ארגון מרביצי תורה [מפוצל מאשכול אחר]

"יום ליום" עדיין לא נולד,
לא נכון.
לידיעתך 'יום ליום' נולד באותה שנה שיתד נאמן התחיל לתקוף את מרן זצ"ל ובאותה שנה שהוקם ארגון מרבצי תורה.
שנת 1993 (המכלול)
ובכ"ז הם לא תקפו כמו שהורה להם מרן זצ"ל "ובעת ההיא ידום"
 
כך פורסם בזמנו בתקשורת.

אתה כמובן תגיד שהכל שקר וכזב, והם בכלל היו מעריצים גדולים של הרב עובדיה.
לא אומר שהכל שקר, אבל גם איני מאמין לכל משפט שמצוטט בתקשורת. מי שמאמין הוא שוטה.
יתכן שאמרו דברים מסויימים, ודאי שהיתה התנגדות, השאלה מה אמרו, ומה לא.
 
כוונתי היתה לצורה בה דיברו עליו ולצורה בה התייחסו אליו, ובקטע העיתון שהעליתי רואים שכך דיבר הרב עובדיה בעצמו, שלא לציטוט: "הרב שך לא מפחד מהעונש שיקבל בעולם הבא... הוא רודף מחלוקת, נוהג בעריצות ומשריש את הרשעות בציבור החרדי".
כתוב שם גם שעקיבא אטון היה חבר מועצת חכמי התורה...
כנראה בשנים שעקיבא אטון היה חבר מועצת חכמי התורה זה קרה...
 
אני לא יודע מי זה צעירי ש"ס. אני גם לא יודע אם אדם פרטי דיבר או עשה מעצמו.

אבל דגל התורה יצאה בשמה המפורש בעיתון הדגל שלה במאמרים חריפים ברדיפה נגד מרן זצ"ל

והמרביצים הצטרפו לחגיגה, הוציאו חוברות מאמרי השקפה נגד.

מטעם ש"ס לא יצאה שום מאמר נגד. לא רדיפה ולא מלחמה.

וכל הכבוד שאתה מצטט איזה עיתון חילוני, ומאמין לכל מה שכתוב שם.
ודאי, תמיד @משיב כהלכה מעדיף עיתונים על פני דברי הרבנים.
בכל ויכוח על דעת הרב עובדיה ידאג להביא מעיתוני ועלוני המזרחי, בבירור דעתו.
וכעת עלה בקודש לעיתונות החולנית.
 
באריות קשורים בחוט הוא כותב שכל דבריהם לא זלזלו במרן הגר"ע כלל
וכתבו עליו בכבוד רב וכו' אלא חלקו על דרכו

זה נכון?
 
