עניית אמן על ברכות עליה לתורה של כהן בציון הרשב"י

[ישראלי]

בס"ד

הערות על שיעור שנמסר בבית הכנסת היזדים במוצאי שבת קודש פרשת וירא תשפ"ו

עניית אמן על ברכות עליה לתורה של כהן בציון הרשב"י

אמר בשיעור דכהן העולה לתורה בציון הרשב"י, אין לענות אחריו אמן.

ולא ידעתי מניין המציא דבר זה, דכיון שעבר על מצוה אחת (לשיטתו, מנהג רבים מחכמי ירושלים היה שכהנים נכנסים לציון הרשב"י) אי אפשר לענות על ברכותיו. ואף אי נימא כדבריו לא מצינו ידינו ורגלינו ואין לענות כמעט לאף אחד על ברכותיו. ואילו הוא בעצמו אמר דחילוני ספרדי אפשר לענות אמן אחר ברכותיו. וצע"ג.​

 

[אלישמע]

אולי יש הבדל בין חילוני שהוא ספרדי, לבין כהן שעשה ע"פ שיטת האשכנזים (בעלי התוס' דס"ל שצדיקים אינם מטמאים), דחמיר טפי.

 

[ישראלי]

אולי יש הבדל בין חילוני שהוא ספרדי, לבין כהן שעשה ע"פ שיטת האשכנזים (בעלי התוס' דס"ל שצדיקים אינם מטמאים), דחמיר טפי.

גם החיד"א הביא המנהג שצדיקים לא מטמאים.
אא"כ תאמר שהושפע מאיזה גאון אשכנזי.

 

[אור יעקב]

ולא ידעתי מניין המציא דבר זה, דכיון שעבר על מצוה אחת (לשיטתו, מנהג רבים מחכמי ירושלים היה שכהנים נכנסים לציון הרשב"י) אי אפשר לענות על ברכותיו. ואף אי נימא כדבריו לא מצינו ידינו ורגלינו ואין לענות כמעט לאף אחד על ברכותיו. ואילו הוא בעצמו אמר דחילוני ספרדי אפשר לענות אמן אחר ברכותיו. וצע"ג.

חבל שלא ראית שאת "ההמצאה" הזאת כתבו כמה וכמה מגדולי ישראל.
ואני מאמין שאם תפעיל טיפה את השכל תבין את החילוק בין חילוני לבין כהן שמברך בגלל שהוא עושה איסור.

 

[ישראלי]

חבל שלא ראית שאת "ההמצאה" הזאת כתבו כמה וכמה מגדולי ישראל.
ואני מאמין שאם תפעיל טיפה את השכל תבין את החילוק בין חילוני לבין כהן שמברך בגלל שהוא עושה איסור.

הצג קובץ מצורף 12602הצג קובץ מצורף 12603

חבל שאתה כל כך ... עד שלא ראית שהגבת על משהו אחר ממה שכתבתי.
לא דברתי על ברכת כהנים אלא על עליה לתורה.

פשוט טענו חיטים והודה לו בשעורים.

וגם @אהבה רבה ו @במערבא אמרי שנתנו לייק, כנראה על אותו רצף...

 

[ישראלי]

בזוהר פרשת וישלח דף קלח. הובא שקברי צדיקים אין מטמאין. והובא בספרים במירון אתרא דר"ש הלכה כהזוהר.
ובנוסף יש קבלה שהציון בנוי באופן שמותר לכהנים ליכנס שם.

אכן כל דברי הם אף בלי להכנס כמו מי הלכה.

 

[אור יעקב]

חבל שאתה כל כך ... עד שלא ראית שהגבת על משהו אחר ממה שכתבתי.
לא דברתי על ברכת כהנים אלא על עליה לתורה.

פשוט טענו חיטים והודה לו בשעורים.
כנראה למדת את זה ממישהו...

וגם @אהבה רבה ו @במערבא אמרי שנתנו לייק, כנראה על אותו רצף...

ואולי תלמד אותנו מה החילוק ביניהם???

אסור לו בכלל להיות במקום הזה!!!
והמצוה של "הברכה" באה בעבירה של כניסה לקבר!!!

וכנראה אלה שהביאו לייק מבינים שאין שום נפק"מ בין המקרים...

