משא ומתן בדברי בעל ה'ילקוט יוסף' שליט"א (3)
- יוזם האשכול משיב כהלכה
- תאריך התחלה
- מומלץ
- סטטוס
אתה רוצה שאמנה לך כאן עשרות 'תיקונים' של הסידורים האחרונים שהרב עובדיה והרב יצחק לא יודעים מהם בכלל, ובכל הראשונים לא מופיעים?
איך משמע 'שאין לומר תיבה זו'. הם 'לא גרסו' תיבה זו. יש כאלו שגרסו רק ויברכו, האם זה אומר שלא גורסים ויפארו???
לפני כ500 שנה הוסיפו תיבת וישוררו, וגדולי הפוסקים שראו גירסא זו קיימוה ואישרוה, ויש 'מעט' שהתנגדו לה.
אם תספור בתשובה של הרב עובדיה כמה התנגדו - לא תמצא יותר מ10.
לעומת זאת כמה גדולים היו במשך 500 שנה שלא העירו כלום, או שהעתיקו מילה זו בסידוריהם? הרבה יותר מהמתנגדים...
לא גרסו היינו שלא אמרו. (לא אמרתי שיש "איסור לדבריהם")
זה מזכיר לי עדות שמרן זצוק"ל לא אכל פפושדו כי "לא ראו אותו אוכל"... והבבא סאלי לא דיבר על פאה "כי לא שמעתי אותו מדבר"...
- אתה רואה להדיא אחרונים שהתנגדו לדבר הזה, ואין נראה לי אחרון אחד שדן בדבר והעלה לומר זאת אחרי שכתב שבראשונים לא גרסו זאת.
אז לא אמרת כלום. יש אלפי תיבות שהראשונים לא גרסו בכל התפלה. זה לא אומר כלום האם צריך למחוק את מי שכן אומר.
מי שהעתיק נוסח זה ואתה לא חושד בו שהוא לא יודע ולא מבין מה הוא אומר - מבין מיד ש'וישוררו את' זה לא לפי הדקדוק, ואעפ"כ העתיקו נוסח זה כי לא הפריע להם שזה לא לפי הדקדוק.
אין שום סייעתא מהראשונים 'שלא לומר וישוררו' וכפי שכתבתי כמה פעמים.
אני אישית לא אומר.
אבל 'השגה' לומר שחכם שלום 'לא ראה' ולא 'ידע' וכן הבא"ח הוא 'דעת יחיד' זוהי טעות גמורה.
יש מסורת של 500 שנה שרוב החכמים אמרו מילה זו. זוהי המציאות. יש 'מעטים' שהתנגדו לזה ע"פ הדקדוק. אולם אין להרעיש על מי שאומר.
כהנא דמסייע
חבר מוביל
- הצטרף
- 27/3/25
- הודעות
- 1,836
@אבני הכותל האם באמת חכם שלום חזר בו לאחר שראה את החזו"ע? האם לפני כן הוא לא ראה את החזו"ע????
וכן האם 'חזר' בו בענין המרפסות בעקבות דברי הרב יצחק??
אני מזמין את @אור יעקב לבדוק את המקורות אחד אחד, ולעדכן אותנו מה נכון ומה לא.
אבני הכותל
חבר קבוע
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 778
לא ידוע לי.
בספר דברי שלום [מועדים ח"א פרק י"ד ס"ד] מבואר שצריך לחזור לראש התפילה.
ועיי"ש בהערות באורך לבאר הענין, והביא שם את הראיה מדברי הירושלמי לגבי קדושה שביוצר, שאינו חוזר לראש הברכה, משום שהקדושה מחלקת ונחשב כתחילת ברכה.
ויעוי"ש בהערת שוליים [אות ו']:
והאריך לחלק בין הנידונים, יעוי"ש בארוכה.
וגם הובא שנשאל מדברי המאירי שמספיק לחזור לאתה קדוש, והשיב שכידוע אין סומכין להלכה על דברי המאירי.
ובהערת שוליים [אות יב] נכתב מכתבי תלמידים כדלהלן:
מה טענתי? שזה טעות? טענתי שמה שכתב החסד לאלפים שבסידורים הושמט מה שכתוב בזוהר - הדבר הוא להיפך, שבזוהר המאוחר נכנס מה שלא היה בסידורים ובזוהר הקדום.
לא כתבתי אם לומר אותו או לא. האם זה טעות או לא טעות.
שים לב לסידור אהלי יעקב שהוא עצמו הדפיסו ויכל לעשות מה שרוצה בסידור. למעלה השאיר את הנוסח, ולמטה בהערה כתב את דעתו
אבן העזר סימן לד סעיף ג
וכעין דברי הברכת ה' רמז ביביע אומר חלק ח או"ח סי' כד סוף אות ג. ע"ש היטב.
