לחצו כאן – תרומה לשמואל

אם לא מציינים לפסקי הגרע"י והילקו"י - מטעים בהלכה ומכשילים את הרבים

אבל כשהם מתיימרים כביכול להיות גם משנ"ב של ספרדים, ומעלימים את הרב עובדיה שרוב הספרדים הולכים ע"פ פסקיו - הרי שזה מכשיל את הרבים.
כמו, להבדיל, חזיר שרוצה להראות שהוא כשר, גם הם מביאים את האור לציון כביכול הם פוסקים גם לספרדים, כשלמעשה רוב בני התורה הספרדים שילמדו משנ"ב דרשו לא יוכלו לדעת ממנו מה ההלכה, ואם יעשו מה שכתוב שם - יטעו בהלכה!

מי שינהג כמו ה"אור לציון" לא יכשל, ואף אחד מבני הספרדים לא קיבל על עצמו את הגר"ע יוסף כפוסק. הלכו אחריו כי סדרת "ילקוט יוסף" הנגישה את ההלכה בקלות, ועוד (והוא העיקר) מפני שב99 אחוז מההלכות הוא פוסק לקולא (כדאמרי אינשי - הכל מותר חוץ מפאה נכרית), והציבור מאוד אוהב את המקילים. ראה כאן עוד בזה.

אבל כאשר בעל בית או אברך נזקק לדבר הלכה והוא לא מוצא בספרים שלפניו או בגוגל, הוא שואל את המו"צ המקומי, ולא מרים טלפון להגר"ע יוסף שנמצא בגן עדן או להרב יצחק יוסף.

גם אין חיוב ללכת כפוסק אחד, ראה עוד כאן וכאן. בימינו ניסו להמציא שהציבור קיבל עליו את הוראות הגר"ע יוסף, והחתימו רבנים, לאחר מכן התברר שרוב החתימות זוייפו או הוצאו במרמה.
 
א. לא היו מכניסים אותו. (וכבר שמענו על גדולים שסירבו לקבל 'רבנים' אחרים).
ב. לא היה משתהה ומעיין בספר, אלא מיד מניחו ופוטרו.
ג. לא היה אומר למשב"ק שלו "הוא תלמיד חכם".
(ד. לא היה בא לשמוע את השיעור של הרב עובדיה).

א. הוא לא שאל אף אחד, הוא הגיע בקבלת קהל. ומדובר ברב מפורסם, לא ינהגו בו ביזיון.

ב. הוא לא עיין בספר כלל, רק הסתכל על דף השער.

ג. לא שמעתי, וגם בזה אין משום "חיבה" כלשהי. צריך להסביר לך מהי "חיבה"?

ד. הגיע בציווי אביו כדי לשמוע מה יאמר, לא הבנתי מה אתה מנסה להוכיח מזה.
 
לא. מי שלמד תורה יכריע (והכריע).
ספויילר: לפעמים הרב אלישיב ולפעמים הרב עובדיה.

אתה משדר על גל אחר לגמרי. בוודאי שהלומד יכריע אם כהרב אלישיב או כהרב עובדיה. לשם כך הוא לומד ולא הולך בעצימת עיניים אחר ילקוט יוסף או ספר אחר.

אבל כאן הדיון הוא האם מחבר ספר חייב להביא את כל הפוסקים. ובוודאי שאינו חייב להביא רב שהוא "מחוק" בעיניו מכל סיבה שהיא. כמו שאתה לא מצפה מהגר"ע יוסף לצטט את הרב גורן (למרות שדוקא דיבר הרבה בשבחו לאחר שנפטר).

ובזה יש לנו גם "מעשה רב", הגר"ע יוסף בשו"ת יביע אומר חלק ה' אה"ע סימן ה' לימד אותנו שאפשר להביא עשרות פוסקים שתומכים בשיטתך ולהעלים את כל מי שנמצא בשיטה אחרת, פשוט לא להתייחס לקיומו, או להביאו בקצרה ולדחות סברתו בקש. וכן בנו אחריו בילקוט יוסף שבת חלק ג'. תמונה חד צדדית לחלוטין, שיש בה בהחלט "הכשלת הרבים" והטעיה גדולה.
 
גם מי שמעיין בהלכה רואה עשרות הלכות שההלכה כהגר"ע נגד הבא"ח, ולכן זה מטעה ומכשיל את הרבים!

ממש לא, כדאי הוא הבא"ח לסמוך עליו, גם אם קם אחריו פוסק שחושב שהוא "טועה".

