. (יש כל מיני המלכים בזה, יעויין באשכול הסמוך)
רק אם יש ראיות חזקות שהאחרונים טעו ולא ידעו את כל זה אפשר לתהחיל לדבר, בינתים הראיות לא כ''כ משכנעות, ו
בפרט שבקונטרס של הר' מרגולין שהבאת עם כל ההסכמות, רוב הרבנים שהביא שם לא מקילים בשופו''א לפי השיעור הקטן, ובפרט שמסקנת הקונטרס הנ''ל היא שהשיעור הוא 18 סמ''ק מדינא, ורק לחומרא חושש לזית הקטן.
 
אם ברור לי ולעוד רבים מ'תלמידי החכמים שעסקו בענין' שזהו הזית - מה קשור פוסקי הדור?
בד"כ בנושאים כאלו פוסקי הדור מסרבים לתת דעתם, כמו בתכלת, בעיבוד עפצים וכו', ומשאירים את הענין לצעירי הצאן.
מספיק לנו שכמה וכמה ת"ח שאינם תלויים זה בזה למדו את הסוגיא בנפרד ויצא להם אותו הדבר, שכך אפשר וצריך לנהוג.
בגדול כל מילה, אברך ת"ח לכשעצמו אוקי אבל להורות לרבים יש חשיבות כל שהיא להיררכיה רבנית.
רבים מהנוקטים את השיעור האמיתי 'החמירו' שהוא 7-8 סמ"ק ולא 3 או 5 סמ"ק כפי שנראה הבינוני בימינו.
כל מילה
למעשה רוב האחרונים פסקו חצי זית בין להקל ובין להחמיר בכל דיני תורה, או מכמסימום לחומרא חששו לשליש ביצה.
נו די
לעם ישראל יש מנהגים ומסורות ופוסקי הלכה, המנהגים והמסורות עוברים מדור לדור
זה דומה למה שטען איזה רב בית כנסת במרכז שצריך להחזיר עטרה ליושנה ולנהוג ע''פ צאת הכוכבים של רבנו תם גם לחומרא וגם לקולא נגד המנהג בגלל שהביא ראיות מכל הש''ס והשו''ע והראשונים וכו'. והוא תמה איך רוב הפוסקים (הספרדים) פוסקים נגד רבנו תם וכו'. והוא טוען שבימינו החל בירור של הנושא וכו'. בערך כמו שאתם טוענים כאן לענין הזיתים.
וזה גם דומה לחידוש התכלת, שיש ראיות חקזות (באמת חזקות) שזו התכלת, ובכל זאת הציבור לא לובש. (יש כל מיני המלכים בזה, יעויין באשכול הסמוך)
רק אם יש ראיות חזקות שהאחרונים טעו ולא ידעו את כל זה אפשר לתהחיל לדבר, בינתים הראיות לא כ''כ משכנעות, ו
בפרט שבקונטרס של הר' מרגולין שהבאת עם כל ההסכמות, רוב הרבנים שהביא שם לא מקילים בשופו''א לפי השיעור הקטן, ובפרט שמסקנת הקונטרס הנ''ל היא שהשיעור הוא 18 סמ''ק מדינא, ורק לחומרא חושש לזית הקטן.
יש שיטה שמה שעובד לא רוצים לגעת. לחיי. אבל ב"ה נתברך דורנו בת"ח שעמלים על בירור ההלכות.
 
