ערלה בהדסים
- יוזם האשכול שמואל
- תאריך התחלה
איש ההשקפה
חבר חדש
- הצטרף
- 18/1/26
- הודעות
- 99
כ' בעלונו שהשבט הלוי ועוד הרבה אחרונים "שכחו" ד' השו"ע המפורשים!
אבל מה נעשה שהשבט הלוי רק ציטט חת"ס, ושם סובר שיש לזה דיני אוכל ומנמק דבריו באורך וכו'.
ונדמה שאין לאף א' אומץ [או חוצפא] לומר שהחת"ס שכח!!! ד' השו"ע!
אבל מה נעשה שהשבט הלוי רק ציטט חת"ס, ושם סובר שיש לזה דיני אוכל ומנמק דבריו באורך וכו'.
ונדמה שאין לאף א' אומץ [או חוצפא] לומר שהחת"ס שכח!!! ד' השו"ע!
נוריאל עזרא
חבר קבוע
- הצטרף
- 15/2/25
- הודעות
- 701
הוא לא כתב בסגנון כזה "שכחו שולחן ערוך מפורש" אלא אמר במחילה מכבוד תורתם אבל בשולחן ערוך וכו'.
וכך דרך הפוסקים להקשות מאחד לשני גם משו"ע מפורש.
יתכן שהפוסקים האחרים על אף שידעו השו"ע סמכו על פוסקים אחרים או יש להם **איזה פירוש אחר אבל אם נראה פשט הדברים כך אז מקשים.
והוא דעתו בזה שהשו"ע עיקר.
[אם כי גם גדולי הפוסקים קורה ששוכחים גם דברים מפורשים אבל הוא לא הציג זאת כך אלא רק העיר מהשו"ע בכבוד].
נ.ב - פעם הרב מאזוז זצ"ל העיר על הגר"ע יוסף מגמרא מפורשת בברכות והרב עובדיה יוסף זצ"ל העיר בחזרה שידע גם ידע וציין לאיזה מקום שהביא גמרא זו, ואעפ"כ הרב מאזוז השיב שם ודחה הדברים מצדדים אחרים.
וידוע לכל כמה כיבד הרב מאזוז את הרב עובדיה יוסף זצ"ל ואין על כך עוררין והוא לא ראה זלזול מה שמקשה מגמרא ידוע ומפורסמת לכל על הרב זצ"ל.
** הנה כעת פתחתי ילקוט יוסף ארבעת המינים ושם רק כתב שיש לדייק מלשון השו"ע וזה כדברי שמבין שאולי יש צד אחר ומקשה ממה שנראה לו יותר פשוט ולא ששכחו. וכן הוא להדיא שם שהביא את הנתיבי עם וכתב שהתייחס לזה והביא משמו שכתב השו"ע הוא שיגרא דלישנא וכו' [ואין לי הפנאי לעיין יותר וחייב ללכת].
נערך לאחרונה:
הנושא על ענבי ההדס ?
איש ההשקפה
חבר חדש
- הצטרף
- 18/1/26
- הודעות
- 99
אני מקוה שאתה מבין מה שאתה כותב.
החת"ס שכח שו"ע?
לאן הגענו?
מלבד שמסביר בדבריו שאין קשר וכו'
מה מגיב הר"י יוסף שכותבים כן עליו???
להעלות לך אשכולות ישנים???
נוריאל עזרא
חבר קבוע
- הצטרף
- 15/2/25
- הודעות
- 701
אני מקווה שאתה קראת את מה שאני כתבתי.
בפירוש שיערתי שכנראה כוונתו שאולי יש להם פירוש אחר בשו"ע או על זה הדרך, וששוב ראיתי בילקוט יוסף להדיא כדבריי אלו, שרק מדייק בשו"ע ושלהדיא מביא את הנתיבי עם שהשו"ע כתב רק שיגרא דלישנא.
איש ההשקפה
חבר חדש
- הצטרף
- 18/1/26
- הודעות
- 99
חבל
תורת אמת
חבר קבוע
- הצטרף
- 17/12/24
- הודעות
- 282
אם יש לכם מקור מדוייק יועיל לנו מאוד
זה לא תירוץ אלא עוד קושיה!
ממדבר מתנה
חבר חדש
- הצטרף
- 29/10/25
- הודעות
- 175
אסבר את אזנך.
