כיסוי ראש אחר חדר יחוד

  • יוזם האשכול יוזם האשכול אור יעקב
  • תאריך התחלה תאריך התחלה
אין דין שצריך לעשות הכל כפי רב אחד
הוא שכתבתי " לא להתלות בדברי הרב פיינשטיין" כי ככה נוח לך...
תברר את הדין אליבא דהלכתא ותראה למה רוב הפוסקים לא קיבלו את הסברא הזאת.
מסתמא כוונתך לחכם עובדיה, אבל לשיטתו לא מתחיל הנידון כי אין חדר ייחוד.
לא הבנתי...
מרן זצוק"ל והרב מאזוז זצוק"ל והאור לציון אמרו שכלה שעושה ייחוד צריכה לכסות את ראשה.
איפה הוויכוח??
 
לא הבנתי...
מרן זצוק"ל והרב מאזוז זצוק"ל והאור לציון אמרו שכלה שעושה ייחוד צריכה לכסות את ראשה.
איפה הוויכוח??
אני אבאר בהרחבה,
לדעת חכם עובדי'ה (סתם מרן זה השו"ע), וחכם מאיר מאזוז זצ"ל, אסור לעשות בכלל חדר ייחוד, ולכן מי שנוהג כמותם בהכל הרי מראש אינו עושה חדר ייחוד, ואם אינו נוהג כמותם וכן עושה חדר ייחוד, גם יכול שלא לנהוג כמותם בעניין כיסוי ראש לאחר הייחוד.
מקווה שמספיק ברור.
 
ובואו נוריד את הדברים לשולחן.

- אם מרן זצוק"ל באיזה הלכה בהלכות שבת היקל (כמו פתיחת קופסאות שימורים וכדו') אפי' שיש לו אילנות גדולים שנתלה עליהם ויש כמה וכמה ספיקות להקל, עדין יצאו עליו "בקול רעש גדול" שאיך מיקל ככה בהלכות שבת וכו' וכו'.
- אבל כאן שרוב ככל הפוסקים מחייבים את הכלה לכסות ראשה אחרי חדר ייחוד, פתאום בכלל הציבור נזכר שיש פוסק שקוראים לו "הרב פיינשטיין זצוק"ל" ונתלים בו באיסור דאורייתא נגד רוב ככל פוסקי זמנינו.

- ופה ישאל הבן מאי נשתנה בין המקרים!?

- ואנו נענה לו פה שזה "הנהגה של עולם הישיבות" חייבים להיתלות אפי' בהתרים דחוקים כדי לקיים את מנהגם, ואפי' שזה ספק איסור דאורייתא. (ואפי' שהמדריכי חתנים מדריכים לעשות קירבה של חיבוק ונישוק נגד דעתם המפורשת של גדולי ישראל... אבל עדין צריך לקיים את "מנהג עולם הישיבות")
אולם פה זה דעת ר' עובדיה שההיתרים שלו נועדו ל"דלת העם" ולכן צריך להשמיד את ההיתרים האלו. וד"ל.
 
ובואו נוריד את הדברים לשולחן.

- אם מרן זצוק"ל באיזה הלכה בהלכות שבת היקל (כמו פתיחת קופסאות שימורים וכדו') אפי' שיש לו אילנות גדולים שנתלה עליהם ויש כמה וכמה ספיקות להקל, עדין יצאו עליו "בקול רעש גדול" שאיך מיקל ככה בהלכות שבת וכו' וכו'.
- אבל כאן שרוב ככל הפוסקים מחייבים את הכלה לכסות ראשה אחרי חדר ייחוד, פתאום בכלל הציבור נזכר שיש פוסק שקוראים לו "הרב פיינשטיין זצוק"ל" ונתלים בו באיסור דאורייתא נגד רוב ככל פוסקי זמנינו.

