פפושדו - דעת רבותינו

  • יוזם האשכול יוזם האשכול זולדן
  • תאריך התחלה תאריך התחלה
1744324480062.png
 
מה זה מפעל לייצור ביצים?
מה עושים שם טורפים את הביצים בצינורות בלי מים?
זה הבנתי.
איך זה מגיע למפעל. מה זה "מייצרים את הביצים"?
בטח היית בישיבה (או אפי' באולם וכד') וראית שאף אחד לא שובר את הביצים בשביל לעשות חביתה (או שהדביק את הפירורי לחם לשניצל). ככה קונים את זה.
 
נערך לאחרונה:
בטח היית בישיבה (או אפי' באול וכד') וראית שאף אחד לא שובר את הביצים בשביל לעשות חביתה (או שהדביק את הפירורי לחם לשניצל). ככה קונים את זה.
מי ביצים. או קי.
לפעמים זה בא קפוא ומפשירים.
נראה שכאן באו להדגיש שזה טרי.
 
ברגע שהביצים קפואות, הרי יש קרח על הביצים, וכשמכניסים לתערובת ביצים קפואות מכניסים להדיא מים לתוך המצה עשירה.
הביצים גם אם נניח שהן קפואות לדעתי זה נמצא במקרר ולא במקפיא, זה כשהן בתוך קרטון או בקבוק ובתוכו אין שום מים רק הנוזל של הביצים.
שו"ע אורח חיים - סימן תסב ז - יש לברר המלח מחטים שלא יהיו בתוכו, כי כשהמלח מתלחלח הוא נכנס מעט מעט בחטים ומתחמץ:
(12) משנה ברורה סימן תסב
(כה) ומתחמץ - החטה ושוב פולטת החטה טעם החמץ במלח.
הצג קובץ מצורף 3066
מבואר במשנ''ב וכה''ח חילוק בין מלח הבא מן הים, ע''י בישול, לבין מחצבות, ע''ש. (וע''ז מסתמך הגרע''י בפפושדו)

הכל ביחד, א''א לתת כשרות לפסח, וחמץ גמור!
נניח, אבל היכן יש מלח? חמץ גמור? גם החומרי תפיחה זה שאלה גדולה אבל חמץ גמור לא יודע. אולי.
 
הביצים גם אם נניח שהן קפואות לדעתי זה נמצא במקרר ולא במקפיא,
מי אמר לך? איך זה קפא במקרר.
זה כשהן בתוך קרטון או בקבוק ובתוכו אין שום מים רק הנוזל של הביצים.

נניח, אבל היכן יש מלח?
היה גם מלח. וגם בפפושדו יש מלח. יש סוג אחד של מלח שהוא ודאי מחמיץ את החיטה. וסוג אחר שלא. בדקת איזה סוג זה.
חמץ גמור? גם החומרי תפיחה זה שאלה גדולה אבל חמץ גמור לא יודע. אולי.
חביבי. מבחינתי זה לא נכנס לדיון לתת דבר כזה לאנשים בפסח.
זה נגד שו''ע.
האנשים שמעלים נדונים כאלה, זה אנשים שהולכים על הקו האדום, של היהדות,
העיקר שלא בטוח בטוח אני עובר איסור
יש צד להקל
אולי ואולי
גם אם זה קפוא
זה אולי היה במקרר...
נו,
בתיאבון.
אבל אני לא מצליח להבין כיצד זה עובר בדעת, ובקיבה, לפסח, ובפסח.
 
מי אמר לך? איך זה קפא במקרר.
מה זאת אומרת איך זה קפא, זה נוזל של ביצים למה שלא יקפא? כל חומר נוזלי קופא.
היה גם מלח. וגם בפפושדו יש מלח. יש סוג אחד של מלח שהוא ודאי מחמיץ את החיטה. וסוג אחר שלא. בדקת איזה סוג זה.
אם הם משתמשים יש להניח שבזה שלא.
אבל על עצם הטענה של מלח אני שואל הרי לא כתוב מלח במרכיבים. למשל סוכר כן כתוב.
חביבי. מבחינתי זה לא נכנס לדיון לתת דבר כזה לאנשים בפסח.
זה נגד שו''ע.
האנשים שמעלים נדונים כאלה, זה אנשים שהולכים על הקו האדום, של היהדות,
העיקר שלא בטוח בטוח אני עובר איסור
יש צד להקל
אולי ואולי
גם אם זה קפוא
זה אולי היה במקרר...
נו,
בתיאבון.
אבל אני לא מצליח להבין כיצד זה עובר בדעת, ובקיבה, לפסח, ובפסח.
בסדר בגלל זה לא אתה עושה את זה אבל הם סומכים על הרבנים שהתירו להם ורבים וטובים אוכלים את זה ולא פשוט להכריז עליהם כאוכלי חמץ אם אפשר ליישב עדיף.
 
