שמעון טרבלסי
חבר בכיר
- הצטרף
- 21/4/25
- הודעות
- 2,030
היכן?מרן בספריו כתב נפח
היכן?מרן בספריו כתב נפח
ראיה לסתור?הבנה שגויה בדברי הכה"ח -
[ג] שם בהגה. ובירקות צריך למעך חלל האויר וכו'. והוא הדין אם יש חלל במצה אינו מצטרף. מגן אברהם ס"ק א', חק יוסף אות ג', רבינו זלמן אות ב'. מהכא משמע דאין משערין כזית במשקל אלא במדה, אמנם כבר כתבנו לעיל דעכשיו המנהג לשער במשקל במידי דאכילה כדי לצאת אליבא דכולי עלמא וגם משום ספק ברכות
אות א'
. וכבר כתבנו לעיל סימן קס"ח אות מ"ו דלדעת הרמב"ם וכמה פוסקים דשיעור הביצה הוא י"ח דרהם מצריות, ובמידי דאכילה כגון כזית מצה בליל פסח או כזית מרור או כזית לשיעור ברכה אחרונה וכו' כולם משערינן במשקל לחשבון הביצה י"ח דרהם וכזית חצי ביצה תשעה דרהם, יעו"ש שכתבנו זה בשם כמה פוסקים. וכן הוא המנהג כדי לצאת ידי חובת המצוה לכולי עלמא וגם משום ספק ברכות:
סי' קס"ח אות מ"ו
[מו] ומה שכתב הרב בית דוד דמשערינן שיעור ביצה במשקל כל ביצה י"ח דראה"ם, הוא ממה שכתב הרמב"ם במסכת עדיות והבאנו דבריו לעיל סימן פ"א אות ג' יעו"ש. וכן כתב הרב מט"י (מטה יוסף לה"ר יוסף יקואל) סימן א' דשיעור כזית לברכה אחרונה הוא במשקל ולא בכמות יעוש"ב. וכן הוא דעת החיד"א שמשערין במשקל כמו שכתבנו באות הקודם. וכן כתב הפתח הדביר בסימן ק"ץ בשם כמה פוסקים דסברי לשער במשקל וכן הסכים לדינא יעוש"ב. וכן המנהג עכשיו פשוט אצל בעלי הוראה לשער כל השיעורים דהיינו כזית מצה בפסח וכזית מרור וכזית לשיעור ברכה אחרונה ואתרוג כביצה וששה ביצים של עירובי חצירות וכדומה כולם במשקל לפי חשבון ביצה ח"י דראה"ם וכזית חצי ביצה תשעה דראה"ם ואין לשנות
אכן, הכה"ח סובר משקל, לאפוקי ממי שהבין בדבריו שזה נפח בשיעור משקל.לא הבנתי, כל הציטוטים מפורשים שזה משקל
תימה.אכן, הכה"ח סובר משקל, לאפוקי ממי שהבין בדבריו שזה נפח בשיעור משקל.
אכן, הכה"ח סובר משקל, לאפוקי ממי שהבין בדבריו שזה נפח בשיעור משקל.
לא זכיתי להבין דבריכם.תימה.
עי' כאן עמוד תשנ"ד.
והאמת עד לעצמו
מומלץ מאוד לעיין בזה, הדבר מוכיח שכן הוא דעת הכף החיים.תימה.
עי' כאן עמוד תשנ"ד.
והאמת עד לעצמו
כל סוגי המאכלים, מרור - משקלו שווה למשקל המים. מצה - מצות רכות עוד יותר כבדות. וכן אתרוג, וביצים משקלם כמעט שווה למשקל המים. ומה שכתב כזית לשיעור ברכה אחרונה היינו כגו' פירות וכדו' שמשקלם שווה לשיעור המים.לא זכיתי להבין דבריכם.
האם אתם מודים שהכה"ח סובר שמשערים במשקל, וכד' הרב יצחק או לא.
אם לא אשמח להבין היאך אתם מסבירים דבריו.
ובשנת תשע"ח ראיתי גליוני דברי הרב אביטן, וכתבתי אליו בזה"ל:
א. הנה כת"ר הביא מד' הכה"ח (סי' קסח ס"ק מו) שכ' בזה"ל (המוסגר ממני): "וכן המנהג עכשיו פשוט אצל בעלי הוראה לשער כל השיעורים, דהיינו (א) כזית מצה בפסח, (ב) וכזית מרור, (ג) וכזית לשיעור ברכה אחרונה, (ד) ואתרוג כביצה, (ה) וששה ביצים של עירובי חצירות, (ו) וכד', כולם במשקל לפי חשבון ביצה ח"י דרהא"ם, וכזית חצי ביצה תשעה דרהאם, ואין לשנות".