- ופה ישאל הבן מאי נשתנה בין המקרים!?
- ואנו נענה לו פה שזה "הנהגה של עולם הישיבות" חייבים להיתלות אפי' בהתרים דחוקים כדי לקיים את מנהגם, ואפי' שזה ספק איסור דאורייתא. (ואפי' שהמדריכי חתנים מדריכים לעשות קירבה של חיבוק ונישוק נגד דעתם המפורשת של גדולי ישראל... אבל עדין צריך לקיים את "מנהג עולם הישיבות")
אולם פה זה דעת ר' עובדיה שההיתרים שלו נועדו ל"דלת העם" ולכן צריך להשמיד את ההיתרים האלו. וד"ל.
את כל האשכול פתחת רק בשביל זה.
 
- לגופו של עניין.
נכון שיש כמה פוסקים שסוברים שכיסוי ראש הוא מדרבנן, אבל כמו שכתבת רוב הפוסקים לא סוברים כך ועל צבאם מרן השו"ע, וכך אנחנו נוקטים להלכה. (אולי אפשר לצרף זאת בתור "סניף" להיתר כמו שכמדומני מרן זצוק"ל גם הביא היכן שהוא)

אתה עצמך כותב שאפשר לצרף זאת כסניף, ואני הבאתי רשימה של דוגמאות שאנו מקילים בהם למרות שכיסוי ראש דאורייתא, ולא יהיה ענין זה אלא עוד דוגמא כהנ"ל.
 
ואם אנחנו באים להקל לצאת בפרוע ראש אחרי החדר יחוד זה גובל בספק איסור דאורייתא לשו"ע

כפי שכתבתי, גם "שתי אצבעות" יהיה ספק איסור דאורייתא לשו"ע, וכן שאר הקולות בנדון זה הנשענות על מנהג ותו לא. ולא יהיה מנהג זה גרוע משאר המנהגים.

וממילא לא מובן כלל מה שכתבת:

אז א"א להקל בכך מחמת "מנהג" שנוצר בדורות האחרונים
בוודאי שראוי לא להכנס לספיקות דאורייתא של רוב הפוסקים ובמיוחד ביום הקדוש הזה.

שכן להיכנס לספקות לילה אחד לפני שמכניסה לביתו, הוא הרבה פחות גרוע מלהיכנס לספקות לאחר שמכניסה לביתו, ולמשך כל החיים.
 
ובואו נוריד את הדברים לשולחן.

- אם מרן זצוק"ל באיזה הלכה בהלכות שבת היקל (כמו פתיחת קופסאות שימורים וכדו') אפי' שיש לו אילנות גדולים שנתלה עליהם ויש כמה וכמה ספיקות להקל, עדין יצאו עליו "בקול רעש גדול" שאיך מיקל ככה בהלכות שבת וכו' וכו'.
- אבל כאן שרוב ככל הפוסקים מחייבים את הכלה לכסות ראשה אחרי חדר ייחוד, פתאום בכלל הציבור נזכר שיש פוסק שקוראים לו "הרב פיינשטיין זצוק"ל" ונתלים בו באיסור דאורייתא נגד רוב ככל פוסקי זמנינו.

- ופה ישאל הבן מאי נשתנה בין המקרים!?
- ואנו נענה לו פה שזה "הנהגה של עולם הישיבות" חייבים להיתלות אפי' בהתרים דחוקים כדי לקיים את מנהגם, ואפי' שזה ספק איסור דאורייתא. (ואפי' שהמדריכי חתנים מדריכים לעשות קירבה של חיבוק ונישוק נגד דעתם המפורשת של גדולי ישראל... אבל עדין צריך לקיים את "מנהג עולם הישיבות")
אולם פה זה דעת ר' עובדיה שההיתרים שלו נועדו ל"דלת העם" ולכן צריך להשמיד את ההיתרים האלו. וד"ל.
שמיטה דרבנן והיתר מכירה.
כיסוי ראש דאו' להרבה פוסקים ומתירים פאה.

את אשר התרת אסרתי ואשר אסרת התרתי.
 
