למחוק מהסידורים דברים שהם לא כהוראת הגר"ע יוסף

[שמעון טרבלסי]

אשמח להבין מהי הסברא להתיר השחתת סידורים ע"ס פסיקה הלכתית שונה.

לא להשחית אלא לתקן.

 

[אור יעקב]

אבל עיקר הטענה היא - תחשוב אם היה להיפך, שרב אחר היה שולח לתקן את ספרי הרב עובדיה, שאסור לפתוח בקבוקים, הפס"ט ביה"ש לא מועיל וכיוצ"ב, לא היית חושב שזו שתלטנות הלכתית??????????

יש הבדל גדול בלתקן פסק הלכה בספר, לבין לתקן משהו בסידור.

ושוב - כתבתי לעיל שהרב עובדיה מרוב קנאותו לענייני הלכה לא אכפת לו שיאמרו שהוא משליט את דעתו, כי דעתו שכך אמור להיות, ודעתי היא שגם הרב יצחק גופיה אין לו בעיה עם זה, וראיה מכך שהוא מספר זאת בכל במה, רק הטענה היא מדוע כשיש מי שמציב מראה וקורא לתופעה הזו בתור "שתלטנות הלכתית", ישר כולם נזעקים??????? ועוד עולה טענה מדוע חכמי הספרדים לא גינו את האמירה הזו? מדוע שיגנו?? הם אוחזים ממש כך, וזכותם לאחוז כך.

בקיצור - זה שזכותו של הרב עובדיה ובנו להציל אנשים מאיסור לפי דעתם, חושבני שדי מוסכם על רוב הכותבים לעיל, אבל לתקוף את מי שקורא לזה 'שתלטנות'? מה ההצדקה לכך? הרי ברור שהיו מתייחסים כך ואף הרבה יותר, לו היה הדבר להיפך שהיו מוחקים הלכות מספרי מרן הגרע"י!!!!!!!!!

תקראו לזה "שתלטנות" או איך שאתה רוצה...
אבל לא "גזל"...

 

[תורה אמת כתיב בה]

רק מענין שבכל הסכמה לסידור נידח שיוצא באשקלון או בדימונה נותן לו הרב יצחק הסכמה של 10 עמודים בה מתאונן על ''כסא רחמים'' שכפו דעתם נגד הסידורים הישנים - מנצור ותפילת ישרים...

 

[כאחד העם]

אשמח להבין מהי הסברא להתיר השחתת סידורים ע"ס פסיקה הלכתית שונה.

ההסבר הוא פשוט
קודם כל שם הנושא שדובר הוא על ברכת מעין שבע בפסח שחל בער"ש

ובנושא הזה הרי "לכו"ע" זה ברכה לבטלה ואין אפי' שיטה של ראשונים דס"ל לברך, וכן בכל האחרונים לא מצינו מי שכתב לברך ברכה זו.

משא"כ- "גזל" הרי זה רק מח' אם יש איסור גזל, וזה לא לכו"ע איסור דאו', ואולי אפי' דרבנן אין איסור, כי כל האיסור של גזל איתמר בגוזל נפשות אך לא בגזל ממון.

וכיון שכן- ברי דוחה שמא, יש לי פה איסור ודאי של ברכה לבטלה, לעומת זאת רק ספק איסור גזל, ולכן זה גובר.

 

[תורה אמת כתיב בה]

ההסבר הוא פשוט
קודם כל שם הנושא שדובר הוא על ברכת מעין שבע בפסח שחל בער"ש

ובנושא הזה הרי "לכו"ע" זה ברכה לבטלה ואין אפי' שיטה של ראשונים דס"ל לברך, וכן בכל האחרונים לא מצינו מי שכתב לברך ברכה זו.

משא"כ- "גזל" הרי זה רק מח' אם יש איסור גזל, וזה לא לכו"ע איסור דאו', ואולי אפי' דרבנן אין איסור, כי כל האיסור של גזל איתמר בגוזל נפשות אך לא בגזל ממון.

וכיון שכן- ברי דוחה שמא, יש לי פה איסור ודאי של ברכה לבטלה, לעומת זאת רק ספק איסור גזל, ולכן זה גובר.

אולי לכן מרשים לעצמם הרבה לגנוב ממון חברם מקלטים גינות ציבוריות ולא רק..