 

[ישראלי]

ואולי תלמד אותנו מה החילוק ביניהם???

מי שלא רואה חילוק, כנראה לא למד 'תורת החילוק'

אסור לו בכלל להיות במקום הזה!!!

זה מחלוקת.

והמצוה של "הברכה" באה בעבירה של כניסה לקבר!!!

העליה לתורה לא קשורה לזה שהוא כהן (אולי הקדימה), משא"כ הברכת כהנים.

וכנראה אלה שהביאו לייק מבינים שאין שום נפק"מ בין המקרים...

עיין בלייקים על הודעתי, ודו"ק.

עריכה:
זאת ועוד שכל הרבנים שאסרו לענות אמן (יש גם רבים המצריכים לענות אמן, כגון הגר"מ מאזוז, הגר"א נבנצל, הפסקי תשובות ועוד), דיברו רק על ברכת כהנים, ומשום מה לא מצאת את ההמצאה הזו שעליה דיברתי בספרי הרבנים שאסרו לענות אמן על ברכת כהנים.

 

[אור יעקב]

העליה לתורה לא קשורה לזה שהוא כהן (אולי הקדימה), משא"כ הברכת כהנים.

לא הבאת שם נפק"מ ביניהם.

לא משנה אם זה קשור או לא, אם הוא לא היה עושה את העבירה הוא לא היה עושה את הברכה.
ופוק חזי מה הטעמים שהובאו לעיל.

עיין בלייקים על הודעתי, ודו"ק.

אם כך הוא היה אמור להסיר את הלייק מתגובתי...

 

[ישראלי]

לא הבאת שם נפק"מ ביניהם.

העליה לתורה לא קשורה לזה שהוא כהן (אולי הקדימה), משא"כ הברכת כהנים

 

[ישראלי]

עריכה:
זאת ועוד שכל הרבנים שאסרו לענות אמן (יש גם רבים המצריכים לענות אמן, כגון הגר"מ מאזוז, הגר"א נבנצל, הפסקי תשובות ועוד), דיברו רק על ברכת כהנים, ומשום מה לא מצאת את ההמצאה הזו שעליה דיברתי בספרי הרבנים שאסרו לענות אמן על ברכת כהנים.

 

[אור יעקב]

עריכה:
זאת ועוד שכל הרבנים שאסרו לענות אמן (יש גם רבים המצריכים לענות אמן, כגון הגר"מ מאזוז, הגר"א נבנצל, הפסקי תשובות ועוד), דיברו רק על ברכת כהנים, ומשום מה לא מצאת את ההמצאה הזו שעליה דיברתי בספרי הרבנים שאסרו לענות אמן על ברכת כהנים.

כי יותר מצוי הנושא הזה מאשר "עליה לתורה".
והטעם של האבני ישפה שייך גם בנידון דידן - ופשוט...

(השרשור הזה מזכיר לי גם שאמרו פה כמה פעמים שמרן שליט"א "המציא" שמותר לחמם מים שנתבשלו מער"ש, ולא ראו שקדם לו הרב משה לוי זצוק"ל ועוד)

 

[שאינו יודע לשאול]

על פניו באמת אין שום חילוק אם יש טענה כזאת שהברכה היא ברכה לבטלה מחמת שעובר איסור.
אבל עיקר הדבר צ"ב רב [ולא באתי חלילה להקניט רק לברר] הלא עצם הברכה היא ברכה של אדם שעובר איסור, ואין לזה שייכות לעצם העבירה, ומאי שנא מחילוני שמברך [או אפילו מיהודי שאיננו ת"ח שראית אותו עובר עבירה כגון לשון הרע, ואין חזקה שעשה תשובה] שמסתמא אין חולק שעונים אחריו אמן, ואף שכאן הוא בשעת העבירה גופא אבל כבר אמרו חז"ל בסוטה שעבירה לא מכבה מצוה, ומנין שיש שייכות בין זה לזה.
ואם הכוונה היא מצד מצוה הבאה בעבירה, הלא גם בזה אין המצוה מכוח ומחמת העבירה, וכמו שכתבו התוס' בסוכה לא ע"א ועוד, א"כ לא שייך לומר אי"ז מברך אלא מנאץ, שלא אמרו כן אלא במקום שמברך על לולב גזול או חלה גזולה, אבל כאן מברך ברכת כהנים או ברכת התורה ובאותה שעה עובר עבירה אחרת לגמרי.
ובאמת אדם שלובש שעטנז במזיד ועולה לתורה האם שייך בזה מצוה הבאה בעבירה ? צריך מקור.
[זכורני שיש רמב"ן בפסחים דלא כהתוס' הנ"ל ואין לי ישוב הדעת לחפש כרגע]