אתה עצמך כותב שאפשר לצרף זאת כסניף,
יש הבדל בין "סניף" (דהיינו שיש היתר מבוסס ומצרפים "סניף" שיהיה לרווחא דמילתא)
לבין נידוננו ששורת הדין מראה לאסור.
כפי שכתבתי, גם "שתי אצבעות" יהיה ספק איסור דאורייתא לשו"ע, וכן שאר הקולות בנדון זה הנשענות על מנהג ותו לא. ולא יהיה מנהג זה גרוע משאר המנהגים.
זה בדיוק הטענה.
ממתי המנהג לעשות ייחוד ולצאת בפרוע ראש התחיל??
לא יותר מכמה עשרות שנים. לפני זה זה היה בבית ומיד היו יוצאות בכיסוי ראש או שבאות מתחילה בכיסוי ראש.
 
פתאום בכלל הציבור נזכר שיש פוסק שקוראים לו "הרב פיינשטיין זצוק"ל"
במחילה נא לא לזלזל במרן הגר"מ פיינשטיין זצוק"ל, אשר היה ממש מגדולי הפוסקים בדור האחרון, בעיון ובבקיאות מבהילים כידוע לכל.
 
במחילה נא לא לזלזל במרן הגר"מ פיינשטיין זצוק"ל, אשר היה ממש מגדולי הפוסקים בדור האחרון, בעיון ובבקיאות מבהילים כידוע לכל.
איפה ראית "זלזול"??
אני מעריך אותו ולמדתי את כל השותי"ם שלו. בניגוד לאלה שנזכרים בו רק כאשר רוצים ליישב את מנהגם.
 
שכן להיכנס לספקות לילה אחד לפני שמכניסה לביתו, הוא הרבה פחות גרוע מלהיכנס לספקות לאחר שמכניסה לביתו, ולמשך כל החיים.
אולי תגיד זאת לאלה שלובשות "פאה"... (שבצירוף הבעיות רבים מהנשים מגלות קצת מהשיער שלהם מקדימה גם שלובשות פאה)
 
איפה ראית "זלזול"??
אני מעריך אותו ולמדתי את כל השותי"ם שלו. בניגוד לאלה שנזכרים בו רק כאשר רוצים ליישב את מנהגם.
אם אתה באמת מעריך אותו זה מצויין.
מדבריך היה נשמע כאילו נתלים באיזה פוסק עלום, ולא כן הדברים, כי מדובר בגדול שאין לשער ואין לתאר.
 
אם אתה הולך כמו הגר"מ פיינשטיין זצוק"ל בהכל - לחיי.
אם אתה לא הולך כמוהו אלא כמו מרן זצוק"ל/האור לציון/הרב מאזוז תדע שהם הורו שצריכה לכסות את ראשה.
- ואם יש לך רב אחר והוא לא הורה בכך כלום, אתה צריך לברר מה שאתה עושה לפני שאתה נתלה בדברי הגר"מ פיינשטיין. ולא להתלות בדבריו כי "ככה נוח לך"...

אין שום צורך ללכת בכל דבר כהגר"מ פיינשטיין, זאת טעות נפוצה. ואדרבה, ראה בתשובת הר"י בן הרא"ש בשו"ת "זכרון יהודה" (סי' נ"ד), הובאו דבריו בספר "עין יצחק" להגאון רבי יצחק יוסף שליט"א (חלק ג' עמ' נ"ה), ש"אין חיוב לילך אחר חכם אחד, וגם במיעוט נגד רבים יכולים לנהוג כדעת המיעוט, דהפס' אחרי רבים להטות אינו מדבר אלא בדין שנחלקו בו רבים ויחיד שנעשה כרבים, אבל מי שמחבר ספר בענין דינים והוראות, שאם רובו כדין נלך אחר כולו, חלילה וחס? שאין לך אדם, אפי' בזמן הזה שהלבבות אטומות, אם נפתחו קצת בתלמוד ויחבר חיבור בו, שלא יהיו רוב פסקיו כדין, ובמיעוטו שטעה יש חורבן עולם להטות משפטים וחוקים ולעבור על כריתות ומיתות בית דין. וראה עוד בלשונו שם, דמשמע שאי אפשר לנהוג בכל ההלכות כחכם אחד, דשמא פעם אחת טעה" [ע"כ לשון "עין יצחק" שם. וכתב שעכ"פ אין ללמוד מזה לפסוק כנגד השו"ע, שהתקבלו הוראותיו].

