מה כוונתו בשורות האחרונות?
החזוא הידר לקחת אתרוג תימני?
למה אתה מדגיש את מה שאתה אוהב.שאלה - "המשנה ברורה בסימן ע"ה, כתב שמותר ללבוש פאה נכרית, מלבד במקומות שנהגו לאיסור, אלא שיש טוענים שאין לדמות הפאות של אז לשל היום, ולכן מעודדים לעבור לכיסוי ראש במטפחת".
תשובה - "פאה צנועה אין בה שום פקפוק, ובימינו יש בה גם משום חיזוק הדת כי קשה לצעירות לעמוד בניסיון".
אולי מדובר בנסיון של '2 אצבעות' ושאר קולות.למה אתה מדגיש את מה שאתה אוהב.
תדקדק מהמשך לשונו כי קשה לצעירות לעמוד בנסיון.
ולשיטתך על איזה נסיון מדובר, זה לכתחילה שבלכתחילה.
למה אתה מדגיש את מה שאתה אוהב.
תדקדק מהמשך לשונו כי קשה לצעירות לעמוד בנסיון.
ולשיטתך על איזה נסיון מדובר, זה לכתחילה שבלכתחילה.
סליחה על הבורות, אבל אשמח אם תבאר יותר את הענין.שהראשל"צ סובר שרבע שעה לאחר שקיעה יוצא שבת בכ"מ בעולם...
כיון שכל מקום בעולם הזמן שיוצאים הכוכבים לוקח זמן שונה. א"א להגיד שבכל מקום בעולם צאה"כ הוא רבע שעה אחר שקיעה כי יש מקומות שאין סיכוי לראות שום כוכב בזמן הזהסליחה על הבורות, אבל אשמח אם תבאר יותר את הענין.
הגר"ד סופר שליט"א אינו חשוד על קטנות המוחין בכלל, וקטנות בפרט, וב"ה מכבד ת"ח גם אם אינם מבית מדרשו!הצג קובץ מצורף 10391
נראה כאן עורך עיתים לבינה מענין מה חושב ע"כ שהראשל"צ סובר שרבע שעה לאחר שקיעה יוצא שבת בכ"מ בעולם...
והיכן הרב יצחק אמר אחרת?כיון שכל מקום בעולם הזמן שיוצאים הכוכבים לוקח זמן שונה. א"א להגיד שבכל מקום בעולם צאה"כ הוא רבע שעה אחר שקיעה כי יש מקומות שאין סיכוי לראות שום כוכב בזמן הזה
מה אתה רומז בדבריך??אינו חשוד על קטנות המוחין בכלל, וקטנות בפרט, וב"ה מכבד ת"ח גם אם אינם מבית מדרשו!
כתיבה בלשון חריפה ותקיפה אינה קשורה לכבוד ת"ח וכדרך שמצינו בספרי הפוסקים הראשונים והאחרוניםמה אתה רומז בדבריך??
שאם יש איזה ת"ח שאינו מכבד ת"ח שאינו מבית מדרשו וכותב עליו "שאינו מעיין" "ושאין לו הבנה" וכד'...
זה ברורכתיבה בלשון חריפה ותקיפה אינה קשורה לכבוד ת"ח וכדרך שמצינו בספרי הפוסקים הראשונים והאחרונים
זכורני שהייתי יחד עם מו"ר הראש"ל בכנס ,,, (ז' כסלו תשע"ז) והיה שם הגר"ד סופר, וכשיצא מו"ר שליט"א ניגש הגר"ד והגיש לו מכתב עם שאלה על דבריו בשיעור (בענין סב"ל נגד גדול הדור), ומו"ר אמר לי אח"כ מה להשיבו (והתכתבנו בזה).הצג קובץ מצורף 10391
נראה כאן עורך עיתים לבינה מענין מה חושב ע"כ שהראשל"צ סובר שרבע שעה לאחר שקיעה יוצא שבת בכ"מ בעולם...
אני לא בקי ככלל בכתביו. שמעתי אותו אומר כך בלויןוהיכן הרב יצחק אמר אחרת?
לא יודע מה ניסה, אני יודע שזה לא קרה ולא יקרה.ופעם אף ניסה להפגיש בין מו"ר הראש"ל שליט"א לאביו הגאון היח"ס שליט"א.
חבל...לא יודע מה ניסה, אני יודע שזה לא קרה ולא יקרה.
מרן גאון ישראל היח"ס שליט"א בורח מכל מקום בו הוא נמצא.
חבל...
