הוא לא כתב בסגנון כזה "שכחו שולחן ערוך מפורש" אלא אמר במחילה מכבוד תורתם אבל בשולחן ערוך וכו'.כ' בעלונו שהשבט הלוי ועוד הרבה אחרונים "שכחו" ד' השו"ע המפורשים!
אבל מה נעשה שהשבט הלוי רק ציטט חת"ס, ושם סובר שיש לזה דיני אוכל ומנמק דבריו באורך וכו'.
ונדמה שאין לאף א' אומץ [או חוצפא] לומר שהחת"ס שכח!!! ד' השו"ע!
הנושא על ענבי ההדס ?ראיתי השבוע בעלון של הרב יצחק "השיעור השבועי" שאין ערלה בהדסים, וביאר דברי הב"י וכו' ודחה דעת המחמירים.
ולפלא שלא הזכיר שכן הייתה דעתו בעבר, וכמו שכתב בילקו"י שאסור ???
אני מקוה שאתה מבין מה שאתה כותב.הוא לא כתב בסגנון כזה "שכחו שולחן ערוך מפורש" אלא אמר במחילה מכבוד תורתם אבל בשולחן ערוך וכו'.
אני מקווה שאתה קראת את מה שאני כתבתי.אני מקוה שאתה מבין מה שאתה כותב.
החת"ס שכח שו"ע?
לאן הגענו?
מלבד שמסביר בדבריו שאין קשר וכו'
מה מגיב הר"י יוסף שכותבים כן עליו???
להעלות לך אשכולות ישנים???
חבלאני מקווה שאתה קראת את מה שאני כתבתי.
בפירוש שיערתי שכנראה כוונתו שאולי יש להם פירוש אחר בשו"ע או על זה הדרך, וששוב ראיתי בילקוט יוסף להדיא כדבריי אלו, שרק מדייק בשו"ע ושלהדיא מביא את הנתיבי עם שהשו"ע כתב רק שיגרא דלישנא.
למה צריך להזכיר?ולפלא שלא הזכיר שכן הייתה דעתו בעבר, וכמו שכתב בילקו"י שאסור ???
ראיתי השבוע בעלון
אם יש לכם מקור מדוייק יועיל לנו מאודכ' בעלונו
זה לא תירוץ אלא עוד קושיה!למה צריך להזכיר?
הרב עובדיה כתב ש"חזר בו" על בושם, שהחיינו על גרעינים ועוד?
אסבר את אזנך.למה צריך להזכיר?
הרב עובדיה כתב ש"חזר בו" על בושם, שהחיינו על גרעינים ועוד?
הטבת להסביר,אסבר את אזנך.
גם לשבט הלוי וגם לנתיבי העם היה ידוע היטב הדין שערלה נוהגת דוקא בפירות ולא בעצים וכו' וכמו שמובא בסימן רצד.
אלא שהנתיבי עם כתב לחוש בהדס מטעם שכן משמע מפשטות תשובת הרשב"א שהביא הב"י בסימן ק"ח, דכל שעביד לריחא הוי ריחא מילתא. ולכן אחר שהביא את דברי הש"ע בסימן רצ"ד וכן את דבריו בב"י בסימן ק"ח, כתב וז"ל: "אמנם לא כל כך פשוט, ולמיחש מיהא בעינן". ע"ש.
והשבט הלוי צידד בזה משום שבחת"ס הסתפק בזה (וע"ש שגם הוא רק כתב כן רק בתור קושיא ממהלך הגמ', ודחה דעץ מאכל כתיב וכו'), ושכן משמע בירושלמי (ועיין בספר מבית לוי שכתב שבפסקיו מכת"י כתב להדיא שבירושלמי מיירי לענין ענבי הדס).
אך מלשון הגר"י שליט"א בשיעור משמע שמשניהם נעלם הדין הברור בש"ע שערלה נוהג רק בפירות (שכן כתב שם: "ובמחילה מכבודם מרן בש"ע כתב וכו'").
