איזה ספר הזכיר דברי החת"ס בנוגע לפולמוס פאה או מטפחת?

אין לו מה למחוק, כי דבריו נכונים מאוד, חוץ משנותיהם הראשונים במצריים שהיתה מהיחידות שמכסות את ראשם בכלל, היתה מגלה כמה אצבעות מלפנים, ולא רבע או שליש מראשה כפי שכתבת.
 
אין לו מה למחוק, כי דבריו נכונים מאוד, חוץ משנותיהם הראשונים במצריים שהיתה מהיחידות שמכסות את ראשם בכלל, היתה מגלה כמה אצבעות מלפנים, ולא רבע או שליש מראשה כפי שכתבת.
גם אתה למדת את השיטה לשנות עובדות?
 
אני לא מתלהב לדון בתמונות של הרבנית מרגלית...
אבל באמת שאי אפשר ללמוד מזה הלכה, הגיוני ביותר שלא שם לב, עוד יותר הגיוני ששם לב ולא חשב שיועיל למחות, או שמחה ולא עלתה בידו, בענייני מחאה יש כל כך הרבה זוויות ושיקולים איך להעיר ומתי להעיר, שפלא שמישהו נבון חושב שאפשר להביא ראיה מזה.
ובאותה מידה גם יכול להיות שסבר שזה בסדר מצד ההלכה אבל ראיה אין כאן.
 
עוד יותר הגיוני ששם לב ולא חשב שיועיל למחות, או שמחה ולא עלתה בידו, בענייני מחאה יש כל כך הרבה זוויות ושיקולים איך להעיר ומתי להעיר, שפלא שמישהו נבון חושב שאפשר להביא ראיה מזה.
כמו שכתב במפורש בספרו שא"א ללמוד הלכה בענין כיסוי הראש מנשות הרבנים. ודו"ק.
 
כמו שכתב במפורש בספרו שא"א ללמוד הלכה בענין כיסוי הראש מנשות הרבנים. ודו"ק.
ממש כך!
והצדק עימו בזה, וכמו כן הצדק עם מי שטוען שאין ללמוד הלכה ממעשי אשתו.
נשות רבנים אינם ראיה, אני חושב שזה ברור.
רק יש כאלה שאנו יודעים שעשו בהוראת הבעל כמו אשתו של חכם בן ציון וכמבואר בספר נשוא האשכול.
 
ממש כך!
והצדק עימו בזה, וכמו כן הצדק עם מי שטוען שאין ללמוד הלכה ממעשי אשתו.
נשות רבנים אינם ראיה, אני חושב שזה ברור.
רק יש כאלה שאנו יודעים שעשו בהוראת הבעל כמו אשתו של חכם בן ציון וכמבואר בספר נשוא האשכול.
אשת רב אחד אינה ראיה.
אך אם רואים רבנים רבים שנשותיהם נוהגות כך, לכאו' זו כן ראיה.
 
אשת רב אחד אינה ראיה.
אב אם רואים רבים רבים שנשותיהם נוהגות כך, לכאו' זו כן ראיה.
כמו כל מנהג רחב שאין הגדולים מוחים ביד הציבור ש"מ ניחא להו.
וגם בזה זו לא ראיה מוחלטת.
ולפעמים הגדולים בוחרים את המלחמות שלהם, כמו שאומרים בשם החזו"א על הנסיגה מהמלחמה בחסידות, ומאוחר יותר על הנסיגה מהמלחמה בעברית, וכמו שמצאנו בגמרא על מוטב יהיו שוגגין ואל יהיו מזידין.
ואם נבוא להביא ראיה מבני משפחות הגדולים בנושא סמארטפונים, התוצאות יהיו ...
 