וחבל גם שמחרים את ספריו של מרן זצוק"ל ולא מזכיר אותם בספריו. ("כדרכו תמיד" - לשון מרן הגרע"י זצוק"ל)
זכותו!חבל...
נכון גם אני מזדהה איתך שחבל מאודחבל...
וחבל גם שמחרים את ספריו של מרן זצוק"ל ולא מזכיר אותם בספריו. ("כדרכו תמיד"
אתה גם סובר שיותר חבל מה שבמשנ"ב איש מצליח השמיטו את כל מה שהביאו מילקו"י, חוץ מהמקומות שיש להם הערות עליו?נכון גם אני מזדהה איתך שחבל מאוד
אך יותר חבל הוא באחד שמזכיר במהדורות ישנות ואילו במהדורות החדשות הוא משמיט בכוונה תחילה.
כגון-
א. בילקו"י ח"ז מהדו' תשס"ד עמ' תשי"ג - כתב וכ"כ הרה"ג הנאמ"ן, והוסיף וכו'.
ואילו בילקו"י תשפ"ה עמ' קס- אולם יש לחלק וכו' והוסיפו בזה וכו' [בעילום שם].
ב. בילקוט יוסף הנ"ל עמ' תשי"ד - כתב והרה"ג הנאמ"ן העיר מדברי הרב בן איש חי.
ואילו בילקו"י תשפ"ה עמ' קסא- והעירו מדברי הבא"ח [בעילום שם].
ג. בילקוט יוסף הנ"ל עמ' ת - כתב ובשו"ת איש מצליח כתב וכו' ועיין עוד בסוף הספר בהוספות ומילואים מבן הגאון המחבר, הרה"ג הנאמ"ן שליט"א שכתב.
ואילו ביקו"י תשפ"ה עמ' תשנא בסופו- ובשו"ת איש מצליח כתב וכו' וע"ע בסוף הספר בהוספות ומילואים שמכאן יש ללמוד [בעילום שם] וכו'.
ויש לי עוד עשרות דוגמאות על כגון דא
אז לפני שאתה כותב "חבל" ו "חבל" - טול קורה מבין עיניך
יש הבדל אם אתה לא מביא בכלל, ומשמיט לגמרי הכלאתה גם סובר שיותר חבל מה שבמשנ"ב איש מצליח השמיטו את כל מה שהביאו מילקו"י, חוץ מהמקומות שיש להם הערות עליו?
הביאו גם הביאו את הדינים. לא ראיתי שהשמיטו אף דין, אלא הביאו זאת מהפוסקים עליהם הביא זאת הילקו"י, או מספרי מרן הגרע"י.יש הבדל אם אתה לא מביא בכלל, ומשמיט לגמרי הכל
לבין שאתה מביא את הסברא או הקושיא וכד' בעילום שם אחרי שכבר הבאת את דבריו במהדורה הקודמת, ואתה מביא במהדורה החדשה את התוכן בלי השם
עוד פעם , תבין את ההבדלהביאו גם הביאו את הדינים. לא ראיתי שהשמיטו אף דין, אלא הביאו זאת מהפוסקים עליהם הביא זאת הילקו"י, או מספרי מרן הגרע"י.
וכי יש חיוב להביא את שם המביא ראיה?עוד פעם , תבין את ההבדל
יש הבדל בין אם יש פסק שליקטתי של פוסקים אחרים ואני משמיט אותך ומביא את המקור של הפוסקים - וכגון הילקוט יוסף שליקט איזה פסק מאביו או שאר פוסקים, דאז באו המשנה ברורה הנ"ל והשמיטו את ילקוט יוסף וכתבו את הפסק המקורי של מי שפסק אם זה הרב עובדיה או פוסק אחר וכד'
ולבין מה שעשה בספר ילקוט יוסף שמביא סברא או קושייא יחודית של בן אדם, כאן זה לא שאני מביא את המקור, אלא אני משתמש במקור ומשמיט את השם
שוב אתה קורא חצאי משפטיםוכי יש חיוב להביא את שם המביא ראיה?
אם זה היה המקור זה אכן בעיהואם בכל זאת זה בעיה, למה לגבי מקור זה לא בעיה?
מה חמור? יש חיוב?שוב אתה קורא חצאי משפטים
אם הבאת במהדורה א' סברא בשם אומרה וקושייא וכו' וכו' [עשרות מקומות]
ועכשיו אתה מביא בלי השם ומשמיט זה הרבה יותר חמור
ב. כן, יש עניין להביא את המביא ראיה קצת הכרת הטוב לא יזיק, שזה עשרות פעמים