משא ומתן בדברי בעל ה'ילקוט יוסף' שליט"א (3)

סטטוס
לא פתוח לתגובות נוספות.
1757417903352.png

חידוש:
אשה ספרדיה שהתחתנה עם אשכנזי,
כשמתאלמנת ל"ע, צריכה לנהוג כהספרדים.

וראה שם בספר שדבריו צ"ע טובא.
 
מה כוונתו בשורות האחרונות?

כוונתו לספר "דעת יהודה", תשובות בהלכה ובהנהגה מהגאון רבי יהודה שפירא זצ"ל, ראש כולל 'חזון איש', ומתלמידיו המובהקים של החזון איש, הובאו דבריו בספר "חן וכבוד" פרק א'.

שאלה - "המשנה ברורה בסימן ע"ה, כתב שמותר ללבוש פאה נכרית, מלבד במקומות שנהגו לאיסור, אלא שיש טוענים שאין לדמות הפאות של אז לשל היום, ולכן מעודדים לעבור לכיסוי ראש במטפחת".

תשובה - "פאה צנועה אין בה שום פקפוק, ובימינו יש בה גם משום חיזוק הדת כי קשה לצעירות לעמוד בניסיון".

שאלה זו הסתפקו העורכים אם לפרסמה, ושאלו על כך בזה הלשון:

"ב"ה, כ"א אדר ב' התשע"א, מעלת כבוד מרן הגאון רבי חיים קניבסקי שליט"א.

בעידודו של מרן שליט"א אשר כתב שמצוה לפרסם, אנו עסוקים בעריכת תשובותיו של מרן הגר"י שפירא זללה"ה, ושוב נסתפקנו על כמה תשובות אם להביאן ובכדי לקצר לא פירטנו למה הסתפקנו, ונא יודיענו חוות דעתו על הדברים, אם אפשר לפרסמם".

וענה הרב: "אפשר לפרסם הכל, וצריך לפרסם".
 
שאלה - "המשנה ברורה בסימן ע"ה, כתב שמותר ללבוש פאה נכרית, מלבד במקומות שנהגו לאיסור, אלא שיש טוענים שאין לדמות הפאות של אז לשל היום, ולכן מעודדים לעבור לכיסוי ראש במטפחת".

תשובה - "פאה צנועה אין בה שום פקפוק, ובימינו יש בה גם משום חיזוק הדת כי קשה לצעירות לעמוד בניסיון".
למה אתה מדגיש את מה שאתה אוהב.
תדקדק מהמשך לשונו כי קשה לצעירות לעמוד בנסיון.
ולשיטתך על איזה נסיון מדובר, זה לכתחילה שבלכתחילה.
 
למה אתה מדגיש את מה שאתה אוהב.
תדקדק מהמשך לשונו כי קשה לצעירות לעמוד בנסיון.
ולשיטתך על איזה נסיון מדובר, זה לכתחילה שבלכתחילה.
אולי מדובר בנסיון של '2 אצבעות' ושאר קולות.
בלאו הכי, ברור שאילו הפוסקים היו רואים את (רוב) מטפחות זמננו, היו מתירים את הפאה, כי גם ההתר ה'מפוקפק' מעט של ה-2 אצבעות לדעת רבים הוא איסור תורה, וכ''ש שע''פ רוב זה גולש ליותר ויותר, וזה איסור תורה לרוב הדעות, וגם הכשלת הרבים כי הסתכלות בשערות של אשה נשואה הוא איסור תורה וע''י שמגלה את שערה (הכל בגלל המטפחת כמובן) מכשילה אנשים להסתכל בשערה (אם נלך לשיטתכם שפאה ''מכשילה את הרבים'' הרי שגם מטפחת מכשילה את הרבים, לא פחות ואולי יותר)
 
למה אתה מדגיש את מה שאתה אוהב.
תדקדק מהמשך לשונו כי קשה לצעירות לעמוד בנסיון.
ולשיטתך על איזה נסיון מדובר, זה לכתחילה שבלכתחילה.

אני מדגיש את העיקר, והוא - לשיטתו פאה היא לא סתם כיסוי שמותר לכתחילה או בדיעבד אלא יש לו עדיפות בימינו וחיזוק הדת.

