מה מקור הביטוי אין מלך בלא עם?

[עשרה זהב]

.

 

[ידידיה]

זכורני שכתוב במלבים על תהילים

 

[מאמין בניסים]

צריך לדעת שהביטוי הזה לא כ"כ נכון וכמו שמוכח בפיוט "אדון עולם"
"אדון עולם אשר מלך בטרם כל יציר נברא" - פירוש, היה מלך אפי' קודם שנברא כל יצור.
"לעת נעשה בחפצו כל אזי מלך שמו נקרא" - פירוש, אחרי שבחפצו של הבורא ית"ש נעשה כל, אזי מלך שמו נקרא דהיינו אז קראו לו מלך.
"ואחרי ככלות הכל לבדו ימלוך נורא", אפי' אחרי שית אלפי שנין, לבדו ימלוך נורא, והיינו שמלכות אינה קשורה בהכרח לעם וכנ"ל.

יסוד הענין שאין מלך בלא עם היינו שאין ביטוי למלכות בלא עם.

ונבאר יותר - מלכות היינו שולט יחיד, כאשר אין פגיעה מצד גורם אחר בעצמות המלך, הרי זו היא מלכות. וא"כ כשהקב"ה היה לבדו זהו שיא המלכות, שלא היה אף גורם שהיה נראה כביכול כסותר את מלכותו. וזהו "אדון עולם אשר מלך בטרם כל יציר נברא".

אך אחר שהקב"ה ברא נבראים היה נראה כאילו אינו שולט יחיד, שהרי האדם הוא בעל בחירה ויכול לעשות ההיפך מרצון השי"ת חלילה, והרי זה פגיעה במלכות. ותפקידנו הוא לעשות רצון המלך ולכופף עצמנו אליו, וזה גופא מלכות, שבזה שאנו כפופים אליו נראה הבורא ית"ש כשולט יחיד. וזהו "לעת נעשה בחפצו כל אזי מלך שמו נקרא", וכאן נכנס הענין של אין מלך בלא עם, פי' אין ביטוי חיצוני למלכות בלא עם, והבן.

ואחרי ככלות הכל לבדו ימלוך נורא - הוא לעתיד לבא ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד וכל הגוים יכירו במלכותו בקרוב בב"א.

 

[עשרה זהב]

לאחר חיפוש נוסף מצאתי בילקוט ראובני פרשת וזאת הברכה ד"ה ויהי. בסוגריים כתוב מקורו (ע"מ) - ואינני יודע למי כוונתו.

 

[טוב]

'אין מלך בלא עם' - המקור לביטוי

מי שיודע מה מקור הביטוי 'אין מלך בלא עם' - אשמח שיעדכנני.

tora-forum.co.il

 

[אברימי]

זכורני שכתוב במלבים על תהילים

מלבי"ם תהילים י', ט"ז: ה' מלך, ר''ל ה' אינו דומה כמלך ב''ו שאם חטאו נגדו כל בני המדינה א''א שיהרוג את כולם שאז לא יהיה מלך כי אין מלך בלא עם, אבל מלכות ה' אינו תלוי מן העם, כי ה' מלך עולם, מלכותו נצחי ולא תשתנה, אף אם אבדו גוים מארצו כי אין מלכותו מצד העם כי היא תלויה בו בעצמו

 

[אברימי]

כאן הובא שהמקור הקדום ביותר הוא רבינו בחיי (בראשית לח, ל; ועוד - במדבר כב, ב).

 

[טוב]

עיין עוד בסה"ק תניא פרק ז'

 

[דניאל איש חמודות]

צריך לדעת שהביטוי הזה לא כ"כ נכון וכמו שמוכח בפיוט "אדון עולם"
"אדון עולם אשר מלך בטרם כל יציר נברא" - פירוש, היה מלך אפי' קודם שנברא כל יצור.
"לעת נעשה בחפצו כל אזי מלך שמו נקרא" - פירוש, אחרי שבחפצו של הבורא ית"ש נעשה כל, אזי מלך שמו נקרא דהיינו אז קראו לו מלך.
"ואחרי ככלות הכל לבדו ימלוך נורא", אפי' אחרי שית אלפי שנין, לבדו ימלוך נורא, והיינו שמלכות אינה קשורה בהכרח לעם וכנ"ל.

יסוד הענין שאין מלך בלא עם היינו שאין ביטוי למלכות בלא עם.