צילום מתוך הספר להתענג בחכמה בנדון דידן
[יש לציין שקיבלתי את הצילומים מהרב @משיב כהלכה]
מט.jpg
נ.jpg
 

קבצים מצורפים

  • נא.jpg
    נא.jpg
    948.3 קילובייט · צפיות: 1
כמו כל מנהג רחב שאין הגדולים מוחים ביד הציבור ש"מ ניחא להו.
לענ"ד יש לחלק בין כלל הציבור לבין נשותיהם.
וכמו שכתבתי, א"א להביא ראיה מאחת, אבל כשזה נחלת הכלל של נשות גדולי ישראל, ש"מ דניחא להו בזה.
 
לענ"ד יש לחלק בין כלל הציבור לבין נשותיהם.
וכמו שכתבתי, א"א להביא ראיה מאחת, אבל כשזה נחלת הכלל של נשות גדולי ישראל, ש"מ דניחא להו בזה.
שומע.
אבל מה החילוק באופן אמיתי.
הרי אדם שיש לו יכולת השפעה ומחויב למחות בוודאי ימחה, ולכל אחד מהגדולים בסדר גודל הזה היה קהל עצום ששמע לקחו, ומאי שנא מאשתו, ואי תימא שישנם שיקולים לא למחות, א"כ גם בנשים ישנם שיקולים.
אלא מה, זה כמו שור המועד, היינו שזה הופך להיות תופעה שכמה וכמה נשות גדולים עושות כן, ולא יתכן שלכל אחד היתה סיבה אלא יש סיבה אחת לכולם, וכאן טוען מר שיש לומר דניחא להו, א"כ ה"ה בציבור לא כך?
 
שומע.
אבל מה החילוק באופן אמיתי.
הרי אדם שיש לו יכולת השפעה ומחויב למחות בוודאי ימחה, ולכל אחד מהגדולים בסדר גודל הזה היה קהל עצום ששמע לקחו, ומאי שנא מאשתו, ואי תימא שישנם שיקולים לא למחות, א"כ גם בנשים ישנם שיקולים.
אלא מה, זה כמו שור המועד, היינו שזה הופך להיות תופעה שכמה וכמה נשות גדולים עושות כן, ולא יתכן שלכל אחד היתה סיבה אלא יש סיבה אחת לכולם, וכאן טוען מר שיש לומר דניחא להו, א"כ ה"ה בציבור לא כך?
לכאו' החילוק הוא שהאשה בד"כ עושה דעת בעלה.
וגם בנ"א בד"כ עושים כהוראת רבותיהם.
ולצאת למלחמות לא יצאו בגלל הסיבה שנכתבה, שיש עדיפויות. הן בבית והן לציבור.
אבל בבית יותר מסתבר שידעו מה דעתם ויעשו כך.
 
אין לו מה למחוק, כי דבריו נכונים מאוד, חוץ משנותיהם הראשונים במצריים שהיתה מהיחידות שמכסות את ראשם בכלל, היתה מגלה כמה אצבעות מלפנים, ולא רבע או שליש מראשה כפי שכתבת.

בתמונות משנות הנישואין הראשונות, כיסתה בקושי 40 אחוז מראשה, בצד האחורי. והתירוץ הנבוב "היתה מהיחידות שכיסו את ראשן" הוא כמובן אינו תירוץ. יש הרבה רבנים שמתגוררים בחו"ל או במקומות של חילונים גמורים, אז מה?

בשאר התמונות רואים לפעמים שתי אצבעות ולפעמים ארבע וחמש אצבעות.
 
כמו שכתב במפורש בספרו שא"א ללמוד הלכה בענין כיסוי הראש מנשות הרבנים. ודו"ק.

בוודאי שאין ללמוד מזה על דעתו, הרי הוא כתב במפורש שרגיל להזהיר לא לגלות יותר משתי אצבעות. אבל יש מזה ראיה גדולה נגד הטוענים ש"אפשר לכסות אם רוצים", וראיה גדולה כאותם גדולי הדור שהזהירו על כך שהכיסוי גולש מהראש ולא ממהרים להחזיר, ו"שתי אצבעות" הם כבר לא שתי אצבעות כלל.