ולא היא, דשניהם ידעו היטב את הדין הנ"ל ובכ"ז כתבו בזה מה שכתבו, כל אחד מטעמו.
עכשיו אילולא שגם דעת הילקוט יוסף היתה בתחילה לחוש לדין ערלה בהדס, היה כאן מקום להעיר על הנוסח ותו לא.
אבל מאחר שגם הוא עצמו היה סבור כן בתחילה, ונכתב בספר (והרי אף אחד לא חושד שנעלם ממנו בזמנו הש"ע, שהרי הביאו שם, ולכן לא היה נכון להעיר על פסקו הנ"ל מלשון הש"ע). התמיהה על דבריו בשיעור קמה וגם ניצבה.
והטענה על מרן הגר"ע שחזר בו ולא כתב כן להדיא שחוזר בו, אינה שייכת כאן. ודו"ק.
גם בשיעור הביא את הרב נתיבי עם, וכנ"ל,אני מקווה שאתה קראת את מה שאני כתבתי.
בפירוש שיערתי שכנראה כוונתו שאולי יש להם פירוש אחר בשו"ע או על זה הדרך, וששוב ראיתי בילקוט יוסף להדיא כדבריי אלו, שרק מדייק בשו"ע ושלהדיא מביא את הנתיבי עם שהשו"ע כתב רק שיגרא דלישנא.
נפלא. לא שמתי לב מחמת שמיהרתי וא"כ הדברים עוד יותר פשוטים וברורים כדכתבתי.גם בשיעור הביא את הרב נתיבי עם, וכנ"ל,
ראיתי השבוע בעלון של הרב יצחק "השיעור השבועי" שאין ערלה בהדסים, וביאר דברי הב"י וכו' ודחה דעת המחמירים.
ולפלא שלא הזכיר שכן הייתה דעתו בעבר, וכמו שכתב בילקו"י שאסור ???
עכשיו אילולא שגם דעת הילקוט יוסף היתה בתחילה לחוש לדין ערלה בהדס, היה כאן מקום להעיר על הנוסח ותו לא.
אבל מאחר שגם הוא עצמו היה סבור כן בתחילה, ונכתב בספר (והרי אף אחד לא חושד שנעלם ממנו בזמנו הש"ע, שהרי הביאו שם, ולכן לא היה נכון להעיר על פסקו הנ"ל מלשון הש"ע). התמיהה על דבריו בשיעור קמה וגם ניצבה.
מחילה היכן הרב יצחק החמיר בהדסים שיש בהם דין ערלה?הטבת להסביר,
ואקווה שגם מי שלא הבין עד כה יבין.
[מארי דכול"ע !!! למה לומר בסגנון כזה רדוד במחילה, שמא יכול היה לומר בפשטות, אני כתבתי בעבר כך וכך כי ככה יצא לי בסוגיה והיום אני חושבת אחרת, אתמהה. תוך כדי הכתיבה עולה לי שמא אפש"ל שבאמת הוא חושב כמו שכתב שיש לחוש לערלה בזה, אבל כיון ששיעבד עצמו לתורת אביו כסומא בארובה, היה חייב לחזור בו, חומר למחשבה !!!!]
מחילה היכן הרב יצחק החמיר בהדסים שיש בהם דין ערלה?
הסתכלתי עכשיו בילקוט יוסף על הלכות ערלה (מהדורת תשס"ה אבל רשום שאין שינויים ממהדורת תשס"ב) ושם בפרק ט סעיף ז כתוב גם שאין דין ערלה בהדסים וכמו בשיעור הנ"ל והילקוט יוסף החדש על ארבעת המינים?
אולי על כרחך שלא חזר בו...הרב עובדיה כתב ש"חזר בו" על בושם
ייש"כ תודה רבה, אם כי בינתיים מצאתי שמציין לילקוט יוסף הנ"ל בספר שלפניי בהלכות ערלה פרק ה עמוד רלח והייתי עסוק בלקרוא ההבהרה בדבריו שם
אסבר את אזנך.
