איזה לוח שנה הכי מדויק לפי מנהג הספרדים?

[עת שערי רצון]

מי שרוצה לעיין עוד ולהאריך בנושא זה, יעיין בקונטרס הזה:

 

[עת שערי רצון]

כמדומה שמביאים כן בשם הגרי"ז לגבי זמן ר"ת בא"י שאין להסתכל בכוכבים נגד ההלכה.

אבל בשו''ע כתוב להסתכל ב'כוכבים' וה'הלכה' אומרת להסתכל ב'כוכבים'
וכוונת הגרי''ז היתה על מה שהכוכבים נראים לפני זמן ר''ת, שההלכה אומרת ל שהג' כוכבים שאמורים להיראות יראו רק בזמן מאוחר, ולכן אין להסתכל בכוכבים שנראים לפני זמן ר''ת
איך שיהיה, בוודאי שא''א להכריע מאיזה מימרא של הגרי''ז נגד כל הראשונים והגר''א ועוד, ולמחות במי שנוהג כן, וגם הגרי''ז לא דיבר מאומה על זמן עמוד השחר ששם עיקר הנידון ב'עין יצחק' שם
ועוד דכל דברי הגרי''ז אמורים על מה שנהג לחומרא לחשוש לזמן ר''ת (לפי 90 דקות אחרי השקיעה, ולא 72 דק' - כשיטת הרמב''ן) שאז באמת קשה לומר ש-90 דקות אחרי השקיעה רק אז, נראים 3 כוכבים בינונים, וע''ז הוא אמר שמ''מ יש לחוש לראשונים שכך סברו, ובודאי שלא עלתה על דעתו להקל בעלות השחר עם סברא כזו

 

[משיב כהלכה]

מי שרוצה לעיין עוד ולהאריך בנושא זה, יעיין בקונטרס הזה:

מעולם לא הבנתי את אותם המדפיסים בכתב רש"י (שאפילו רש"י לא כתב כך...) מה הענין להקשות ולסבך את הקורא, במקום להשתמש בגופן קריא ובהיר?

 

[עת שערי רצון]

מעולם לא הבנתי את אותם המדפיסים בכתב רש"י (שאפילו רש"י לא כתב כך...) מה הענין להקשות ולסבך את הקורא, במקום להשתמש בגופן קריא ובהיר?

לא אני הדפסתי את זה, מצאתיו ב''פורום לתורה'' באחד מהשרשורים הארוכים (250 דף ויותר) בנושא זמן ר''ת והמסתעף

 

[ולמדתם אותם]

אבל הבעיה (אצלי עכ"פ) בלוח עתים לבינה שהוא מביא לך אלף סוגי שיטות. רק תבחר...
לוח של כסא רחמים, לא טוב?

 

[עת שערי רצון]

אבל הבעיה (אצלי עכ"פ) בלוח עתים לבינה שהוא מביא לך אלף סוגי שיטות. רק תבחר...

לענ''ד הוא לא מביא מספיק שיטות, הוא לא מביא את 'צאת הכוכבים' 30 דקות (במעלות) אחרי השקיעה, כמו שהיה נהוג בכל קהילות ישראל, וכמו שפסקו רוב הפוסקים דיש לנהוג לכתחי', ולדעת כמה פוסקים יוצאים בזה אפי' לדעת ר''ת
אם קשה לך, אוכל להסביר לך לפי איזה שיטות לנהוג לפי שיטת רבך וכדו'

לוח של כסא רחמים, לא טוב?

נראה לי בסדר

 

[ולמדתם אותם]

לענ''ד הוא לא מביא מספיק שיטות, הוא לא מביא את 'צאת הכוכבים' 30 דקות (במעלות) אחרי השקיעה, כמו שהיה נהוג בכל קהילות ישראל, וכמו שפסקו רוב הפוסקים דיש לנהוג לכתחי', ולדעת כמה פוסקים יוצאים בזה אפי' לדעת ר''ת
אם קשה לך, אוכל להסביר לך לפי איזה שיטות לנהוג לפי שיטת רבך וכדו'

נראה לי בסדר

צאת הכוכבים רגיל כמדומה הוא לא מביא אלא בסוף הלוח, לא?