 

[אברימי]

על פניו באמת אין שום חילוק אם יש טענה כזאת שהברכה היא ברכה לבטלה מחמת שעובר איסור.
אבל עיקר הדבר צ"ב רב [ולא באתי חלילה להקניט רק לברר] הלא עצם הברכה היא ברכה של אדם שעובר איסור, ואין לזה שייכות לעצם העבירה, ומאי שנא מחילוני שמברך [או אפילו מיהודי שאיננו ת"ח שראית אותו עובר עבירה כגון לשון הרע, ואין חזקה שעשה תשובה] שמסתמא אין חולק שעונים אחריו אמן, ואף שכאן הוא בשעת העבירה גופא אבל כבר אמרו חז"ל בסוטה שעבירה לא מכבה מצוה, ומנין שיש שייכות בין זה לזה.
ואם הכוונה היא מצד מצוה הבאה בעבירה, הלא גם בזה אין המצוה מכוח ומחמת העבירה, וכמו שכתבו התוס' בסוכה לא ע"א ועוד, א"כ לא שייך לומר אי"ז מברך אלא מנאץ, שלא אמרו כן אלא במקום שמברך על לולב גזול או חלה גזולה, אבל כאן מברך ברכת כהנים או ברכת התורה ובאותה שעה עובר עבירה אחרת לגמרי.
ובאמת אדם שלובש שעטנז במזיד ועולה לתורה האם שייך בזה מצוה הבאה בעבירה ? צריך מקור.
[זכורני שיש רמב"ן בפסחים דלא כהתוס' הנ"ל ואין לי ישוב הדעת לחפש כרגע]

לכאו' הפשטות היא שאותו כהן לא היה יכול להגיד את המילים "ברוך אתה ה' וכו' נותן התורה" בזמן העלייה לספר תורה במקום בו הוא נמצא.
כלומר, מה שגורם לו כעת לברך את ברכות הס"ת במקום בו הוא נמצא, זה בגלל האיסור שעשה, וא"כ זה לא שייכות של שני דברים, אלא דבר אחד גורם.
כלומר, בגלל שעשה איסור - כעת הוא יכול לברך ברכות התורה.
ואם לא היה עושה איסור - לא היה יכול להיות כאן כעת ולברך את ברכות התורה.
לכן עצם הברכה שלו נגרמת בגלל האיסור, והוי מצווה הבאה בעבירה, (וכמו אדם שמברך על דבר גזול, שכל מה שהוא יכול לאכול כעת את הדבר זה רק בגלל האיסור שנעשה).

 

[שאינו יודע לשאול]

זאת אומרת - הלובש שעטנז ועולה לתורה, אין השעטנז קשור כלל למצוות תלמוד תורה שמברך עליה.
אבל העולה לתורה כהן בקבר הרשב"י יש לומר שאילולי היה כאן תפלה בציבור שגורמת לספר תורה לבוא למקום הזה לא היה יכול לברך, וכן אילולי היה כאן ציבור שגורם שתהיה ברכת כהנים במקום הזה לא היה יכול לברך, וכל מה שהוא מברך זה רק בגלל שהוא נמצא במקום הזה, אם כן המצאותו כאן היא העבירה שגורמת למצוה, זו הכוונה ?

 

[אברימי]

זאת אומרת - הלובש שעטנז ועולה לתורה, אין השעטנז קשור כלל למצוות תלמוד תורה שמברך עליה.
אבל העולה לתורה כהן בקבר הרשב"י יש לומר שאילולי היה כאן תפלה בציבור שגורמת לספר תורה לבוא למקום הזה לא היה יכול לברך, וכן אילולי היה כאן ציבור שגורם שתהיה ברכת כהנים במקום הזה לא היה יכול לברך, וכל מה שהוא מברך זה רק בגלל שהוא נמצא במקום הזה, אם כן המצאותו כאן היא העבירה שגורמת למצוה, זו הכוונה ?