כלומר - הם תכלס זלזלו במרן או לא?
זאת השאלה

חלקו עליו בחריפות,
דחו את דבריו מכל וכל (בהלכה זה לא כ"כ היה רלוונטי, אז זה לא היה מה שזה היום, והיו מחלוקות הלכתיות אחרות קודמות על פסקים שהוציא בעבר, רק לדוגמא ההיתר מכירה).
אבל הציבור, העמך, (בכוללים ובישיבות), בהחלט כן, זלזלו בו מאד ובכלל בספרדים. - אז היינו פרנקים.
היו הפגנות מול בתים של חכי"ם מש"ס,
היו לפעמים מכות ברחוב בין ילדים (ספרדים ואשכנזים),
היתה שנאה ברחוב.
ובמקביל צעירי ש"ס זלזלו בדיוק באותה צורה ברבנים וראשי ישיבות מרביצים,
דברו עליהם (בת"ת ישיבות וכוללים) בשנאה תהומית.
וכאן נפל דבר. שזה התבטא גם במלחמות של תלמידים לרבותיהם עד כדי עזות מצח ממש.
מאז נולד הרעיון, שהתלמידים צריכים לחנך את ראשי הישיבות שלהם,
ועליהם למצוא כל סעיף בשו"ע או בילוקו"י (או בכל ספר תורני אחר), כדי לנגח את ראשי הישיבות שעושים שלא כדין ושלא כהלכה.
(אגב; הטירוף בשיעורים וספרים מסויימים כיום נגד ראשי ישיבות ומשתכנזים, זה מהמשקעים של אז).
כמובן שראשי ישיבות הוציאו ספרים מיותרים מהישיבות כצעד מתבקש. היתה התנגדות לשיטת ההלכה העיון והפסק של חכם עובדיה, וא"צ לומר של הילקו"י שהכיל אז כרכים בודדים. אבל בעיקר היה את הרצון להרחיק את ההתנגחויות המכוונות של התלמידים ברבותיהם (בן קם באביו), ולכן בחלק מהקומות הוציאו את כל מה שריח פסקי הגר"ע ונוסחאותיו נודף מהם, אם זה סידורי חזון עובדיה וספרי ילקו"י.
(ספרי יבי"א ויחוה דעת היוו פחות בעייה מבחינה זו, כי התלמידים היו מתקשים לקושש קש ותבן מספרים אלו. - היבי"א עמוק וארוך, והיחו"ד אין בו הרבה חומר).
ראשי ישיבות, לא זלזלו בו, אבל דחו את משנתו מכל וכל ובנחרצות. (את התוצאות רואים היום, כל אחד כמובן כל אחד לפי איך שהוא רוצה לראות).
אבל ברחוב האשכנזי (מדגיש ברחוב), זלזלו מאד.
למיטב זכרוני, חכמי המועצת דאז (הגר"ש אטון, הגר"ש כהן, והגר"ש בעדני) פרשו מהמועצת, וכעבור זמן מה חזרו למען השלום ולמען המשך הפעילות התורנית.
הגרב"ץ שכידוע לא השתתף בבחירות, השתתף בכנסים של ש"ס, והורה לרב מאיה (שהיה אז ח"כ, ושאלו האם עליו לפרוש מש"ס לאור הוראתו של הרב שך), אתה תעשה מה שאמר לך זה ששלח אותך. - כלומר תישאר.
כמובן שניסיתי לתמצת כאן היסטוריה של 15 שנה ויותר בכמה שורות, אבל כך פחות או יותר התנהלו הדברים.
חשוב לציין, שבעיתון יום ליום לא הגיבו מאום, וברחוב ובבתי המדרש עיקר השנאה הוסבה למרביצי. וכשש"ס קבלה 10 מנדטים, היו תהלוכות פרועות מול בתי ראשי הישיבות של מרביצי ע"י אברכים/בחורים נלהבים כאילו שניצחו פה את השטן.
כמו"כ רבנים בדרשותיהם, היו מזלזלים גם מזלזלים. בסגנון ספרדי כמובן, (לטיבותא ולגריעותא).
 
הגר"ע יוסף אמר דברים אלו בדיוק כמו שהרב עקיבא אטון היה חבר מועצת החכמים של ש"ס....

חסדי ה'... תאר לך שהכתב לא היה טועה בשם הזה, ולא היה לך במה להיתפס כדי להכחיש את מה שאנשי ש"ס פרסמו בעצמם בתקשורת?
 
לא נכון.
לידיעתך 'יום ליום' נולד באותה שנה שיתד נאמן התחיל לתקוף את מרן זצ"ל ובאותה שנה שהוקם ארגון מרבצי תורה.
שנת 1993 (המכלול)
ובכ"ז הם לא תקפו כמו שהורה להם מרן זצ"ל "ובעת ההיא ידום"

גדולי ישראל תקפו את הרב עובדיה, וזה היה בשנת 1992.
 
מה זה רלוונטי אם היה באותה תקופה מקור רכילותי חלופי או לא?
אין שום אמינות לצהובון מהסוג הזה

מי שקצת מבין בתקשורת יודע שדברים מסוג זה (שהרב עובדיה אמר באופן פרטי) מתפרסמים ע"י הפוליטיקאים המקורבים, באופן שניתן לאחר מכן להכחיש ולטעון להד"ם, והמשכיל בעת ההיא ידום, וכו'.

ועיניך תחזינה כיצד כעת מכחישים הקלטות שהתפרסמו וטוענים להד"ם (רק שבמקרה זה ההקלטות התפרסמו ע"י צד שלישי שהיה לו אינטרס בענין).
 
ודאי, תמיד @משיב כהלכה מעדיף עיתונים על פני דברי הרבנים.
בכל ויכוח על דעת הרב עובדיה ידאג להביא מעיתוני ועלוני המזרחי, בבירור דעתו.
וכעת עלה בקודש לעיתונות החולנית.

אתה יודע היטב שהעיתונים החרדים הממסדיים מעולם לא יצטטו את הרב עובדיה נגד הרב שך, או את הבנות עדינה ורבקה מספרות על הרב עובדיה המתענג על שירי אומכלתום או יהורם גאון.

ואתה מנצל את העובדה זו בצורה דמגוגית טהורה, כדי להכחיש כל דבר שלא מוצא חן בעיניך. "מעדיף עיתונים על דברי הרבנים"... משעשע.

