ערלה בהדסים

[שמואל]

ראיתי השבוע בעלון של הרב יצחק "השיעור השבועי" שאין ערלה בהדסים, וביאר דברי הב"י וכו' ודחה דעת המחמירים.

ולפלא שלא הזכיר שכן הייתה דעתו בעבר, וכמו שכתב בילקו"י שאסור ???

 

[איש ההשקפה]

כ' בעלונו שהשבט הלוי ועוד הרבה אחרונים "שכחו" ד' השו"ע המפורשים!
אבל מה נעשה שהשבט הלוי רק ציטט חת"ס, ושם סובר שיש לזה דיני אוכל ומנמק דבריו באורך וכו'.
ונדמה שאין לאף א' אומץ [או חוצפא] לומר שהחת"ס שכח!!! ד' השו"ע!

 

[נוריאל עזרא]

כ' בעלונו שהשבט הלוי ועוד הרבה אחרונים "שכחו" ד' השו"ע המפורשים!
אבל מה נעשה שהשבט הלוי רק ציטט חת"ס, ושם סובר שיש לזה דיני אוכל ומנמק דבריו באורך וכו'.
ונדמה שאין לאף א' אומץ [או חוצפא] לומר שהחת"ס שכח!!! ד' השו"ע!

הוא לא כתב בסגנון כזה "שכחו שולחן ערוך מפורש" אלא אמר במחילה מכבוד תורתם אבל בשולחן ערוך וכו'.
וכך דרך הפוסקים להקשות מאחד לשני גם משו"ע מפורש.
יתכן שהפוסקים האחרים על אף שידעו השו"ע סמכו על פוסקים אחרים או יש להם **איזה פירוש אחר אבל אם נראה פשט הדברים כך אז מקשים.
והוא דעתו בזה שהשו"ע עיקר.
[אם כי גם גדולי הפוסקים קורה ששוכחים גם דברים מפורשים אבל הוא לא הציג זאת כך אלא רק העיר מהשו"ע בכבוד].
נ.ב - פעם הרב מאזוז זצ"ל העיר על הגר"ע יוסף מגמרא מפורשת בברכות והרב יוסף זצ"ל העיר בחזרה שידע גם ידע וציין לאיזה מקום שהביא גמרא זו, ואעפ"כ הרב מאזוז השיב שם ודחה הדברים מצדדים אחרים.

וידוע לכל כמה כיבד הרב מאזוז את הרב יוסף זצ"ל ואין על כך עוררין והוא לא ראה זלזול מה שמקשה מגמרא ידוע ומפורסמת לכל על הרב זצ"ל.

** הנה כעת פתחתי ילקוט יוסף ארבעת המינים ושם רק כתב שיש לדייק מלשון השו"ע וזה כדברי שמבין שאולי יש צד אחר ומקשה ממה שנראה לו יותר פשוט ולא ששכחו. וכן הוא להדיא שם שהביא את הנתיבי עם וכתב שהתייחס לזה והביא משמו שכתב השו"ע הוא שיגרא דלישנא וכו' [ואין לי הפנאי לעיין יותר וחייב ללכת].

 

[על ישראל]

ראיתי השבוע בעלון של הרב יצחק "השיעור השבועי" שאין ערלה בהדסים, וביאר דברי הב"י וכו' ודחה דעת המחמירים.

ולפלא שלא הזכיר שכן הייתה דעתו בעבר, וכמו שכתב בילקו"י שאסור ???

הנושא על ענבי ההדס ?

 

[איש ההשקפה]

הוא לא כתב בסגנון כזה "שכחו שולחן ערוך מפורש" אלא אמר במחילה מכבוד תורתם אבל בשולחן ערוך וכו'.

אני מקוה שאתה מבין מה שאתה כותב.
החת"ס שכח שו"ע?
לאן הגענו?
מלבד שמסביר בדבריו שאין קשר וכו'
מה מגיב הר"י יוסף שכותבים כן עליו???
להעלות לך אשכולות ישנים???

