משא ומתן בדברי בעל ה'ילקוט יוסף' שליט"א (3)
- יוזם האשכול משיב כהלכה
- תאריך התחלה
אבן העזר סימן לד סעיף ג
וכעין דברי הברכת ה' רמז ביביע אומר חלק ח או"ח סי' כד סוף אות ג. ע"ש היטב.
זו מח' נקודתית בעניין אירוסים ונישואין, ולא בשאר המצוות
דלרמ"א זה מעשה אחד שנמשך ולכן אם לא בירך באירוסין רשאי לברך בנישואין, ודמי לאדם שאכל דכל זמן שלא התעכל המזון רשאי לברך, דזה מקרי המשך האכילה
אבל ודאי בשאר המצוות אף אחד לא ס"ל דאפשר לברך אחרי המצווה אחרי זמן, גם לא הרמ"א.
רק גבי אירוסין ונישואין זה מח' נקודתית אם זה מעשה שנמשך כאכילה, וא"א להקיש מכאן לשאר המצוות
אסקופה הנדרסת לרגלי גדו"י
חבר קבוע
- הצטרף
- 31/12/24
- הודעות
- 606
עת שערי רצון
חבר ותיק
- הצטרף
- 5/1/25
- הודעות
- 1,429
הראוני היום סתירה חמורה בדברי הרב ילקוט יוסף
בהלכות ק''ש כתב (בהערות) שאין הוכחה שדעת מרן השו''ע לחשב את שעות היום מעה''ש עד צה''כ, ומ''ש בסימן רלג ש''פלג המנחה'' הוא שעה ורבע קודם הלילה ניתן לפרש את זה על השקיעה, ולאו דווקא על צה''כ, וממילא אין ראיה דדעת מרן היא דלא כהלבוש והגר''א
אמנם בהלכות שבת (אינני זוכר היכן, אבל הוא מזכיר את זה אינספור פעמים בלויין השבועי) כתב דמי שעושה את פלג המנחה לפי הגר''א, 1.15 לפני השקיעה, הוא נגד מרן השו''ע, וברכותיו לבטלה וכו' וכו', כל החבילה...
ולכאו' הוא סותר את עצמו מיניה וביה:
א. בהליכות עולם כתב אביו (עיין הליכו''ע ש''א ויקהל, ושם קאי לענין פלג המנחה) שמי שמחשב את כל זמני היום כשיטת הגר''א, יש להם ע''מ לסמוך, ושכך הוא עיקר הדין (אינני זוכר הלשון המדויק) ובכלל כל זמני היום הוא פלג המנחה וכאמור
ב. ע''פ מה שביאר בהלכות ק''ש בשם המנח''כ, אפשר לומר דדעת מרן כהגר''א, ושוב אין קושיא, וכי נעלם ממנו מה שכתב בהלכות ק''ש??
בקיצור: יש פה סתירה מיניה וביה, ומעי''ז כבר הערנו לפני כחצי שנה או יותר, בפורום שלהם, ונותרו ללא מענה
אולי המופלגים דהכא יוכלו למצוא לנו מקור חדש, שמה שהגמ' כתבה בפלה''מ י"א שעות חסר רבע הוא טעות, ואז אתי שפיר (וזה כהמצאת מחבר הלוח הידוע מאיזה ישיבה בגאולה)
בהלכות ק''ש כתב (בהערות) שאין הוכחה שדעת מרן השו''ע לחשב את שעות היום מעה''ש עד צה''כ, ומ''ש בסימן רלג ש''פלג המנחה'' הוא שעה ורבע קודם הלילה ניתן לפרש את זה על השקיעה, ולאו דווקא על צה''כ, וממילא אין ראיה דדעת מרן היא דלא כהלבוש והגר''א
אמנם בהלכות שבת (אינני זוכר היכן, אבל הוא מזכיר את זה אינספור פעמים בלויין השבועי) כתב דמי שעושה את פלג המנחה לפי הגר''א, 1.15 לפני השקיעה, הוא נגד מרן השו''ע, וברכותיו לבטלה וכו' וכו', כל החבילה...
ולכאו' הוא סותר את עצמו מיניה וביה:
א. בהליכות עולם כתב אביו (עיין הליכו''ע ש''א ויקהל, ושם קאי לענין פלג המנחה) שמי שמחשב את כל זמני היום כשיטת הגר''א, יש להם ע''מ לסמוך, ושכך הוא עיקר הדין (אינני זוכר הלשון המדויק) ובכלל כל זמני היום הוא פלג המנחה וכאמור
ב. ע''פ מה שביאר בהלכות ק''ש בשם המנח''כ, אפשר לומר דדעת מרן כהגר''א, ושוב אין קושיא, וכי נעלם ממנו מה שכתב בהלכות ק''ש??
