החש בראשו
סייג לחכמה שתיקה!
מצ"ב קבצים בנושא.
ספרי אור לציון - לרבינו הגדול חכם בן ציון אבא שאול זצוק"ל
- יוזם האשכול החש בראשו
- תאריך התחלה
החש בראשו
סייג לחכמה שתיקה!
הרב ציון עמר, מומלץ! עדות אישית.
החש בראשו
סייג לחכמה שתיקה!
הרב פטרובר.
הערה ראשונה:
ספרי המעודים, כרכים ג' ד'
נדפסו מתשס"ה ואליך הרבה אחר הפטירה כך שברור שהוא לא עבר עליהם.
מנגד:
כל הספרים הנ"ל על המועדים יש הקלטות מסודרות בקול הלשון. כמעט כל פרט עד הסוף.
כל שאלה שהיתה לי לא ברורה, הורדתי ההקלטות והכל מילה במילה בדיוק רב עם תוספת עריכה ומ"מ.
ניתן לבדיקה בכל רגע.
אוסיף:
א"ל מו"ר מרן הגאב"ד, שהיה עורך ח"ב, שהוא מעיד ש"האיש היה בביתו". ואין פרט שהוא א עבר ואישר.
והוסיף לי בזה"ל: הרבה דברים התוכחתי איתו, למשל על הבקבוקים והפחית, לא ויתרתי, אבל הוא היה מונח עד הפרט האחרון.
עכ"ד מרן שליט"א.
ספרי המעודים, כרכים ג' ד'
נדפסו מתשס"ה ואליך הרבה אחר הפטירה כך שברור שהוא לא עבר עליהם.
מנגד:
כל הספרים הנ"ל על המועדים יש הקלטות מסודרות בקול הלשון. כמעט כל פרט עד הסוף.
כל שאלה שהיתה לי לא ברורה, הורדתי ההקלטות והכל מילה במילה בדיוק רב עם תוספת עריכה ומ"מ.
ניתן לבדיקה בכל רגע.
אוסיף:
א"ל מו"ר מרן הגאב"ד, שהיה עורך ח"ב, שהוא מעיד ש"האיש היה בביתו". ואין פרט שהוא א עבר ואישר.
והוסיף לי בזה"ל: הרבה דברים התוכחתי איתו, למשל על הבקבוקים והפחית, לא ויתרתי, אבל הוא היה מונח עד הפרט האחרון.
עכ"ד מרן שליט"א.
שובה של המחלוקת ההלכתית: האם הגרב"צ אבא שאול כתב את כל ה'א..
ספר "אור לציון", פרי עטו של הגרב"צ אבא שאול, הוא אחד מספרי ההלכה החשובים בפסיקה הספרדית בדורות האחרונים | לאחרונה התעורר שוב דיון הלכתי בנוגע לכתיבת הספר והראש"ל הגר"י יוסף קבע כי "מי שאומר שחכם בן ציון הוא זה שכתב את כל האור לציון, הוא פשוט מבזה חכמים" | ישראל שפירא יצא לבדוק מי כתב את האור...
החש בראשו
סייג לחכמה שתיקה!
תוכל להעלות את הכתבה לאלו שמנוטפרים?שובה של המחלוקת ההלכתית: האם הגרב"צ אבא שאול כתב את כל ה'א..
ספר "אור לציון", פרי עטו של הגרב"צ אבא שאול, הוא אחד מספרי ההלכה החשובים בפסיקה הספרדית בדורות האחרונים | לאחרונה התעורר שוב דיון הלכתי בנוגע לכתיבת הספר והראש"ל הגר"י יוסף קבע כי "מי שאומר שחכם בן ציון הוא זה שכתב את כל האור לציון, הוא פשוט מבזה חכמים" | ישראל שפירא יצא לבדוק מי כתב את האור...www.kikar.co.il
חסום לי.
רק שלחו את הקישור לאחרונה בקבוצות.