גם הניסוח "בכל ויכוח על דעת הרב עובדיה" הוא ניסוח דמגוגי לחלוטין, כאשר מדובר בפעמים נדירות כגון הנ"ל.

למעשה לא הלכתי ל"עיתון חילוני" אלא לארכיון הספריה הלאומית, וזה מה שמצאתי שם.
 
אתה יודע היטב שהעיתונים החרדים הממסדיים מעולם לא יצטטו את הרב עובדיה נגד הרב שך, או את הבנות עדינה ורבקה מספרות על הרב עובדיה המתענג על שירי אומכלתום או יהורם גאון.

ואתה מנצל את העובדה זו בצורה דמגוגית טהורה, כדי להכחיש כל דבר שלא מוצא חן בעיניך.

גם הניסוח "בכל ויכוח על דעת הרב עובדיה" הוא ניסוח דמגוגי לחלוטין, כאשר מדובר בפעמים נדירות כגון הנ"ל.

למעשה לא הלכתי ל"עיתון חילוני" אלא לארכיון הספריה הלאומית, וזה מה שמצאתי שם.
מה זה משנה אם מצאת את העיתון בפח, בתיבת הדואר, בשולי הדרך או בארכיון?
מעבר לכך, ש
מי שקצת מבין בתקשורת
לא סומך על חצי מילה הנאמרת / נכתבת בתקשורת
 
מרן ראש הישיבה שליט"א סגר את ארגון המרביצי, בגלל שראה שאברכים צעירים מתחילים לדבר על רבנים.
זו אצילות של יהודי שכל הנהגתו לשם שמים שאי אפשר לתאר.
לצערנו עדיין יש מה לשפר בתחום של אברכים צעירים שמדברים על רבנים
 
גדולי ישראל תקפו את הרב עובדיה, וזה היה בשנת 1992.
תקפו ב1992 וב1993 וכו' ואז כבר נולד העיתון יום ליום, (כי בגלל זה הוקם העיתון), ובעיתון יום ליום לא תקפו את הרב שך, משא"כ עיתון הדגל. לא לעוות את המציאות.
 
אבל ברחוב האשכנזי (מדגיש ברחוב), זלזלו מאד.

עד עצם היום הזה, הרב עובדיה אצלם כמו הרב גורן. בזמנו זה היה יותר חריף, כיום התמתן.

ולא רק אצל דלת העם אלא גם אצל הגדולים.

מח"ס חן וכבוד היה אצל הרבה גדולים כדי לקבל הסכמה על ספרו שמציג דעה חולקת על יביע אומר, והוא סיפר שחלק מהם התבטאו בזלזול מוחלט על יביע אומר, ואמרו שמדובר בספר מראי מקומות שסופר ומונה פוסקים ומכריע רק לפי מספר. ולמרות שמחה בהם ואמר שזה לא נכון עובדתית, לא הועיל מאומה, הזלזול התהומי מושרש אצלם.
 
תקפו ב1992 וב1993 וכו' ואז כבר נולד העיתון יום ליום, (כי בגלל זה הוקם העיתון), ובעיתון יום ליום לא תקפו את הרב שך, משא"כ עיתון הדגל. לא לעוות את המציאות.

ושוב נוכחת לראות שטעית, ושוב אינך מתנצל וממשיך לתקוף.

גדולי ישראל יצאו נגד הרב עובדיה בשנת 1992, והעיתון נולד שנה לאחר מכן. ואידך זיל גמור.

יתכן ש"יום ליום" לא תקף בצורה רשמית (רק זה מה שהיה חסר להם) אבל שלא לציטוט נאמרו דברים קשים וכנ"ל.
 
וכאן נפל דבר. שזה התבטא גם במלחמות של תלמידים לרבותיהם עד כדי עזות מצח ממש.
מאז נולד הרעיון, שהתלמידים צריכים לחנך את ראשי הישיבות שלהם,
ועליהם למצוא כל סעיף בשו"ע או בילוקו"י (או בכל ספר תורני אחר), כדי לנגח את ראשי הישיבות שעושים שלא כדין ושלא כהלכה.
אני לא יודע אם אתה תמים או.... תחשוב שמחר בישיבת אורחות תורה ראש הישיבה יחליט שהוא לא בדרך
של ר' דב , יש לך צד שהבחורים יקשיבו לו או שיכנסו בו וימררו את חייו כנ"ל פה א"א לקחת אדם שבזכותו
רוב תלמידך הם חרדים ולזלזל בו ולא לצפות לתגובה
 
מח"ס חן וכבוד היה אצל הרבה גדולים כדי לקבל הסכמה על ספרו שמציג דעה חולקת על יביע אומר, והוא סיפר שחלק מהם התבטאו בזלזול מוחלט על יביע אומר, ואמרו שמדובר בספר מראי מקומות שסופר ומונה פוסקים ומכריע רק לפי מספר. ולמרות שמחה בהם ואמר שזה לא נכון עובדתית, לא הועיל מאומה, הזלזול התהומי מושרש אצלם.
איזה רבנים לדוגמא?
 