גם לשבט הלוי וגם לנתיבי העם היה ידוע היטב הדין שערלה נוהגת דוקא בפירות ולא בעצים וכו' וכמו שמובא בסימן רצד.
אלא שהנתיבי עם כתב לחוש בהדס מטעם שכן משמע מפשטות תשובת הרשב"א שהביא הב"י בסימן ק"ח, דכל שעביד לריחא הוי ריחא מילתא. ולכן אחר שהביא את דברי הש"ע בסימן רצ"ד וכן את דבריו בב"י בסימן ק"ח, כתב וז"ל: "אמנם לא כל כך פשוט, ולמיחש מיהא בעינן". ע"ש.
והשבט הלוי צידד בזה משום שבחת"ס הסתפק בזה (וע"ש שגם הוא רק כתב כן רק בתור קושיא ממהלך הגמ', ודחה דעץ מאכל כתיב וכו'), ושכן משמע בירושלמי (ועיין בספר מבית לוי שכתב שבפסקיו מכת"י כתב להדיא שבירושלמי מיירי לענין ענבי הדס).
אך מלשון הגר"י שליט"א בשיעור משמע שמשניהם נעלם הדין הברור בש"ע שערלה נוהג רק בפירות (שכן כתב שם: "ובמחילה מכבודם מרן בש"ע כתב וכו'").
ולא היא, דשניהם ידעו היטב את הדין הנ"ל ובכ"ז כתבו בזה מה שכתבו, כל אחד מטעמו.
עכשיו אילולא שגם דעת הילקוט יוסף היתה בתחילה לחוש לדין ערלה בהדס, היה כאן מקום להעיר על הנוסח ותו לא.
אבל מאחר שגם הוא עצמו היה סבור כן בתחילה, ונכתב בספר (והרי אף אחד לא חושד שנעלם ממנו בזמנו הש"ע, שהרי הביאו שם, ולכן לא היה נכון להעיר על פסקו הנ"ל מלשון הש"ע). התמיהה על דבריו בשיעור קמה וגם ניצבה.
והטענה על מרן הגר"ע שחזר בו ולא כתב כן להדיא שחוזר בו, אינה שייכת כאן. ודו"ק.
הטבת להסביר,
ואקווה שגם מי שלא הבין עד כה יבין.
[מארי דכול"ע !!! למה לומר בסגנון כזה רדוד במחילה, שמא יכול היה לומר בפשטות, אני כתבתי בעבר כך וכך כי ככה יצא לי בסוגיה והיום אני חושבת אחרת, אתמהה. תוך כדי הכתיבה עולה לי שמא אפש"ל שבאמת הוא חושב כמו שכתב שיש לחוש לערלה בזה, אבל כיון ששיעבד עצמו לתורת אביו כסומא בארובה, היה חייב לחזור בו, חומר למחשבה !!!!]
גם בשיעור הביא את הרב נתיבי עם, וכנ"ל,
נוריאל עזרא
חבר קבוע
- הצטרף
- 15/2/25
- הודעות
- 701
נפלא. לא שמתי לב מחמת שמיהרתי וא"כ הדברים עוד יותר פשוטים וברורים כדכתבתי.
נוריאל עזרא
חבר קבוע
- הצטרף
- 15/2/25
- הודעות
- 701
מחילה היכן הרב יצחק החמיר בהדסים שיש בהם דין ערלה?
הסתכלתי עכשיו בילקוט יוסף על הלכות ערלה (מהדורת תשס"ה אבל רשום שאין שינויים ממהדורת תשס"ב) ושם בפרק ט סעיף ז כתוב גם שאין דין ערלה בהדסים וכמו בשיעור הנ"ל והילקוט יוסף החדש על ארבעת המינים?
ממדבר מתנה
חבר חדש
- הצטרף
- 29/10/25
- הודעות
- 175
ממדבר מתנה
חבר חדש
- הצטרף
- 29/10/25
- הודעות
- 175
אולי על כרחך שלא חזר בו...