 

[אור יעקב]

ואכתוב דעתי העולה לסיכום:
יש כאן נידון עקרוני שחוזר ועולה תחת שמות שונים, אך שורשו אחד: האם דעת יחיד – אפילו דעת מרן הגרע"י זצוק"ל – מחייבת למחוק, לשכתב ולכפות דעתה על פני פסיקות ודעות רבות שהיו נוהגות בישראל במשך דורות?
וכבר העירו בזה טובים וחכמים, אך הדברים צריכים חיזוק.
אין חולק שמרן זיע"א היה עמוד ההוראה בדורו, ותורתו אמירה ברורה, נוקבת, ועמוקה. אך האם כל רב קהילה או מחבר סידור נדרש מעתה למחוק את שיטתו שלו – או את שיטת רבותיו – מפני שדעתו של מרן לא זהה?
והרי כל עיון קל במנהגי עדות המזרח יגלה שאין "פסיקה ספרדית אחת" – אלא מארג של מסורות: מרוקאים, תוניסאים, פרסים, עיראקים, מקובלים, אנשי חלב, תלמידי ישיבות ליטא – כל קבוצה והמסורת שהיא נושאת על גבה. ולא לחינם כתב הרב משאש בחריפות על אלה שמבקשים לבטל מנהגים קדומים, וראה בזה עוון.
ואם תאמר: "הלא יש בזה חשש איסור דאורייתא", הרי זו כבר סברת הלב – שכל פוסק גדול אומר כן על פי שיטתו. אך האם נדרוש מכולם ללכת בדיוק לפי חששותיו? והרי עצם השאלה אם יש כאן סב"ל או לא – היא מחלוקת! ומה שנראה "פשוט וברור" למרן – ייתכן שאינו כן לאחרים.
ואשר ל"השתלטות הלכתית" – עיין היטב בדברי ה"שם משמואל" (בהר תרע"ג) שכתב: "כשכל אחד אומר קבלו דעתי ואני ואפסי עוד – הרי זה מקור לכל שנאה וקטטות... ודבר זה לא בא מפאת החסרון אלא מצד המעלה – באשר נפשם גבוהה ויש להם שכל חזק, על כן נמצא בהם פירוד לבבות ביותר". ולמדנו מזה: גם גודל הדעת – אם אין בו ענווה – גורם חלילה למחלוקת ולמחיקת האחר.
לסיכום:
לא ראוי – ולא מועיל – לנסות ולבנות קו אחיד בכל פרט ופרט, תוך מחיקת שיטות ותיקון סידורים שמוסדו על פוסקים קדומים וגדולים. יש מקום לדון, להציע, להוכיח – אך לא לכפות.

החילוק הוא שזה לא איזה גירסא של "מכניע מינים" וכדו'...
זה ברור שמרן זצוק"ל אף פעם לא הורה למחוק גירסאות כמו הנ"ל.

- פשוט ספציפית ל"המלך המשפט" שלמרן השו"ע וג' עמודי ההוראה ורוב ככל הראשונים זה "איסור דאורייתא" של ברכות לבטלה, לכן עורר למחוק.

(נ.ב - גם לבא"ח ודעימיה פשוט שיש לחזור בסיום התפילה בתורת נדבה והסידורים מטעים גם לשיטה זו)

 

[שמעון טרבלסי]

ואגב לחיזוק הענין מה ששאלו מקורות לזה דר''נ ורב ששת הוא מטעם זה, מצאתי עוד שכתבו דהוא מהאי טעמא.
בספר יוחסין לר''א זכות - מאמר שני - אות הנו"ן "והלכתא כרב נחמן בדיני וכרב ששת באיסורי, והטעם כמו שאומר לקמן [מביא הגמרא הוריות דף יג,ב אמר רבי יוחנן בימי רבן שמעון בן גמליאל נישנית משנה זו רבן שמעון בן גמליאל נשיא רבי מאיר חכם רבי נתן אב"ד] בר' נתן אב"ד ור' יהושע בר חנניה אב"ד משום דר' נתן דיינא נחית לעומקא דדינא כי הבקיאות בדינין לדיין בכל יום מחכים כמו שאומר ברבי. וכן בשמואל ורב הונא ור' אבא דיינא דא"י ונחית לעומקא דדינא כדאיתא בשבועות ור' יוסי בר חנינא בבבא קמא (לט.). ובתענית (פרק א') רב נחמן ור' יצחק יתבי בסעודתא ואמר לר' יצחק שיברכהו, וא"ל במה אברכך אם בכבוד אם בגדולה אם בחכמה אם בעושר אם בבנים הרי הכל יש לך אלא יהי רצון שיהיו צאצאי מעיך כמותך, ומשל האילן מלא כל טוב על המעין וכו'. רב נחמן איקלע לסורא עאלו לגביה רב חסדא ורבה בר רב הונא".

