הלכות בספר אור לציון ח"ב שיש שפקפקו בהן

בנאות דשא

חבר קבוע
הצטרף
5/2/25
הודעות
215
בעקבות אשכול זה
אמרתי לציין (לע"ע) שתי הלכות שנאמר לי מפי תלמידיו שהן לא בדיוק כמו שהן כתובות בספר:
א. עמו' צז - "אלא אם כן נבלע הרסק בתוך הבצק, שאז מברך עליו בכל אופן בורא מיני מזונות" אמר לי הרב ש"מ תורגמן שיש למחוק קטע זה ולא אמרו חכם בן ציון.
ב. עמ' רפה - "... אות חי"ת על ידי שיכתוב אות וא"ו ואות זי"ן ... ולא שני זייני"ן". אמר לי הרב בן ציון (נכדו) שלא אמר זאת זקנו אלא ליישב מנהג קהילות שנהגו כן, אבל וודאי שעיקר הדין הוא לעשות שני זייני"ן באות חי"ת

יבואו הלומדים ויביאו עוד עדויות כאלו ששמעו מפי תלמידיו.
[אין כאן המקום לדון כדרכה של תורה, רק עדויות מה אמר (או לא אמר) המחבר זצ"ל עצמו]
 
כתבו כאן לגבי אכילת גלידה בסעודה, שמה שכתוב באור לציון אינו מדוקדק, אשמח אם מי שיודע להעתיק זאת לכאן.
 
טבילה במקוה חם ביו"ט

באור לציון חלק ג (עמוד ריב) שנראה להדיא מדבריו שאסור לטבול ביום טוב במקוה חם. אולם כבר הארכתי בזה בקול סיני (תשע״ז חודשים: כסלו-טבת, וסיון-תמוז) והבאתי את אשר העידו גדולי תלמידיו (הגאון רבי גדעון בן משה, ודודי רבי נתן בן סניור שליט"א) בפיהם ובכתבם (ראה שו״ת יורו משפטיך ח״א עמוד רנב, וספר בנין ציון דיני חג השבועות תשע״א עמוד קסט) שדעת רבינו הגרב״צ זצוק"ל להתיר, דלא כמו שנכתב בשמו באור לציון, וכן נשמע מפורש בהקלטה מפיו של הגרב״צ בשיעורו (הנמצא במערכת קול הלשון בשלוחה מספר: 8,1,1,2,1,1,8,1 כ-27 דקות לאחר תחילת השיעור, והובא לשונו בקול סיני כסלו-טבת הנ"ל, עמ' קעה בהע'), ומה גם שעורך הספר אור לציון (ר׳ ציון עמר) אמר לי שאינו זוכר מהיכן לקח דבר זה בדעת הגרב״צ זצוק״ל שדעתו לאסור. כך שאין עלינו חובה לקבל את הדברים שנכתבו באור לציון משמיה דרבינו הגרב״צ אבא שאול זצוק׳׳ל, כל עוד לא הובאה עדות ברורה ומפורשת שיש בכוחה לסתור דבריהם של תלמידיו הגאונים הנ״ל ואת ההקלטה שבה נשמע מפורש להתיר טבילה במקוה חם ביום טוב, ודי בזה. (מד' הרה"ג חיים זכותא שליט"א בירחון קול סיני, כסלו טבת תשע"ח סי' ל).