ולכן בכל ספריו כתב רק במשקל...
שוב, מדובר בחוסר הבנה משווע בדברי הכף החיים והחזון עובדיה
(אם תעייןבכף החיים 2-3 שורות אח''כ, מבואר בדבריו להדיא שהקובע הוא הנפח, עי''ש שדן באוויר האם מצטרף לשיעור, דבר שלא שייך להתחיל לדבר עליו אם הקובע הוא המשקל, וכבר טרחו כל מחברי הספרים לבאר את ד' הכה''ח הנ''ל, וחבל שאתה מתעלם, ובפרט שכבר מצאנו כמה וכמה מקומות בספרי חזון עובדיה שכתב להדיא שהשיעורים הם בנפח, ועיין בספר ''כזית בזמננו'' להרה''ג זמיר כהן שליט''א (עד כמה שידוע לי, הוא אינו ''חשוד'' ב''זילזול'' בפסקי מרן, שהאריך לבאר דכל השמועות בדבעת הרב עובדיה כאילו יש לילך לפי ''משקל'' הם לא נכונות, וביאר שם דאין שום צד כזה בעולם ללכת רק לפי משקל ...)
אמת שיש מחלוקת בין הפוסקים אם ניתן להמר את שיעורי הנפח למשקל, אבל לא עלתה על דעת אף אחד מן הפוסקים שיש למדוד את השיעור רק לפי משקל
נ.ב. לדוגמא, במצות מכונה, אתה באמת סבור לדינא שצריך 27-28 גרם (דהיינו מצת מכונה בינונית שלמה !) להגיע לשיעור כזית אחד ?? איזו הזיה, ראיתי את אחד מתלמידי הרב יצחק, שעשה איזה ''סרטון'' ואמר שצריך בליל הסדר לאכול שיעור של כ5 (!) מצות מכונה ... רפואה שלמה ...
 
ולכן בכל ספריו כתב רק במשקל...
חזו"ע סוכות עמ' קיג:
הצג קובץ מצורף 5111
לא הבנתי כתוב פה מפורש שזה נפח.
הוא כותב שאפשר לשער גם במשקל כי הוא קרוב מאוד לנפח, ולפי זה פשוט שאם יש דבר שהנפח והמשקל אינם קרובים זה לזה אזלינן בתר נפח, ודבר זה אי"צ לפנים.
וכ"כ להדיא בשו"ת חזון עובדיה ח"א כרך ב' עמ' תקי"ח
1747754370889.png
1747754401040.png
 
לא הבנתי כתוב פה מפורש שזה נפח.
הוא כותב שאפשר לשער גם במשקל כי הוא קרוב מאוד לנפח, ולפי זה פשוט שאם יש דבר שהנפח והמשקל אינם קרובים זה לזה אזלינן בתר נפח, ודבר זה אי"צ לפנים.
וכ"כ להדיא בשו"ת חזון עובדיה ח"א כרך ב' עמ' תקי"ח
הצג קובץ מצורף 5139
הצג קובץ מצורף 5140
אין חולק על כך שהעיקר הוא בנפח, גם הרב יצחק כותב זאת. השאלה היא איך לשער כיום.

מה זה עוזר שזה בערך, הרי לפי הנפח טוענים שאין ב27 גרם מצה רכה כזית, אז איך כתב בפשטות 27 גרם.
ובכל ספריו פרט לשו"ת חזו"ע הנ"ל שיער "תמיד" במשקל, גם דברים שאין משקלם הסגולי שוה, וגם בדינים כלליים.
ובפורום השכן הביאו הקלטה שלו אומר לרב בוטבול שגם לקולא הולכים אחרי המשקל.
וזה באמת חידוש גדול. ושם ביארו זאת שהעדיף במקום אחד להקל ולסמוך על ס"ס, מאשר ליתן תורת כל א' וא' בידו.
 
הלא ידעת אם לא שמעת דעת מרנן הגרח"ק הגרנ"ק ועוד רבים ששיעור כזית אינו במדוייק אלא בערך.
תעיין בקונטרס 'ואת הנחלים ארנון', שם הביא הכל בהרחבה.
אבל מרן הגרע"י כתב שהשיעור הוא 27 גרם "בדיוק".
 
