משיב כהלכה
חבר בכיר
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 3,609
קודם תמצא איזה מקובל שאומר לענות אמן, אח"כ נדון בביטול המנהג.
משא ומתן בדברי בעל ה'ילקוט יוסף' שליט"א (4)
- יוזם האשכול משיב כהלכה
- תאריך התחלה
קודם תמצא איזה מקובל שאומר לענות אמן, אח"כ נדון בביטול המנהג.
משיב כהלכה
חבר בכיר
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 3,609
ובקיצור, היכן שראה צורך לשנות המנהג - פסק לשנות המנהג, היכן שראה צורך לחלוק על השו"ע - חלק על השו"ע, היכן שראה צורך להתיר - התיר, היכן שראה צורך לאסור - אסר, והסיסמאות "קיבלנו הוראות מרן", או "מחזירים עטרה ליושנה", או "מרן מרא דאתרא", פירוש הדבר - מרן הגר"ע יוסף הוא מרא דאתרא, וקיבלנו הוראותיו. ובכך מחזירים עטרה ליושנה, העטרה שעיטרה לו אמו, נגד מי ששרף את ספריו וזרק עליו עגבניות בשוק מחנה יהודה.
אבל אין קשר למרן השו"ע.
משיב כהלכה
חבר בכיר
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 3,609
גדולי ישראל פסקו שחובה לענות אמן, ומי שאינו עונה גוערין בו?
אין זה אלא מנהג העם ותו לא. ואם ירצה הש"ץ שיאמרוהו חזן וקהל, אין מעכב בידו.
לא גוערין בו, אבל הראו שיש עדיפות לענות אמן ולא עלתה כלל בליבם המחשבה שלך...
משיב כהלכה
חבר בכיר
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 3,609
לא ראיתי בדבריך מחלוקת שו"ע ורמ"א שהוא פוסק כשו"ע ובכל זאת מביא י"א וי"א.
אם יש כזה דבר, תציין לי במדוייק היכן כתב כך.
משיב כהלכה
חבר בכיר
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 3,609
שם זו לא מחלוקת שו"ע ורמ"א. הרמ"א מדבר על ענין אחר, שהקורא מנדב סכום לצדקה או לחזן, ובזה גם הגר"ע פסק להתיר בתשובה ארוכה שם המתחילה בעמ' כ"ז בהערות.
לא אמרתי שזה דווקא הרמ"א...
הכוונה שהביא "יש אומרים ויש אומרים" והכריע הלכה כשו"ע והביא אותו בשם יש אומרים.
משיב כהלכה
חבר בכיר
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 3,609
זה מה שכתבתי:
ואם תמצא דבר כזה, תוכל לומר שגם לאידך גיסא כאשר פסק כרמ"א כתב י"א וי"א, ואין ראיה שהעלים במתכוון.
ואם תמצא דבר כזה, תוכל לומר שגם לאידך גיסא כאשר פסק כרמ"א כתב י"א וי"א, ואין ראיה שהעלים במתכוון.
משיב כהלכה
חבר בכיר
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 3,609
הם התייחסו למנהג לענות עשה או אמן, והעדיפו אמן על עשה (שזה פשוט).
מה העניין שאתה רוצה שזה יהיה מחלוקת "דווקא עם הרמ"א"?
כל העניין הוא שכתבת שהוא "מסתיר את דעת השולחן ערוך", והנה גם פה הוא מסתיר.
משיב כהלכה
חבר בכיר
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 3,609
כתבתי שהוא מסתיר את העובדה שבמחלוקת השו"ע עם הרמ"א הוא פוסק כרמ"א.
אם תביא לי מקרה זהה של מחלוקת שו"ע ורמ"א שהוא פוסק כשו"ע ובכל זאת מסתיר, זו תהיה פירכא לראיה.
אם תביא לי מקרה זהה של מחלוקת שו"ע ורמ"א שהוא פוסק כשו"ע ובכל זאת מסתיר, זו תהיה פירכא לראיה.
הקדשתי 10 דקות בשבילך לחפש וזה יותר מידי... אם תרצה אתה יכול להמשיך לחפש.
רק אחזור ואביא עוד מקור שהבאתי לעיל.
משיב כהלכה
חבר בכיר
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 3,609
שני הי"א הובאו ברמ"א.
כמדומה שנעלם ממך רבים מהאחרונים שכתבו בדעת הרמ"א שדעתו כסתם.
(גם אם נאמר שאולי דעתו "לחוש" לדעת היש אומרים מ"מ דעתו העיקרית כסתם - ובלא"ה דעת מרן זצוק"ל שדעתו כסתם לגמרי ואנחנו דנים בדבריו...)
משיב כהלכה
חבר בכיר
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 3,609
זה ראשונים...
והרב עובדיה מתייחס אליהם יותר מאשר הרמ"א.
משיב כהלכה
חבר בכיר
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 3,609
אין שום קשר לנדון דידן, אם הלכה כי"א קמא או בתרא. שניהם ברמ"א, וזו לא מחלוקת שו"ע ורמ"א.
משיב כהלכה
חבר בכיר
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 3,609
המקובלים שהביא (מנהג ק"ק בית אל) הם הרבה אחרי הרמ"א, והילק"י הביא אותם באמצע דבריו הארוכים, וגם העיר ש"מדברי המהר"ש ויטאל בקונטרס "חיים שנים ישלם", שהובאו בספר פתח הדביר חלק ב' (בקונטרס אחרון לסי' קכח), מוכח שגם על פי הסוד, שפיר דמי שיתחילו הכהנים לומר "יברכך" מעצמם, ואין צריך להקרותם תיבה זו".
בהערות למטה הביא את המאירי והר"ן והטור שמשמע מדבריהם שהש"צ מקריא גם יברכך, דן בדעת הרמב"ם, הביא עוד אחרונים ומנהגים שונים, נכנס לנושא אחר לגמרי - מתי מבטלים מנהג (מתי שרואים לנכון לבטל ואז נותר למצוא את הסיבה הנכונה), ובאמצע דבריו הארוכים הבליע שזו מחלוקת שו"ע ורמ"א.
ומכן תשובה לאותם ששלחו את הקורא ל"הערות"...
באמצע המקורות הארוכים מופיע "וכמו שכתבנו בשו"ת יביע אומר", ואח"כ "והנה בהיותי משרת בקודש כראב"ד במצרים קהיר בשנת תש"י, ראיתי שנוהגים כדעת מרן הש"ע", ותהיתי כיצד העתיק מאביו מבלי לציין זאת, ואח"כ ראיתי שבסוף דבריו (מי שיזכה להגיע לשם) כתב בסוגריים: "סעיף זה והמקורות ממרן אאמו"ר שליט"א. שוב נדפסו הדברים גם בהליכות עולם פר' תצוה עמ' קצט".
וכנראה דרכו שכל מה שמצא בכתבי יד אביו ועדיין לא נדפס, העתיק והדביק בספרו, וכך "הקדים" את אביו בהדפסת הדברים... ואיני יודע אם ראוי לעשות כן, אע"פ שהוא אביו ומסר לו את הדברים לעיין בהם.