גם לשבט הלוי וגם לנתיבי העם היה ידוע היטב הדין שערלה נוהגת דוקא בפירות ולא בעצים וכו' וכמו שמובא בסימן רצד.
אלא שהנתיבי עם כתב לחוש בהדס מטעם שכן משמע מפשטות תשובת הרשב"א שהביא הב"י בסימן ק"ח, דכל שעביד לריחא הוי ריחא מילתא. ולכן אחר שהביא את דברי הש"ע בסימן רצ"ד וכן את דבריו בב"י בסימן ק"ח, כתב וז"ל: "אמנם לא כל כך פשוט, ולמיחש מיהא בעינן". ע"ש.
והשבט הלוי צידד בזה משום שבחת"ס הסתפק בזה (וע"ש שגם הוא רק כתב כן רק בתור קושיא ממהלך הגמ', ודחה דעץ מאכל כתיב וכו'), ושכן משמע בירושלמי (ועיין בספר מבית לוי שכתב שבפסקיו מכת"י כתב להדיא שבירושלמי מיירי לענין ענבי הדס).
אך מלשון הגר"י שליט"א בשיעור משמע שמשניהם נעלם הדין הברור בש"ע שערלה נוהג רק בפירות (שכן כתב שם: "ובמחילה מכבודם מרן בש"ע כתב וכו'").
ולא היא, דשניהם ידעו היטב את הדין הנ"ל ובכ"ז כתבו בזה מה שכתבו, כל אחד מטעמו.
עכשיו אילולא שגם דעת הילקוט יוסף היתה בתחילה לחוש לדין ערלה בהדס, היה כאן מקום להעיר על הנוסח ותו לא.
אבל מאחר שגם הוא עצמו היה סבור כן בתחילה, ונכתב בספר (והרי אף אחד לא חושד שנעלם ממנו בזמנו הש"ע, שהרי הביאו שם, ולכן לא היה נכון להעיר על פסקו הנ"ל מלשון הש"ע). התמיהה על דבריו בשיעור קמה וגם ניצבה.
והטענה על מרן הגר"ע שחזר בו ולא כתב כן להדיא שחוזר בו, אינה שייכת כאן. ודו"ק.
השו"ע הנ"ל הוזכר להדיא גם במשנתו הראשונה כפי שציינתי לעיל ובגוף הספר תפס לקולא רק בהערה כתב לחשוש למחמירים. בניגוד למהדורות החדשות שחיזק ההיתר ובהסכמת אביו לא חשש כבר למחמירים בזה.איני מבין שום דבר, החת"ס חולק על השו"ע זה הכל. הכי פשוט.
רי"צ שלא מרשה לחלוק על מרן, אולי הוא לא ידע או שכח או נעלם ממנו במשנתו הראשונה השו"ע.
השו"ע הנ"ל הוזכר להדיא גם במשנתו הראשונה כפי שציינתי לעיל ובגוף הספר תפס לקולא רק בהערה כתב לחשוש למחמירים. בניגוד למהדורות החדשות שחיזק ההיתר ובהסכמת אביו לא חשש כבר למחמירים בזה.
בערה עצמה הוא כתב את הדיוק לא בגוף הספר.טוב, אז בהערה כנראה הוא שכח את השו"ע.
בערה עצמה הוא כתב את הדיוק לא בגוף הספר.
ורק בסוף אחרי שהציג את צדדי ההיתר כתב לחשוש למחמירים. ובילקוט יוסף על ערלה ציין שתפס לחומרא כי כן הורה לו אביו ואחר ששנה פרק זה שוב והאריך להתיר ודן בזה שוב עם אביו אביו הסכים עמו לקולא ולכן במהדורות החדשות לא כתב לחשוש.