משיב כהלכה
חבר בכיר
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 4,477
הגר"א אבא שאול זצ"ל כתב בהקדמה לשו"ת אור לציון ח"ב: "הוספנו בסוף הספר קונטרס אחרון, ובו פסקי הלכות בקצרה ממרן המחבר שליט"א, אשר בהם נאספו בעיקר עניינים השנויים במחלוקת בין האחרונים, או שאינם מבוארים בדבריהם, ולבקשתם של רבים לידע את הכרעת מרן בהלכות אלו, ובהם כמאתיים פסקי הלכות. וזאת למודעי שמרן המחבר שליט"א עבר על כל פסקי ההלכות בחיבור זה, וכן על המקורות והביאורים, והגיה ותיקן והשמיט כפי ראות עיניו". עכ"ל.
וכן כתב הרה"ג רבי שמואל משה תורג'מן שליט"א בספר "נשמת ישראל" על הלכות נדה: "אמר המחבר, מאחר ובספר הנוכחי הובאו הלכות חשובות מהספר היקר והחשוב עד מאוד של מו"ר ועט"ר ה"ה הגאון רבינו בן ציון אבא שאול זצ"ל זיע"א, ראיתי לנכון לכתוב כאן הבהרה קטנה אודות הספר הקדוש "אור לציון" חלק ב', למען ידעו דורותינו כי כל הספר הוא מאת המחבר, הלא הוא הגרב"צ אבא שאול זצוק"ל זיע"א.
מעשה שהיה בשבוע הראשון שיצא לאור הספר הקדוש "אור לציון" חלק ב', וידוע לכל שאז מו"ר זצ"ל היה עדיין בשכלו הזך ובכושר דיבורו, וכהרגלנו נתאספנו יחד שכנים מקרוב באו בערב שבת קודש לתפילת מנחה וערבית, ובעוד אנחנו יושבים ומסתופפים בצילא דמהימנותא דמו"ר זצ"ל וממתינים למנין, ברכנו את הרב לרגל הוצאת ספרו החדש "אור לציון" חלק ב', ושאל השואל בזה הלשון: "שמענו שהספר הזה אינו מהרב, ורק תלמידים כתבו אותו, ואין לסמוך על זה הלכה למעשה".
ושאלה קנטרנית זו הכעיסה גם הרגיזה וקוממה עד למאוד למו"ר זצ"ל, וסביביו נסערה מאוד, עד שמרוב ריתחא קם מכסא הגלגלים עליו ישב, והשיב בזה הלשון: "מי אומר דברים כאלה? הספר הזה אני כתבתי אותו! כל הספר הזה הוא שלי!" והנה מרוב ריתחא דמו"ר זצ"ל נרתע השואל, וכביכול חזר לשאול בלשון אחר, ד"השמועה הנ"ל היתה רק כלפי המקורות הכתובים למטה". וגם על זה השיב מו"ר בזה הלשון: "כל הספר שלי הוא, וכל מה שכתוב שם אני אמרתי".
וחזרנו לשאול למו"ר זצ"ל אם אכן אפשר לסמוך הלכה למעשה על כל מה שכתוב בספר, והשיב מו"ר הרב זצ"ל: "כן. בשביל זה נכתב הספר, לסמוך על זה הלכה למעשה" (שלא יאמר כל אחד, אני שמעתי ממו"ר אחרת, או כך וכך אמר לי מו"ר וכל כיוצא בזה). עכ"ל.
וכן כתב הרה"ג רבי ציון עמר שליט"א, עורך ספרי "אור לציון", בספר תפארת ציון (עמ' שצ"ג): "דרך עבודתנו היתה לאסוף את פסקי ההלכות של רבנו... ולהגישן לפני הרב, והיה מעביר שבט ביקורתו מה לקרב ומה לרחק... פעמים שפסק דין אחד... שונה ממה שפסק מקודם, והייתי מקריא לו את שתי הוראותיו, ומה שראה לנכון שתהיה משנה אחרונה, כן פסק, ואמר שכך יכתב בספר. ופעמים שהיה אומר לי, לא הבינו אותי טוב, ולא לכך נתכוונתי. פעם אמר לי בשיעור בשבת, מחצית מהשומעים יאמרו שאמרתי מותר ומחצית יאמרו שאמרתי אסור...