עד עצם היום הזה, הרב עובדיה אצלם כמו הרב גורן. בזמנו זה היה יותר חריף, כיום התמתן.

אם היה כמו הרב גורן לא היו מזמינים אותו לדרשו, ולא היו יושבים בלויין לצרכי תרומות לצד בנו.


ולא רק אצל דלת העם אלא גם אצל הגדולים.

בגם שאני מסתייג מהדימוי החריף, עכ"פ האשם זה לא הם.


מח"ס חן וכבוד היה אצל הרבה גדולים כדי לקבל הסכמה על ספרו שמציג דעה חולקת על יביע אומר, והוא סיפר שחלק מהם התבטאו בזלזול מוחלט על יביע אומר, ואמרו שמדובר בספר מראי מקומות שסופר ומונה פוסקים ומכריע רק לפי מספר. ולמרות שמחה בהם ואמר שזה לא נכון עובדתית, לא הועיל מאומה, הזלזול התהומי מושרש אצלם.

ההסתכלות על ספרים כאלו כמראי מקומות התחילה עוד הרבה לפני הימים ההם, (לצד הגדולים שהעריכו את הספר),
ושני הצדדים קיימים עד היום.
ולקרא זלזול, לא הייתי אומר, אם כי ודאי שאין כאן כבוד.
אבל בהחלט יש כאן יש כאן בריחה ממנו, ומכמה וכמה סיבות, ובודאי שהימים ההם הם חלק מרכזי, אבל את האשמה לא הייתי מפנה (רק) אליהם.
 
אני לא יודע אם אתה תמים או.... תחשוב שמחר בישיבת אורחות תורה ראש הישיבה יחליט שהוא לא בדרך
של ר' דב , יש לך צד שהבחורים יקשיבו לו או שיכנסו בו וימררו את חייו כנ"ל פה א"א לקחת אדם שבזכותו
רוב תלמידך הם חרדים ולזלזל בו ולא לצפות לתגובה

כוונתך, אי אפשר לקחת רב ולהילחם שיקבל את בעלי התושבה שלך, ואח"כ לזלזל בו בלויין ?
(לא הרב עובדיה, הרב המקדים)...
הרי בעצם זה מה שטענו לכבוד הרב, אנחנו תלמידים של... אתה התחייבת ש...
נא לעמוד בהסכם !!!
 
אם היה כמו הרב גורן לא היו מזמינים אותו לדרשו, ולא היו יושבים בלויין לצרכי תרומות לצד בנו

כפי שכתבתי, לאחר עשרות שנים זה התמתן. ש"ס כבר לא הולכת נגד גדולי ישראל, ולגבי היתר מכירה הוציא מכתב הבהרה שאינו לבני תורה (בניגוד למה שאמר וצולם בשיחות פרטיות), וזה הוביל למצב זה.
 
מח"ס חן וכבוד היה אצל הרבה גדולים כדי לקבל הסכמה על ספרו שמציג דעה חולקת על יביע אומר, והוא סיפר שחלק מהם התבטאו בזלזול מוחלט על יביע אומר, ואמרו שמדובר בספר מראי מקומות שסופר ומונה פוסקים ומכריע רק לפי מספר. ולמרות שמחה בהם ואמר שזה לא נכון עובדתית, לא הועיל מאומה, הזלזול התהומי מושרש אצלם.
כנראה לא פתחו יביע אומר מעולם אלא רק שמעו סיפורים...
(לא צריך לצטט פה את גדולי ישראל בהסכמתם ליביע אומר ח"א וח"ב)
 
איזה רבנים לדוגמא?
בזמנו זה היה בעיקר הרב שך ותלמידיו מחד
ומהצד השני החזונשניקים כמו הגר''ח גריינמן (שדווקא גיבה את דרעי בכניסה לממשלה)
והגרח''ק והגרנ''ק שעד היום יש לתלמידיהם טינה כנגד הגרע''י בגלל סיבות הלכתיות
 
ראשי תחתית