"חתן וכלה נכנסו פעם ל'יחידות' לפני חתונתם, וביקשו ברכה. הם הוסיפו לבקש שהרבי יהיה המסדר קידושין (במשך מספר שנים לאחר תחילת הנשיאות, הרבי היה מסדר קידושין בחופות החסידים, לאלו שעמדו בתנאים מסויים שהציב). הרבי פנה אל הכלה ושאל האם תלבש פאה נכרית אחרי החתונה, שכן כידוע הרבי הקפיד על כך גם באותם ימים שהדבר היה פחות מצוי מכפי שהוא היום. הכלה השיבה בשלילה באמרה כי תלך עם מטפחת.

הרבי לא היה שבע רצון, והגיב כי טבע המטפחת לרדת מעל הראש. הכלה אמרה שאכן תיזהר להחזירה למקומה במקרה כזה. הרבי לא קיבל את דבריה, ואמר שהניסיון הראה שלא ממהרים להחזיר את המטפחת במקרה שהיא נשמטת. מכל מקום, אם הכלה אינה מוכנה ללבוש פאה, "לא אוכל להיות מסדר הקידושין", אמר הרבי.

נראה שהחתן והכלה דנו בנושא בימים הבאים, שכן בבוקר יום החופה ניגש החתן אל הרבי שעה שהגיע לבית מדרשו, ואמר שהכלה ביקשה למסור כי החליטה ללבוש פאה, ולכן היא מבקשת שהרבי יסכים להיות מסדר הקידושין. הרבי הגיב ואמר "כעת כבר מאוחר בשביל זה". "והרי השעה עכשיו רק עשר בבוקר, והחופה תהיה בערב?" תמה החתן. הרבי השיב "בוודאי אין כוונתך רק בנוגע אלי, אלא גם מה שמצטרף אלי שעה שאני מסדר קידושין, ובשביל זה כבר מאוחר..." ("סיפורים מחדר הרבי" שסופרו ע"י מזכיריו, עמ' מ'. סיפור זה הובא במקומות רבים).
 
ממש כך!
והצדק עימו בזה, וכמו כן הצדק עם מי שטוען שאין ללמוד הלכה ממעשי אשתו.
נשות רבנים אינם ראיה, אני חושב שזה ברור.
רק יש כאלה שאנו יודעים שעשו בהוראת הבעל כמו אשתו של חכם בן ציון וכמבואר בספר נשוא האשכול.
דוקא מהלשון שצוטטה משמע שלא היה בהוראתו, אלא היא רצתה כך.
 
כתבתי על זה לעיל שבעבר היה נראה שמתיר ללא שום חשש שרוב הראש מכוסה, ותמונת הרבנית מהעבר.
לאחר מכן בשנים האחרונות הייתה מכסה כמעט הכל.

אין חילוק בהנהגתה במשך עשרות השנים האחרונות לחייה, ואין גם שינוי בדעת הגר"ע יוסף. נהפוך הוא, עד שלא נדפס לאחרונה יביע אומר במהדורה חדשה ושם נוספה הערה זו שאין חשש בגילוי רוב הראש, היה מקובל ממנו בכל מקום (גם ע"י בנו הרב יצחק יוסף שהחמיר עוד יותר) שאפשר לגלות עד שתי אצבעות.

גם נראה שאע"פ ש"אין חשש", לדינא חשש להורות ע"פ המקורות שציין ביבי"א על הגיליון (שבאמת אין ראיה מהם כלל) אלא הסתמך על הגר"מ פיינשטיין שהתיר פחות מטפח (שתי אצבעות לרוחב הראש). ובאמת לא פסק כן להלכה בשום מקום בספריו. וממילא זה "דעת יחיד" כפשוטו.