ופעמים שהייתי מגיע אליו והיה אומר לי: 'אני רוצה שתכתוב בענין פלוני כך וכך, שאף שבשיעור פסקתי כן, שוב ראיתי שראוי יותר לפסוק כך'... כמה שמח רבנו כשיצא ספר או לציון חלק ב' לאור עולם, ואמר: 'הנה יש אומרים בשמי כך ויש אומרים כך, עכשיו יש ספר, וכבר יודעים בדיוק את דעתי המוחלטת!' ופעם טען תלמיד בפני רבנו: 'אבל אני שמעתי להדיא בשיעור שכבודו אמר אחרת ממה שכתוב בספר?' ורבנו ענה בחיוך: 'כשהייתי מוסר שיעור הייתי זוכה להגדיל תורה, כפי מספר השומעים, זה אומר חכם בן ציון אמר כך וזה אומר כך, אבל בספר אמנם מיעטתי תורה, שכן אמרתי רק תורה אחת, אבל היא לפחות תורה שלי!'
וכן כתב הרה"ג רבי שמואל משה תורג'מן שליט"א בספר "נשמת ישראל" על הלכות נדה: "אמר המחבר, מאחר ובספר הנוכחי הובאו הלכות חשובות מהספר היקר והחשוב עד מאוד של מו"ר ועט"ר ה"ה הגאון רבינו בן ציון אבא שאול זצ"ל זיע"א, ראיתי לנכון לכתוב כאן הבהרה קטנה אודות הספר הקדוש "אור לציון" חלק ב', למען ידעו דורותינו כי כל הספר הוא מאת המחבר, הלא הוא הגרב"צ אבא שאול זצוק"ל זיע"א.
מעשה שהיה בשבוע הראשון שיצא לאור הספר הקדוש "אור לציון" חלק ב', וידוע לכל שאז מו"ר זצ"ל היה עדיין בשכלו הזך ובכושר דיבורו, וכהרגלנו נתאספנו יחד שכנים מקרוב באו בערב שבת קודש לתפילת מנחה וערבית, ובעוד אנחנו יושבים ומסתופפים בצילא דמהימנותא דמו"ר זצ"ל וממתינים למנין, ברכנו את הרב לרגל הוצאת ספרו החדש "אור לציון" חלק ב', ושאל השואל בזה הלשון: "שמענו שהספר הזה אינו מהרב, ורק תלמידים כתבו אותו, ואין לסמוך על זה הלכה למעשה".
ושאלה קנטרנית זו הכעיסה גם הרגיזה וקוממה עד למאוד למו"ר זצ"ל, וסביביו נסערה מאוד, עד שמרוב ריתחא קם מכסא הגלגלים עליו ישב, והשיב בזה הלשון: "מי אומר דברים כאלה? הספר הזה אני כתבתי אותו! כל הספר הזה הוא שלי!" והנה מרוב ריתחא דמו"ר זצ"ל נרתע השואל, וכביכול חזר לשאול בלשון אחר, ד"השמועה הנ"ל היתה רק כלפי המקורות הכתובים למטה". וגם על זה השיב מו"ר בזה הלשון: "כל הספר שלי הוא, וכל מה שכתוב שם אני אמרתי".
וחזרנו לשאול למו"ר זצ"ל אם אכן אפשר לסמוך הלכה למעשה על כל מה שכתוב בספר, והשיב מו"ר הרב זצ"ל: "כן. בשביל זה נכתב הספר, לסמוך על זה הלכה למעשה" (שלא יאמר כל אחד, אני שמעתי ממו"ר אחרת, או כך וכך אמר לי מו"ר וכל כיוצא בזה). עכ"ל.