ונבאר יותר - מלכות היינו שולט יחיד, כאשר אין פגיעה מצד גורם אחר בעצמות המלך, הרי זו היא מלכות. וא"כ כשהקב"ה היה לבדו זהו שיא המלכות, שלא היה אף גורם שהיה נראה כביכול כסותר את מלכותו. וזהו "אדון עולם אשר מלך בטרם כל יציר נברא".

אך אחר שהקב"ה ברא נבראים היה נראה כאילו אינו שולט יחיד, שהרי האדם הוא בעל בחירה ויכול לעשות ההיפך מרצון השי"ת חלילה, והרי זה פגיעה במלכות. ותפקידנו הוא לעשות רצון המלך ולכופף עצמנו אליו, וזה גופא מלכות, שבזה שאנו כפופים אליו נראה הבורא ית"ש כשולט יחיד. וזהו "לעת נעשה בחפצו כל אזי מלך שמו נקרא", וכאן נכנס הענין של אין מלך בלא עם, פי' אין ביטוי חיצוני למלכות בלא עם, והבן.

ואחרי ככלות הכל לבדו ימלוך נורא - הוא לעתיד לבא ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד וכל הגוים יכירו במלכותו בקרוב בב"אאין מלך בלא עם הכוונה היא על בלך ב"ו חוף ממ"ה אשר מלך בטרם כל יציר נברא,

כמה הערות:
א אין מלך בלא עם מכוון אל מלכות ב"ו שהמלכות מבוססת על הסכמת בני האדם, ולא על ממ"ה שהוא מלך בעצם
ב זו בדיוק כוונת הפייט באדון עולם, לשלול את מש"כ המאמין בניסים
ג מלך אין הכוונה שאין לו מפריע, משמעות המילה מלך היא שהוא שולט על מי שתחתיו,
ד גם בעל בחירה שלא מציית לחוקי המלך בין אם זה ב"ו ובין אם זה ממ"ה אינו סותר את המלכות, (ויעויין בפי' הגאון עה"פ והיה ה' למלך עכה"א)
ה הפייט מכוון באחרי ככלות הכל לומר שממ"ה הוא היה הווה ויהיה

 

[דניאל איש חמודות]

כמה הערות:
א אין מלך בלא עם מכוון אל מלכות ב"ו שמלכותות מבוססת על הסכמת בני האדם, ולא על ממ"ה שהוא מלך בעצם
ב זו בדיוק כוונת הפייט באדון עולם, לשלול את מש"כ המאמין בניסים
ג מלך אין הכוונה שאין לו מפריע, משמעות המילה מלך היא שהוא שולט על מי שתחתיו,
ד גם בעל בחירה שלא מציית לחוקי המלך בין אם זה ב"ו ובין אם זה ממ"ה אינו סותר את המלכות, (ויעויין בפי' הגאון עה"פ והיה ה' למלך עכה"א)
ה הפייט מכוון באחרי ככלות הכל לומר שממ"ה הוא היה הווה ויהיה

מש"כ המאמין בניסים והבן, לא נתבארה כוונתו, דלדבריו כשנעשה בחפצו כל אזי מלך שמו נמנע

 

[כותל המזרחי]

בליקוטי תורה לבעל התניא על הפסוק אתם נצבים.

 

[כותל המזרחי]

פרקי דר"א פ"ג אם אין צבא למלך ואם אין מחנה למלך על מה הוא מולך. אם אין עם לקלס למלך אי זה הוא כבודו של מלך. וכן שם פ"י אמרו לפי שהעם ממליכים את המלך ואין המלך ממליך את עצמו אם אין עם ממליכים אותו.

 

[שושלתא דדהבא]

וצ"ע דהא חזינן לפעמים מלכים בלא עם. ואכ"מ.

 

[ידידיה]

וצ"ע דהא חזינן לפעמים מלכים בלא עם. ואכ"מ.

ועוד מצינו מלך שעמו הוא עמך...
וכנראה שעם נמדד באיכות ולא בכמות...
וגם המלך!

 

[דניאל איש חמודות]

אין מלך בלא עם זה רק במלך ב"ו, דאם אין לו עם לא יכול לחול עליו שם מלך, משא"כ בבוית"ש שהוא ממ"ה מלכותו קיימת גם בלי עם,

 

[החש בראשו]

יש מלך ויש מושל (הגר״א הידוע) מלך זה מרצון העם מושל זה בכפייה.
איך אפשר לומר על הקב״ה שהוא מלך כשאין עם? הרי אין כאן מלכות מרצון!
לכן השאלה מאדון עולם היא שאלה עצומה אא״כ נאמר שכותב הפיוט לא נחית להא. אבל הפחד יצחק יש לו בזה ביאור יפה הובא בספר מאמר החכמה להגר״ד כהן (די בהתחלה אינו מצוי כעת בצלי).