ולשאלתך, יתכן בפשטות שהוא מדבר על רוב הצעירות היהודיות שאינן חובשות כיסוי ראש כרגע, והפאה עבורן היא קרש הצלה, וכפי שהיה בהיסטוריה - לפני עשרות שנים היתה מגיפה רוחנית בכל העולם וכמעט כל הנשים הורידו את כיסוי הראש, והצדקניות התאמצו וכיסו את ראשן בפאה. נמצא שבפאה יש חיזוק הדת.

ויתכן שהוא מדבר על המצב כיום אצל רוב חובשות המטפחת שהראש לא מכוסה כדבעי כי המטפחת מחליקה, וכפי שציינו רבים מגדולי ישראל.
 
סליחה על הבורות, אבל אשמח אם תבאר יותר את הענין.
כיון שכל מקום בעולם הזמן שיוצאים הכוכבים לוקח זמן שונה. א"א להגיד שבכל מקום בעולם צאה"כ הוא רבע שעה אחר שקיעה כי יש מקומות שאין סיכוי לראות שום כוכב בזמן הזה
 
ה
הצג קובץ מצורף 10391
נראה כאן עורך עיתים לבינה מענין מה חושב ע"כ שהראשל"צ סובר שרבע שעה לאחר שקיעה יוצא שבת בכ"מ בעולם...
הגר"ד סופר שליט"א אינו חשוד על קטנות המוחין בכלל, וקטנות בפרט, וב"ה מכבד ת"ח גם אם אינם מבית מדרשו!
 
כיון שכל מקום בעולם הזמן שיוצאים הכוכבים לוקח זמן שונה. א"א להגיד שבכל מקום בעולם צאה"כ הוא רבע שעה אחר שקיעה כי יש מקומות שאין סיכוי לראות שום כוכב בזמן הזה
והיכן הרב יצחק אמר אחרת?
 
אינו חשוד על קטנות המוחין בכלל, וקטנות בפרט, וב"ה מכבד ת"ח גם אם אינם מבית מדרשו!
מה אתה רומז בדבריך??

שאם יש איזה ת"ח שאינו מכבד ת"ח שאינו מבית מדרשו וכותב עליו "שאינו מעיין" "ושאין לו הבנה" וכד'.
אז הוא בגדר "קטנות המוחין"??

או שלא הבנתי את דבריך
 
מה אתה רומז בדבריך??

שאם יש איזה ת"ח שאינו מכבד ת"ח שאינו מבית מדרשו וכותב עליו "שאינו מעיין" "ושאין לו הבנה" וכד'...
כתיבה בלשון חריפה ותקיפה אינה קשורה לכבוד ת"ח וכדרך שמצינו בספרי הפוסקים הראשונים והאחרונים

ועי' במכתב מרן רשכבה"ג הגר"ע יוסף זצוק"ל ל"חכם אחד ז"ל" הנדפס בס' הליכות עולם.
 
כתיבה בלשון חריפה ותקיפה אינה קשורה לכבוד ת"ח וכדרך שמצינו בספרי הפוסקים הראשונים והאחרונים
זה ברור

אך כוונתי להערות שאין בהם ממש

לדוגמא יש איזה מח' באחרונים בנושא מסויים אז פוסק א' הבין וסבר כצד א' ופסק כאחרונים מסויימים, ואילו הפוסק השני נ"ל כצד ב', האם שייך כאן "חוסר הבנה" "אין לו עיון" וכד'?.

לא מצאתי ב - 90 אחוז מהמקומות שכותב בסגנון הנ"ל שום כיוון של הערה.

בשלמא- אם יש קושייא חזקה או חשבון בסוגייא, אזאי יש כאלה שנוקטים "בסכינא חריפא"

אך לא על מקרים כאלה כוונתי
 
הצג קובץ מצורף 10391
נראה כאן עורך עיתים לבינה מענין מה חושב ע"כ שהראשל"צ סובר שרבע שעה לאחר שקיעה יוצא שבת בכ"מ בעולם...
זכורני שהייתי יחד עם מו"ר הראש"ל בכנס ,,, (ז' כסלו תשע"ז) והיה שם הגר"ד סופר, וכשיצא מו"ר שליט"א ניגש הגר"ד והגיש לו מכתב עם שאלה על דבריו בשיעור (בענין סב"ל נגד גדול הדור), ומו"ר אמר לי אח"כ מה להשיבו (והתכתבנו בזה).
וכן פעמים רבות הגיע לביתו של מו"ר הראש"ל שליט"א בכל מיני עניינים.
ופעם אף ניסה להפגיש בין מו"ר הראש"ל שליט"א לאביו הגאון היח"ס שליט"א.
 