וכן כתב הרה"ג רבי ציון עמר שליט"א, עורך ספרי "אור לציון", בספר תפארת ציון (עמ' שצ"ג): "דרך עבודתנו היתה לאסוף את פסקי ההלכות של רבנו... ולהגישן לפני הרב, והיה מעביר שבט ביקורתו מה לקרב ומה לרחק... פעמים שפסק דין אחד... שונה ממה שפסק מקודם, והייתי מקריא לו את שתי הוראותיו, ומה שראה לנכון שתהיה משנה אחרונה, כן פסק, ואמר שכך יכתב בספר. ופעמים שהיה אומר לי, לא הבינו אותי טוב, ולא לכך נתכוונתי. פעם אמר לי בשיעור בשבת, מחצית מהשומעים יאמרו שאמרתי מותר ומחצית יאמרו שאמרתי אסור...
ופעמים שהייתי מגיע אליו והיה אומר לי: 'אני רוצה שתכתוב בענין פלוני כך וכך, שאף שבשיעור פסקתי כן, שוב ראיתי שראוי יותר לפסוק כך'... כמה שמח רבנו כשיצא ספר או לציון חלק ב' לאור עולם, ואמר: 'הנה יש אומרים בשמי כך ויש אומרים כך, עכשיו יש ספר, וכבר יודעים בדיוק את דעתי המוחלטת!' ופעם טען תלמיד בפני רבנו: 'אבל אני שמעתי להדיא בשיעור שכבודו אמר אחרת ממה שכתוב בספר?' ורבנו ענה בחיוך: 'כשהייתי מוסר שיעור הייתי זוכה להגדיל תורה, כפי מספר השומעים, זה אומר חכם בן ציון אמר כך וזה אומר כך, אבל בספר אמנם מיעטתי תורה, שכן אמרתי רק תורה אחת, אבל היא לפחות תורה שלי!'
למה בהתחלה הבאת ראיה שהספר אינו ממנו אלא רק הפסקי הלכה בקונטרס אחרון, ואח"כ הבאת עדויות שזה ממנו?
משיב כהלכה
חבר בכיר
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 4,477
הכל ממנו, אינני מבין איך הבנת אחרת.
החש בראשו
סייג לחכמה שתיקה!
על חלקם כן עבר! ראה בהקדמה.
יישר כח! לא ידעתי.
כוונתך לדייק מכאן:
אבל האמת שהיינו הך.
נערך לאחרונה:
וגם חלק ה'.
זולדן
חבר קבוע
- הצטרף
- 18/3/25
- הודעות
- 243
אתה מצטט חלק, ומשמיט חלק. וממשיך שעל הכל הסכים.
ז"ב שיש עורכים, השאלה של מי התוכן.
ומרן כתב במפורש שהכל משלו.
כהנא דמסייע
חבר מוביל
- הצטרף
- 27/3/25
- הודעות
- 1,820
אסקופה הנדרסת לרגלי גדו"י
חבר קבוע
לקט מתשובותיו של הגרב"צ מוצפי שליט"א:
אסקופה הנדרסת לרגלי גדו"י
חבר קבוע
הגרב"צ מוצפי שליט"א אמר ששמע מהגרב"צ אבא שאול שבדורינו יש שניים שאפשר לברך עליהם "שחלק מחכמתו ליראיו", והם מרן הרב עובדיה יוסף ומרן הרב אלישיב, ונשאל האם זה נכון, כי באור לציון כ' שא"א לברך בזמנינו, והשיב: "הוא בעצמו כתב את הספרים???"
אכן, בספר אור ההלכה (לנכדו הגרב"צ שליט"א ראש ישיבת אול"צ) העיד "מרן אזמו"ר אור לציון זיע"א בירך שחלק מחכמתו בלא שם ומלכות על הג"ר משה פיינשטיין זללה"ה".