כעת ראיתי שגם מרן הגרע"י זיע"א כתב כן בפשיטות ביבי"א ח"ד יו"ד סי' יח. שם האריך בפתגמא דנא.

 

[כהנא דמסייע]

החילוק הוא שזה לא איזה גירסא של "מכניע מינים" וכדו'...
זה ברור שמרן זצוק"ל אף פעם לא הורה למחוק גירסאות כמו הנ"ל.

- פשוט ספציפית ל"המלך המשפט" שלמרן השו"ע וג' עמודי ההוראה ורוב ככל הראשונים זה "איסור דאורייתא" של ברכות לבטלה, לכן עורר למחוק.

(נ.ב - גם לבא"ח ודעימיה פשוט שיש לחזור בסיום התפילה בתורת נדבה והסידורים מטעים גם לשיטה זו)

לדעת הרב משאש הרב בן ציון ורוב פוסקי הדור העושה קפה שחור בכלי ראשון חייב סקילה. ומעתה אבוא אליך הבייתה, ואחרים לך ספרי חזון עובדיה שמכשילים אותך באיסור תורה. ובפרט שגם לדעת הגר''ע המחמיר תע''ב. די מספיק עם הסגנון הזה. אתה לא מבין שזה לא דרך? וכמו שביארתי כוונתו בהסכמה. וד''ב

 

[אור יעקב]

משא"כ- "גזל" הרי זה רק מח' אם יש איסור גזל, וזה לא לכו"ע איסור דאו', ואולי אפי' דרבנן אין איסור, כי כל האיסור של גזל איתמר בגוזל נפשות אך לא בגזל ממון.

וכיון שכן- ברי דוחה שמא, יש לי פה איסור ודאי של ברכה לבטלה, לעומת זאת רק ספק איסור גזל, ולכן זה גובר.

תמשיך "ללגלג" על מרן הגרע"י זצוק"ל.
אתה לא מגיע לאבק כפות רגליו בלימוד חושן משפט וכבר מתחיל להרצות לו על "גזל"!?

 

[כהנא דמסייע]

כעת ראיתי שגם מרן הגרע"י זיע"א כתב כן בפשיטות ביבי"א ח"ד יו"ד סי' יח. שם האריך בפתגמא דנא.

זה יסוד ידוע ומפורסם אצל כל המעיינים, מקורו בדברי הרא''ש שהבאתי, וממנו לספר הכריתות, יד מלאכי וכל ספרי הכללים המפורסמים. ומשם לדברי רבותינו האחרונים (אני משתדל להתמודד עם המקורות המקוריים והראשוניים ביותר)

 

[כאחד העם]

תמשיך "ללגלג" כל מרן הגרע"י זצוק"ל.
אתה לא מגיע לאבק כפות רגליו בלימוד חושן משפט וכבר מתחיל להרצות לו על "גזל"!?

איפכא מסתברא
כתבתי להצדיק את מרן אם לא שמת לב

 

[אור יעקב]

איפכא מסתברא
כתבתי להצדיק את מרן אם לא שמת לב

בטח...

משא"כ- "גזל" הרי זה רק מח' אם יש איסור גזל, וזה לא לכו"ע איסור דאו', ואולי אפי' דרבנן אין איסור, כי כל האיסור של גזל איתמר בגוזל נפשות אך לא בגזל ממון.

עם הצדקות כאלה...

 

[כאחד העם]

תמשיך "ללגלג" על מרן הגרע"י זצוק"ל.

אם לא שמת לב
אני הגבתי לעניין של ברכת מעין שבע, ששם זה דברי ר' יצחק ולא אביו הרב עובדיה

 

[כאחד העם]

עם הצדקות כאלה...