 

[נוריאל עזרא]

אני מקוה שאתה מבין מה שאתה כותב.
החת"ס שכח שו"ע?
לאן הגענו?
מלבד שמסביר בדבריו שאין קשר וכו'
מה מגיב הר"י יוסף שכותבים כן עליו???
להעלות לך אשכולות ישנים???

אני מקווה שאתה קראת את מה שאני כתבתי.
בפירוש שיערתי שכנראה כוונתו שאולי יש להם פירוש אחר בשו"ע או על זה הדרך, וששוב ראיתי בילקוט יוסף להדיא כדבריי אלו, שרק מדייק בשו"ע ושלהדיא מביא את הנתיבי עם שהשו"ע כתב רק שיגרא דלישנא.

 

[איש ההשקפה]

אני מקווה שאתה קראת את מה שאני כתבתי.
בפירוש שיערתי שכנראה כוונתו שאולי יש להם פירוש אחר בשו"ע או על זה הדרך, וששוב ראיתי בילקוט יוסף להדיא כדבריי אלו, שרק מדייק בשו"ע ושלהדיא מביא את הנתיבי עם שהשו"ע כתב רק שיגרא דלישנא.

חבל

 

[אור יעקב]

ולפלא שלא הזכיר שכן הייתה דעתו בעבר, וכמו שכתב בילקו"י שאסור ???

למה צריך להזכיר?

הרב עובדיה כתב ש"חזר בו" על בושם, שהחיינו על גרעינים ועוד?

 

[תורת אמת]

ראיתי השבוע בעלון

כ' בעלונו

אם יש לכם מקור מדוייק יועיל לנו מאוד

 

[ידידיה]

למה צריך להזכיר?

הרב עובדיה כתב ש"חזר בו" על בושם, שהחיינו על גרעינים ועוד?

זה לא תירוץ אלא עוד קושיה!

 

[ממדבר מתנה]

למה צריך להזכיר?

הרב עובדיה כתב ש"חזר בו" על בושם, שהחיינו על גרעינים ועוד?

אסבר את אזנך.
גם לשבט הלוי וגם לנתיבי העם היה ידוע היטב הדין שערלה נוהגת דוקא בפירות ולא בעצים וכו' וכמו שמובא בסימן רצד.
אלא שהנתיבי עם כתב לחוש בהדס מטעם שכן משמע מפשטות תשובת הרשב"א שהביא הב"י בסימן ק"ח, דכל שעביד לריחא הוי ריחא מילתא. ולכן אחר שהביא את דברי הש"ע בסימן רצ"ד וכן את דבריו בב"י בסימן ק"ח, כתב וז"ל: "אמנם לא כל כך פשוט, ולמיחש מיהא בעינן". ע"ש.

והשבט הלוי צידד בזה משום שבחת"ס הסתפק בזה (וע"ש שגם הוא רק כתב כן רק בתור קושיא ממהלך הגמ', ודחה דעץ מאכל כתיב וכו'), ושכן משמע בירושלמי (ועיין בספר מבית לוי שכתב שבפסקיו מכת"י כתב להדיא שבירושלמי מיירי לענין ענבי הדס).

אך מלשון הגר"י שליט"א בשיעור משמע שמשניהם נעלם הדין הברור בש"ע שערלה נוהג רק בפירות (שכן כתב שם: "ובמחילה מכבודם מרן בש"ע כתב וכו'").
ולא היא, דשניהם ידעו היטב את הדין הנ"ל ובכ"ז כתבו בזה מה שכתבו, כל אחד מטעמו.

עכשיו אילולא שגם דעת הילקוט יוסף היתה בתחילה לחוש לדין ערלה בהדס, היה כאן מקום להעיר על הנוסח ותו לא.
אבל מאחר שגם הוא עצמו היה סבור כן בתחילה, ונכתב בספר (והרי אף אחד לא חושד שנעלם ממנו בזמנו הש"ע, שהרי הביאו שם, ולכן לא היה נכון להעיר על פסקו הנ"ל מלשון הש"ע). התמיהה על דבריו בשיעור קמה וגם ניצבה.

והטענה על מרן הגר"ע שחזר בו ולא כתב כן להדיא שחוזר בו, אינה שייכת כאן. ודו"ק.