בקיצור: יש פה סתירה מיניה וביה, ומעי''ז כבר הערנו לפני כחצי שנה או יותר, בפורום שלהם, ונותרו ללא מענה
אולי המופלגים דהכא יוכלו למצוא לנו מקור חדש, שמה שהגמ' כתבה בפלה''מ י"א שעות חסר רבע הוא טעות, ואז אתי שפיר (וזה כהמצאת מחבר הלוח הידוע מאיזה ישיבה בגאולה)
ישראל איפרגן
חבר חדש
- הצטרף
- 14/1/25
- הודעות
- 80
באופן כללי אשמח לראות מי שכתב בבירור את הסוגיא הנ"ל של חישוב שעות זמניות לכל המצוות
עת שערי רצון
חבר ותיק
- הצטרף
- 5/1/25
- הודעות
- 1,429
ישראל איפרגן
חבר חדש
- הצטרף
- 14/1/25
- הודעות
- 80
הבנת מה אני מתכוון
בשיטת מרן השו"ע ואיך ההכרעה במח' הגר"א והמג"א והאם יש חילוק בין סוגי המצוות וכו'
בשיטת מרן השו"ע ואיך ההכרעה במח' הגר"א והמג"א והאם יש חילוק בין סוגי המצוות וכו'
עת שערי רצון
חבר ותיק
- הצטרף
- 5/1/25
- הודעות
- 1,429
בפשטות נראה יותר שדעתו למנות מעה''ש עד צה''כ, וכן נקטו פוסקי ספרד, וכ''ד המ''ב בשו''ע
אמנם אין הכרח גמור, כי דעת המנח''כ להיפך
רק אחדש לכבודו, שאין כזה ''מגן אברהם'' והשיטה הנ"ל מיוחסת למגן אברהם בטעות
המח' הזאת היא מחלוקת ראשונים, התוס' הרמב''ן הרשב''א הריטב''א הרא''ה והתרומת הדשן סוברים למנות מעה''ש
לעומתם ר' סעדיה גאון, רש''י, הרמב''ם ועוד ראשונים מונים מהנץ
והמ''א הביא שלענין ק''ש יש ללכת לפי הדעה מעה''ש, אבל לא דן בזה באופן כללי אם מונים את כל השעות מהנץ או מעה''ש
בדאורייתא המנהג להחמיר, וכן בחמץ
אבל לענין תפילה המנהג כהגר''א וכמ''ש הכף החיים
הרי תראה שגם אלו שמברכות על הדלקת נרות לאחר ההדלקה, הם מניחות ידיהם על העינים כדי שיהיה עובר לעשייתן ולא סומכים על שאפשר לברך אחרי המצוה.
אבני הכותל
חבר קבוע
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 703
זה רק לרווחא דמילתא שיחשב שעדיין לא נגמרה המצווה, כמו שאותן נשים טובלות שוב אחרי שבירכו על הטבילה לאחר שטבלו פעם ראשונה.
מ"מ נשאלה השאלה - היכן מצינו להדיא שמיד לאחר עשיית המצווה הוי הברכה לבטלה?
כי הובאו כמה מקורות שאם מברך מיד לאחר המצווה, לא הוי ברכה לבטלה.
ספיר ויהלום
חבר חדש
- הצטרף
- 8/5/25
- הודעות
- 113
אין מקור
אבני הכותל
חבר קבוע
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 703
השאלה היתה על הרב @אור תורה שחזר על זה בתור מוסכמה בכמה מקומות, והשאלה היא האם יש מקור ברור לדבריו שאם מברך מיד לאחר המצווה ללא שיהוי ג"כ הוי ברכה לבטלה?
ומש"כ ברמב"ם בשו"ת פאר הדור (סי' קד) [הובא בדברי הרב @אור תורה] שהשיב על מה שנהגו בדמשק ובערי המזרח שהש"צ מברך ענט"י בבהכ"נ, דודאי ברכה לבטלה היא בלי ספק.
אינו ראיה, כי מדובר שמברך בביהכ"נ, כמובן לאחר זמן רב מהנטילה.
'עורכי' הספר ילקוט יוסף לא ידעו שמה שכתוב באור לציון ח"ג אינו 'מהעורכים' אלא הם דברי חכם בן ציון עצמו בח"א סי' כ' לגבי תפלה מנחה שהתיר להתפלל עד 25 דקות אחרי השקיעה עי"ש טעמו.
ובאמת שבאותו הכרך במקום אחר כתבו העורכים את השגתם כדין [וצ"ע על העריכה הנ"ל שלא נתנה דעתה לסתירה בין הדברים]
אם 'נשעבד הבנתנו ועיוננו לדבריהם' נמצא שדברי בה"ג 'תימה גדולה ולא יתכן', וע"כ צריך להבין הסבר אחר בבה"ג.
זה כמו שנאמר שאם הגרע"א נשאר בצע"ג על הגמ' או על תוס' - א"א להבין אחרת בדבריו, שהרי צריך לשעבד עצמנו להבנתו. אבל לפ"ז הגמ' או התוס' יהיו קשים, אז חייבים להבין הסבר אחר. והדברים פשוטים.
יש מקור אבל הפוך
וכמו שהבאתי לעיל מדברי הברכת אברהם שלהדיא כותב שאין זה ברכה לבטלה אפי' להרי"ף והרמב"ם
והשו"ע שם הסכים עמו, [כמו שהבאתי לעיל עם הציטוטים]