ומלבד שמש"כ לשער לענין כזית של ברכה אחרונה במשקל, והרי הוא כולל את כל סוגי המאכלים ללא הבדל. עוד בה דשיעור כזית מרור וכזית מצה וכד' אינם שויים במשקלם הסגולי, וחזי' דס"ל דלמעשה אין משערים בנפח אלא במשקל, וכמו שיבואר.
ולכן ודאי אין להקל ללכת אחר המשקל.ב. ובסוף תשובת כת"ר כתב לענין שיעור כזית חסה במשקל, שהוא קרוב למשקל המים (שעורי תורה, ואול"צ), ולכן יש לשערו במשקל הנ"ל.
ועי' בקונ' ואת הנחלים ארנון, שמדד משקלות מאכלים רבים לפני נפחם. ולענין החסה כ' ששיעור כזית מהקלח האמצעי הוא 29 גרם, ובעלים עם הקלח 20 גרם. ולענין מצות רכות כ' שהוא בין 25 ל27.5 גרם (תלוי במאפיות). [ושיער שם הכל לפי 29 סמ"ק].
והנראה דאף כת"ר מודה דע"פ רוב משערינן במשקל כיון דהוא לחומרא. ורק היכא דהוא לקולא ס"ל לכת"ר דאין להקל ע"פ המשקל.
ג. ובאמת שאף מו"ר הראש"ל שליט"א ס"ל דעיקר שיעור המשקלות הוא בנפח, ועי' בילקו"י פסח ח"ב עמ' תקנה והלא', ובמש"כ שם עמ' תקנט משם מרן זיע"א. ובח"ג עמ' תקכט. ובסי' תפו. מש"כ לבאר בזה. ותו לא מידי.
כף החיים פ"א ג'לא זכיתי להבין דבריכם.
האם אתם מודים שהכה"ח סובר שמשערים במשקל, וכד' הרב יצחק או לא.
אם לא אשמח להבין היאך אתם מסבירים דבריו.
ובשנת תשע"ח ראיתי גליוני דברי הרב אביטן, וכתבתי אליו בזה"ל:
א. הנה כת"ר הביא מד' הכה"ח (סי' קסח ס"ק מו) שכ' בזה"ל (המוסגר ממני): "וכן המנהג עכשיו פשוט אצל בעלי הוראה לשער כל השיעורים, דהיינו (א) כזית מצה בפסח, (ב) וכזית מרור, (ג) וכזית לשיעור ברכה אחרונה, (ד) ואתרוג כביצה, (ה) וששה ביצים של עירובי חצירות, (ו) וכד', כולם במשקל לפי חשבון ביצה ח"י דרהא"ם, וכזית חצי ביצה תשעה דרהאם, ואין לשנות".
ומלבד שמש"כ לשער לענין כזית של ברכה אחרונה במשקל, והרי הוא כולל את כל סוגי המאכלים ללא הבדל. עוד בה דשיעור כזית מרור וכזית מצה וכד' אינם שויים במשקלם הסגולי, וחזי' דס"ל דלמעשה אין משערים בנפח אלא במשקל, וכמו שיבואר.
ב. ובסוף תשובת כת"ר כתב לענין שיעור כזית חסה במשקל, שהוא קרוב למשקל המים (שעורי תורה, ואול"צ), ולכן יש לשערו במשקל הנ"ל.
ועי' בקונ' ואת הנחלים ארנון, שמדד משקלות מאכלים רבים לפני נפחם. ולענין החסה כ' ששיעור כזית מהקלח האמצעי הוא 29 גרם, ובעלים עם הקלח 20 גרם. ולענין מצות רכות כ' שהוא בין 25 ל27.5 גרם (תלוי במאפיות). [ושיער שם הכל לפי 29 סמ"ק].
והנראה דאף כת"ר מודה דע"פ רוב משערינן במשקל כיון דהוא לחומרא. ורק היכא דהוא לקולא ס"ל לכת"ר דאין להקל ע"פ המשקל.
ג. ובאמת שאף מו"ר הראש"ל שליט"א ס"ל דעיקר שיעור המשקלות הוא בנפח, ועי' בילקו"י פסח ח"ב עמ' תקנה והלא', ובמש"כ שם עמ' תקנט משם מרן זיע"א. ובח"ג עמ' תקכט. ובסי' תפו. מש"כ לבאר בזה. ותו לא מידי.