וזה לא ענין של "נוח" אלא ענין של לימוד הסוגיא, אם רואה את דברי הגר"מ פיינשטיין וניחא ליה דבריו, יכול לנהוג כמותו.

ובפרט אם מדובר במנהג שנהגו בו רבים - שיש להם על מי לסמוך.
 
אם מרן זצוק"ל באיזה הלכה בהלכות שבת היקל (כמו פתיחת קופסאות שימורים וכדו') אפי' שיש לו אילנות גדולים שנתלה עליהם ויש כמה וכמה ספיקות להקל, עדין יצאו עליו "בקול רעש גדול" שאיך מיקל ככה בהלכות שבת וכו' וכו'.

אני באופן אישי מיקל כמו הגר"ע יוסף בפתיחת קופסאות שימורים וכו'.

אבל מי שחולק עליו זה לא מחמת הטענה הנחיתית והרדודה "איך הוא מעז להקל" אלא מתוך דיון כדרכה של תורה בסוגיא, וכל דבר לגופו. תוכל לעיין בדברים שנכתבו כאן בפורום בענין זה.
 
איך מגיעים "לחייבים להקפיד ליחדם סמוך לחופה". אפשר לעשות יחוד אחרי החתונה בפני עדים, ואז הכלה יכולה לכסות ראשה כדין קודם שיוצאים מהאולם. והכל על מקומו יבוא בשלום.
יעויין שם שדן גם בשאלה זו. ע''ש
 
וזה לא ענין של "נוח" אלא ענין של לימוד הסוגיא, אם רואה את דברי הגר"מ פיינשטיין וניחא ליה דבריו, יכול לנהוג כמותו.
הוא שאמרתי לעיל.
- "ואם יש לך רב אחר והוא לא הורה בכך כלום, אתה צריך לברר מה שאתה עושה לפני שאתה נתלה בדברי הגר"מ פיינשטיין. ולא להתלות בדבריו כי "ככה נוח לך"...
ובפרט אם מדובר במנהג שנהגו בו רבים - שיש להם על מי לסמוך.
אני לא חושה שיש להביא ראיה ממנהג כזה שהתחיל מעולם הישיבות. (בוא יותר נפרט את זה, לפני עשרות רבות בשנים הספרדים לא היו עושים חדר יחוד, והאשכנזים התחילו עם המנהג הזה - אולם רובם ככולם באו בפאה נכרית או בכיסוי אחר החופה.
הספרדים למדו מנהג זה מהאשכנזים, רק שאת הפרט של "הכיסוי ראש" לא שתו אל ליבם. ומפה נתערער המנהג עד מה שאנחנו מכירים היום)
 
אני לא חושה שיש להביא ראיה ממנהג כזה שהתחיל מעולם הישיבות. (בוא יותר נפרט את זה, לפני עשרות רבות בשנים הספרדים לא היו עושים חדר יחוד, והאשכנזים התחילו עם המנהג הזה - אולם רובם ככולם באו בפאה נכרית או בכיסוי אחר החופה.
הספרדים למדו מנהג זה מהאשכנזים, רק שאת הפרט של "הכיסוי ראש" לא שתו אל ליבם
. ומפה נתערער המנהג עד מה שאנחנו מכירים היום)
חלומות
 
אבל מי שחולק עליו זה לא מחמת הטענה הנחיתית והרדודה "איך הוא מעז להקל" אלא מתוך דיון כדרכה של תורה בסוגיא, וכל דבר לגופו. תוכל לעיין בדברים שנכתבו כאן בפורום בענין זה.
הבאתי דוגמא...
כוננתי לדבר שהרבה פוסקים מתירים ויש לו כמה וכמה ספיקות בדרבנן (כמו היתר מכירה) רבים זועקים על זה.
ופה שזה ספיקות באיסורי דאורייתא בגלל שזה "המנהג בעולם הישיבות" אין לערער על כך. (ולא לחינם רוב ככל הפוסקים גם האשכנזים כתבו לחייב כיסוי ראש אחרי החדר ייחוד)
 
שמיטה דרבנן והיתר מכירה.
כיסוי ראש דאו' להרבה פוסקים ומתירים פאה.