ומסתבר שמה ששמע הגרב"צ מוצפי היה בתשובה לשאלה על מי אפשר לברך, ורבינו השיב לשואל לפי דעתו שמברכים בזה"ז, אבל הוא עצמו חשש מלברך.
אכן, בספר אור ההלכה (לנכדו הגרב"צ שליט"א ראש ישיבת אול"צ) העיד "מרן אזמו"ר אור לציון זיע"א בירך שחלק מחכמתו בלא שם ומלכות על הג"ר משה פיינשטיין זללה"ה".
ומסתבר שמה ששמע הגרב"צ מוצפי היה בתשובה לשאלה על מי אפשר לברך, ורבינו השיב לשואל לפי דעתו שמברכים בזה"ז, אבל הוא עצמו חשש מלברך.
עד שאתה דן על ספרי הגרב"צ א"ש תדון על ספרי רב"צ מוצפי מי כתבם ומה אמינות עדויותיו וזכרונותיו
שמעון טרבלסי
חבר בכיר
- הצטרף
- 21/4/25
- הודעות
- 2,030
שמעון טרבלסי
חבר בכיר
- הצטרף
- 21/4/25
- הודעות
- 2,030
ממש לא מפריך אחת לאחת.
אלא עונה על חלק מההערות כדרכה של תורה.
אגב בא' מקבצי בית יוסף בהקדמה הביאו כמה הערות חזקות על הרב זעפרני מענין אם מישהו כתב ע"ז תשובה.
ונכתבו ג' קונטרסים (מענה יוסף/יביע תשובות/עמודי הוראה) ע"י כמה בחורי ישיבות להשיב על דבריו. (שבמחילה ממנו לא מבין בכלל מה חשב, שכתב ספר להשיב ע"ד מרן הרבה עובדיה בלי לעיין בספריו אליהם ציין ששם ביאר דבריו).
ויש הערה אחת שכולם מודים שאין עליה תשובה:
שו"ת יביע אומר חלק ט - אורח חיים סימן קח אות פה: בעמוד ק אות ט, בענין הטוב והמטיב, שהגנת ורדים (כלל א סי' מד) דקדק מרש"י (ברכות נט ב) שכתב שתה יין "בסעודה" והביאו לו יין אחר טוב מן הראשון, [וכ"כ המאירי והריטב"א ברכות נט ב], שברכת הטוב והמטיב, היא רק בסעודה. (ושלא כהתוס' פסחים קא סע"א שכ' שאף שלא בשעת סעודה מברך הטוב והמטיב). וכן הסכים בשו"ת ויאמר יצחק (חאו"ח סי' א). אך מהר"ר יוסף הלוי בגו"ר שם (סי' מה) כתב לדחות דברי הגו"ר דמ"ש רש"י בסעודה לאו דוקא וכו'. והאור לציון כתב לדחות, שאין ראיה מפרש"י, ומ"ש בסעודה משום שהיה קשה לו לשון הגמרא "הביאו לו", דמשמע שהוא יחיד, והרי קי"ל שאינו מברך אא"כ היו שם שנים, ולכן כתב "בסעודה", שדרך סעודה שיש בה כמה אנשים מסובין. ע"כ. ותימה שאיפה ראה שהגמרא אמרה כאן לשון "הביאו לו", והרי אין בגמרא לשון זה כלל, רק רש"י כתב כן. וא"כ מה הוקשה לרש"י שהוצרך לכתוב "בסעודה". ובגמרא רק אמרו שינוי יין א"צ לברך (בפה"ג). והנה לא ראה ג"כ דברי הגאון מהר"י עייאש (סי' קעט) שתפס עיקר כדברי הגנת ורדים, שאין לנו להקל לעשות מעשה לברך הטוב והמטיב שלא בשעת סעודה, כיון שיש בזה חשש ברכה לבטלה, ושוא"ת עדיף. וכן עשינו מעשה