מלבד שאינך עונה על הבדיקות שהבאתי שמשקלם הסגולי אינו שווה.כל סוגי המאכלים, מרור - משקלו שווה למשקל המים. מצה - מצות רכות עוד יותר כבדות. וכן אתרוג, וביצים משקלם כמעט שווה למשקל המים. ומה שכתב כזית לשיעור ברכה אחרונה היינו כגו' פירות וכדו' שמשקלם שווה לשיעור המים.
תמחל לעיין במאמר של הרב אביטן, יש שמה תשובות לכל שאלותיך המחכימות.מלבד שאינך עונה על הבדיקות שהבאתי שמשקלם הסגולי אינו שווה.
אתה גם סותר את עצמך באותו משפט, "כל סוגי המאכלים", מרור שוה, ומצות רכות יותר כבדות. אז אינם שוים. וזה גם לקולא, כי במצות רכות צריך משקל יתר גדול.
ומה שכתבת היינו כגון פירות וכד' שמשקלם שווה, איך סתם ולא פירש, הרי יש בזה הרבה שינויים, ויכול להגיע מזה מכשול. ובפרט שסיים "ואין לשנות". ולדבריך למה כוונתו?
קראתיו בעבר, ואשמח לתשובה לשאלה זו.תמחל לעיין במאמר של הרב אביטן, יש שמה תשובות לכל שאלותיך המחכימות.
הוא עונה ע"ז בדיוקקראתיו בעבר, ואשמח לתשובה לשאלה זו.
תראה לי את הקטע המדויק. כי לא מצאתיו.הוא עונה ע"ז בדיוק
ע"ש.
על כיו"ב אמר הגרי"ז הלוי, "גם כשיש לכם קושיא על רעק"א אתה מקפיד לברר אצל יוצאי חלציו?"ושם הודפסה הסכמה מהגאון ר' יעקב חיים סופר שליט"א, ובה הוא כותב:
...
ובפרט עמד ובירר בדברים נכונים נכוחים וישרים משנת מר זקיני הגאון הגדול חסידא קדישא המקובל רבינו יעקב חיים סופר זצ"ל זיע"א בספרו הנודע בשערים "כף החיים", שנתפשט בתפוצות ישראל תלי"ת, בענין זה אם במשקל משערים או בנפח משערים. והמעיין יראה שדבריו צודקים והסביר נכונה דברי מר זקיני זצ"ל. ועל כגון דא נכון להמליץ מאמרם ז"ל במדרש "כל מי שהוא מברר מקחו של צדיק כאילו מקיים עשרת הדיברות וכו'",
יוצאי חלציו של הכה"ח עמדו וביררו משנת זקינם זיע"א, ועמלו רבות עד שהוציאו דבר נאה ומתוקן כף החיים מהדורה חדשה, וכל האחים לבית סופר (הגרי"ח, הגר"ר, הגר"מ, ולהבחל"ח הגרא"צ זיע"א) בקיאים בכה"ח והוא שגור על לשונם ממש. ולכן ודאי שיש להביא ראיה מדבריהם.על כיו"ב אמר הגרי"ז הלוי, "גם כשיש לכם קושיא על רעק"א אתה מקפיד לברר אצל יוצאי חלציו?"
בזמנו כמעט לא היה מאכל שמשקלו בפער גדול למשקל המים, כל עוגות הטורט, במבה וכדו' הם מאכלים המיוצרים עם חומרי התפחה חדשים שהומצאו בימינו. ועיי"ש במאמרו באורך.ומה שכתבת היינו כגון פירות וכד' שמשקלם שווה, איך סתם ולא פירש,


 ועיי"ש בהמשך (עמוד תשנ"ה), איני יכול לצרפו כיון שיש הגבלה להעלות עד חמש קבצים.
 ועיי"ש בהמשך (עמוד תשנ"ה), איני יכול לצרפו כיון שיש הגבלה להעלות עד חמש קבצים.לטובת מי שלא מצא בתוך המאמרהרי יש בזה הרבה שינויים, ויכול להגיע מזה מכשול. ובפרט שסיים "ואין לשנות". ולדבריך למה כוונתו?


קיבלתי.תימה.
עי' כאן עמוד תשנ"ד.
והאמת עד לעצמו
לא זכיתי להבין דבריכם.
האם אתם מודים שהכה"ח סובר שמשערים במשקל, וכד' הרב יצחק או לא.
אם לא אשמח להבין היאך אתם מסבירים דבריו.
