מי הקים את מעיין החינוך התורני?

[משיב כהלכה]

השו"ע ממש לא הביא בכל הלכה את כל הדעות.
כמדומה שברוב מוחץ של ההלכות סתם כדעה שהכריע כמותה, ולא הביא עוד דעות.

בכל הלכה שהוא ראה לנכון, הביא דעות שונות.

אם אין לך מה להשיב לגופה של טענה, אל תסיט את הדיון לזוטות, אם בכל הלכה או בכל הלכה רביעית.

 

[משיב כהלכה]

למה?

כי בית ספר ליטאי מלמד הלכות שמתאימות לליטאים, ומי שלא מתאים לו שלא ידחף את בתו הספרדיה למקום שאינו מתאים ולא שייך לה.

מה שאין כן בית ספר ספרדי שהוקם מלכתחילה לציבור הספרדי על כל גווניו.

 

[חתירה לאמת]

עצירת קידום של רב איננה כפיה? רק נשק?

תלוי לאן יקודם, תלוי אם קידומו יוביל לכך שימשכו אחריו ציבור תמים - ואני מדגיש תמים כי אם זה ציבור ת"ח, אדרבה אין בזה בעיה.
תלוי מי הוא ומה הוא, תלוי מה השקפתו לגבי מרן.
וכמו"כ יש הבדל בין עצירת קידום של רב לבין אי קידומו דהיינו שוא"ת.
אם אתה מתכון למחלוקות בהלכה, זה לא מניעת קידומו, כי אדרבה זה מפרסם אותו יותר ויותר.

 

[משיב כהלכה]

אני ורבים כמותי הולכים לאורו, וחפצים שכך יהיה, והנציגים הם שלוחי רבנן. במקרה שלנו שלוחים שלו.

ומי שהולך כפוסקים אחרים, נקח את קולו ושילך לעזאזל הוא וילדיו.

 

[משיב כהלכה]

זה חוברת לילדים, מה לא מובן??? דבר שני זה תלוי בעורך, הוא לא רוצה להביא את כל הדעות! רק אחד, ולםפלא שכתב שזה לפי הרב עובדיה בזמן שיש שם הלכות שלא לפיו.

בפעם השלישית: הטענה היא לגופם של דברים שהוסיף הרב יצחק שם, ולא על העורך המסכן שהעיז פניו לכתוב איזו הלכה שלא כהוגן ובלבל את הציבור.

 

[חתירה לאמת]

בפעם השלישית: הטענה היא לגופם של דברים שהוסיף הרב יצחק שם, ולא על העורך המסכן שהעיז פניו לכתוב איזו הלכה שלא כהוגן ובלבל את הציבור.

בפעם השניה, מה שכתב הגר"י, הכל על החוברת

 

[שמעון טרבלסי]

בכל הלכה שהוא ראה לנכון, הביא דעות שונות.

אם אין לך מה להשיב לגופה של טענה, אל תסיט את הדיון לזוטות, אם בכל הלכה או בכל הלכה רביעית.

גם הרב עובדיה הביא בכל הלכה שראה לנכון את הדעות השונות.
ואל תסיט את הדיון לזוטות, האם עשה כך בכל הלכה או בכל הלכה רביעית או בשל הלכה עשירית.

 

[שמעון טרבלסי]

כי בית ספר ליטאי מלמד הלכות שמתאימות לליטאים, ומי שלא מתאים לו שלא ידחף את בתו הספרדיה למקום שאינו מתאים ולא שייך לה.

מה שאין כן בית ספר ספרדי שהוקם מלכתחילה לציבור הספרדי על כל גווניו.

בית יעקב הוא בית הספר אזורי שהוקם ע"י העירייה לכל גווני הציבור, קרי ליטאים חסידים ספרדים.
ואינם יכולים לסרב לקבל בת ספרדיה או חסידית העומדת בתקנון.

 

[חתירה לאמת]

חלקו עליו בשום שכל ובלשון מכובדת מאוד, וקיבלו קיתונות של בוז.

דוגמא קלה - הגר"ש טולדנו מח"ס דברי שלום ואמת, והעלילה שהעליו עליו וחזר עליה 5-6 פעמים בספריו בלשון מזלזלת ומבזה.

איזה קיתון קיבל? מהי העלילה? ואיפה הראיה שזה עלילת שוא ולא אמת?

 

[כוכב מיעקב]

ראשית, זה לא נכון עובדתית.