אבל מרן הגרע"י כתב שהשיעור הוא 27 גרם "בדיוק".
בירושלמי יש שמשערים לפי דעתו של רואה
ופי' המפז"ל, שהכוונה שגם אם אינו יודע בדיוק, יעשה כמו שנראה לו בעין
וההכרח כי לא כל הזיתים שוים, ולא כל המקומות שוים
והתורה לא הקפידה ממש בדיוק.
ומש"כ הרב עובדיה: בדיוק, כעת אינו לפני
אבל כמדומני שהכוונה שהשיעור של הדרהם זה 27 גר' בדיוק.
זה פשטות הדברים.
[וככלל, כל הנסיונות לעשות דיוקים ברב עובדיה, לא תמיד זה הדרך].
 
אין חולק על כך שהעיקר הוא בנפח, גם הרב יצחק כותב זאת. השאלה היא איך לשער כיום.
פשוט שאם יש נפק"מ, כיון שהעיקר הוא הנפח אזלינן בתריה.
מה זה עוזר שזה בערך, הרי לפי הנפח טוענים שאין ב27 גרם מצה רכה כזית, אז איך כתב בפשטות 27 גרם.
איירי במצות קשות, וברכות צריך ארבעים וכמו שהעיד בשמו בנו הגר"ד שליט"א.
ובכל ספריו פרט לשו"ת חזו"ע הנ"ל שיער "תמיד" במשקל, גם דברים שאין משקלם הסגולי שוה, וגם בדינים כלליים.
איפה?
ובפורום השכן הביאו הקלטה שלו אומר לרב בוטבול שגם לקולא הולכים אחרי המשקל.
אולי בינה מלאכותית, אולי חקיין מוצלח.
וזה באמת חידוש גדול. ושם ביארו זאת שהעדיף במקום אחד להקל ולסמוך על ס"ס, מאשר ליתן תורת כל א' וא' בידו.
שהוא מעולם לא חידש.
 
איירי במצות קשות, וברכות צריך ארבעים וכמו שהעיד בשמו בנו הגר"ד שליט"א.
ולא חשש לתת מכשול אותם האוכלים רכות?
יבי"א ח"ח סי' כב את ה, ח"ט סי' צח אות ד, יחו"ד ח"א סי' טז, ח"ו ס"ס יד, חזו"ע ברכות עמ' נט-ס, ועמ' רנט. חזו"ע סוכות עמ' קיג שצילומו הובא לעיל. ובעוד מקומות רבים.
אולי בינה מלאכותית, אולי חקיין מוצלח.

שהוא מעולם לא חידש.
מה נעשה שהרב בוטבול חוזר ואומר כך, וגם כותב כך במכתב?
הרב בוטבול בשם מרן.jpg
 

קבצים מצורפים

מה נעשה שהרב בוטבול חוזר ואומר כך, וגם כותב כך במכתב?
רב גדול ככל שיהיה, כגובה ארזים גובהו, שאומר דברים תמוהים מאוד - אין לשמוע לו. כמו שהבא"ח בזמנו אמר ששיעור חלה הוא 2.2 והרב עצמו הקשה עליו מדברי הרמב"ם המפורשים שיש הבדל בין קמח למים - אותו הדבר [גלגל הוא שחוזר בעולם], דברי הרב עובדיה בזה תמוהים עד מאוד. מה הקשר שהרמב"ם כתב ושיער במשקל של דרהם??? הרי הרמב"ם בעצמו כתב שיש הפרש בין הדברים. זה הרי היתה השגתו על הבא"ח בצעירותו, אז כאן נהפך הגלגל??
צריכים לדעת ולהבחין בכל תשובה ושאלה ששואלים רב, גדול ככל שיהיה, אם הדברים הנאמרים הם מתוך מונחות בסוגיא באותו הרגע, או לא.
וזה החסרון הגדול בדורנו. שלא יודעים להבחין בזה.
דברים שכתב הרב בצעירותו חדים וברורים יותר פי כמה מדברים שכתב ואמר בזקנותו. והדברים ידועים וברורים לכל [הטעויות בחזו"ע מרובים פי כמה וכמה מאשר ביבי"א ובחזו"ע פסח הישן]. ולכן ודאי שיש לסמוך יותר על מה שכתב בהערה בחזו"ע פסח שהעיקר הוא הנפח, ולא על שאר הדברים שאמר בזקנותו שאין להם שום הבנה, וגם נסתרים מדברי כל הפוסקים שהביא בעצמו.
 