 

[עת שערי רצון]

צאת הכוכבים רגיל כמדומה הוא לא מביא אלא בסוף הלוח, לא?

הוא מביא 18 דק' בסוף הלוח. אני רוצה 30 דק'. אבל אני מסתדר, כי הוא מביא בגוף הלוח צאת הכוכבים לחומרא שזה 36 דק' (כמו צאת שבת) ואני עושה 6-7 דק' לפני זה
הוא לא יכול לצאת ידי כולם, כי יש המון שיטות: 13.5,14,17,18,20,24,25,27,30,32,36,40,42,45,50,72,90,120 דק'. ויש גם שוות/זמניות/מעלות .אי אפשר להביא הכל.

 

[עת שערי רצון]

יותר מכל זה יש להוסיף, שבילקוט יוסף כרך ב' או ג' - מהלכות שבת , כתב להדיא שיש לאחר הרבה את צאת השבת בחו''ל, יותר מ20-30 דק' אחרי השקיעה, בשם אביו
הרי לנו הודאת בע''ד שאפי' הגר''י מודה שאביו חשש לחומרא ל''מעלות'' ולא התיר בשופו''א להקל בעשיית מלאכה במוצ''ש בשבת לפני הזמן, וא''כ אין לנו שום ראיה/בסיס שאביו אחז משיטה זו גם לקולא

 

[עת שערי רצון]

גם יש להיזהר מטעויות אחרות שנמצאות בלוחות שונים כמו במעברים לשעון קיץ וכדו'.

 

[אברימי]

ולסיום, לאחר שמנינו כל ''מעלותיו'' של לוח 'אור החיים' בל נשכח ששנה שעברה הם החליפו את שעון קיץ שבוע לפני הזמן, ובמשך שבוע, המון אנשים שלא שמעו על זה, יכלו לטעות ולבטל ק''ש או תפילה רח''ל...

מחילה, אבל הטענות האחרות היו טובות יותר...
נ"ל שאין עניין להוסיף טענות לא אמיתיות, כיון שזה רק מפחית מהטענות האמיתיות. (ונראה כאילו המטרה היא אחרת מלשם שמים).
[כמו להגיד על רב פלוני שטעה בהלכה וגם שהחולצה שלו מקומטת...]

 

[משיב כהלכה]

בל נשכח ששנה שעברה הם החליפו את שעון קיץ שבוע לפני הזמן, ובמשך שבוע, המון אנשים שלא שמעו על זה, יכלו לטעות ולבטל ק''ש או תפילה רח''ל

אם יש לך הערות ענייניות, בכבוד, אבל לתפוס אותם בשגיאה כזאת, זו ממש קטנוניות. בפרט שהם דאגו להדפיס דף אחר כמדבקה ועשו הכל כדי לתקן את המעוות.

 

[משיב כהלכה]

צאת שבת - 30 דק' אחרי השקיעה:
נגד המנהג הקדום להמתין לפחות 36 דק'. והרי אין מה להפסיד מזה?? הרי כמו שבע''ש מוסיפים 20 דק', מה הבעיה להוסיף 20 דק' במוצ''ש? למה חייבים להקדים את צאת השבת של הגאונים יותר משאר הלוחות?? והרי דעת הגרע''י זצ''ל שאפי' 20 דק' אחרי השקיעה אפשר להקל בדיעבד, למה לא כתבו 20 דק'?? כי אם היו כותבים 20 דק' אחרי השקיעה, גדו''י היו יוצאים בחרב וחנית נגד הלוח... ויעיין עוד בשו''ת אור לציון ח''ד פרק כ תשובה ב', בהערות למטה

מנין שהמנהג הקדום היה להמתין 36 דקות? כמו שהם לא נקטו זמן של בדיעבד (20 דק'), כך לא נקטו זמן של "אין מה להפסיד" (36 דק') כי הלוח מיועד לכלל ישראל, ובכל מוצ"ש יש אנשים שצריכים להוציא שבת בדחיפות ו"יש להם מה להפסיד". אין שום קשר לחרב וחנית, ולא נראה שהם מפחדים ממשהו.

ולגבי מנהג הלוחות להוסיף 10 או 15 דק' על אותן 20 דק', ראיתי בזה כמה ביאורים:

א. מוסיפים רבע שעה תוספת שבת לשיטת המשנ"ב בסי' רס"א שצריך זמן ניכר.