ובנוסף להנ"ל, יש להעיר שהרבה פוסקים לא "מתירים" פאה אלא "מחייבים" פאה, והוא מהסיבה שכתבת שזהו איסור דאורייתא להרבה פוסקים, ובמטפחת מצוי שמתגלה הראש (שלא לדבר על המגלות מלכתחילה שתי אצבעות וזה הופך במהירות לארבע וחמש) ועוברים על איסור דאורייתא.

וכאשר כתב הגר"מ שטרנבוך במכתבו בשנת תשל"ז:

"לאור הכרוזים על "איסור" לאשה לצאת בפאה נכרית, והשמועה שיש נשים ובמיוחד מהספרדים שהורידו הפאה נכרית ולובשות מטפחת, יש בזה מכשול רב מאוד, דמצוי שאינה מכסה כל שערות ראשה, וכן ברשות הרבים לא מספיק מטפחת לבד, וצריכה מעיקר הדין גם רדיד, דהיינו שני כיסויים כמפורש בשו"ע, שלא להיכשל במקצת שערות מגולות, והיות שלא מסכימות לכסות כל השערות, על כן מקצת שערותיהן מגולות, ויש בזה איסור תורה וגילוי ערוה. הריני מודיע דעתי שכל המהרהר אחר מנהג שנהגו בו רבבות אלפי כשרי ישראל, ובראשם גאונים וצדיקים, ידו על התחתונה, שיש לפאה נכרית יסוד בהלכה במנהגי ישראל וגדולי הפוסקים, ואין לחלק בין אשכנזים לספרדים, שהפוסקים שהתירו סמכו על הגאון הספרדי שלטי גיבורים".

וכן כתב הרב בשו"ת "תשובות והנהגות" חלק א' סי' ס"ב, וזה לשונו:

"ובזמן האחרון בעוונותינו הרבים פרצו גדר להתיר בזה, ולובשות מטפחת ושערות נראות בחוץ, ותולים בוקי סריקי באחד מהרבנים שהתיר, וכבר הבאתי הלכה בזה וח"ו להתיר, שעתיד בניה תלוי בצניעותה, כדאיתא בזוה"ק (מובא במשנ"ב סימן ע"ה) ולכן אלו שאין רצונם להקל בפאה נכרית, ומכסות במטפחת ולא מכוסות לגמרי, מקלם יגיד להם, שברחו מחשש איסור דפאה נכרית, ליכשל באיסור גמור כשמקצת שערותיהן מגולות חוץ למטפחת. והרמב"ם פוסק להדיא שאפילו אשה מכוסה במטפחת לא מועיל, ואסורה לצאת לרה"ר, שצריך גם רדיד ככל הנשים, שבזה כנראה היו בטוחות שהמטפחת לא תזוז ממקומה ושערותיה יתראו (עיי"ש בפרק כ"ד דאישות הלכה י"ב), וכ"ש אם הולכת במטפחת ובאמת מקצת שערותיה לא מכוסות, שעוברת על דת יהודית.

ובזמן האחרון פרוץ מאד ענין גלוי שערות, ומתעטפים באצטלא דקדושה, שמוטב בגילוי שערות במקצת ובלבד לא ללבוש פאה נכרית, ודבריהם הבל, וגורמים צרות הרבה ועניות בישראל, וכמבואר בזוה"ק (פרשת נשא) שאסור לגלות כל שיער באשה, והאיסור מדינא, וכמו שביארתי ב"תשובות והנהגות" ח"ב (תרצ"ב), יעוש"ה. וכבר הוכרע מכל גאוני ישראל זצ"ל להלכה ולמעשה שמקצת שערות בגילוי מדינא אסור, ורק ביצאו חוץ לצמתן יש מקילין, וגם בזה כבר הוכרע ונהגו לאסור".
 
ראשי תחתית