לא יודע מה ניסה, אני יודע שזה לא קרה ולא יקרה.
מרן גאון ישראל היח"ס שליט"א בורח מכל מקום בו הוא נמצא.
חבל...
וחבל גם שמחרים את ספריו של מרן זצוק"ל ולא מזכיר אותם בספריו. ("כדרכו תמיד" - לשון מרן הגרע"י זצוק"ל)
 
חבל...
וחבל גם שמחרים את ספריו של מרן זצוק"ל ולא מזכיר אותם בספריו. ("כדרכו תמיד" - לשון מרן הגרע"י זצוק"ל)

פשיטא כביעתא בכותחא שעדיף שלא להביא,
מאשר להביא בצורה מעוותת וכינויים מכינויים שונים.
 
חבל...
וחבל גם שמחרים את ספריו של מרן זצוק"ל ולא מזכיר אותם בספריו. ("כדרכו תמיד"
נכון גם אני מזדהה איתך שחבל מאוד

אך יותר חבל הוא באחד שמזכיר במהדורות ישנות ואילו במהדורות החדשות הוא משמיט בכוונה תחילה.

כגון-

א. בילקו"י ח"ז מהדו' תשס"ד עמ' תשי"ג - כתב וכ"כ הרה"ג הנאמ"ן, והוסיף וכו'.

ואילו בילקו"י תשפ"ה עמ' קס- אולם יש לחלק וכו' והוסיפו בזה וכו' [בעילום שם].

ב. בילקוט יוסף הנ"ל עמ' תשי"ד - כתב והרה"ג הנאמ"ן העיר מדברי הרב בן איש חי.

ואילו בילקו"י תשפ"ה עמ' קסא- והעירו מדברי הבא"ח [בעילום שם].

ג. בילקוט יוסף הנ"ל עמ' ת - כתב ובשו"ת איש מצליח כתב וכו' ועיין עוד בסוף הספר בהוספות ומילואים מבן הגאון המחבר, הרה"ג הנאמ"ן שליט"א שכתב.

ואילו ביקו"י תשפ"ה עמ' תשנא בסופו- ובשו"ת איש מצליח כתב וכו' וע"ע בסוף הספר בהוספות ומילואים שמכאן יש ללמוד [בעילום שם] וכו'.


ויש לי עוד עשרות דוגמאות על כגון דא

אז לפני שאתה כותב "חבל" ו "חבל" - טול קורה מבין עיניך​
 
נכון גם אני מזדהה איתך שחבל מאוד

אך יותר חבל הוא באחד שמזכיר במהדורות ישנות ואילו במהדורות החדשות הוא משמיט בכוונה תחילה.

כגון-

א. בילקו"י ח"ז מהדו' תשס"ד עמ' תשי"ג - כתב וכ"כ הרה"ג הנאמ"ן, והוסיף וכו'.

ואילו בילקו"י תשפ"ה עמ' קס- אולם יש לחלק וכו' והוסיפו בזה וכו' [בעילום שם].

ב. בילקוט יוסף הנ"ל עמ' תשי"ד - כתב והרה"ג הנאמ"ן העיר מדברי הרב בן איש חי.

ואילו בילקו"י תשפ"ה עמ' קסא- והעירו מדברי הבא"ח [בעילום שם].

ג. בילקוט יוסף הנ"ל עמ' ת - כתב ובשו"ת איש מצליח כתב וכו' ועיין עוד בסוף הספר בהוספות ומילואים מבן הגאון המחבר, הרה"ג הנאמ"ן שליט"א שכתב.

ואילו ביקו"י תשפ"ה עמ' תשנא בסופו- ובשו"ת איש מצליח כתב וכו' וע"ע בסוף הספר בהוספות ומילואים שמכאן יש ללמוד [בעילום שם] וכו'.


ויש לי עוד עשרות דוגמאות על כגון דא

אז לפני שאתה כותב "חבל" ו "חבל" - טול קורה מבין עיניך​
אתה גם סובר שיותר חבל מה שבמשנ"ב איש מצליח השמיטו את כל מה שהביאו מילקו"י, חוץ מהמקומות שיש להם הערות עליו?
 