מה זאת אומרת איך זה קפא, זה נוזל של ביצים למה שלא יקפא? כל חומר נוזלי קופא.

אם הם משתמשים יש להניח שבזה שלא.
אבל על עצם הטענה של מלח אני שואל הרי לא כתוב מלח במרכיבים. למשל סוכר כן כתוב.

בסדר בגלל זה לא אתה עושה את זה אבל הם סומכים על הרבנים שהתירו להם ורבים וטובים אוכלים את זה ולא פשוט להכריז עליהם כאוכלי חמץ אם אפשר ליישב עדיף.
מה לעשות עם טיעונים כאלה אתה מסביר כמה אא לסמוך. לכל מי שיראש בליבו.
 
כנראה היראת שמים נמצאת רק בצד אחד של המפה והבוחר יבחר.
יש כאלה שיש להם מעט יראת שמים
רק ששמים חומר התפחה ואז חושבים שיש להם הרבה ירא"ש, כי זה רק מתפיח ולא מחמיץ,,,,
 
ידידי היקר, הועלו כאן טענות טובות וקשות. בבקשה לא להרוס עם ליצנות...
(וליצנות אחת דוחה מאה תוכחות).
במקום לקבל את התוכחה אתה הופך אותה לליצנות.
ה' יעזור ויפקח את עיניך בקרוב, אמן סלה.
 
היה גם מלח. וגם בפפושדו יש מלח. יש סוג אחד של מלח שהוא ודאי מחמיץ את החיטה. וסוג אחר שלא. בדקת איזה סוג
לפי התשובה ביביע אומר ט סימן מג, המלח בפפושדו היה טעות חד פעמית, ולא מרכיב קבוע (אלא שלדעת הרב עידוא אלבה דין חומר ההתפחה כדין מלח, כי יסודו במים)
 
לא דמי כלל חמירא סכנתא מאיסורא ואפילו בספיק ספיקא ועיין באריכות כאן:
אדרבה גדול המחטיאו יותר מן ההורגו וכהנה רבות משפטים לפה ולפה הרעיון קיים בשתייהם ושומר נפשו ירחק מזה.
 
נערך לאחרונה:
הרב חותה השיב עכשיו להתקפה של הרב אברהם יוסף, אבל לצערנו הוא התייחס רק לחששות הישנים של עירוב מים והציבור וכו', ולא עסק בחשש החדש של חומרי ההתפחה.
אם יש לך קשר איתו, תוכל אולי להאיר את עיניו למה שכתבת לעיל מה צריך להיות מוקד הדיון בזמנינו?
תמוה למה היה צריך להגיב?
זכותו לומר דעתו ולא צריך להתנצל בפני אף אחד.
 
אדרבה גדול המחטיאו יותר מן ההורגו וכהנה רבות משפטים לפה ולפה הרעיון קיים בשתייהם ושומר נפשו ירחק מזה.
מה אתה רוצה ממני, אתה רצית ללמוד מסכנה לאיסור והסברתי שיש חילוק הלכתי ביניהם אחר כך הסברת את עצמך וסימנתי לך לחיוב יען שהדימוי לסבר את האוזן מקובל.
לא זרקתי פה סיסמאות לאויר.
 
תמוה למה היה צריך להגיב?
זכותו לומר דעתו ולא צריך להתנצל בפני אף אחד.
אם היו אומרים עליך ברדיו שאתה שקרן ואתה לא רב ושצריך להשתיק אותך ואתה מאחז עיניים וכו', נראה לי שגם אתה היית מגיב...
 
אם היו אומרים עליך ברדיו שאתה שקרן ואתה לא רב ושצריך להשתיק אותך ואתה מאחז עיניים וכו', נראה לי שגם אתה היית מגיב...
אתה צודק במאה אחוז אני רק אומר שעל פי האמת הוא לא צריך בכלל להתנצל,
בפרט שהא דיבר כל כך יפה ולא זילזל רק אמר לא כדאי להסתכן,
וכבר יצאו עליו ככה?
תמוה מאד.
 
בעלון בית נאמן האחרון הביאו דרשת הגרש"מ עמאר, ואמר בדרשתו שבכל מקום בו ביקר היה לו מה להעיר, חוץ ממפעל פפושדו ששם היה הכל בתכלית השלימות לשביעות רצונו, יאכלו ענווים וישבעו.
 