אפר בראש חתנים

בספר בית חתנים פנירי מהדו"ב ח"א פ"י סעי' יז בהע'. כתב בענין הנחת אפר בראש חתנים בזה"ל "בשעת הבאת מהדורה זו לדפוס יצא לאור ח"ג משו"ת אור לציון ושם בפרק ל תשובה ב ובמקורות לתשובה מובא משם מו"ר הגדול תמיהה ע"ד השו"ג הנ"ל כיצד יפטור את תקנת חכמים הנזכרת בתלמוד ליתן אפר מקלה על ראש החתן תחת החופה ע"י דבר שלא מוזכר בתלמוד ושגם הרמ"א בד"מ כתב שבעירו נהגו בשניהם אפר מקלה ושבירת כוס וגם במועד לכל חי סי' י אות צו הזהיר לקיים שני המנהגים ועל כן מסיקים עורכי הספר משמיה דמו"ר הגדול שלמעשה יש ליתן אפר מקלה על ראש החתן ודי ברגע אחר לקיים תקנת חכמים ואח"כ יכולים להסירו ואם גם שוברים כוס כמנהג מה טוב ע"כ תוכן הדברים. ולי ישנם הרהורי דברים בזה. וכו'. ומתוך דברי עורכי הספר נראה כאילו לא ראה מו"ר הגדול את דבריהם, וזה דבר שלא יעלה על הדעת שמו"ר הנודע בגאונותו האדירה ובעיונו המבעית בש"ס ובפוסקים והמפורסם כאחד מגדולי מרביצי התורה והעמיד תלמידים הרבה וזה רק מקצת דמקצת שבחו לא ראה את דברי הטור והב"י. וכו'. ובר מן דין ידוע ומפורסם שדרכו של מו"ר היתה לעמוד בתוקף שלא לשנות מנהגים קיימים ולא להנהיג אחרים במקומם ואיך יעלה על הדעת לכתוב בשמו שיש להנהיג הנחת אפר ולדחות מנהג שבירת הכוס וכדמשמע מסוף דברי המקורות לתשובה שאם ירצו ג"כ לשבר הכוס כמנהג מה טוב ובפרט שגם היום שייך טעמיה דהכלבו שהרי אין הכל מוחזקין בהנחת תפילין וכיון שאין לחלק בין חתן לחתן יש להמשיך במנהג שבירת הכוס. ועוד שמו"ר כבר עבר בעצמו על כל ספרי זה במהדורתו הראשונה תשמ"ב והעיר בכל מקום שרק היה נראה לו שאינו תואם את המנהג ואילו על מנהג שבירת הכוס לא העיר ולא כלום וגם לא ראינו ולא שמענו שהוא עצמו הנהיג כן בחופות שערך לתלמידיו ולשומעי לקחו ורק בקרב בני משפחתו עורר לקיים מנהג זה ולכן לא אאמין כי יצא מפ"ק לשנות מהמנהג וכו'". עכ"ל ע"ש.
 
אפר בראש חתנים
בספר בית חתנים פנירי מהדו"ב ח"א פ"י סעי' יז בהע'. כתב בענין הנחת אפר בראש חתנים בזה"ל "בשעת הבאת מהדורה זו לדפוס יצא לאור ח"ג משו"ת אור לציון ושם בפרק ל תשובה ב ובמקורות לתשובה מובא משם מו"ר הגדול תמיהה ע"ד השו"ג הנ"ל כיצד יפטור את תקנת חכמים הנזכרת בתלמוד ליתן אפר מקלה על ראש החתן תחת החופה ע"י דבר שלא מוזכר בתלמוד ושגם הרמ"א בד"מ כתב שבעירו נהגו בשניהם אפר מקלה ושבירת כוס וגם במועד לכל חי סי' י אות צו הזהיר לקיים שני המנהגים ועל כן מסיקים עורכי הספר משמיה דמו"ר הגדול שלמעשה יש ליתן אפר מקלה על ראש החתן ודי ברגע אחר לקיים תקנת חכמים ואח"כ יכולים להסירו ואם גם שוברים כוס כמנהג מה טוב ע"כ תוכן הדברים. ולי ישנם הרהורי דברים בזה. וכו'. ומתוך דברי עורכי הספר נראה כאילו לא ראה מו"ר הגדול את דבריהם, וזה דבר שלא יעלה על הדעת שמו"ר הנודע בגאונותו האדירה ובעיונו המבעית בש"ס ובפוסקים והמפורסם כאחד מגדולי מרביצי התורה והעמיד תלמידים הרבה וזה רק מקצת דמקצת שבחו לא ראה את דברי הטור והב"י. וכו'. ובר מן דין ידוע ומפורסם שדרכו של מו"ר היתה לעמוד בתוקף שלא לשנות מנהגים קיימים ולא להנהיג אחרים במקומם ואיך יעלה על הדעת לכתוב בשמו שיש להנהיג הנחת אפר ולדחות מנהג שבירת הכוס וכדמשמע מסוף דברי המקורות לתשובה שאם ירצו ג"כ לשבר הכוס כמנהג מה טוב ובפרט שגם היום שייך טעמיה דהכלבו שהרי אין הכל מוחזקין בהנחת תפילין וכיון שאין לחלק בין חתן לחתן יש להמשיך במנהג שבירת הכוס. ועוד שמו"ר כבר עבר בעצמו על כל ספרי זה במהדורתו הראשונה תשמ"ב והעיר בכל מקום שרק היה נראה לו שאינו תואם את המנהג ואילו על מנהג שבירת הכוס לא העיר ולא כלום וגם לא ראינו ולא שמענו שהוא עצמו הנהיג כן בחופות שערך לתלמידיו ולשומעי לקחו ורק בקרב בני משפחתו עורר לקיים מנהג זה ולכן לא אאמין כי יצא מפ"ק לשנות מהמנהג וכו'". עכ"ל ע"ש.
לא מפיו של הרב פנירי אנו חיים
 
