מי הקים את מעיין החינוך התורני?

[משיב כהלכה]

השו"ע ממש לא הביא בכל הלכה את כל הדעות.
כמדומה שברוב מוחץ של ההלכות סתם כדעה שהכריע כמותה, ולא הביא עוד דעות.

בכל הלכה שהוא ראה לנכון, הביא דעות שונות.

אם אין לך מה להשיב לגופה של טענה, אל תסיט את הדיון לזוטות, אם בכל הלכה או בכל הלכה רביעית.

 

[משיב כהלכה]

למה?

כי בית ספר ליטאי מלמד הלכות שמתאימות לליטאים, ומי שלא מתאים לו שלא ידחף את בתו הספרדיה למקום שאינו מתאים ולא שייך לה.

מה שאין כן בית ספר ספרדי שהוקם מלכתחילה לציבור הספרדי על כל גווניו.

 

[חתירה לאמת]

עצירת קידום של רב איננה כפיה? רק נשק?

תלוי לאן יקודם, תלוי אם קידומו יוביל לכך שימשכו אחריו ציבור תמים - ואני מדגיש תמים כי אם זה ציבור ת"ח, אדרבה אין בזה בעיה.
תלוי מי הוא ומה הוא, תלוי מה השקפתו לגבי מרן.
וכמו"כ יש הבדל בין עצירת קידום של רב לבין אי קידומו דהיינו שוא"ת.
אם אתה מתכון למחלוקות בהלכה, זה לא מניעת קידומו, כי אדרבה זה מפרסם אותו יותר ויותר.

 

[משיב כהלכה]

אני ורבים כמותי הולכים לאורו, וחפצים שכך יהיה, והנציגים הם שלוחי רבנן. במקרה שלנו שלוחים שלו.

ומי שהולך כפוסקים אחרים, נקח את קולו ושילך לעזאזל הוא וילדיו.

 

[משיב כהלכה]

זה חוברת לילדים, מה לא מובן??? דבר שני זה תלוי בעורך, הוא לא רוצה להביא את כל הדעות! רק אחד, ולםפלא שכתב שזה לפי הרב עובדיה בזמן שיש שם הלכות שלא לפיו.

בפעם השלישית: הטענה היא לגופם של דברים שהוסיף הרב יצחק שם, ולא על העורך המסכן שהעיז פניו לכתוב איזו הלכה שלא כהוגן ובלבל את הציבור.

 

[חתירה לאמת]

בפעם השלישית: הטענה היא לגופם של דברים שהוסיף הרב יצחק שם, ולא על העורך המסכן שהעיז פניו לכתוב איזו הלכה שלא כהוגן ובלבל את הציבור.

בפעם השניה, מה שכתב הגר"י, הכל על החוברת

 

[שמעון טרבלסי]

בכל הלכה שהוא ראה לנכון, הביא דעות שונות.

אם אין לך מה להשיב לגופה של טענה, אל תסיט את הדיון לזוטות, אם בכל הלכה או בכל הלכה רביעית.

גם הרב עובדיה הביא בכל הלכה שראה לנכון את הדעות השונות.
ואל תסיט את הדיון לזוטות, האם עשה כך בכל הלכה או בכל הלכה רביעית או בשל הלכה עשירית.

 

[שמעון טרבלסי]

כי בית ספר ליטאי מלמד הלכות שמתאימות לליטאים, ומי שלא מתאים לו שלא ידחף את בתו הספרדיה למקום שאינו מתאים ולא שייך לה.

מה שאין כן בית ספר ספרדי שהוקם מלכתחילה לציבור הספרדי על כל גווניו.

בית יעקב הוא בית הספר אזורי שהוקם ע"י העירייה לכל גווני הציבור, קרי ליטאים חסידים ספרדים.
ואינם יכולים לסרב לקבל בת ספרדיה או חסידית העומדת בתקנון.

 

[חתירה לאמת]

חלקו עליו בשום שכל ובלשון מכובדת מאוד, וקיבלו קיתונות של בוז.