בעלון בית נאמן האחרון הביאו דרשת הגרש"מ עמאר, ואמר בדרשתו שבכל מקום בו ביקר היה לו מה להעיר, חוץ ממפעל פפושדו ששם היה הכל בתכלית השלימות לשביעות רצונו, יאכלו ענווים וישבעו.
מרן תיאר את ביקורו האישי במפעל: "לפני שלוש או ארבע או חמש שנים (אני לא זוכר תאריך מדויק) הלכתי לשם כמה שעות, מההתחלה ועד הסוף. וגם הייתי בכרמל לראות איך לוקחים משם. ובד"כ כשאני הולך למקום – תמיד אני מוצא הערות (והרבה הערות!), אבל שם לא הייתה לי אפילו הערה אחת! באמת הם עושים על הצד הטוב ביותר!"
 
בעלון בית נאמן האחרון הביאו דרשת הגרש"מ עמאר, ואמר בדרשתו שבכל מקום בו ביקר היה לו מה להעיר, חוץ ממפעל פפושדו ששם היה הכל בתכלית השלימות לשביעות רצונו, יאכלו ענווים וישבעו.
מה עם חומרי ההתפחה?
 
אני פניתי לפני כמה שנים לנותן הכשרות לפפושדו, הוא דחה אותי בזלזול - 'מה-זה כל מי שרוצה יבוא לפה?', ממש זרק אותי כמו טישו. בשיא הכעס.

"עכשיו, כשאני מדבר ברדיו וברוך השם הדברים קצת עושים רעש, שנה שעברה התקשר אליי תלמיד חכם מחולון 'הוא מזמין אותך'. אני לא מגיע לביקור יזום, רבותיי. אני בביקור פתע רוצה לבוא. יזום? כל מה שמספרים יראו לך. יראו לך ששוטפים... יש הרבה דברים מה לדבר.
מישהו יכול בבקשה להסביר לי איך זה מסתדר?
אם הוא רוצה לבוא בביקור פתע, אז למה הוא פנה לנותן הכשרות?! הוא היה צריך פשוט לבוא...
ואם הוא התקשר לנותן הכשרות והוא היה מסכים לו לבוא - אז זה כבר לא ביקור פתע אלא יכולים להראות לו את כל הדברים כמו שהוא חשש שיראו לו ב"ביקור יזום" כלשונו.
 
מישהו יכול בבקשה להסביר לי איך זה מסתדר?
אם הוא רוצה לבוא בביקור פתע, אז למה הוא פנה לנותן הכשרות?! הוא היה צריך פשוט לבוא...
ואם הוא התקשר לנותן הכשרות והוא היה מסכים לו לבוא - אז זה כבר לא ביקור פתע אלא יכולים להראות לו את כל הדברים כמו שהוא חשש שיראו לו ב"ביקור יזום" כלשונו.
ולמה שהשומר יתן לאדם זר להיכנס? צריך אישור חריג למי שאין לו אישור. בכל אופן גם אם אין שומר ואפשר סתם להיכנס לבוא בהתראה קצרה מעכשיו לעכשיו גם כשמודיעים הוא גם ביקור פתע.
 
אם מאן דהו ירצה להגיע לביקור פתע במפעל תחת השגחת העדה החרדית.

הם יזרקו אותו מכל המדרגות. וטוב שכך.

כי אם כל אחד יחליט לעשות ביקורי פתע אולי יכנסו גם אנשים לא הגונים.
 
נ.ב.
אולי זה קצת יכעיס חלק מהספרדים, אבל בטוחני שאם האשכנזים היו צריכים לדון בזה - הבירור היה הרבה יותר אפקטיבי וברור, כמו שהם יודעים לעשות.
גם בענין השיעורים - האשכנזים הם אלו שביררו את השיעורים של הדרהם הספרדי, הרב בניש, הרב ווייס, הרב מרגולין, ועוד.
חבל וכואב שכך.
נחיתות במיטבה.
 
מי שלא יודע מכל הדיון הנ"ל, ויודע רק את מש"כ הרב עובדיה, האם כשיגיע לשמים יענישו אותו ע"ז שאכל, הרי סו"ס הוא אכל (ספק) חמץ.
או שמכיון שסמך על מי שהורה כן, ייפטר.
אולי זה דומה למי שחשב שחכם הורה משהו ועשה ע"פ זה ולבסוף התברר שהחכם הורה אחרת. (כיון שסמך בטעות על מה שכתב הרב עובדיה, ולא ידע שיש שינויים וכו')
מה הדין באמת?
 
מציאות במיטבה.
רדידות הלכתית ושטחית. זה מה שרואים מפרשת הפופשדו.
לא מכיר טענה הלכתית שלא נטחנה הדק היטב כמו בפרשה הזאת כל טענה נענתה בצורה שמניחה את הדעת אתה יכול לחלוק, אבל לומר רדידות במקרה הזה זה פשוט לא נכון.
 
ראשי תחתית