ש"ס הוקמה ע"י מספר עסקנים (ר' יעקב כהן וחבריו) במטרה להקים מוסדות ייעודים לציבור הספרדי המקופח, זאת אומרת, מי ששתל את הגרעין לכל המוסדות הספרדיים בדורנו הם העסקנים הנ"ל. והם שכנעו את הרב עובדיה במשך תשעה חודשים רצופים שיסכים לתת להם גיבוי רבני, עד שהסכים. לאחר שהצליחו בבחירות בהצלחה מטאורית, לקחו מהם את התנועה (פשוטו כמשמעו).

גם בין הרבנים שנתנו גיבוי למהלך הקמת מעין החינוך התורני, היה הגרב"צ אבא שאול הראשון, ואחריו הצטרפו עוד וביניהם הגר"ע יוסף.

ואחרון חביב, הציבור שהצביע ש"ס (ביניהם אני הקטן) הוא זה שנתן כח לעסקנים להקים מוסדות, ולולא קולותיהם של הציבור לא היה להם שום אפשרות לעשות משהו, וא"כ לומר ש"המוסד הוקם ע"י הרב עובדיה" הוא שקר גס מכל בחינה אפשרית.

בוודאי שהגר"ע יוסף עשה הרבה למען הצלחת המוסדות, אבל מה בין זה לבין מה שכתבת?

שנית, מדובר כאן בחורבן הדור, כפיית הלכותיו של אחד הפוסקים על כלל ישראל, מגיל ינקות, בבחינת כתבו לכם על קרן השור, ואתה מדבר על יפי נפש?

אצטט את דברי הגר"ח אפללו:

"וקרובים אנו בדורנו כמעט לבאר שחת, שאף הת"ח והרבנים המפורסמים בשמותיהם אין אצלם מידת האמת, ומי שאינו בשיטתם ובקו ההלכה שלהם זה בעיניהם פחיתות וחסרון, ואותו הת"ח כבר אינו רב או הרה"ג, אלא ערב רב, אבל מי שהוא משיטתם, אפי' איזה מאסף בספרו, ששום צל של עיון וחידוש אין בו, רק שמעתיק שמועה וסברא מאחד לשני או דרשן פה מפיק מרגליות אבל רחוק מאוד מהוראה, ק"ו שאין לו יד ורגל באבן העזר וחושן משפט, בכל אופן יקרא "הגאון" ואפילו "הגאון הגדול" משום שהוא כותב ואומר שההלכה כך וכך וכאותם הרבנים והספרים המפורסמים, והצביעות הזו חוגגת.

וידעתי מכמה ת"ח ש... הם מפחדים להעלות את האמת על הכתב, בכדי שהשולטים עלינו לא "יקטלגו" אותם כאשר מאיימים השכם והערב שלא יתנו שום משרה לאיש החולק עליהם בהלכה, ק"ו שעלולים לצאת עליו בריש גלי לפני כלל העם שרובו עמי הארצות ובכך יהיה מסומן כדמות שלילית, ולכן הם מעדיפים לשתוק ולהיראות כביכול הם משלהם, על מנת שיקבלו מתי שהוא משרות רבניות וכיו"ב.

ועל זה התורה חוגרת שק, גם על בעלי הזרוע וגם על הפחדנים, שיש מי שחושב שהוא הבעלים על התורה ושוכח שכתר תורה הוא לכולם, ומה שהשותקים לא מוציאים דעתם מפחד השולטים היא צביעות עצומה ומכירת התורה בזול, אי נמי שעוברים על אזהרת הכתוב "לא תגורו מפני איש" דלא תכסו דבריכם מפני פחד איש (סנהדרין ח.), והוא בבחינת שלא תאמר מתירא אני פלוני שמא יהרוג את בני או שמא ידליק את גדישי (ספרי דברים פסקא יז).

ואם באנו להכחיד האמת מפני היראה ואפי' לגדולים מאיתנו כהגר"ע יוסף זצ"ל, לא נמצא ידינו ורגלינו לעמוד בבית המדרש, ונסגור הספרים ונפתח רק את ספרי הקיצורים, כי אין טעם להמשיך ללמוד וללמד ולחדש דבר, כי הכל כבר נכתב ונפסק ואסור להרהר ולסתור. ובזה יהיה כל הדור הבא בלא דעה אלא כרובוטים, וחלילה לנו מעשות זאת, רק שמחובתנו להשיג בדרך כבוד והתנצלות.