אתה גם סובר שיותר חבל מה שבמשנ"ב איש מצליח השמיטו את כל מה שהביאו מילקו"י, חוץ מהמקומות שיש להם הערות עליו?
יש הבדל אם אתה לא מביא בכלל, ומשמיט לגמרי הכל

לבין שאתה מביא את הסברא או הקושיא וכד' בעילום שם אחרי שכבר הבאת את דבריו במהדורה הקודמת, ואתה מביא במהדורה החדשה את התוכן בלי השם
 
יש הבדל אם אתה לא מביא בכלל, ומשמיט לגמרי הכל

לבין שאתה מביא את הסברא או הקושיא וכד' בעילום שם אחרי שכבר הבאת את דבריו במהדורה הקודמת, ואתה מביא במהדורה החדשה את התוכן בלי השם
הביאו גם הביאו את הדינים. לא ראיתי שהשמיטו אף דין, אלא הביאו זאת מהפוסקים עליהם הביא זאת הילקו"י, או מספרי מרן הגרע"י.
 
הביאו גם הביאו את הדינים. לא ראיתי שהשמיטו אף דין, אלא הביאו זאת מהפוסקים עליהם הביא זאת הילקו"י, או מספרי מרן הגרע"י.
עוד פעם , תבין את ההבדל

יש הבדל בין אם יש פסק שליקטתי של פוסקים אחרים ואני משמיט אותך ומביא את המקור של הפוסקים - וכגון הילקוט יוסף שליקט איזה פסק מאביו או שאר פוסקים, דאז באו המשנה ברורה הנ"ל והשמיטו את ילקוט יוסף וכתבו את הפסק המקורי של מי שפסק אם זה הרב עובדיה או פוסק אחר וכד'

ולבין מה שעשה בספר ילקוט יוסף שמביא סברא או קושייא יחודית של בן אדם, כאן זה לא שאני מביא את המקור, אלא אני משתמש במקור ומשמיט את השם
 
עוד פעם , תבין את ההבדל

יש הבדל בין אם יש פסק שליקטתי של פוסקים אחרים ואני משמיט אותך ומביא את המקור של הפוסקים - וכגון הילקוט יוסף שליקט איזה פסק מאביו או שאר פוסקים, דאז באו המשנה ברורה הנ"ל והשמיטו את ילקוט יוסף וכתבו את הפסק המקורי של מי שפסק אם זה הרב עובדיה או פוסק אחר וכד'

ולבין מה שעשה בספר ילקוט יוסף שמביא סברא או קושייא יחודית של בן אדם, כאן זה לא שאני מביא את המקור, אלא אני משתמש במקור ומשמיט את השם
וכי יש חיוב להביא את שם המביא ראיה?
אם אוחז שלא ראוי להביאו מה בכך?
ואם בכל זאת זה בעיה, למה לגבי מקור זה לא בעיה?
 
וכי יש חיוב להביא את שם המביא ראיה?
שוב אתה קורא חצאי משפטים

אם הבאת במהדורה א' סברא בשם אומרה וקושייא וכו' וכו' [עשרות מקומות]
ועכשיו אתה מביא בלי השם ומשמיט זה הרבה יותר חמור

ב. כן, יש עניין להביא את המביא ראיה קצת הכרת הטוב לא יזיק, שזה עשרות פעמים
 
ואם בכל זאת זה בעיה, למה לגבי מקור זה לא בעיה?
אם זה היה המקור זה אכן בעיה

אבל כפי שכבר אמרתי וכתבתי לעיל [לא נראה לי שאתה קורא הכל, לפי תגובותיך]

יש הבדל אם אתה הוא המקור של הדבר ולבין אם רק ליקטת מפוסק פלוני וספר אלמוני

וזה ההבדל- שמשנה ברורה איש מצליח מה שעשו הם סה"כ השמיטו את המלקט , לא השמיטו את המקור

לעומת זאת בספר הנ"ל השתמש במקור והשמיטו
 
שוב אתה קורא חצאי משפטים

אם הבאת במהדורה א' סברא בשם אומרה וקושייא וכו' וכו' [עשרות מקומות]
ועכשיו אתה מביא בלי השם ומשמיט זה הרבה יותר חמור

ב. כן, יש עניין להביא את המביא ראיה קצת הכרת הטוב לא יזיק, שזה עשרות פעמים
מה חמור? יש חיוב?
אם אוחז שיש בעיה להזכירו מה בכך שמשמיט שמו?
 
סטטוס
לא פתוח לתגובות נוספות.
ראשי תחתית