בליל ט"ו בשבט, לחוש לספק ברכות. והערך השלחן (סי' קעה סק"ב) כתב שמב' הטוב והמטיב אפילו שלא בשעת סעודה, כמ"ש הר"י הלוי. וכן הוא בפסקי תוס' (פסחים קא א) ודלא כהמטה יהודה (סי' קעט). ע"כ. וכן פסק הגאון מהר"י אבולעפייא בשו"ת פני יצחק ח"א (במע' הברכות אות עט). וכ"כ בספר ברכת ה' ח"ד (עמוד קצט). אולם הגר"י ידיד בספר ברכת יוסף ח"א (עמוד קכה) האריך הרחיב בדין זה, ואף שמתחלה נטה לומר דלא חיישינן לסב"ל, מפני שרש"י מפרש ולא פסקן. [ולא זכר מהמאירי והריטב"א], מ"מ במסקנתו כתב, שוב ראתה עיני מ"ש בשו"ת ויאמר יצחק (סי' א), דכיון דהוי פלוגתא ספק ברכות להקל, ואחרי ראותי דבריו הנאמרים בצדק וקי"ל סב"ל, גם אני חזרתי בי ואמרתי דסב"ל, הילכך אין לברך הטוב והמטיב אלא בסעודה. ע"כ. והאור לציון לא טרח לחפש אחר דברי האחרונים הנ"ל. והעיקר דסב"ל. וכן העלתי בשולי הסכמתי שבספר פאת ים (פרחי שושנים סוף מע' ברכות), שאין לברך אלא בשעת הסעודה, משום דסב"ל. וראיתי לאברך צעיר אחד בקונט' "ברכת הטוב", בעמוד י"ד שדחה את דברינו, וכתב שיש לברך גם שלא בשעת סעודה. ושם (עמוד נז) חזר כמו תוכי על הפירוש בכוונת רש"י שהוקשה לו לשון הגמרא שאמרה הביאו לו, ושכ"כ האור לציון כוותיה, וערבך ערבא צריך, שבאמת לא היו דברים מעולם, שגמרא זו איננה כלל. ועוד שדברי רש"י הם בסלקא דעתין של הגמרא שעדיין לא תירצה דאיכא אחרינא בהדיה. וא"כ מה הוקשה לרש"י (בד"ה שינוי יין) מהמסקנא על הס"ד. וכן הביא להעיר בזה גם ידידי הגר"ש עמאר בסוף הקונטרס שם. ובמקום שהיה לו להצעיר הזה להעמיק העיון ולראות גם דברי האחרונים, כתב דברים כאילו הוא גאון הדור. שרא ליה מריה. וגם הלום הראני חתני הגאון רבי עזרא בר שלום שליט"א בשו"ת מנחת יצחק חלק ט (סוף סי' יד) שהעלה כדברינו דספק ברכות להקל. ע"ש. וכן עיקר.
גם הרב פטרובר כתב באיזה'ו מקומן (אולי בא' בקבצי ישורון או מוריה) להשיב על הערות היבי"א.
עוד צריך להדגיש שביבי"א שם העיר רק בחלק מהדברים, ומאידך סייע פסקים רבים של האול"צ.
ויש הרבה הערות על הרב עובדיה שכולם מודים שאין עליהם תשובה.
הוסיף בדברי הר"י מגאש לגבי קדיש של ת"ב מילים שלא כתובות, וגם הבנתו בר"י מגאש במחכ"ת לא נכונה כלל, וגם לא זכר מדברי מרן בסי' תקע"ו שמפורש בדבריו ובטור שהביא שם שהקדיש הוא לפני ההפטרה, וכבר האריכו בזה רבים.
השגתו על האור לציון בעין ביעור פירות שביעית 'בשריפה' מדברי הכפ"ת - אינה נכונה כלל למעיין בדברי הכפ"ת.