יבואו הלומדים ויביאו עוד עדויות כאלו ששמעו מפי תלמידיו.
[אין כאן המקום לדון כדרכה של תורה, רק עדויות מה אמר (או לא אמר) המחבר זצ"ל עצמו]

מאי שנא מהאשכול ההוא שציינת לו?

וממתי עדויות של תלמידים עדיפים על מה שהמחבר בעצמו אמר ונכתב מפיו, או הוקלט?

ועיין כאן באריכות כמה עדויות והכחשות היו מצד תלמידיו (שגם אם הן נכונות אין להן שום ערך, כמבואר שם באשכול) עד שלבסוף פרסמה משפחתו תמליל מתוך הקלטה שבה הוא אומר בקולו את הדברים בצורה הברורה ביותר.
 
מאי שנא מהאשכול ההוא שציינת לו?

וממתי עדויות של תלמידים עדיפים על מה שהמחבר בעצמו אמר ונכתב מפיו, או הוקלט?

ועיין כאן באריכות כמה עדויות והכחשות היו מצד תלמידיו (שגם אם הן נכונות אין להן שום ערך, כמבואר שם באשכול) עד שלבסוף פרסמה משפחתו תמליל מתוך הקלטה שבה הוא אומר בקולו את הדברים בצורה הברורה ביותר.
דברך נכונים, וכך גם אני חשבתי,
עד,
ששמעתי מפי אחד מתלמידיו שנלחמים בעוז לבסס את חלק ב' שיש בו גם דברים שאינם מפיו, אז נשארתי בצ"ע ..
ועוד,
בתחום הסת"ם (לדוגמא), כמה שאותו עורך יהיה ת"ח, אם אחד מתלמידיו שהוא סופר יאמר לי משהו, אאמין לו (הווה עובדא) ...

בכל אופן, צ"ע.
 
ששמעתי מפי אחד מתלמידיו שנלחמים בעוז לבסס את חלק ב' שיש בו גם דברים שאינם מפיו, אז נשארתי בצ"ע

כמדומה שכבר כתבו כאן שהרוב הוא תמלול של הקלטות משיעורים, וגם מה שכתבו והוסיפו, הכל היה למראה עיניו ועבר על הכל בדקדוק, כולל ההערות, והגיה ותיקן והשמיט כראות עיניו.
 
הרבה דברים חשובים יש שם,
הוא מספר איך התחילה המחשבה להוציא את האור לציון,
מי למד עם מרן הגרב"צ זצ"ל,
הוראת הגרב"צ להגר"צ עמאר בעניין הוצאת הספרים שלו,
ועוד ועוד.
איפה זה נדפס? האם אפשר להעלות?
 
ראשי תחתית