נוריאל עזרא
חבר קבוע
- הצטרף
- 15/2/25
- הודעות
- 701
ייש"כ תודה רבה, אם כי בינתיים מצאתי שמציין לילקוט יוסף הנ"ל בספר שלפניי בהלכות ערלה פרק ה עמוד רלח והייתי עסוק בלקרוא ההבהרה בדבריו שם
ולפי איך שהוא מתאר מה שכתב לחשוש בילקוט יוסף חלק ג היה בהוראת הגר"ע יוסף זצ"ל וששוב כשישב על מדוכא זו העלה להקל לגמרי ולא לחשוש עליהם ושהראה לגר"ע זצ"ל הסכים עמו וחזר בו. [וזה שלא כפי שתיארו כאן החברים שפסק לחומרא וחזר בו בעקבות אביו - אם כי יש להניח שאם אביו היה מחזיק בדעתו לחשוש היה מן הסתם משאיר שיש לחשוש כדרכו שמתבטל לאביו].
וכעת פתחתי גם הילקוט יוסף ברכות הנ"ל בסימן רטז הלכה י.
והנה בהלכה שם למעלה כתב שאין נוהג בהם דין ערלה ומותר להריח בהם. ובהערה גם ציין לדיוק הנ"ל מהשו"ע שאין נוהג בהם דין ערלה אך סיים שם בהערה [ולא בגוף הספר] בדברי הנתיבי וכו' ושלמיחש מיהא בעי. [וכיוון שאצלי זו הדפסה מחודשת נוסף בהערה שזה נכתב ע"פ החכמת אדם נתיבי עם והרב וואזנר ושבילקוט יוסף ערלה האריך להוכיח שאין נוהג בזה דין ערלה וכו'.
וא"כ רואים להדיא שכבר אז סבר כך וכדיוקו מהשו"ע הנ"ל ואף בגוף הספר למעלה פסק לקולא ורק בהערה ציין לחשוש לדברי המחמירים ושוב כששנה הדברים התחזק ההיתר הראשון אצלו וכבר לא חשש.
כך שאין זה נכון לומר שהוא אסר ולשאול מה הוא לא ידע מהשו"ע ולמה לא מקשה על עצמו שכן להדיא ביאר דעתו ככל הנ"ל שאין דין ערלה ע"פ השו"ע הנ"ל ורק חשש למחמירים [ולפי עדותו כי כך הורה לו הגר"ע זצ"ל לחשוש אליהם].
וגם אין זה נכון שמסתיר כביכול שסיים לחומרא וחזר על זה כמה פעמים גם בילקוט יוסף ברכות בהערה וגם במהדורת תשנ"א שלפניי וגם במצוטט כאן מתשס"ז וגם בהלכות ערלה פרק ה. ויותר נכון לומר שחיזק דעתו דמעיקרא ולא שחזר בו רק שחזר בו ממה שחשש אליהם.
איני מבין שום דבר, החת"ס חולק על השו"ע זה הכל. הכי פשוט.
רי"צ שלא מרשה לחלוק על מרן, אולי הוא לא ידע או שכח או נעלם ממנו במשנתו הראשונה השו"ע.
נוריאל עזרא
חבר קבוע
- הצטרף
- 15/2/25
- הודעות
- 701
השו"ע הנ"ל הוזכר להדיא גם במשנתו הראשונה כפי שציינתי לעיל ובגוף הספר תפס לקולא רק בהערה כתב לחשוש למחמירים. בניגוד למהדורות החדשות שחיזק ההיתר ובהסכמת אביו לא חשש כבר למחמירים בזה.
טוב, אז בהערה כנראה הוא שכח את השו"ע.
נוריאל עזרא
חבר קבוע
- הצטרף
- 15/2/25
- הודעות
- 701
בערה עצמה הוא כתב את הדיוק לא בגוף הספר.
ורק בסוף אחרי שהציג את צדדי ההיתר כתב לחשוש למחמירים. ובילקוט יוסף על ערלה ציין שתפס לחומרא כי כן הורה לו אביו ואחר ששנה פרק זה שוב והאריך להתיר ודן בזה שוב עם אביו אביו הסכים עמו לקולא ולכן במהדורות החדשות לא כתב לחשוש.
לא לא, אני רק צוחק עליו בבחינת - ענה...
@נוריאל עזרא, נראה לי שההודעות האחרונות נועדו להסתלבטות, ככה שלכאו' אין עניין להגיב עליהם בצורה עניינית.
(איני מתייחס לעצם הנידון!)
(איני מתייחס לעצם הנידון!)
נושאים דומים:
