יותר מאוחר אעלה את דבריהם, אין לפני כרגע אוצה"ח.
(ודרך אגב גם הצל"ח נראה לי כתב שאין חיוב - אבדוק זאת)
יותר מאוחר אעלה את דבריהם, אין לפני כרגע אוצה"ח.
(ודרך אגב גם הצל"ח נראה לי כתב שאין חיוב - אבדוק זאת)
הצל"ח כותב לגבי עניית בהוב"ש בברכות שיוצאים בהם יד"ח, ומתאונן שחושבים שצריך לענות שם. וכלל לא דיבר בכל הברכות.
אין שום מקור לחייב כמש"כ.מהר"ח בן עטר ומהר"ע יוסף כתבו שהמקור היחיד שמצינו הוא ברא"ש.
המציאות הינה שישנם מקורות רבים אחרים, מהגניזה הקהירית, ומהחרדים בשם המדרש, ומצינו כן במדרשים שלפנינו.
וא"כ טענתם ירדה ושפיר יש לחייב באמירת ברוך הוא וברוך שמו.
ערה"ש.הצל"ח
נכון, ושאלתו מובנת כי א"כ א"א להביא מקור מהגמ' לחייב.אח"כ הוא שואל על כל עניין בהוב"ש מה טעמו ונשאר בצ"ע.
נכון, ושאלתו מובנת כי א"כ א"א להביא מקור מהגמ' לחייב.
(וכמו שהקשה המאורי אור)
וכמובן שאלה זו שייכת בין אם זה עניין ובין אם זה חיוב עניית ב"ה וב"ש.
אסביר שוב.אין שום מקור לחייב כמש"כ.
לא מצינו מקור בגמרא ולא בשום מדרש לחייב.וזה מצינו מקור בגמרא ובמדרש, כמו שהבאנו לעיל.
אחזור שוב.לא מצינו מקור בגמרא ולא בשום מדרש לחייב.
לא יודע מה אתה מתכוין 'כמש"כ'.
כוונתו לדברי הגמ' כמש"כ ביחו"ד ומשם אין שום מקור לחייב.ובפרט שמצינו בספר חרדים שכתב מהמדרש לחייב.
בשביל זה לומדים בית יוסף ומבינים מהמקורות שלו שאין שום מקור לחייב.ועוד שלשון השו"א לומר ברוך הוא וברוך שמו הינה אותה לשון של ההלכה לומר אמן, שהוא ודאי חובה גמורה.
כותב מפורש "שאינו אלא מנהג".א יודע מה אתה מתכוין 'כמש"כ'.
לא יודע מה כתוב ביחו"ד. במדרש לפנינו נמצאים דברי החרדים.כוונתו לדברי הגמ' כמש"כ ביחו"ד ומשם אין שום מקור לחייב.
אני לא מתעלם.חבל שאתה מתעלם ממה שאני כותב.
איזה מדרש?לא יודע מה כתוב ביחו"ד. במדרש לפנינו נמצאים דברי החרדים.
לא חייב לקיים מנהגים?כותב מפורש "שאינו אלא מנהג".
היינו שאינו חיוב.
אם היה חייב זה לא היה "דבר הרשות" לפטרו בפסוקי דזמרה.לא חייב לקיים מנהגים?
כי צריך לקיים מנהגיםאבל אתה לא עונה לי למה שנחייב את עם ישראל לענות בהו"ש רק ממקורות שהיו כאלה שהיו נוהגים זאת
ילמד סתום מן המפורש, אחרי שמצינו כן במדרש ובכמה ראשונים שכך היה המנהג.בעוד שברוב ככל הראשונים זה לא מוזכר אפי' ברמז
אני לא נכנס עכשיו לראיה שהפר"ח למד מהגמרא.ומדברי הגמ' משמע שזה רק על שם המפורש?
כי קיום המנהג הוא מחובת אל תטוש תורת אימך וכו',אם היה חייב זה לא היה "דבר הרשות" לפטרו בפסוקי דזמרה.
מנהגים שנהגו יחידים ולא הוזכרו בגמ' וברוב ככל הראשונים.כי צריך לקיים מנהגים
מה אתה רוצה שיכתבו...?ולא מצינו ראשונים שלא כתבו כן.
דחוק מאוד אחה"מ.כי קיום המנהג הוא מחובת אל תטוש תורת אימך וכו',
ובמקום שאסור להפסיק לא ע"ז נאמר המנהג, ולא שם היה.
לדידי אין הבדל אם רק אבא של הרא"ש נהג זאת, או שעוד נהגו זאת.אני לא נכנס עכשיו לראיה שהפר"ח למד מהגמרא.
מצידי אף בלי זה, יש לנו מספיק מקורות אחרים.
מנהגים שנהגו יחידים ולא הוזכרו בגמ' וברוב ככל הראשונים.
כל ההלכות כתובות בכל הראשונים?מה אתה רוצה שיכתבו...?
לא נהגנו לענות בהו"ש...?
לדעתי הוא פשוט.דחוק מאוד אחה"מ.
אשמח להלכה שמורה הוראה לציבור שהיא רק ממנהג שנהג ראשון.כל ההלכות כתובות בכל הראשונים?
השו"ע הרבה פעמים מביא הלכות גם מראשון בודד.
א. חייב לקיים את זה מצד מנהג, וכמשנ"ת לעיל.לדידי אין הבדל אם רק אבא של הרא"ש נהג זאת, או שעוד נהגו זאת.
כל עוד אין שום הוראה לציבור משום פוסק לנהוג זאת בתורת חיוב אין לנו להמציא דברים מדעתנו.
כלומר, אתה בא לחלק שהלכה שכתב ראשון לא דומה למנהג שנהג ראשון?אשמח להלכה שמורה הוראה לציבור שהיא רק ממנהג שנהג ראשון.
(כמובן הלכה "מחודשת" - ולא איזה הבנה בגמ' וכו)
ברור שיש חילוק בין הלכה שמורה ראשון בתורת חיוב לבין מנהג שנהג בו אביו של הרא"ש לעצמו.כלומר, אתה בא לחלק שהלכה שכתב ראשון לא דומה למנהג שנהג ראשון?
(כמובן לא יצוייר שכך האמת שלא מצינו כן).
א"כ, הנה: החרדים כותב דבריו על חובת ב"ה וב"ש במצוות דרבנן.ברור שיש חילוק בין הלכה שמורה ראשון בתורת חיוב לבין מנהג שנהג בו אביו של הרא"ש לעצמו.
אבל אפי' תביא לי הלכה שלמדים מראשון לחייב שהיא ללא שום מקור.
ואין שום מקור לדבריו.א"כ, הנה: החרדים כותב דבריו על חובת ב"ה וב"ש במצוות דרבנן.
וממילא יש לך ראשון שמורה כאן הלכה מפורשת בחובת העניה.
הוא ראשון.ואין שום מקור לדבריו.
לדוגמא כאן השו"ע פסק את ההלכה ממנהג שנהג אותו אביו של הרא"ש.הוא ראשון.
מה זה אין שום מקור, כשהוא מביא מקור?