לפי בדיקות שעשינו - מצה רכה שיעורה לא יותר מהמשקל, ואף מעט פחות. הבדיקה שעשו שמצריכה יותר במשקל - אינה נכונה.והאוקימתא שמעמיד הרב אביטן שמדובר דווקא בדברים מסויימים, נסתרת ממה שכתב הכה"ח עצמו שם, "דהיינו כזית מצה בפסח", והרי על מצה כל המשערים בנפח צווחים שבמצה הרכה צריך יותר מ27 גרם. והרי מנהג הספרדים תמיד היה באכילת מצה רכה, ולדבריו איך כותב הכה"ח להקל בזה?!
הוא שיער משקל לפי משקל המים, ומצות רכות משקלם שווה למשקל המים.והאוקימתא שמעמיד הרב אביטן שמדובר דווקא בדברים מסויימים, נסתרת ממה שכתב הכה"ח עצמו שם, "דהיינו כזית מצה בפסח", והרי על מצה כל המשערים בנפח צווחים שבמצה הרכה צריך יותר מ27 גרם. והרי מנהג הספרדים תמיד היה באכילת מצה רכה, ולדבריו איך כותב הכה"ח להקל בזה?!
אני אוכל מצות "רכות" שבנפח (לשיטה המחמירה) זה יוצא 35-40 גרם.אתה אוכל בפסח כזית של מצות קשות 28 גרם ??
לענ''ד אכילת כ30 גר' מצה ב4 דק' בליל הסדר, זה לא הגיוני, ויש לחוש לאכילה גסה
השיעור האמיתי שהוא נפח - יוצא כ12-13 גרם של מצות קשות, ולא 27-28
ואז? אמרתי אני הולך כמוהם בהכל??אבל הרב עובדיה והרב יצחק הורו גם להקל לפי המשקל?
בגלל שלא נכנסתי לנושא חזק כ"כ אני בינתיים משתדל להחמיר כשתיהם.א"א לכתוב סתם הטענה לא טענה.
אתה רואה שגם כל הרבנים שהולכים לפי פסיקותיו של הרב עובדיה, אומרים כאן שפשוט שהולכים לפי הנפח כשיש סתירה, חוץ מהרב יצחק והרב ללוש.
תסביר למה היא לא טענה.
הבעיה היא שעל הנידון של מצה רכה שהוא מצוי מאוד, טוענים המצדדים בנפח, שמשקלו הסגולי כבד ממשקל המים. וזה יוצא לקולא. (ובמאמר הנ"ל סתר עצמו בזה כמה פעמים).בזמנו כמעט לא היה מאכל שמשקלו בפער גדול למשקל המים, כל עוגות הטורט, במבה וכדו' הם מאכלים המיוצרים עם חומרי התפחה חדשים שהומצאו בימינו. ועיי"ש במאמרו באורך.
הצג קובץ מצורף 5354
הצג קובץ מצורף 5355
אבל הדבר מוכרח בהכרח גמור, שהרי בסימן פ"א כתב הכה"ח להדיא דאזלינן בתר נפח, ושם ציין לסימן קס"ו! ומוכרח שכן הוא כוונתו במינים שהשיעור שלהם שווה. או במצות רכות שבזה שמודדים בנפח אזלינן לחומרא [ושו"ר בהודעת כהן להלן שמשקלו זהה למשקל המים], אבל במצות קשות שלא היה אצלו, פשיטא דאזלינן בתר משקל וכדמוכח בסימן פ"א.
ועוד, שכל הפוסקים שהביא הכה"ח בסימן קס"ו כתבו להדיא דאזלינן בתר נפח.
ולטובת המעיין שלא מוצא היכן זה כתוב אצרפו.
הצג קובץ מצורף 5356 ועיי"ש בהמשך (עמוד תשנ"ה), איני יכול לצרפו כיון שיש הגבלה להעלות עד חמש קבצים.
לטובת מי שלא מצא בתוך המאמר
הצג קובץ מצורף 5352
הצג קובץ מצורף 5353
ועיי"ש עוד בהמשך.
דיברתי עכשיו עם הרב אביטן ושאלתי אותו שאלה זאת, וענה לי שרוב המצות הרכות משקלן זהה למשקל המים [ואמר לי שהוא בדק את זה בכמה מיני מצות רכות, והיה מין א' מצות שכאשר הניח אותם בתוך המים המצה שקעה, דהיינו המצה היתה יותר כבדה מהמים], והכה"ח דיבר על מצות המצויות יותר שמשקלן שווה למשקל המים.הבעיה היא שעל הנידון של מצה רכה שהוא מצוי מאוד, טוענים המצדדים בנפח, שמשקלו הסגולי כבד ממשקל המים. וזה יוצא לקולא. (ובמאמר הנ"ל סתר עצמו בזה כמה פעמים).