זו מח' נקודתית בעניין אירוסים ונישואין, ולא בשאר המצוות
דלרמ"א זה מעשה אחד שנמשך ולכן אם לא בירך באירוסין רשאי לברך בנישואין, ודמי לאדם שאכל דכל זמן שלא התעכל המזון רשאי לברך, דזה מקרי המשך האכילה
אבל ודאי בשאר המצוות אף אחד לא ס"ל דאפשר לברך אחרי המצווה אחרי זמן, גם לא הרמ"א.
רק גבי אירוסין ונישואין זה מח' נקודתית אם זה מעשה שנמשך כאכילה, וא"א להקיש מכאן לשאר המצוות
אסקופה הנדרסת לרגלי גדו"י
חבר קבוע
עת שערי רצון
חבר מוביל
- הצטרף
- 5/1/25
- הודעות
- 1,891
הראוני היום סתירה חמורה בדברי הרב ילקוט יוסף
בהלכות ק''ש כתב (בהערות) שאין הוכחה שדעת מרן השו''ע לחשב את שעות היום מעה''ש עד צה''כ, ומ''ש בסימן רלג ש''פלג המנחה'' הוא שעה ורבע קודם הלילה ניתן לפרש את זה על השקיעה, ולאו דווקא על צה''כ, וממילא אין ראיה דדעת מרן היא דלא כהלבוש והגר''א
אמנם בהלכות שבת (אינני זוכר היכן, אבל הוא מזכיר את זה אינספור פעמים בלויין השבועי) כתב דמי שעושה את פלג המנחה לפי הגר''א, 1.15 לפני השקיעה, הוא נגד מרן השו''ע, וברכותיו לבטלה וכו' וכו', כל החבילה...
ולכאו' הוא סותר את עצמו מיניה וביה:
א. בהליכות עולם כתב אביו (עיין הליכו''ע ש''א ויקהל, ושם קאי לענין פלג המנחה) שמי שמחשב את כל זמני היום כשיטת הגר''א, יש להם ע''מ לסמוך, ושכך הוא עיקר הדין (אינני זוכר הלשון המדויק) ובכלל כל זמני היום הוא פלג המנחה וכאמור
ב. ע''פ מה שביאר בהלכות ק''ש בשם המנח''כ, אפשר לומר דדעת מרן כהגר''א, ושוב אין קושיא, וכי נעלם ממנו מה שכתב בהלכות ק''ש??
בקיצור: יש פה סתירה מיניה וביה, ומעי''ז כבר הערנו לפני כחצי שנה או יותר, בפורום שלהם, ונותרו ללא מענה
אולי המופלגים דהכא יוכלו למצוא לנו מקור חדש, שמה שהגמ' כתבה בפלה''מ י"א שעות חסר רבע הוא טעות, ואז אתי שפיר (וזה כהמצאת מחבר הלוח הידוע מאיזה ישיבה בגאולה)
בהלכות ק''ש כתב (בהערות) שאין הוכחה שדעת מרן השו''ע לחשב את שעות היום מעה''ש עד צה''כ, ומ''ש בסימן רלג ש''פלג המנחה'' הוא שעה ורבע קודם הלילה ניתן לפרש את זה על השקיעה, ולאו דווקא על צה''כ, וממילא אין ראיה דדעת מרן היא דלא כהלבוש והגר''א
אמנם בהלכות שבת (אינני זוכר היכן, אבל הוא מזכיר את זה אינספור פעמים בלויין השבועי) כתב דמי שעושה את פלג המנחה לפי הגר''א, 1.15 לפני השקיעה, הוא נגד מרן השו''ע, וברכותיו לבטלה וכו' וכו', כל החבילה...
ולכאו' הוא סותר את עצמו מיניה וביה:
א. בהליכות עולם כתב אביו (עיין הליכו''ע ש''א ויקהל, ושם קאי לענין פלג המנחה) שמי שמחשב את כל זמני היום כשיטת הגר''א, יש להם ע''מ לסמוך, ושכך הוא עיקר הדין (אינני זוכר הלשון המדויק) ובכלל כל זמני היום הוא פלג המנחה וכאמור
ב. ע''פ מה שביאר בהלכות ק''ש בשם המנח''כ, אפשר לומר דדעת מרן כהגר''א, ושוב אין קושיא, וכי נעלם ממנו מה שכתב בהלכות ק''ש??
בקיצור: יש פה סתירה מיניה וביה, ומעי''ז כבר הערנו לפני כחצי שנה או יותר, בפורום שלהם, ונותרו ללא מענה
אולי המופלגים דהכא יוכלו למצוא לנו מקור חדש, שמה שהגמ' כתבה בפלה''מ י"א שעות חסר רבע הוא טעות, ואז אתי שפיר (וזה כהמצאת מחבר הלוח הידוע מאיזה ישיבה בגאולה)
ישראל איפרגן
חבר חדש
- הצטרף
- 14/1/25
- הודעות
- 102
באופן כללי אשמח לראות מי שכתב בבירור את הסוגיא הנ"ל של חישוב שעות זמניות לכל המצוות
- סטטוס