אחרי דבריי אלו אעיר על הכותבים הנכבדים שכתבו מקודם בפוסט הבא.

 

[הנר המערבי]

"לעת נעשה בחפצו כל - אזי מלך שמו נקרא"

 

[כותל המזרחי]

יש מלך ויש מושל (הגר״א הידוע) מלך זה מרצון העם מושל זה בכפייה.
איך אפשר לומר על הקב״ה שהוא מלך כשאין עם? הרי אין כאן מלכות מרצון!
לכן השאלה מאדון עולם היא שאלה עצומה אא״כ נאמר שכותב הפיוט לא נחית להא. אבל הפחד יצחק יש לו בזה ביאור יפה הובא בספר מאמר החכמה להגר״ד כהן (די בהתחלה אינו מצוי כעת בצלי).

אחרי דבריי אלו אעיר על הכותבים הנכבדים שכתבו מקודם בפוסט הבא.

לכאורה הכוונה שהקב"ה מצד עצמו הוא לא צריך את העם.

אלא רק בגלל טובו הגדול שמדרכו להיטיב ורצה להאציל מכוחו על ברואיו ולכן הוא רצה דמלכותו תהיה באופן כזה שיהיה עם והוא יהיה מלך עליהם בלי שהוא צריך לכך.

 

[החש בראשו]

אין מלך בלא עם זה רק במלך ב"ו, דאם אין לו עם לא יכול לחול עליו שם מלך, משא"כ בבוית"ש שהוא ממ"ה מלכותו קיימת גם בלי עם,

מאי שנא? אם בזה שהקב״ה לא צריך את הסכמתנו אינו אלא מושל ולא מלך!

"לעת נעשה בחפצו כל - אזי מלך שמו נקרא"

אבל גם נאמר ״אשר מלך בטרם כל יציר נברא״?

לכאורה הכוונה שהקב"ה מצד עצמו הוא לא צריך את העם.

אלא רק בגלל טובו הגדול שמדרכו להיטיב ורצה להאציל מכוחו על ברואיו ולכן הוא רצה דמלכותו תהיה באופן כזה שיהיה עם והוא יהיה מלך עליהם בלי שהוא צריך לכך.

אבל זו תהיה בחינת מושל!

ב זו בדיוק כוונת הפייט באדון עולם, לשלול את מש"כ המאמין בניסים

לא כל כך הבנתי כוונתך, אבל עכשיו בזכותך עולה בי ביאור אולי אליו התכוונת:
אדון עולם אשר מלך בטרם כל יציר נברא - הוא מלך גם כשאין עדיין עולם נברא, כי יכול כל עת אשר לחפוץ לברוא עולם עם בני אדם שיקבלו מלכותו ברצון, נמצא שזה בהישג ידו, כלומר המלכות בכח ולא בפועל.
לעת נעשה בחפצו כל אזי מלך שמו נקרא - נשים לב למילה נקרא שעכשיו המלכות יצאה מהכוח אל הפועל!
ואחרי ככלות הכל לבדו ימלוך נורא - ימלוך בפועל כי המלכות מרצון.

 

[עשרה זהב]

אין מלך בלא עם זה רק במלך ב"ו, דאם אין לו עם לא יכול לחול עליו שם מלך, משא"כ בבוית"ש שהוא ממ"ה מלכותו קיימת גם בלי עם,

זה סותר לגר"א הידוע עה"פ המלך תמלוך עלינו אם משול תמשול בנו.

ואבאר, הגר"א כידוע מחלק בין מלך למושל, דהיינו שפירוש המילה "מלך" הינה ש"הומלך" ע"י עמו.
ו"מושל" היינו, שמושל מצד עצמו.
ממילא לפ"ד, אין מציאות בעולם של מלך שלא הומלך. זה תרתי דסתרי.

 

[החש בראשו]

לכאורה הכוונה שהקב"ה מצד עצמו הוא לא צריך את העם.

אלא רק בגלל טובו הגדול שמדרכו להיטיב ורצה להאציל מכוחו על ברואיו ולכן הוא רצה דמלכותו תהיה באופן כזה שיהיה עם והוא יהיה מלך עליהם בלי שהוא צריך לכך.