ב. הזמן הארוך ביותר בין השקיעה לצאת הכוכבים הוא כ29 וחצי דקות (בגובה פני הים בקיץ) ועל זה יש לוחות שמוסיפים זמן של 5 דקות לתוספת שבת, ויש כאלה המוסיפים חצי דקה לתוספת שבת.

ג. נהגו להמתין שניים שלושה מילין, ומיל הוא 18 דקות.

ד. כשם שבכניסת השבת מוסיפים 20 דקות לפני השקיעה, כך ביציאתה 20 דקות אחר צאת הכוכבים.

ה. למעשה שבת יוצאת בצאת הכוכבים שהם 13.5 דקות זמניות אחר השקיעה לשיטת מרן, בקיץ זה יוצא 17 דקות, מעגלים ל20 דקות כולל תוספת שבת שיכולה להיות רגע אחד. מוסיפים עוד 10 או 15 דקות כחומרא בעלמא.

ו. לדעת הרמב"ם זה יוצא 18 דקות (מיל הוא 24 דקות, ו-3/4 מיל זה 18 דקות), מוסיפים עוד דקה לתוספת שבת, ומעגלים ל20 דקות. זה עיקר הדין, ומוסיפים עוד 10 או 15 דקות כחומרא בעלמא.

ז. המנהג הוא 20 דקות לאחר השקיעה, ומוסיפים מחול על הקודש עד כחצי שעה, למרות שמעיקר הדין די במשהו, כמו שכתב המג"א (סי' קפ"ח ס"ק י"ח) שלעיקר תוספת שבת מספיק משהו, וכ"כ בתוספת שבת (סי' רס"ג ס"ק כ"ח) ובערוך השולחן (סי' רס"ג סעיף כ"ז).

 

[משיב כהלכה]

הדלקת נרות - 20 דק' לפני השקיעה:
אמנם כך נהגו הספרדים בדורות אחרונים, אבל יש לדעת שלפני שהומצאו הלוחות והשעונים היו מקבלים שבת בירושלים לפחות 35 דק' לפני השקיעה, כמבואר בגמ' שבת קיח: וא"ר יוסי יהא חלקי ממכניסי שבת בטבריא וממוציאי שבת בצפורי, ומכאן סמך גדול למנהג להדליק 40 דק' לפני השקיעה בירושלים, וזה לא 'סתם המצאה' של הרב טיקוצ'ינסקי

אז אם יש לרב טיקוצ'ינקי סמך בגמ', יש לבטל את מנהג הספרדים בדורות האחרונים?

ומה אכפת ממנהג ירושלים למי שלא גר בירושלים?

 

[עת שערי רצון]

מנין שהמנהג הקדום היה להמתין 36 דקות?

חיד''א מפורש, וכ''פ הכה''ח, וכן הגרימ''ט, וכידוע שהגרמי''ט לא שינה את המנהגים הקדומים (חוץ מה-40 דק', ולזה יש סמך מהגמ' בשבת קיח: כמו שביארנו)

כמו שהם לא נקטו זמן של בדיעבד (20 דק'), כך לא נקטו זמן של "אין מה להפסיד" (36 דק') כי הלוח מיועד לכלל ישראל, ובכל מוצ"ש יש אנשים שצריכים להוציא שבת בדחיפות ו"יש להם מה להפסיד". אין שום קשר לחרב וחנית, ולא נראה שהם מפחדים ממשהו.

כי המנהג הקדום הוא 36 דק' כמבואר בכף החיים ובדברי הגרימ''ט

ולגבי מנהג הלוחות להוסיף 10 או 15 דק' על אותן 20 דק', ראיתי בזה כמה ביאורים:

מחכים ל3 כוכבים קטנים רצופים, כנפסק בשו''ע, ועי' שו''ת אול''צ ח''ד פ''כ שחיזק את שיטת הרב טיקוצ'ינסקי

