באנר תרומה

איזה ספר הזכיר דברי החת"ס בנוגע לפולמוס פאה או מטפחת?

  • יוזם האשכול יוזם האשכול כאחד העם
  • תאריך התחלה תאריך התחלה
אתה קובע לפי רצונך מה מנהג ומה דאוריתא, שלא כתוב בשום מקום והכל אותו דבר בעיקרון רק בדירוגים שונים

יש הרבה ראיות לזה ואכמ"ל כאן, לא כל דבר שאינך יודע הוא "לא כתוב בשום מקום".
 
כעת שלחו לי על קונטרס חדש שיצא בדין פאה נכרית מענין לעבור עליו (ראיתי מלמעלה וזה נראה שהוא כותב טוב).
עברתי מלמעלה, אם יעשה מר חיפוש כאן בפורום בהודעות של הרב משיב כהלכה בנושא פאה נכרית ימצא בכל נושא שיש באותו קונטרס כפליים ופי שלושה...
 
מה שכן יש כאלה שבאמת מגזימים...
1771578847989.png
 
מה שכן יש כאלה שבאמת מגזימים...
הצג קובץ מצורף 17652
הוא טעה קצת והכוונה הייתה לפי מי שמתיר (בשגגה ?) מגילה שכתבה אישה, שאם כנ"ל הוא פסול.
אבל באמת אם הפאה היא תקרובת ע"ז ואם היא אסורה לא רק בהנאה אלא גם בלא תביא אל ביתך (כדעת הרמב"ם) אז מי שאשתו יש לה כנ"ל (גם אם זה שלה לגמרי) בד"כ עובר בלאו זה בכל יום
 
וע"ז השיב בשיעור - שזה העלמת האמת

לאחר שקראתי השבת את העלון השבועי, ראיתי כמה יש בדבריו הטעיה והעלמת האמת.

שהרי הנדון הוא לא "האם מותר פאה", אלא לאחר שברור כשמש להתיר פאה, כפי שהוכיח הגרב"צ אבא שאול מהשו"ע והרמב"ם, השאלה היא האם עדיף פאה.

ובאשר לשאלה זו, הביא בספר הנ"ל את מה שהביא (עוד לא התפניתי לקרוא הכל).

אבל הרב יצחק יוסף הציג זאת באופן אחר לגמרי, וזה לשונו: "חכם אחד שכתב להתיר פאה נכרית, וטען שאם תלך עם מטפחת יתגלו קצת משערות ראשה"...

והקורא התמים חושב שבאמת זה הטעם להיתר הפאה!

ועל זה גופא האשים את המחבר ב"העלמת האמת" ועשאו לשקרן וזייפן, כביכול הראשונים ומהר"ם אלשקר התירו את גילוי הראש עצמו ובזה יש מחלוקת בינם לבין החת"ס.
 
אם.

אבל כבר הוכיחו גדולי הפוסקים באותות ומופתים שאין בזה ע"ז, וגם רוב הפאות בעולם לא מגיעות מאותו מקום של הע"ז.
יש עדויות בעד ונגד ויש פרשנויות בעד ונגד, מי שלא החליט מראש וגם אינו מכיר בעצמו, הוא לפחות ספק דאוריתא. (וכן קראתי את דברי הרב יואל שילה)
 
יש עדויות בעד ונגד ויש פרשנויות בעד ונגד

אין עדויות ופרשנויות על אחוז השיער שמגיע מהודו, יש המצאות. כל הנתונים וכן כל העדויות מצביעות על דבר אחד - רוב השיער אינו מהודו.

כמו כן, העדויות לאיסור שמחמתן שינה הגריש"א את דעתו הוכחו כשקר מוחלט.

לא כל מי שמערער על דבר כלשהו הופך אותו לספק דאורייתא. גם הגריש"א עצמו כתב שתקרובת ע"ז בתערובת איסורה מדרבנן, ובספק אפשר להקל. ובנד"ד הרי זו לכל היותר תערובת.
 
אין עדויות ופרשנויות על אחוז השיער שמגיע מהודו, יש המצאות. כל הנתונים וכן כל העדויות מצביעות על דבר אחד - רוב השיער אינו מהודו.

כמו כן, העדויות לאיסור שמחמתן שינה הגריש"א את דעתו הוכחו כשקר מוחלט.

לא כל מי שמערער על דבר כלשהו הופך אותו לספק דאורייתא. גם הגריש"א עצמו כתב שתקרובת ע"ז בתערובת איסורה מדרבנן, ובספק אפשר להקל. ובנד"ד הרי זו לכל היותר תערובת.
במחכ"ת כבודו מערבב.

1. הגריש"א פסק (בניגוד לדבריך) שאם יש לחוש שהוא משל ע"ז אסור אף שאינו רוב (אולי יש לדון בפסק זה).

2. הנושא הוא (בין היתר) האם השער שמהודו הוא נחשב תקרובת ע"ז, על זה לא התייחסת ועל זה היו דבריי.

3. הדבר הנוסף שאתה טוען בשם הגריש"א שמדאו' תקרובת ע"ז בטלה ברוב ורק מדרבנן לא, אולי זה נכון אבל עדיין אסור מדרבנן, וכן יש להבחין בין ספק לתערובת.
 
ראשי תחתית