אנו צריכים לדעת שאחר הצמצום הקב״ה הגביל וצמצם את עצמו, אבל כלפינו כלומר מצידנו - אך מצידו לא היה שום שינוי וכד׳ הנפה״ח הידועים בש״ג פ״ג והלאה, ולכן אף שמצידו לא שייך שום חיסרון ולכן לא שייך חסרון מלכות אם אין עם, כי מצידו אי אפשר להשיג אותו בכלל ומצידו אין מקום כלל לבריאה בכל מצב. אנו מדברים מצידנו וכלפינו יש כביכול חיסרון כל עוד שהקב״ה איננו מלך ועל זה אנו מתפללים ״ה׳ ימלוך לעולם ועד״ וכמחלוקת הידועה של הרמב״ן ואונקלוס שם, שלרמב״ן התפילה שלעתיד לבוא תתגלה המלכות בכל תוקפה.

 

[ידידיה]

ויהי בישורון מלך בהתאסף ראשי עם יחד שבטי ישראל ופירש רמבן
וכן שנינו בספרי (ברכה שמו) מושב זקנים בישיבה של מטה שמו הגדול משתבח למעלה שנאמר ויהי בישרון מלך בהתאסף ראשי עם יחד שבטי ישראל אין אסיפה אלא זקנים שנאמר (במדבר יא טז) אספה לי וגו' יחד שבטי ישראל כשהן עשויין אגודה אחת ולא כשהן עשויין אגודות אגודות וכן הוא אומר (עמוס ט ו) הבונה בשמים מעלותיו וגו' ובמדרש רבה (במדב"ר טו יד) נמי אמרו כביכול כסאו מבוסס למעלה בזמן שישראל עשויין אגודה אחת לכך נאמר הבונה בשמים מעלותיו ואגודתו על ארץ יסדה וכן ויהי בישורון מלך בהתאסף ראשי עם וגו' וגם זה על הדרך שפירשתי ידרשו שהיה מלך עליהם מפני שנתאספו ויחדו כולם קבלו מלכותו עליהם וכן יהיה מורשה לקהלת יעקב והמלך הוא הקב"ה וכן נהגנו לומר בתקיעתא דברי רב

 

[דניאל איש חמודות]

זה סותר לגר"א הידוע עה"פ המלך תמלוך עלינו אם משול תמשול בנו.

ואבאר, הגר"א כידוע מחלק בין מלך למושל, דהיינו שפירוש המילה "מלך" הינה ש"הומלך" ע"י עמו.
ו"מושל" היינו, שמושל מצד עצמו.
ממילא לפ"ד, אין מציאות בעולם של מלך שלא הומלך. זה תרתי דסתרי.

דבריו שווין יותר מעשרה זהב, ואם היה קורא עד הסוף היה רואה שצייינתי את הגאון הנ"ל,
ואבאר קוב"ה מלך (בב' פתחין) בטרם כל יציר נברא, ושמו נקרא מלך (בב' סגולין) כשנעשה בחפצו כל

 

[דניאל איש חמודות]

"לעת נעשה בחפצו כל - אזי מלך שמו נקרא"

זה בדיוק הכוונה,
קוב"ה מלך עוד בטרם דהוא מלך מצד עצמו,
וכשנעשה בחפצו כל אזי מלך שמו נקרא

 

[דניאל איש חמודות]

מאי שנא? אם בזה שהקב״ה לא צריך את הסכמתנו אינו אלא מושל ולא מלך!

אבל גם נאמר ״אשר מלך בטרם כל יציר נברא״?

אבל זו תהיה בחינת מושל!

לא כל כך הבנתי כוונתך, אבל עכשיו בזכותך עולה בי ביאור אולי אליו התכוונת:
אדון עולם אשר מלך בטרם כל יציר נברא - הוא מלך גם כשאין עדיין עולם נברא, כי יכול כל עת אשר לחפוץ לברוא עולם עם בני אדם שיקבלו מלכותו ברצון, נמצא שזה בהישג ידו, כלומר המלכות בכח ולא בפועל.
לעת נעשה בחפצו כל אזי מלך שמו נקרא - נשים לב למילה נקרא שעכשיו המלכות יצאה מהכוח אל הפועל!
ואחרי ככלות הכל לבדו ימלוך נורא - ימלוך בפועל כי המלכות מרצון.

בראשי לא חשתי לחלק בכך, דאינו נראה שמחמת הבכוח יהיה מלך, דמלך תליא במציאות, והגע עצמך לקרוא אבא בכוח,
כוונתי הובהרה יותר להרב עשרה זהב, קחנו משם