ה. למעשה שבת יוצאת בצאת הכוכבים שהם 13.5 דקות זמניות אחר השקיעה

זמניות בוודאי שלא. או 'שוות' או 'מעלות', והעיקר כשיטת המעלות כמו שכבר הוכח מעבר לכל ספק, חוץ מזה שדעת 7 ראשונים והרבה אחרונים שמיל הוא 22.5 דק', והשיטה שמיל הוא 18 דק' הובאה ע''י התרומת הדשן, שחשב שיש 12 שעות מעה''ש עד צה''כ, דבר שהוא טעות מוחלטת, אך מצינו כמה דרכים לישב זאת ואכמ''ל

ו. לדעת הרמב"ם זה יוצא 18 דקות (מיל הוא 24 דקות, ו-3/4 מיל זה 18 דקות), מוסיפים עוד דקה לתוספת שבת, ומעגלים ל20 דקות. זה עיקר הדין, ומוסיפים עוד 10 או 15 דקות כחומרא בעלמא.

מנהג רוב ככל קהילות ישראל בין הנוהגים כר''ת ובין הנוהגים כהגאונים לחשב את זמן צאת הכוכבים כשהשמש נמצאית 6-8 מעלות מתחת לאופק, 25-35 דק' אחרי השקיעה, משתנה לפי עונות השנה, המנהג לחשב 13.5 או 17 דק' הוא מנהג מאוחר יחסית, והתחיל מתלמידי הגר''א שהוא הראשון שחידש שיטה זו למעשה, אם כי כך מובא בחיד''א כמדומה, אבל ברוב הקהילות נהגו לאחר את צאת הכוכבים, אינני יודע מה נהגו במרוקו...
ודרך אגב, השיטה שמיל 24 דק' דחויה לגמרי מההלכה לכאו' מכמה סיבות, ותמוה למה הגרע''י חשש לה לענין 'מילה' - לפי שיטה זו יוצא עלות השחר 120 דק' לפני הנץ !!! מלבד מה שהוא נגד המציאות, לא מצינו מי שינהג בזה

ז. המנהג הוא 20 דקות לאחר השקיעה,

אין כזה מנהג, מי שיעשה מלאכה מוצ''ש כעבור 20 דק' מהשקיעה נכנס לספק סקילה לפי המון פוסקים, כיון שלפי רוב הפוסקים לילה מעיקר הדין הוא 25-35 דק' אחרי השקיעה, ויעויין ביה''ל סימן רצ'ג ס''ב בביאור שיטת הגר'א (שהוא כשיטת הגאונים, ובכ''ז יש להמתין מעבר ל17 דק')

ומוסיפים מחול על הקודש עד כחצי שעה,

אכן מדברי הבן איש חי נראה שנהגו להוציא שבת 30 דק' אחרי השקיעה, אבל למעשה הם רק התפללו ערבית אז, יוצא שעשו מלאכה רק 10-15 דק' לאחר מיכן, ומדברי השו''ע מבואר להדיא שזמן צאת שבת הוא בזמן יציאת 3 כוכבים קטנים רצופים, וכן ביורה דעה רס''ב מבואר להדיא זמן צאת הכוכבים תלוי אך ורק בראיית הכוכבים ולא 72/13 דק' אחרי השקיעה, אלא בהכרח שרק סימן הכוכבים הוא הקובע, ותו לא. ואת שיעורי הגמ' של 3.75 מיל ועוד, יש לישב בדרכים חאחרות יעויין בשו''ת אור לציון ח''א סימן כ', וח''ד סימן כ''א


זה הבאתי דרך אגב, שיש סמך גדול למנהג להדליק 40 דק', דלא כהמערערים על זה בלי טעם,
ודי לנו במה שלוח אור החיים מכשיל את העם באכילה בצומות ובאכילה אחרי עמוד השחר, בכדי לצאת נגדו, ולהציל את עם ישראל מאיסור

 

[עת שערי רצון]

אם יש לך הערות ענייניות, בכבוד, אבל לתפוס אותם בשגיאה כזאת, זו ממש קטנוניות. בפרט שהם דאגו להדפיס דף אחר כמדבקה ועשו הכל כדי לתקן את המעוות.

קבלתי דבריך, ותוקן נוסח ההודעה

 

[עת שערי רצון]

מחילה, אבל הטענות האחרות היו טובות יותר...
נ"ל שאין עניין להוסיף טענות לא אמיתיות, כיון שזה רק מפחית מהטענות האמיתיות. (ונראה כאילו המטרה היא אחרת מלשם שמים).
[כמו להגיד על רב פלוני שטעה בהלכה וגם שהחולצה שלו מקומטת...]