ההצדקות כלפי בנו של הרב עובדיה [ר' יצחק] ולא עליו

 

[נאמן הרעיון היהודי]

לא להשחית אלא לתקן.

אתה אומר שזה לתקן - אבל לפי מתקני הסידור אתה משחית. זה רכוש של אחרים והם אלו שקובעים מה נקרא "לתקן" ומה נקרא "להשחית".
זה גזל גמור ועדיין לא נשמעו תגובות רציניות איך מ"ד התיר אותו.

 

[נאמן הרעיון היהודי]

ההסבר הוא פשוט
קודם כל שם הנושא שדובר הוא על ברכת מעין שבע בפסח שחל בער"ש

ובנושא הזה הרי "לכו"ע" זה ברכה לבטלה ואין אפי' שיטה של ראשונים דס"ל לברך, וכן בכל האחרונים לא מצינו מי שכתב לברך ברכה זו.

משא"כ- "גזל" הרי זה רק מח' אם יש איסור גזל, וזה לא לכו"ע איסור דאו', ואולי אפי' דרבנן אין איסור, כי כל האיסור של גזל איתמר בגוזל נפשות אך לא בגזל ממון.

וכיון שכן- ברי דוחה שמא, יש לי פה איסור ודאי של ברכה לבטלה, לעומת זאת רק ספק איסור גזל, ולכן זה גובר.

ממש לא משכנע...

 

[אור יעקב]

לדעת הרב משאש הרב בן ציון ורוב פוסקי הדור העושה קפה שחור בכלי ראשון חייב סקילה. ומעתה אבוא אליך הבייתה, ואחרים לך ספרי חזון עובדיה שמכשילים אותך באיסור תורה. ובפרט שגם לדעת הגר''ע המחמיר תע''ב. די מספיק עם הסגנון הזה. אתה לא מבין שזה לא דרך? וכמו שביארתי כוונתו בהסכמה. וד''ב

יש שני הבדלים.

א. מרן זצוק"ל ראה את כל מה שכתבו כך שברור דעתו לא תשתנה.
ב. יש הבדל בין לתקן "ספר הלכה פרטי" ללתקן סידור. וכתבתי כבר לעיל.

 

[אור יעקב]

עברתי קצת על השרשור האחרון, ואכתוב כאן מה שאני חושב.

א. דעת מרן זצוק"ל שמי שטעה בהמלך המשפט וממשיך יש בידו איסורי דאורייתא של ברכות לבטלה. (כמו שפסקו להלכה ג' עמודי ההוראה והשו"ע, והסביר מרן זצוק"ל שאין סב"ל משום שאם ימשיך יכנס לסב"ל לצד השני, ועוד כתב שכן המנהג)

ב. יש סבירות מאוד גדולה לומר שהבא"ח ושאר פוסקים שחששו לסב"ל היו חוזרים בהם אחרי שהיו רואים את הטענות הנ"ל.

ג. שמרן כתב לתקן זאת בסידורים, פשוט שהוא לא התכוון לעשות זאת "בעל כרחם" של האנשים...
אלא בית כנסת עממי (או אפי' בני תורה שלא נכנסו לעומק הסוגייא) שמתפלל ורואה בסידור שכתוב שאין צריך לחזור וממשיך ולא יודע מימינו לשמאלו...
על זה מרן זצוק"ל התכוון שיש לתקן זאת, כי לשיטתו הדבר ברור כשמש בצהריים שיש חשש איסורי דאורייתא של ברכות לבטלה.

 

[תורה אמת כתיב בה]

יש שני הבדלים.

א. מרן זצוק"ל ראה את כל מה שכתבו כך שברור דעתו לא תשתנה.
ב. יש הבדל בין לתקן "ספר הלכה פרטי" ללתקן סידור. וכתבתי כבר לעיל.

@אור יעקב @שמעון טרבלסי ניתן לתקן ספר הלכה פרטי??

 

[אור יעקב]

@אור יעקב ניתן לתקן ספר הלכה פרטי??

זה ברור שלא, ולכן הוראת מרן זצוק"ל היא לתקן זאת בסידורים, ולא לתקן את ספרי הבא"ח...

(ואדרבה, מפה תראו כמה מרן זצוק"ל בטוח בדרך שלו ב100% ולכן אינו חושש כלל להורות לתקן זאת בסידורים)