דברים שכתב הרב בצעירותו חדים וברורים יותר פי כמה מדברים שכתב ואמר בזקנותו. והדברים ידועים וברורים לכל [הטעויות בחזו"ע מרובים פי כמה וכמה מאשר ביבי"א ובחזו"ע פסח הישן]. ולכן ודאי שיש לסמוך יותר על מה שכתב בהערה בחזו"ע פסח שהעיקר הוא הנפח, ולא על שאר הדברים שאמר בזקנותו שאין להם שום הבנה, וגם נסתרים מדברי כל הפוסקים שהביא בעצמו.
זאת לא ידעתי
אבל כעין זה ראיתי שכתב הרב יצחק יוסף, בהקדמה למשנ"ב תפארת ח"ב, שאחר כך הושמטה,
מצו"ב.הקדמת משנב .png
 
אבל כעין זה ראיתי שכתב הרב יצחק יוסף, בהקדמה למשנ"ב תפארת ח"ב, שאחר כך הושמטה,
מצו"ב
לא רואה בקטע האחרון דברי זלזול ברב עובדיה, שהיה זקן ולא הבחין בטעמים.
דוקא הזלזול הוא בחלק הקודם, ההלכתי,
1747801318060.png
זהו דבר שאסור להאמין שהיה, דהא על שינוי מקום מחדר לחדר לא מברכים שוב כנודע, ולא משנה אם התכונו לפטור או לא.
צא וראה מה גרם הלהיטות לברך על הבמבה 'האדמה'. ברכה לבטלה ממש [אם אפשר להאמין שכך היה].
 
רב גדול ככל שיהיה, כגובה ארזים גובהו, שאומר דברים תמוהים מאוד - אין לשמוע לו. כמו שהבא"ח בזמנו אמר ששיעור חלה הוא 2.2 והרב עצמו הקשה עליו מדברי הרמב"ם המפורשים שיש הבדל בין קמח למים - אותו הדבר [גלגל הוא שחוזר בעולם], דברי הרב עובדיה בזה תמוהים עד מאוד. מה הקשר שהרמב"ם כתב ושיער במשקל של דרהם??? הרי הרמב"ם בעצמו כתב שיש הפרש בין הדברים. זה הרי היתה השגתו על הבא"ח בצעירותו, אז כאן נהפך הגלגל??
צריכים לדעת ולהבחין בכל תשובה ושאלה ששואלים רב, גדול ככל שיהיה, אם הדברים הנאמרים הם מתוך מונחות בסוגיא באותו הרגע, או לא.
וזה החסרון הגדול בדורנו. שלא יודעים להבחין בזה.
דברים שכתב הרב בצעירותו חדים וברורים יותר פי כמה מדברים שכתב ואמר בזקנותו. והדברים ידועים וברורים לכל [הטעויות בחזו"ע מרובים פי כמה וכמה מאשר ביבי"א ובחזו"ע פסח הישן]. ולכן ודאי שיש לסמוך יותר על מה שכתב בהערה בחזו"ע פסח שהעיקר הוא הנפח, ולא על שאר הדברים שאמר בזקנותו שאין להם שום הבנה, וגם נסתרים מדברי כל הפוסקים שהביא בעצמו.
הנידון כאן לא היה האם צודק אלא מה סובר.
 