1771417998214.png
 
דוקא מהלשון שצוטטה משמע שלא היה בהוראתו, אלא היא רצתה כך.
"הרי אתה יודע שהתרתי את הפאה עשרים שנה לפני שבביתי חשבו לכסות בפאה"
זה אומר שהורה להיתר.
יתכן שבפועל לא שאלה את בעלה המתיר אם מותר, אבל הוא בהחלט הורה להיתר [אגב גם לגיסתו הרבנית שרבאני תבלח"א כמבואר שם].
זה נכון שלא מבואר ששאלה אותו להדיא והתיר לה אלא היא רצתה בזה.
ויכול גם להיות שהיה מורה לה להעדיף מטפחת כדעתו שזה עדיף מצד צניעות היכא דליכא שיקולים אחרים, ואם לזה כיוון כת"ר לתקן אותי - קבלתי.
[גם אני נהגתי כך ורעייתי עברה למטפחת במקום פאה, כאשר המרכזי שבשיקולים היה שזה יותר צנוע מפאה יפה, אבל המציאות שלנו היא כזו שאין שום חשש מניעת השתייכות לציבור בני התורה, וכן אין חשש כלל וכלל וכלל להרגשה לא נוחה מצידה מול אחיותיה ומשפחתה ההולכות עם פאה, וכן מצד היופי הן אני והן היא סבורים שזה יותר יפה מפאה צנועה, ובנוסף אנו משתדלים מאוד לחוש למסקנותיו של חכם עובדיה להלכה].
 
בתמונות משנות הנישואין הראשונות, כיסתה בקושי 40 אחוז מראשה, בצד האחורי. והתירוץ הנבוב "היתה מהיחידות שכיסו את ראשן" הוא כמובן אינו תירוץ. יש הרבה רבנים שמתגוררים בחו"ל או במקומות של חילונים גמורים, אז מה?

בשאר התמונות רואים לפעמים שתי אצבעות ולפעמים ארבע וחמש אצבעות.
יש גם תמונות של נשות ובנות של גדול"י שהולכות עם חולצה קצרה אז זה מותר?
 
יש גם תמונות של נשות ובנות של גדול"י שהולכות עם חולצה קצרה אז זה מותר?
באמת ראיה למה שהביא הרב משיב כהלכה אין זה משנה אם התמונה תהיה של הרבנית מרגלית או של כל אישה אחרת, כי הטענה היא שזה נופל לאחור וכטענת כמה וכמה גדולים, אולי העניין הוא שהיתה מוחזקת לאישה יראת שמים ואפילו הכי נפל לה.
 
"הרי אתה יודע שהתרתי את הפאה עשרים שנה לפני שבביתי חשבו לכסות בפאה"
זה אומר שהורה להיתר.
יתכן שבפועל לא שאלה את בעלה המתיר אם מותר, אבל הוא בהחלט הורה להיתר [אגב גם לגיסתו הרבנית שרבאני תבלח"א כמבואר שם].
זה נכון שלא מבואר ששאלה אותו להדיא והתיר לה אלא היא רצתה בזה.
ויכול גם להיות שהיה מורה לה להעדיף מטפחת כדעתו שזה עדיף מצד צניעות היכא דליכא שיקולים אחרים, ואם לזה כיוון כת"ר לתקן אותי - קבלתי.
[גם אני נהגתי כך ורעייתי עברה למטפחת במקום פאה, כאשר המרכזי שבשיקולים היה שזה יותר צנוע מפאה יפה, אבל המציאות שלנו היא כזו שאין שום חשש מניעת השתייכות לציבור בני התורה, וכן אין חשש כלל וכלל וכלל להרגשה לא נוחה מצידה מול אחיותיה ומשפחתה ההולכות עם פאה, וכן מצד היופי הן אני והן היא סבורים שזה יותר יפה מפאה צנועה, ובנוסף אנו משתדלים מאוד לחוש למסקנותיו של חכם עובדיה להלכה].
יש לשון מפורשת (בעמ' נה) שנשאל למה אשתו הולכת עם פאה ולא מטפחת (שהרי אחז שעדיף מטפחת שזה יותר צנוע).
אז למה לעשות לומדעס' כשאמר על זה להדיא דברים ברורים?
 
ראשי תחתית