מה שמנע מנשים לברך ברכות ק"ש אע"פ שאין בהם וציונו - לא זכר ש'ר שבב"י בסי' תקפ"ט מפורש שהאיסור הוא רק בברכות שיש בהם וציונו.
מה שמנע מלומר ברייתא של אר"ע חיה אחת יש ברקיע וכו' למתפלל ביחיד - לא זכר ש'ר שבב"י בסי' נ"ח העתיק בשתיקה את דברי הרוקח והגמ"י שכתבו כמה ברייתות לומר ביחיד, וזה כדברי החיד"א והבא"ח.
ועוד ועוד.
מכאן מוכח שאין היבי"א מעשה ידי הרב עובדיה...
זולדן
חבר קבוע
- הצטרף
- 18/3/25
- הודעות
- 243
יש כאלה שלמדו מרבם שכל זאטוט כותב להשיב על גדולים.
צא נא וראה מה שכתב בספר ילקוט יוסף דרך פסיקת ההלכה פרק יב
ולצערינו עינינו הרואות לכמה צעירי הצאן המושכים בעטם, עט סופר מרי'ר, שמערבים נגיעות אישיות בעניני הלכה, או כדי להגדיל את כבודו של רבם, או כדי להמעיט מכבודו של מי שאינם חפצים ביקרו, או להצדיק את כל מנהגי עדתם, או דברי רבם, מבלי לבחון את הדברים לאמתה של תורה, שות שתו השערה. ונעזרים בהקדמתם בדברי מרן אאמו"ר בהקדמתו ליביע אומר, שמותר לחלוק על גדולים, ומזדרזים לחלוק על דבריו בלי עיון, ומבלי לבחון אם יכונו דבריהם על פי השכל הישר והדמיון, או לא, וכן מתעלמים מהסברות ההפוכות, ודוחקים דחקים כדי להעמיד דבריהם, וכן לא יעשה, כי תורה אמת כתיב בה. [וידענא על קצת מצעירי הצאן החולקים על גדולים רק כדי להתגדל ולקנות להם שם, או מחמת קנאה [עיין באגרות הרמב"ם], ואינם עושים כן לשם שמים].
שמעון טרבלסי
חבר בכיר
- הצטרף
- 21/4/25
- הודעות
- 2,030
מה זה ספר ילקוט יוסף דרך פסיקת ההלכה?
אתן לכם דוגמא של הערה שאין בה ממש.
והוא- גבי פירות מרוסקים [טרימא], שבחזון עובדיה משיג על הר' בן ציון שהעמיד בשו"ע שפירות מרוסקים ברכתם שהכל
וז"ל החזון עובדיה ברכות עמ' קלב- "והרה"ג רב"צ א. שאול במאמרו אשר בקובץ זכור לאברהם כתב שעל פירות המרוסקים צריך לברך שהכל, וכתב לדייק כן ממ"ש הרמב"ם וכו' וגם מרן השו"ע שהעתיק לשון הרמב"ם הכי ס"ל ואינו נכון כלל שא"כ וכו' וגם מלשון מרן בשו"ע מוכח איפכא" וכו'.
ובאמת שראיתי זאת תחילה- כ"כ תמהתי ונבהלתי שכביכול הר' בן ציון לא יודע א' ב' של סוגייא.
דידוע לכל אברך מתחיל- שפירות מרוסקים לשו"ע זה נשאר כברכתו, ומה הר' בן ציון כותב דברים שאפי' בת"ת לא הייתי מתבלבל בהם.
אולם שראיתי את דברי הר' בן ציון בפנים התחלחלתי שבעתיים- דלא רק שלא כותב כן, אלא כותב איפכא כמה פעמים ומדגיש שלפי השו"ע זה נשאר כברכתו [אלא דהוא ס"ל דלא כהשו"ע כפי שיעויין שם].