וגם הרב אלישיב, לא כל דבר היא מחלוקת ספרדים - אשכנזים. בהלכות רבות יכול ספרדי לפסוק כהרב אלישיב ללא פקפוק, גם אם רח"ל העלימו ממנו את דעת הגר"ע יוסף.
 
מי שפוסק כמו הרב עובדיה ויעשה משהו אחד כמו הרב אלישיב - זו בעיה גדולה.

לא בעיה כלל.

ואדרבה, ראה בתשובת הר"י בן הרא"ש בשו"ת "זכרון יהודה" (סי' נ"ד), הובאו דבריו בספר "עין יצחק" להגאון רבי יצחק יוסף שליט"א (חלק ג' עמ' נ"ה), ש"אין חיוב לילך אחר חכם אחד, וגם במיעוט נגד רבים יכולים לנהוג כדעת המיעוט, דהפס' אחרי רבים להטות אינו מדבר אלא בדין שנחלקו בו רבים ויחיד שנעשה כרבים, אבל מי שמחבר ספר בענין דינים והוראות, שאם רובו כדין נלך אחר כולו, חלילה וחס? שאין לך אדם, אפי' בזמן הזה שהלבבות אטומות, אם נפתחו קצת בתלמוד ויחבר חיבור בו, שלא יהיו רוב פסקיו כדין, ובמיעוטו שטעה יש חורבן עולם להטות משפטים וחוקים ולעבור על כריתות ומיתות בית דין. וראה עוד בלשונו שם, דמשמע שאי אפשר לנהוג בכל ההלכות כחכם אחד, דשמא פעם אחת טעה" [ע"כ לשון "עין יצחק" שם. וכתב שעכ"פ אין ללמוד מזה לפסוק כנגד השו"ע, שהתקבלו הוראותיו].
 
נכתב במפורש שהוא לא כמו הרב גורן...

כעת אני רואה בצילום לעיל שמה שכתבת אינו נכון, הם בהחלט השוו ביניהם, רק אמרו שהרב גורן גרע יותר... (אינני יודע אם מה שכתוב שם נכון מבחינה עובדתית, שהרב גורן היקל ללא מקורות).
 
אם אנשי הרב עובדיה נפגעים מכזה דבר, אנשי הרב משאש גם צריכים להפגע ממהדורות אחרות של משנ"ב שחרטו על דגלם שהמשנ"ב שלהם מייצג את מכלול הדעות המכרזיות בציבור הספרדי, והשמיטו את דעת הרב משאש ופסקי חכמי המערב, (לדוג' משנ"ב מאורות)

זה לא רק "אנשי הרב משאש" אלא נתח גדול מהציבור הספרדי (המרוקאים שלהם יאות להיקרא "ספרדים", לאפוקי עדות המזרח).

והרבה מהמון העם התמימים פשוט אינם יודעים, והחדירו להם ע"י תעמולה בלתי פוסקת שרק הרב עובדיה קיים בעולם, ובדרשות שלי אני רואה כיצד הציבור מופתע ומתלהב לשמוע דעות חדשות שלא שמע ולא הכיר מעולם.

ולאחר מכן התמימים האלה הולכים לאיזה אברך צוציק שלא קרא ולא שנה מימיו, ושואלים אותו "מה אתה אומר על מה שהרב שלנו אמר", והוא אומר להם "שטויות, הרב עובדיה לא פסק ככה"... הלזה יקרא שהציבור הולך אחרי הרב עובדיה? תן להם לשמוע עוד דעות!
 
גרע ועוד איך.
ההו"א נפסקה להלכה בסברא ישרה ואחר העיון בפוסקים.
בד"כ המסקנא היא שפחות צריך לחשוש וכד', ולכן בוודאי שמי שיעשה כההו"א אין מזניחים אותו.

אני קורא את זה ולא מאמין שאדם שפוי כתב כזה דבר.

הבא"ח לא פסק "בסברא ישרה ואחר העיון בפוסקים"? הוא גרע מהו"א של הגר"ע יוסף?
 
הפריע לאשכנזים דעת הרב עובדיה בשמיטה. ידוע. נו ו... אתה חושב שאם היו יוצאים נגדו היו כותבים דברים נגדו או נגד פסיקתו?! הוא לא דיבר נגד הרב עובדיה, אלא שפסיקה מסויימת שלו הפריע להם. גם לנו מפריע פסיקה מסויימת של האשכנזים (אם יש כאלה, ואכמ"ל) להתיר פאה נוכרית. נו ו...?