ועיין בהקדמות לכל חלקי השו"ת שלנו, כמה אנו משבחים את גדולת מורנו זיע"א שהוא היה בקרבנו גדול הדור האחרון, וכמה קירבני אליו בעבותות של אהבה כשהייתי מוציא לאור את ספריי, ובהרבה מקומות יישבנו דעתו כנגד המתפרצים על פסקיו ודרכו בהנהגה, אע"פ שאינו צריך לי, אבל אין שום קשר בין זה לבין מה שהורשינו לחלוק על דבריו בהלכה, ואין איסור לחלוק בטעמים נכונים על גדול הדור, ועוד שהוא גופיה כתב כן בהקדמה לשו"ת יביע אומר חלק א' וזוהי משנתו הידועה, והאומר אחרת הוא זה שחולק עליו ואינו מבין תורתו".

לכבוד @משיב כהלכה
תן לי בבקשה לענות לך על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון (אמנם קצר כי אין עיתותי בידי לבוא באריכות דברים) ולעשות קצת סדר בכל הענין שאתה מעלה כאן, כי יש כמה וכמה נושאים וסוגיות, וכל אחד צריך בו הסתכלות אחרת, וא"א לערבבם זע"ז.

יש מה שנקרא "הנהגת הכלל" ויש מה שנקרא "כל אחד בביתו ולעצמו":

בנוגע לכל אחד לעצמו והנהגת ביתו וחינוך ילדיו, פשוט וברור שכל אחד זכותו לנהוג ולהנהיג בדרך שבו יבחר ועל פי הרב שיקבע לעצמו.

ובכלל היסוד הזה כלול גם, שכל תלמיד חכם שלומד סוגיא, ויוצא לו הלכה למעשה (כמובן שע"פ דרכי הלימוד וההלכה המקובלים, ולא ע"י סילוף דברי חז"ל או אחד מן הראשונים ח"ו, כמו שראיתי לכמה מקלי הדעת, שע"פ רוב לא משתייכים למחננו יראי השם וחושבי שמו) אחרת ממה שפסק איזה גדול אחר (כן...כולל מרן הגרע"י.. ואפילו רעק"א!) לא רק שזכותו אלא חובתו, לומר ולכתוב ואף לפרסם בספרו את מה שהעלה להלכה ולמעשה, ושאר תלמידי החכמים שיעיינו בדבריו יבחרו אם לקרב או לרחק, וזו היא דרכה של תורה, וכמו שכתב הרב אפללו שהזכרת, בדברים נכונים וברורים.
וזו היתה דעתו ודרכו של מרן הגרע"י עצמו, כידוע ליודעי ומביני דרכו באמת. (וכן אני הקטן על אף שכמעט בכל דבר הולך על פי מרן הגרע"י, בכל זאת בסוגיות שלמדתי וליבנתי בעצמי ויצא לי להלכה שלא כדבריו, אני נוהג בזה כדעתי, ולמי ששואל אותי אני יאמר לו דעת מרן הגרע"י, וגם את דעתי כי בסוף הוא שאל אותי, ויכול לבחור...).

אמנם בנוגע להנהגת הכלל, ובודאי ובודאי ברשת תלמודי תורה וישיבות, שמלמדים בהם הלכה, ואין מנוס מאשר לבחור באחד מהפוסקים שכתבו ברוב ההלכות המצויות (לנו אין מה שיש לאשכנזים שיכולים ללמוד משנה ברורה וזהו, וגם אין להם את כל פרטי כללי ההלכה שיש לנו, וזה ענין שראוי לעשות עליו אשכול נפרד, ההבדל בין הפסיקה האשכנזית לספרדית), והם רבנו יוסף חיים בעל הבן איש חי, מרן הגרע"י, ורבנו האור לציון. ולא נכון לבלבל את התלמידים ברובי שיטות והנהגות ודרכים שונים. על כן ברור שהנכון לבחור במרן הגרע"י מכמה טעמים (חוץ ממה שזה זכותם המלאה כי הרשת הופרח והוחזק על ידו והנהגתו רוב שנותיו, ולכן מה שכתבת שש"ס או הרשת לא הוקם מלכתחילה ע"י הרב עובדיה, זה לא טענה בכלל, כי למעשה הוא זה שהפריח אותו והחזיק בו עד היום הזה דרך התנועה) הא': כי הוא כתב בכל ההלכות המצויות בודאי יותר מהבן איש חי (שעל מה שמצוי בימינו כלל לא כתב), וכן האור לציון בספריו לא נוגע על כל פרטי הדינים שיש, כמו בחזון עובדיה והליכות עולם ויחוה דעת, שכמעט לא הניח פינה וזוית בכל שאלה המצוי (מלבד מה שגם בדברים שלא כתב להדיא עליהם, הרי הניח אחריו כללי הפסיקה ברורים, כך שבכל נושא אפשר בקלות לדעת מה היה פוסק). ב': בין אם אתה אוהב את זה או לא, אפשר לומר בוודאות שלפחות שמונים אחוז מהציבור הספרדי היום בארץ ובחו"ל הולך לאורו, זאת עובדא (שאולי גורם לכמה אנשים התמודדות נפשית קשה, אבל אין מה לעשות...) [ויש עוד טעמים כמו פוסק בתראי ועוד כל מיני טעמים שאולי אינם חזקים כ"כ כי יש לדון בהם אבל בודאי חזי לאצטרופי].