 

[אחיעזר]

גם בגמרא יש הרבה פעמים קושיא בסגנון כזה, שסתמות הדברים מוכיחה שאין לחלק בכך, וזו גם כן כוונתו הטהורה כאן.
וזה מצוי בלשון כל הגדולים, להשיג בלשון זו, וכי לא השיגו על גדולים הקודמים בזמן לחתם סופר מלשונות מפורשים יותר מדברי הפוסקים המפורסמים?!

 

[שמואל]

אסבר את אזנך.
גם לשבט הלוי וגם לנתיבי העם היה ידוע היטב הדין שערלה נוהגת דוקא בפירות ולא בעצים וכו' וכמו שמובא בסימן רצד.
אלא שהנתיבי עם כתב לחוש בהדס מטעם שכן משמע מפשטות תשובת הרשב"א שהביא הב"י בסימן ק"ח, דכל שעביד לריחא הוי ריחא מילתא. ולכן אחר שהביא את דברי הש"ע בסימן רצ"ד וכן את דבריו בב"י בסימן ק"ח, כתב וז"ל: "אמנם לא כל כך פשוט, ולמיחש מיהא בעינן". ע"ש.

והשבט הלוי צידד בזה משום שבחת"ס הסתפק בזה (וע"ש שגם הוא רק כתב כן רק בתור קושיא ממהלך הגמ', ודחה דעץ מאכל כתיב וכו'), ושכן משמע בירושלמי (ועיין בספר מבית לוי שכתב שבפסקיו מכת"י כתב להדיא שבירושלמי מיירי לענין ענבי הדס).

אך מלשון הגר"י שליט"א בשיעור משמע שמשניהם נעלם הדין הברור בש"ע שערלה נוהג רק בפירות (שכן כתב שם: "ובמחילה מכבודם מרן בש"ע כתב וכו'").
ולא היא, דשניהם ידעו היטב את הדין הנ"ל ובכ"ז כתבו בזה מה שכתבו, כל אחד מטעמו.

עכשיו אילולא שגם דעת הילקוט יוסף היתה בתחילה לחוש לדין ערלה בהדס, היה כאן מקום להעיר על הנוסח ותו לא.
אבל מאחר שגם הוא עצמו היה סבור כן בתחילה, ונכתב בספר (והרי אף אחד לא חושד שנעלם ממנו בזמנו הש"ע, שהרי הביאו שם, ולכן לא היה נכון להעיר על פסקו הנ"ל מלשון הש"ע). התמיהה על דבריו בשיעור קמה וגם ניצבה.

והטענה על מרן הגר"ע שחזר בו ולא כתב כן להדיא שחוזר בו, אינה שייכת כאן. ודו"ק.

הטבת להסביר,
ואקווה שגם מי שלא הבין עד כה יבין.

[מארי דכול"ע !!! למה לומר בסגנון כזה רדוד במחילה, שמא יכול היה לומר בפשטות, אני כתבתי בעבר כך וכך כי ככה יצא לי בסוגיה והיום אני חושבת אחרת, אתמהה. תוך כדי הכתיבה עולה לי שמא אפש"ל שבאמת הוא חושב כמו שכתב שיש לחוש לערלה בזה, אבל כיון ששיעבד עצמו לתורת אביו כסומא בארובה, היה חייב לחזור בו, חומר למחשבה !!!!]

 

[שמואל]

אני מקווה שאתה קראת את מה שאני כתבתי.
בפירוש שיערתי שכנראה כוונתו שאולי יש להם פירוש אחר בשו"ע או על זה הדרך, וששוב ראיתי בילקוט יוסף להדיא כדבריי אלו, שרק מדייק בשו"ע ושלהדיא מביא את הנתיבי עם שהשו"ע כתב רק שיגרא דלישנא.

גם בשיעור הביא את הרב נתיבי עם, וכנ"ל,

 

[נוריאל עזרא]

גם בשיעור הביא את הרב נתיבי עם, וכנ"ל,

נפלא. לא שמתי לב מחמת שמיהרתי וא"כ הדברים עוד יותר פשוטים וברורים כדכתבתי.