ראשית, אתה טועה. זה לא "הפריע להם" איזה פסק, יש הרבה פסקים של הרב עובדיה שמפריעים להם, גם כאלה שקשורים לאיסורי דאורייתא, אבל זה לא הענין של השמיטה. מבחינתם הרב עובדיה יצא כנגד גדולי הדור ופרץ פרצה בחומת היהדות.

גם הגר"ע יוסף הבין לאחר מכן שיש דברים שאינו יכול לפסוק לבד, והם נוגעים לכלל ישראל, ובמקרים כאלה הוא כינס בביתו את גדולי ישראל (האשכנזים! הפלא ופלא) ותשועה ברוב יועץ. ולא עשה נגד דעתם. בכמה בעיות חמורות בהלכה הוא עשה זאת.

לדוגמא מימי כהונתו כרב ראשי:

"הנה לפני שהוחלט סופית ע"י הממשלה על מבצע אנטבה עמדה לפנינו השאלה מצד כמה ממשפחות היהודים החטופים האם על פי ההלכה יש לשחרר"... הרב עובדיה כותב שלצורך דיון בשאלה הוא כינס את הרב יוסף שלום אלישיב, הרב שלמה זלמן אויערבך, הרב בצלאל ז‘ולטי, הרב אליעזר גולדשמידט, הרב שאול ישראלי והרב בן ציון אבא שאול, "וזוהי ההחלטה שנתקבלה באותו מעמד, והועברה לידי רה"מ" (הערה מכת"י שנוספה במהדורה החדשה של יבי"א הוצאת מאור ישראל תשע"ה עמ‘ תרכ"ו). כולם אשכנזים למעט הגרב"צ אבא שאול.

גם בסוף ימיו, בנושא הגיור הוא חזר בו וכתב מכתב להגר"מ שטרנבוך ולהגרי"ש אלישיב. יש שראו בזה התרפסות לאשכנזים, אבל התוצאה (שנמנעה) היתה גרועה מאוד.

שנית, פאה נכרית היא לא "פסיקה של האשכנזים" אלא יסודה בפסיקה ספרדית טהורה מלפני 500 שנה (רבי יהושע בועז בעל השלטי גיבורים היה רב בקהילה הספרדית באיטליה ממגורשי ספרד ושם החל המנהג), ולהיתר זה הצטרפו עשרות רבנים ספרדים, לא מדובר בכלל במחלוקת ספרדים ואשכנזים, גם רוב חבריו של הגר"ע יוסף חלקו עליו והתירו.
 
ובכ"ז הרב שך הלך עימו יד ביד עד ממשלת רבין.
אין שום קשר לשיטת הפסיקה.
החרימו אותו והשפילו אותו בגלל הפוליטיקה, לא בגלל היתר המכירה ולא איסור הפאה.

מה שיצאו נגדו גדולי ישראל זה לא בגלל "פוליטיקה" אלא בגלל היתר מכירה ודומיו, וזה ששיתפו עמו פעולה מבחינה פוליטית לא קשור כלל להחשבת ספריו ופסקיו.
 
שימו לב לסילוף
הכותרת היא שהגר"ח אמר על 'הבן' של הרב עובדיה שהוא ת"ח וכך גם בהידברות
אבל בסירטון המצורף בסה"כ איזה מקורב מספר שהגר"ח אמר על הרב עובדיה עצמו שהיה ת"ח
פשוט הינדוס תודעה כאילו הוא זה אביו ואביו זה הוא
עוד תיעודים כאלו ואבדנו...
 
שימו לב לסילוף
הכותרת היר שהגר"ח אמר על 'הבן' של הרב עובדיה שהוא ת"ח וכך גם בהידברות
אבל בסירטון המצורף בסה"כ איזה מקורב מספר שהגר"ח אמר על הרב עובדיה עצמו שהיה ת"ח
פשוט הינדוס תודעה כאילו הוא זה אביו ואביו זה הוא
עוד תיעודים כאלו ואבדנו...
גם אני חשבתי ככה ברגע הראשון, עד שהבנתי שהבעיה בי.
כתוב שם שר' חיים אמר על הרב יצחק שהוא הבן של הרב עובדיה, ואז אמר שהוא מכיר את הרב עובדיה.
כלומר, שזה הספר של הבן של הרב עובדיה, שאני מכיר את אביו.
כמו שאני אגיד למישהו: "אתה הבן של הרב זמיר כהן? אני מכיר אותו..."
ואמנם הלשון בכותרת קצת מבלבלת, אבל מסתבר שלכך הכוונה.
 