קבלתי דבריך, תוקן נוסח ההודעה הנ''ל

 

[עת שערי רצון]

אם יש לך הערות ענייניות, בכבוד,

כבר כתבתי יותר מ-10 הערות מה אתה רוצה ממני??
ואם יש לך דרך ליישב את פלג המנחה שלהם, בכבוד, אני הצעתי למישהו פעם 1,000₪ אם הוא מצליח למצוא לחישוב שלהם בזה, סמך בש"ס ובשו"ע, הוא עדיין לא חזר אלי...

 

[משיב כהלכה]

חיד''א מפורש, וכ''פ הכה''ח, וכן הגרימ''ט, וכידוע שהגרמי''ט לא שינה את המנהגים הקדומים (חוץ מה-40 דק', ולזה יש סמך מהגמ' בשבת קיח: כמו שביארנו)

כי המנהג הקדום הוא 36 דק' כמבואר בכף החיים ובדברי הגרימ''ט

מנהג רוב ככל קהילות ישראל בין הנוהגים כר''ת ובין הנוהגים כהגאונים לחשב את זמן צאת הכוכבים כשהשמש נמצאית 6-8 מעלות מתחת לאופק, 25-35 דק' אחרי השקיעה, משתנה לפי עונות השנה, המנהג לחשב 13.5 או 17 דק' הוא מנהג מאוחר יחסית, והתחיל מתלמידי הגר''א שהוא הראשון שחידש שיטה זו למעשה, אם כי כך מובא בחיד''א כמדומה, אבל ברוב הקהילות נהגו לאחר את צאת הכוכבים, אינני יודע מה נהגו במרוקו...

כתב מרן הגר"ש משאש בשו"ת שמ"ש ומגן חלק א אורח חיים סימן ה:


"ומנהג העולם דלא כר"ת כמ"ש מהר"י נבון ז"ל הבי"ד ויאמר יצחק בסוף ח"ב שמנהג העולם נתיסד ע"פ סברת הגאונים, ולפי"ז התוספת צריך להוסיף קודם שקיעה בכניסה, וכן נוהגין לקבל את השבת מבעוד יום שהשמש יוצא על הארץ, ובמוצאי שבת כל ששוהין שעור מיל אחר השקיעה יוצאין יד"ח בין השמשות בתוספת מחול על הקודש עכ"ל, גם שם בויאמר יצחק הבי"ד ספר בתי כהונה שהוא מסכים לזה ע"ש, גם הרב החיד"א בברכי יוסף ובמחב"ר או"ח סי' של"א כתב שכן נתפשט המנהג בירושלים וחברון מזמן גאוני הדורות שלפני דורינו עכ"ל, וכך היה מנהגינו תמיד במרוקו ועד היום שאין שם זכר לשיטת ר"ת כלל ותמיד היינו נזהרים להכניס שבת בעוד השמש על הארץ, איזה רגעים קודם השקיעה, ובמוצאי שבת אחרי עשרים דקות או למחמירים חצי שעה אחרי השקיעה לא יותר, מדליקין נרות ועושין כל מלאכה, וגם לענין מילה הן בערב שבת הן במוצאי שבת הולכין אחרי הזמנים הנז', וזכורני בימי חרפי בהיותי עוד תלמיד אצל מורי הרה"ג המובהק פחד יצחק סבאג זצ"ל שפעם אחת רצה מורי לעמוד על הענין ועלינו לגג גבוה מקום שאין בנינים לעצור בעד ראית השמש ונוכחנו לדעת שמעת השקיעה עד צאת שלשה כוכבים קטנים בזמן שהיה כבר חושך וכמ"ש מרן בסי' רצ"ג דבזמן הזה הוי לילה, לא היה יותר מעשרים דקות, והוא קרוב לשלשה רבעי מיל עם בין השמשות דר' יוסי ועם קצת דקות לצאת מן הספק".

"העולה מזה דמנהג אבותינו תורה בכל עניניו, הן בכניסת שבת הן ביציאתו, וכן נוהגין עד היום הן לענין מלאכה הן לענין מילה ביום שבת קודש חצי שעה אחר השקיעה הוי לילה גמור (וזה כדי לצאת מידי כל ספק וגם ספק של חילוק השעונים אף שעשרים דקות תספיק) ומדליקים נרות ועושים מלאכה".