אני מקווה שנגעתי בזה בכל הנקודות הנצרכות לכאן לעת עתה.

 

[דעת ותבונה]

היום התפרסם בהדרך מילים מפורשות על כך שרבצ אבא שאול הוא זה שהקים רשת של תלמודי תורה רבים.

לא חושב שבאמת מישהו מתכחש לזה, מלבד כמה פלמסנים פה. זה נראה שבכוח מחפשים להסביר כמה הם שונים ממשפחת יוסף.

נראה שכל תקופה יורד תענוג חדש לעולם, התענוג הנוכחי להסביר כמה אנחנו לא הרב עובדיה או בנו.

תהנו.

 

[משיב כהלכה]

אמנם בנוגע להנהגת הכלל, ובודאי ובודאי ברשת תלמודי תורה וישיבות, שמלמדים בהם הלכה, ואין מנוס מאשר לבחור באחד מהפוסקים שכתבו ברוב ההלכות המצויות (לנו אין מה שיש לאשכנזים שיכולים ללמוד משנה ברורה וזהו, וגם אין להם את כל פרטי כללי ההלכה שיש לנו, וזה ענין שראוי לעשות עליו אשכול נפרד, ההבדל בין הפסיקה האשכנזית לספרדית), והם רבנו יוסף חיים בעל הבן איש חי, מרן הגרע"י, ורבנו האור לציון. ולא נכון לבלבל את התלמידים ברובי שיטות והנהגות ודרכים שונים. על כן ברור שהנכון לבחור במרן הגרע"י מכמה טעמים (חוץ ממה שזה זכותם המלאה כי הרשת הופרח והוחזק על ידו והנהגתו רוב שנותיו, ולכן מה שכתבת שש"ס או הרשת לא הוקם מלכתחילה ע"י הרב עובדיה, זה לא טענה בכלל, כי למעשה הוא זה שהפריח אותו והחזיק בו עד היום הזה דרך התנועה) הא': כי הוא כתב בכל ההלכות המצויות בודאי יותר מהבן איש חי (שעל מה שמצוי בימינו כלל לא כתב), וכן האור לציון בספריו לא נוגע על כל פרטי הדינים שיש, כמו בחזון עובדיה והליכות עולם ויחוה דעת, שכמעט לא הניח פינה וזוית בכל שאלה המצוי (מלבד מה שגם בדברים שלא כתב להדיא עליהם, הרי הניח אחריו כללי הפסיקה ברורים, כך שבכל נושא אפשר בקלות לדעת מה היה פוסק). ב': בין אם אתה אוהב את זה או לא, אפשר לומר בוודאות שלפחות שמונים אחוז מהציבור הספרדי היום בארץ ובחו"ל הולך לאורו, זאת עובדא (שאולי גורם לכמה אנשים התמודדות נפשית קשה, אבל אין מה לעשות...) [ויש עוד טעמים כמו פוסק בתראי ועוד כל מיני טעמים שאולי אינם חזקים כ"כ כי יש לדון בהם אבל בודאי חזי לאצטרופי].

לסיכום: אין מנוס מלבחור אחד, ובכן האחד הזה הוא הגר"ע יוסף ואין עוד מלבדו...

אפשר לבחור את אחד המו"צים והוא יבחר לו את דרכו בהלכה, מבלי "לבלבל" את אף אחד, ללא קשר לשיטות והנהגות, כשם הגר"ע יוסף הורה בספריו ופסק פעם כהבא"ח ופעם כהשו"ע ופעם כרמ"א.