אבל כבר אביא דברי אביו מרן בעל @קהילות יעקב זצוק"ל
הנה, דברי מרן בעל הקה"י מכתב ידו -
12878_4.jpg
ויצויין עדותו של מי שביקש ממנו את ההסכמה, ה"ה הג"ר ישראל פנחסי זצ"ל ראש כולל האר"י -
1755654384867.png
אני חושב שלקה"י היתה יראת שמיים יותר ממך ובדק כל מה שחשב שצריך לבדוק לפני שיצא כנגדו.
שקר וכזב, הקה"י אף פעם לא יצא נגדו, מקסימום היה מדבר נגדו בחריפות בפני מקורביו הקרובים [אם נאמין לארחות רבינו]
תשובותיו של הגרע"י בענייני עגונות נדפסו ביביע אומר ח"ו, אתה מוזמן לראות אם הוא אף פעם סומך על איזה תשובה לא מוסמך ולא מקובל
בכלל לא מובן איך הקה"י אמר דבר כזה, חדא דמאיפה ידע איזה מחברים ממצרים הם מוסמכים וחשובים, ועוד מאיפה ידע דרך פסיקת הגרע"י בענייני עגונות, בשנת תשל"ג לא נדפס שום תשובה ממנו בעניינים אלו
וידוע שמכל העגונות שהתיר הגרע"י, אף פעם לא היה מצב של בא הרוג ברגליו
גם זה קשה להאמין, הקה"י לא רצה לתת לו יד ומישהו העיז לדחוף את ידו?
ב. עוד סיפור מספר- שכשהיה בחור נכנס לסטייפלער וצעק עליו למה אביו בא לב"ב למסור שיעורים וכו' וכו'.
צעק עליו למה בשיעוריו בבני ברק פוסק נגד המרא דאתרא החזו"א, ותול"מ

וכדאי להוסיף: הגרא"מ שך זצ"ל כידוע היה מבטל דעתו בכל ענין להקה"י, והיו תרי רעין דלא מתפרשין, ובכל זאת הוא כיבד את הגרע"י בכל מיני כבוד, ולדוגמא הורה ליתד נאמן להדפיס מכתב הגרע"י נגד פסק של הקה"י! והגיעו דברים עד כדי כך שהיו מאנשי בני ברק שחששו ש"חס ושלום" אחרי פטירת הגרא"מ שך, הגרע"י ימלא מקומו כמנהיג עולם התורה...
[גם אחרי תשנ"ב, הגרא"מ שך כמעט לא דיבר נגד הגרע"י, כי אם נגד א"ד שהחליט ללכת אחרי הגרע"י ולא אחרי שאר גדולי הדור (למרות שעד אז היה תמיד הולך ע"פ הוראותיו של הגרא"מ שך), ובפעמים המועטות שדיבר על הגרע"י דיבר נגד הנקודה הספציפית שחלק עליו ותו לא, ובמכתב א' מאותה תקופה הוא עדיין כינה אותו "ידידי". ודי בזה]
 

קבצים מצורפים

  • 187193_3.jpg
    187193_3.jpg
    1.7 מגה-בתים · צפיות: 11
הנה, דברי מרן בעל הקה"י מכתב ידו -

הקה"י אף פעם לא יצא נגדו, מקסימום היה מדבר נגדו בחריפות בפני מקורביו הקרובים [אם נאמין לארחות רבינו]

וכדאי להוסיף: הגרא"מ שך זצ"ל כידוע היה מבטל דעתו בכל ענין להקה"י, והיו תרי רעין דלא מתפרשין, ובכל זאת הוא כיבד את הגרע"י בכל מיני כבוד

אני לא בקי בסיפורים הללו וגם אין הפנאי מסכים כעת לשבת ולברר את מה שכתבת, אבל אין קשר כלל לנדון דידן.

גם הגר"ע יוסף כיבד מאוד את הרב גורן ואחר פטירתו אמר עליו שבחים לרוב, אבל מבחינה הלכתית לא החשיבו כמאן דאמר.

יש הבדל גדול בין כבוד שמכבדים את מנהיג עדת הספרדים שרבים הולכים לאורו, לבין להתייחס אליו כמ"ד בהלכה כאשר הוא מופקע בעיניהם בגלל פסקיו.

ומה שכתבת שלא יצאו נגד הרב עובדיה, כנראה אינך מכיר את הקול קורא שיצא בענין השמיטה.
 
ראשי תחתית