שו"ת שמ"ש ומגן חלק ב אורח חיים סימן יח:

"שמחתי לראות מה שהאריך למעניתו הרה"ג המחבר שליט"א להוכיח ולהביא פוס' דלא קבלו אבו"ר נ"ן דעת מר"ן בזה לפסוק כר"ת. אלא כדעת הגאונים דבה"ש מתחיל תיכף לשקיעת א'. וכן העלה במסקנתו, וזהו ממש כמו שכתבתי כבר בארוכה בספרי שמ"ש ומגן חאו"ח סי' ה' [ששלחתי לו זה שנתים] והבאתי ראיה מכל הפוס' שהביא, מהרב ארץ החיים, ופקודת אלעזר, ובתי כהונה ונחפה בכסף וגט מקושר והרב בית דוד. שהביא דבריהם החיד"א זלה"ה בברכ"י ומחזיק ברכה סי' רפ"א וסי' של"א. וכתב שנתפשט המנהג בירושלים וחברון מזמן גאוני הדורות שלפני דורנו ע"ש. והוספתי להביא ראיה מדברי רבותינו הספרדים גאוני מרוקו. הרב ויאמר יצחק ן' וואליד סוף ח"ב משם מהר"י נבון ז"ל. וכן פסק הגאון בקש שלמה אבן דנאן ז"ל סי' כ"ח והאריך למעניתו והביא כל הפוס' הנ"ל. ומשפטים צדיקים משם מהר"ם נבון ז"ל ע"ש סי' ל"ב. ופרחי כהונה חאו"ח סי' ז', שכולם כתבו שהמנהג כדעת הגאונים פשוט במרוקו, דאם נולד בע"ש עשרים דקות אחר השקיעה בע"ש, מלין אותו בשבת באין פו"פ. ולא חיישי' לס' ר"ת כלל. ובליל מוצאי שבת תיכף אחר כ' דקות מבדילין בבהכ"נ ועושין כל מלאכה ולא חשים להחמיר כר"ת. וכתבתי דאף המחמירים כר"ת ראוים לעשות בצנעה, שלא להראות שהאחרים מחללים שבת. וכעת נ"ל עוד לתמוה על המחמירים דעבדי תרתי דסתרן, דלגבי מילה אם נולד ביום ו' עשרים דקות אחר השקיעה, מלין אותו בשבת. ונכנסים לספק מילה שלא בזמנה בשבת, שלדעתן הוי חילול שבת גמור. ובזה לא ראיתי שו"א מחמיר להניחה ליום א' מספק, ולגבי הוצאת שבת מחמירין".

שו"ת שמ"ש ומגן חלק ג יורה דעה סימן כו:

"וגם החסידים ות"ח הרבה מהם שאינם נזהרים בזה. והולכים אחר המנהג של הגאונים אף להקל. משום שמוצאים בו דברי טעם. שאחר עשרים דקות רואים שהוא לילה גמור. ואין מי יאמר להם מה תעשה. ולנו לעינים מה שהביא הראש"ל משם הרב זבחי צדק ח"ב חיו"ד סי' יז' שמנהגם בבגדאד וכן מנהג כל העולם לחשוב דין לילה ודאי לכל דבר אחר עשרים דקים מן המגרב שהוא ז' דקים אחר שקיעת החמה, ובמוצאי שבת עושים מלאכה. וכן העיד בנו הגאון החסיד הרי"ח בבן איש חי ריש פרשת ויצא. שנה שניה, שהמנהג להמתין במוצאי שבת עד כ' דקים אחר המגרב. ומר אביו הרב החסיד היה מחמיר להמתין חצי שעה ע"ש".

"ובמוצאי שבת עשרים דקות אחר שקיעה הוא לילה".

שו"ת תבואות שמ"ש יורה דעה סימן צב:

"די בעשרים דקות אחרי השקיעה שהוא זמן צאת הכוכבים, ואם ירצה להחמיר יוסיף עוד עשר דקות אחרים להוציא הספק מלבו".