ואם מאן דהו לא נוהג כך בביתו, הוא יכול להסביר לילד, כפי שכבר הציעו כאן... מה הבעיה?

מי החליט עבור כלל ישראל שהגר"ע יוסף יהיה הפוסק הבלעדי בכל דבר?

ומכאן לטעמים שכתבת:

א. הגר"ע יוסף סייע רבות לרשת החינוך התורני, אבל לא הוא המייסד, הוא לא הבעלים, והרשת הזאת הוקמה בעצם בפועל ע"י כל קולות מצביעי ש"ס, כשם שהגר"ע יוסף האריך לבאר בדרשותיו כאשר שכנע לבחור בש"ס.

ב. ברוב ההלכות אין מחלוקות בין הפוסקים, המחלוקות הן מעטות. לכן אין שום נפק"מ במי שהקיף את כל ההלכות, ובלאו הכי הוא לא הקיף הכל, תמיד יהיו שאלות שיצוצו, מה מברכים על הבמבה, האם הפפושדו כשר לפסח או שיש בו מרכיבים חדשים שמצריכים דיון מחדש, האם מותר לחמם מים קרים על הפלטה בשבת בגלל שהורתחו מע"ש, וכן על זה הדרך, דברים שנחלקו בהם בניו של הגר"ע יוסף בעצמו, וגם "כללי הפסיקה" לא הועילו כאן.

ג. אינני יודע אם שמונים אחוז (לזרוק מספרים כל אחד יכול, ולא מן החכמה), אבל בהחלט רבים הולכים לאורו, בעיקר בגלל שלא מכירים פוסקים אחרים... והחדירו להם לראש במשך שנים ע"י תעמולה בלתי פוסקת, שאין עוד מלבדו.

זו לא סיבה לכפות על כל המגזר הספרדי את הלכותיו.

 

[משיב כהלכה]

איזה קיתון קיבל? מהי העלילה? ואיפה הראיה שזה עלילת שוא ולא אמת?

ראה כאן את כל הענין בהרחבה מופלגת. גם תיווכח בעצמך שמדובר בעלילת שוא (קרא את כל הדיון, לא רק את התגובה הראשונה).

 

[משיב כהלכה]

בית יעקב הוא בית הספר אזורי שהוקם ע"י העירייה לכל גווני הציבור, קרי ליטאים חסידים ספרדים.
ואינם יכולים לסרב לקבל בת ספרדיה או חסידית העומדת בתקנון.

אלה סיפורי סבתא שאתה יכול לספר לילדה שלך לפני השינה. בפועל, בית הספר הליטאי מיועד לליטאים, ולא לספרדים שנדחפים לשם.

הם לא יכולים לסרב אבל בהחלט יכולים לעשות חיים קשים, וזה חלק מהחיים הקשים, להתפלל לא בנוסח שלך, וללמוד הלכות לא בנוסח שלך. תבוא בטענות רק לעצמך.

במאמר המוסגר, אני מאמין שאתה לא עד כדי כך טיפש, ואתה מבין היטב את החילוק הפשוט בין בית ספר שמיועד לספרדים לבין בית ספר שמיועד לאשכנזים.

 

[משיב כהלכה]

גם הרב עובדיה הביא בכל הלכה שראה לנכון את הדעות השונות.
ואל תסיט את הדיון לזוטות, האם עשה כך בכל הלכה או בכל הלכה רביעית או בשל הלכה עשירית.

לא יועיל לך לחזור אחריי כמו תוכי, רק יוריד עוד ועוד את רמת הדיון שלך.

ובוודאי שלא יועיל לך להיתמם, כאשר אפשר לפתוח ילקוט יוסף ולראות בעיניים כיצד בכל הלכה הוא מביא את הדעות השונות...

"היו מסובין יחד, ונתכוונו לצאת ידי חובת ברכת המוציא בברכת הבוצע, אין לשומעים לענות "ברוך הוא וברוך שמו" אחר הזכרת ה'".

גם בשיעור ביזדים, שהוא כביכול מרחיב, את הדעות השונות הוא מציג בקצרה ובצורה חלקית מאוד, לעיתים שגויה, עד שיש דברים שיוצאים לגמרי מהקשרם, והשומעים מתפלאים איך בר דעת יכול להעלות על דעתו סברות כאלה הזויות.