אכן כן.

 

[אד יעלה]

על פניו באמת אין שום חילוק אם יש טענה כזאת שהברכה היא ברכה לבטלה מחמת שעובר איסור.
אבל עיקר הדבר צ"ב רב [ולא באתי חלילה להקניט רק לברר] הלא עצם הברכה היא ברכה של אדם שעובר איסור, ואין לזה שייכות לעצם העבירה, ומאי שנא מחילוני שמברך [או אפילו מיהודי שאיננו ת"ח שראית אותו עובר עבירה כגון לשון הרע, ואין חזקה שעשה תשובה] שמסתמא אין חולק שעונים אחריו אמן, ואף שכאן הוא בשעת העבירה גופא אבל כבר אמרו חז"ל בסוטה שעבירה לא מכבה מצוה, ומנין שיש שייכות בין זה לזה.
ואם הכוונה היא מצד מצוה הבאה בעבירה, הלא גם בזה אין המצוה מכוח ומחמת העבירה, וכמו שכתבו התוס' בסוכה לא ע"א ועוד, א"כ לא שייך לומר אי"ז מברך אלא מנאץ, שלא אמרו כן אלא במקום שמברך על לולב גזול או חלה גזולה, אבל כאן מברך ברכת כהנים או ברכת התורה ובאותה שעה עובר עבירה אחרת לגמרי.
ובאמת אדם שלובש שעטנז במזיד ועולה לתורה האם שייך בזה מצוה הבאה בעבירה ? צריך מקור.
[זכורני שיש רמב"ן בפסחים דלא כהתוס' הנ"ל ואין לי ישוב הדעת לחפש כרגע]

לכאורה אם הוא סתם מתפלל ובאותו רגע עובר עבירה אין קשר בין העבירה למצווה
אבל ברכת כהנים הברכה היא בגלל שהוא כהן וכהן במקום הזה אסור להיות

 

[אברימי]

לכאורה אם הוא סתם מתפלל ובאותו רגע עובר עבירה אין קשר בין העבירה למצווה
אבל ברכת כהנים הברכה היא בגלל שהוא כהן וכהן במקום הזה אסור להיות

השאלה היא אם מתייחסים לזה ש"הברכה היא בגלל שהוא כהן" או "הברכה בגלל שהכהן נמצא פה". ודו"ק במש"כ לעיל.

 

[אד יעלה]

השאלה היא אם מתייחסים לזה ש"הברכה היא בגלל שהוא כהן" או "הברכה בגלל שהכהן נמצא פה". ודו"ק במש"כ לעיל.

לכאורה צד א' הוא הנכון
כיון שאם הוא לא היה כהן לא היה עולה

 

[אברימי]

לכאורה צד א' הוא הנכון
כיון שאם הוא לא היה כהן לא היה עולה

בדיוק על ה"לכאורה" הזה אנחנו דנים.
כי אפש"ל שעצם זה שפלוני הכהן נמצא פה הוא מברך, כלומר שאם הוא לא היה הוא לא היה מברך את הברכה וברכתו שלו נגרמה בגלל שהיה שם באיסור.

 

[שאינו יודע לשאול]

ברור שאם הוא לא היה כהן לא היה מברך.
וברור שאם לא היה נמצא עם הציבור שכאן לא היה יכול לברך את הברכה שמברך כאן [אלא היה מברך עם ציבור אחר].
שני הדברים הם תנאי לברכה, ובלעדיהם לא היתה הברכה הזו.
אלא שלענ"ד השכל הישר אומר שהיותו כאן הוא רק תנאי לברכה, והיותו כהן הוא סיבה לברכה, והמורים שלא לענות אמן סבורים שבשניהם חשיב מצוה הבאה בעבירה. [אע"פ שהנוסח שהביא הרב אור יעקב הוא "ברכה לבטלה" וזה לענ"ד לא מוסבר כלל שמצוה הבאה בעבירה זה ענין אחר מברכה לבטלה].