 

[עת שערי רצון]

כתב מרן הגר"ש משאש בשו"ת שמ"ש ומגן חלק א אורח חיים סימן ה:


"ומנהג העולם דלא כר"ת כמ"ש מהר"י נבון ז"ל הבי"ד ויאמר יצחק בסוף ח"ב שמנהג העולם נתיסד ע"פ סברת הגאונים, ולפי"ז התוספת צריך להוסיף קודם שקיעה בכניסה, וכן נוהגין לקבל את השבת מבעוד יום שהשמש יוצא על הארץ, ובמוצאי שבת כל ששוהין שעור מיל אחר השקיעה יוצאין יד"ח בין השמשות בתוספת מחול על הקודש עכ"ל, גם שם בויאמר יצחק הבי"ד ספר בתי כהונה שהוא מסכים לזה ע"ש, גם הרב החיד"א בברכי יוסף ובמחב"ר או"ח סי' של"א כתב שכן נתפשט המנהג בירושלים וחברון מזמן גאוני הדורות שלפני דורינו עכ"ל, וכך היה מנהגינו תמיד במרוקו ועד היום שאין שם זכר לשיטת ר"ת כלל ותמיד היינו נזהרים להכניס שבת בעוד השמש על הארץ, איזה רגעים קודם השקיעה, ובמוצאי שבת אחרי עשרים דקות או למחמירים חצי שעה אחרי השקיעה לא יותר, מדליקין נרות ועושין כל מלאכה, וגם לענין מילה הן בערב שבת הן במוצאי שבת הולכין אחרי הזמנים הנז', וזכורני בימי חרפי בהיותי עוד תלמיד אצל מורי הרה"ג המובהק פחד יצחק סבאג זצ"ל שפעם אחת רצה מורי לעמוד על הענין ועלינו לגג גבוה מקום שאין בנינים לעצור בעד ראית השמש ונוכחנו לדעת שמעת השקיעה עד צאת שלשה כוכבים קטנים בזמן שהיה כבר חושך וכמ"ש מרן בסי' רצ"ג דבזמן הזה הוי לילה, לא היה יותר מעשרים דקות, והוא קרוב לשלשה רבעי מיל עם בין השמשות דר' יוסי ועם קצת דקות לצאת מן הספק".

במציאות לא רואים כוכבים לפני 25-30 דק' מהשקיעה בארץ ישראל, וכל הזמנים האלו נמדדים לפי ''מעלות'' ולא לפי דקות

ולנו לעינים מה שהביא הראש"ל משם הרב זבחי צדק ח"ב חיו"ד סי' יז' שמנהגם בבגדאד וכן מנהג כל העולם לחשוב דין לילה ודאי לכל דבר אחר עשרים דקים מן המגרב שהוא ז' דקים אחר שקיעת החמה, ובמוצאי שבת עושים מלאכה. וכן העיד בנו הגאון החסיד הרי"ח בבן איש חי ריש פרשת ויצא. שנה שניה, שהמנהג להמתין במוצאי שבת עד כ' דקים אחר המגרב. ומר אביו הרב החסיד היה מחמיר להמתין חצי שעה ע"ש".

וזה אינו. בשו''ת יחוה דעת ח''ז סימן נו, הביא הגרע''י זצ''ל בשם הזבחי צדק שבין השמשות הוא כ''ז דקות (ואחר כך דוחה דבריו שם)
קריאת המג'רב היא 10 דק' אחרי השקיעה כמבואר בשו''ת רב פעלים, ו-7 דק' אחרי השקיעה מההר, א''כ חישבו את זמן צאת הכוכבים 30 דקות אחר השקיעה המישורית - כמנהג רוב קהילות ישראל (עדיין לא נתברר לי מנהג קהילות מרוקו כדבעי)
בבבל ובירושלים תמיד חיכו 27 דק' ביום חול ו-36 במוצ''ש, ובכל מדינות אירופה ג''כ (למעשה, בירושלים זה יוצא 22 ו-31 דק' מהשקיעה, כי מודדים ע''פ השקיעה המישורית
ואם לתוספת שבת די בכל שהוא, למה הלוח הנ''ל לא כתב את זמן כניסת שבת 5 דקות לפני השקיעה או 10 דק' אולי?? למה 20 דק'??