מצורף קובץ בדברי הר' בן ציון ב "זכור לאברהם".
והנה אותו דבר חוזר על עצמו גם באור לציון ובהערות היביע אומר שם ע"ז.
דבאור לציון בנושא פירות מרוסקים מדגיש דלשו"ע זה נשאר כברכתו [מצורף גם בזה קובץ].
והנה ביביע אומר שם שמשיג עליו בזה [בס"ק צב] כותב בזה"ל- "ולא כמו שחשב האור לציון בביאורים שדווקא אם מיעכן ביד, אבל אי מיעכן במכתשת ונמחית צורתן גם להרמב"ם ומרן מברך שהכל, דליתא, ואישתמטיתיה דברי מרן הב"י סו"ס ר"ד.
דשוב עשה את הר' בן ציון שאינו יודע א' ב' של אברך מתחיל,
וכל זה לא היה ולא נברא.
מצורף דברי האור לציון
והוא- גבי פירות מרוסקים [טרימא], שבחזון עובדיה משיג על הר' בן ציון שהעמיד בשו"ע שפירות מרוסקים ברכתם שהכל
וז"ל החזון עובדיה ברכות עמ' קלב- "והרה"ג רב"צ א. שאול במאמרו אשר בקובץ זכור לאברהם כתב שעל פירות המרוסקים צריך לברך שהכל, וכתב לדייק כן ממ"ש הרמב"ם וכו' וגם מרן השו"ע שהעתיק לשון הרמב"ם הכי ס"ל ואינו נכון כלל שא"כ וכו' וגם מלשון מרן בשו"ע מוכח איפכא" וכו'.
ובאמת שראיתי זאת תחילה- כ"כ תמהתי ונבהלתי שכביכול הר' בן ציון לא יודע א' ב' של סוגייא.
דידוע לכל אברך מתחיל- שפירות מרוסקים לשו"ע זה נשאר כברכתו, ומה הר' בן ציון כותב דברים שאפי' בת"ת לא הייתי מתבלבל בהם.
אולם שראיתי את דברי הר' בן ציון בפנים התחלחלתי שבעתיים- דלא רק שלא כותב כן, אלא כותב איפכא כמה פעמים ומדגיש שלפי השו"ע זה נשאר כברכתו [אלא דהוא ס"ל דלא כהשו"ע כפי שיעויין שם].
מצורף קובץ בדברי הר' בן ציון ב "זכור לאברהם".
והנה אותו דבר חוזר על עצמו גם באור לציון ובהערות היביע אומר שם ע"ז.
דבאור לציון בנושא פירות מרוסקים מדגיש דלשו"ע זה נשאר כברכתו [מצורף גם בזה קובץ].
והנה ביביע אומר שם שמשיג עליו בזה [בס"ק צב] כותב בזה"ל- "ולא כמו שחשב האור לציון בביאורים שדווקא אם מיעכן ביד, אבל אי מיעכן במכתשת ונמחית צורתן גם להרמב"ם ומרן מברך שהכל, דליתא, ואישתמטיתיה דברי מרן הב"י סו"ס ר"ד.
דשוב עשה את הר' בן ציון שאינו יודע א' ב' של אברך מתחיל,
וכל זה לא היה ולא נברא.
מצורף דברי האור לציון
משיב כהלכה
חבר בכיר
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 4,477
כנראה כוונתו לילקוט יוסף א' הלכות השכמת הבוקר, שם הובא מבוא בשם "דרך פסיקת ההלכה" י"ב פרקים.
זולדן
חבר קבוע
- הצטרף
- 18/3/25
- הודעות
- 243
ובהכרח צ"ל שיד זדים שלטה בספר, והספר לא יצא מתח"י הרב עובדיה יוסף.
הבעיה היא שזה חוזר על עצמו בב' ספרים גם "חזון עובדיה" וגם "יביע אומר"
נושאים דומים:
