אבל כבר אביא דברי אביו מרן בעל
@קהילות יעקב זצוק"ל
הנה, דברי מרן בעל הקה"י מכתב ידו -
ויצויין עדותו של מי שביקש ממנו את ההסכמה, ה"ה הג"ר ישראל פנחסי זצ"ל ראש כולל האר"י -
אני חושב שלקה"י היתה יראת שמיים יותר ממך ובדק כל מה שחשב שצריך לבדוק לפני שיצא כנגדו.
שקר וכזב, הקה"י אף פעם לא יצא נגדו, מקסימום היה מדבר נגדו בחריפות בפני מקורביו הקרובים [אם נאמין לארחות רבינו]
תשובותיו של הגרע"י בענייני עגונות נדפסו ביביע אומר ח"ו, אתה מוזמן לראות אם הוא אף פעם סומך על איזה תשובה לא מוסמך ולא מקובל
בכלל לא מובן איך הקה"י אמר דבר כזה, חדא דמאיפה ידע איזה מחברים ממצרים הם מוסמכים וחשובים, ועוד מאיפה ידע דרך פסיקת הגרע"י בענייני עגונות, בשנת תשל"ג לא נדפס שום תשובה ממנו בעניינים אלו
וידוע שמכל העגונות שהתיר הגרע"י, אף פעם לא היה מצב של בא הרוג ברגליו
גם זה קשה להאמין, הקה"י לא רצה לתת לו יד ומישהו העיז לדחוף את ידו?
ב. עוד סיפור מספר- שכשהיה בחור נכנס לסטייפלער וצעק עליו למה אביו בא לב"ב למסור שיעורים וכו' וכו'.
צעק עליו למה בשיעוריו בבני ברק פוסק נגד המרא דאתרא החזו"א, ותול"מ
וכדאי להוסיף: הגרא"מ שך זצ"ל כידוע היה מבטל דעתו בכל ענין להקה"י, והיו תרי רעין דלא מתפרשין, ובכל זאת הוא כיבד את הגרע"י בכל מיני כבוד, ולדוגמא הורה ליתד נאמן להדפיס מכתב הגרע"י
נגד פסק של הקה"י! והגיעו דברים עד כדי כך שהיו מאנשי בני ברק שחששו ש"חס ושלום" אחרי פטירת הגרא"מ שך, הגרע"י ימלא מקומו כמנהיג עולם התורה...
[גם אחרי תשנ"ב, הגרא"מ שך כמעט לא דיבר נגד הגרע"י, כי אם נגד א"ד שהחליט ללכת אחרי הגרע"י ולא אחרי שאר גדולי הדור (למרות שעד אז היה תמיד הולך ע"פ הוראותיו של הגרא"מ שך), ובפעמים המועטות שדיבר על הגרע"י דיבר נגד הנקודה הספציפית שחלק עליו ותו לא, ובמכתב א' מאותה תקופה הוא עדיין כינה אותו "ידידי". ודי בזה]