ולא חשש לתת מכשול אותם האוכלים רכות?
א. רובא דרובא אוכלים קשות. ב. בלאו הכי הכזית של היום הוא חומרא ע"ג חומרא, לדון חצי ביצה ולא שליש, ובקליפתה, וע"כ לא חשש לתת מכשול למיעוט שוטים שלא יבינו דבריו כיון שבלא"ה מעיקה"ד יוצא יד"ח אף בפחות מזה.
יבי"א ח"ח סי' כב את ה, ח"ט סי' צח אות ד, יחו"ד ח"א סי' טז, ח"ו ס"ס יד, חזו"ע ברכות עמ' נט-ס, ועמ' רנט. חזו"ע סוכות עמ' קיג שצילומו הובא לעיל.
אין לי כח לעבור על כל המקומות, אבל בחזו"ע שצילומו הובא לעיל כתוב מפורש נפח, והגר"ד שליט"א תמיד מביא ראיה מהחזו"ע הזה שמשערים בנפח.
ובעוד מקומות רבים.

מה נעשה שהרב בוטבול חוזר ואומר כך, וגם כותב כך במכתב?
ומה נעשה שהגר"ד טוען שלהד"מ?
מאמינים למה שיותר הגיוני.
 
הקלטת הרב יהודה ברכה את הרב עובדיה בענין נפח ומשקל מצה.
הרב אומר במפורש שהוא לא נכנס לזה, הוא לא יודע, הוא סומך על הפוסקים, הפתה"ד ועוד שכתבו משקל ובדקו וכו'.
זה לא 'הכרעה' שהולכים לפי משקל, אלא 'חוסר בירור'.
גם המציאות היא שהפתה"ד וסיעתם לא כתבו כן 'בכל הדברים', ואדרבה כתבו שהם 'בדקו' ויצא להם אותו הדבר, כלומר 'צריך לבדוק', ואם בדורנו בדקו ויצא לא אותו הדבר - שומעים למי שבדק, ואין אומרים למי שלא ראה את החודש שיבוא ויעיד.
 

קבצים מצורפים

לא רואה בקטע האחרון דברי זלזול ברב עובדיה, שהיה זקן ולא הבחין בטעמים.
דוקא הזלזול הוא בחלק הקודם, ההלכתי,
הצג קובץ מצורף 5182
זהו דבר שאסור להאמין שהיה, דהא על שינוי מקום מחדר לחדר לא מברכים שוב כנודע, ולא משנה אם התכונו לפטור או לא.
צא וראה מה גרם הלהיטות לברך על הבמבה 'האדמה'. ברכה לבטלה ממש [אם אפשר להאמין שכך היה].
זכור לי שמנהגו היה לאכול ביצה או אורז ואח"כ לברך נפשות, וא"כ זה הפסיק את ברכת "האדמה" שבירך, ולכן יכל לברך על הכרפס.
השאלה היא מה עם ברכה שאינה צריכה... אין יכל מעיקרא לברך האדמה?
 
זכור לי שמנהגו היה לאכול ביצה או אורז ואח"כלברך נפשות, וא"כ זה הפסיק את ברכת "האדמה" שבירך, ולכן יכל לברך על הכרפס.
לפי מה שכתב שם - הקושיא קושיא. אם הוא לא כתב את כל הסדר שעשה - זו לא בעיה שלי. צריכים לדעת ג"כ איך לכתוב
 
לפי מה שכתב שם - הקושיא קושיא. אם הוא לא כתב את כל הסדר שעשה - זו לא בעיה שלי. צריכים לדעת ג"כ איך לכתוב
שמעתי (או ראיתי) פעם שבהתחלה אמר שאביו בירך האדמה על הבמבה בליל הסדר. ואחרי שהקשו עליו שזה לא יכול להיות כי מברכים כבר האדמה על הכרפס, אז אח"כ הוסיף ואמר וכתב שזה היה לפני הכרפס ועשו שינוי מקום.
הא לך שאינו מדייק בכתיבת סיפורים עם כל הפרטים.
 
ראשי תחתית