עד מתי יבדקו בדיקה כזו שגויה? לא מבינים שהמצה בולעת מים [גם מיד]?ואמר לי שהוא בדק את זה בכמה מיני מצות רכות, והיה מין א' מצות שכאשר הניח אותם בתוך המים המצה שקעה, דהיינו המצה היתה יותר כבדה מהמים
לא התקפתי בקושיות, שאלתי שאלה אחת ועדיין לא זכיתי למענה.דיברתי עכשיו עם הרב אביטן ושאלתי אותו שאלה זאת, וענה לי שרוב המצות הרכות משקלן זהה למשקל המים [ואמר לי שהוא בדק את זה בכמה מיני מצות רכות, והיה מין א' מצות שכאשר הניח אותם בתוך המים המצה שקעה, דהיינו המצה היתה יותר כבדה מהמים], והכה"ח דיבר על מצות המצויות יותר שמשקלן שווה למשקל המים.
בימינו יש שעושים את המצה מאוד רטובה עם הרבה מים, וזה גורם שהמצה תהיה יותר כבדה, וזה מה שסיפר הגר"ד יוסף שליט"א שאביו מרן זיע"א אמר לתת 40 גרם לכזית מצה, כיון שהשתמשו במצות כבדות מאוד עם הרבה מים.
אך עכ"פ דבריו מוכרחים, בסימן פ"א הכה"ח כתב להדיא נפח, וכן כל הפוסקים שהביא בסימן קס"ו כתבו להדיא נפח.
ופעם שלישית אני שואל אותך, האם תוכל לענות על שאלות אלו במקום להמשיך להתקיף בקושיות?
הרב אביטן אמר לי שהוא בדק בקליבר אלקטרוני משוכלל, ולבד מזאת הוא בדק אם המצה שוקעת.עד מתי יבדקו בדיקה כזו שגויה? לא מבינים שהמצה בולעת מים [גם מיד]?
הבדיקה הפשוטה והמדוייקת היא לקחת כוסית מדידה של 'סירופ אנטיביוטיקה מוקסיפן' שיש בה שנתות, להפוך אותה על המצה, 'לקרוץ' בעיגול חתיכה, ולדחוס אותה פנימה. לראות עד איזה 'שנת' היא מגיעה, וזה הנפח שלה. לפני כן שוקלים את הכוסית, ושוקלים לאחר מכן, ורואים יחס נפח ומשקל.
בבדיקות שעשינו בזה יצא קצת פחות מהמשקל, ולא יותר מהמשקל כפי שסברו רבים.
אם לא הבנת אני יסביר שוב, רוב המצות הרכות הם זהות למשקל המים, וכן שאר הדברים (מרור, אתרוג וכו') שהכה"ח דיבר עליהם.לא התקפתי בקושיות, שאלתי שאלה אחת ועדיין לא זכיתי למענה.
הגרי"ח סופר שליט"א הוא ת"ח מופלא, ואשרי מי שמגיע לקרסולי קרסוליויוצאי חלציו של הכה"ח עמדו וביררו משנת זקינם זיע"א, ועמלו רבות עד שהוציאו דבר נאה ומתוקן כף החיים מהדורה חדשה, וכל האחים לבית סופר (הגרי"ח, הגר"ר, הגר"מ, ולהבחל"ח הגרא"צ זיע"א) בקיאים בכה"ח והוא שגור על לשונם ממש. ולכן ודאי שיש להביא ראיה מדבריהם.
לא נכון, מכיון שבדרך כלל נכדים יגעים ועמלים במשנת אבותיהם, ובפרט הגרי"ח ואחיו שעמדו ועמלו וביררו משנת זקינם עד שהוציאו דבר נאה ומתוקן כה"ח מהדורה חדשה [שמעתי מאחיו הגר"מ שליט"א שרק פתיחת הראשי תיבות היתה עבודה נוראה, כידוע במהדורה הראשונה הכה"ח כתב בהמון ר"ת לא ברורים בכלל], ומכיון שעמלו בזה, והכה"ח שגור על לשונם, מסתבר שהם מבינים את דברי הכה"ח יותר טוב. ופשוט.הגרי"ח סופר שליט"א הוא ת"ח מופלא, ואשרי מי שמגיע לקרסולי קרסוליו
אבל דעתו בביאור דברי הכה"ח שוה ערך למה שיגיד כל ת"ח [שהוא בערכו התורני], ועובדת היותו נכד הכה"ח לא מעלה ולא מוריד
זה כל מה שהתכוונתי להבהיר
בסדראני אוכל מצות "רכות" שבנפח (לשיטה המחמירה) זה יוצא 35-40 גרם.
ודרך אגב אני אוכל תוך 2 דקות ואני נהנה מזה..