דוגמא קלה - הגר"ש טולדנו מח"ס דברי שלום ואמת, והעלילה שהעליו עליו וחזר עליה 5-6 פעמים בספריו בלשון מזלזלת ומבזה.

איזה קיתון קיבל? מהי העלילה? ואיפה הראיה שזה עלילת שוא ולא אמת?

 

[כוכב מיעקב]

ראשית, זה לא נכון עובדתית.

ש"ס הוקמה ע"י מספר עסקנים (ר' יעקב כהן וחבריו) במטרה להקים מוסדות ייעודים לציבור הספרדי המקופח, זאת אומרת, מי ששתל את הגרעין לכל המוסדות הספרדיים בדורנו הם העסקנים הנ"ל. והם שכנעו את הרב עובדיה במשך תשעה חודשים רצופים שיסכים לתת להם גיבוי רבני, עד שהסכים. לאחר שהצליחו בבחירות בהצלחה מטאורית, לקחו מהם את התנועה (פשוטו כמשמעו).

גם בין הרבנים שנתנו גיבוי למהלך הקמת מעין החינוך התורני, היה הגרב"צ אבא שאול הראשון, ואחריו הצטרפו עוד וביניהם הגר"ע יוסף.

ואחרון חביב, הציבור שהצביע ש"ס (ביניהם אני הקטן) הוא זה שנתן כח לעסקנים להקים מוסדות, ולולא קולותיהם של הציבור לא היה להם שום אפשרות לעשות משהו, וא"כ לומר ש"המוסד הוקם ע"י הרב עובדיה" הוא שקר גס מכל בחינה אפשרית.

בוודאי שהגר"ע יוסף עשה הרבה למען הצלחת המוסדות, אבל מה בין זה לבין מה שכתבת?

שנית, מדובר כאן בחורבן הדור, כפיית הלכותיו של אחד הפוסקים על כלל ישראל, מגיל ינקות, בבחינת כתבו לכם על קרן השור, ואתה מדבר על יפי נפש?

אצטט את דברי הגר"ח אפללו:

"וקרובים אנו בדורנו כמעט לבאר שחת, שאף הת"ח והרבנים המפורסמים בשמותיהם אין אצלם מידת האמת, ומי שאינו בשיטתם ובקו ההלכה שלהם זה בעיניהם פחיתות וחסרון, ואותו הת"ח כבר אינו רב או הרה"ג, אלא ערב רב, אבל מי שהוא משיטתם, אפי' איזה מאסף בספרו, ששום צל של עיון וחידוש אין בו, רק שמעתיק שמועה וסברא מאחד לשני או דרשן פה מפיק מרגליות אבל רחוק מאוד מהוראה, ק"ו שאין לו יד ורגל באבן העזר וחושן משפט, בכל אופן יקרא "הגאון" ואפילו "הגאון הגדול" משום שהוא כותב ואומר שההלכה כך וכך וכאותם הרבנים והספרים המפורסמים, והצביעות הזו חוגגת.

וידעתי מכמה ת"ח ש... הם מפחדים להעלות את האמת על הכתב, בכדי שהשולטים עלינו לא "יקטלגו" אותם כאשר מאיימים השכם והערב שלא יתנו שום משרה לאיש החולק עליהם בהלכה, ק"ו שעלולים לצאת עליו בריש גלי לפני כלל העם שרובו עמי הארצות ובכך יהיה מסומן כדמות שלילית, ולכן הם מעדיפים לשתוק ולהיראות כביכול הם משלהם, על מנת שיקבלו מתי שהוא משרות רבניות וכיו"ב.

ועל זה התורה חוגרת שק, גם על בעלי הזרוע וגם על הפחדנים, שיש מי שחושב שהוא הבעלים על התורה ושוכח שכתר תורה הוא לכולם, ומה שהשותקים לא מוציאים דעתם מפחד השולטים היא צביעות עצומה ומכירת התורה בזול, אי נמי שעוברים על אזהרת הכתוב "לא תגורו מפני איש" דלא תכסו דבריכם מפני פחד איש (סנהדרין ח.), והוא בבחינת שלא תאמר מתירא אני פלוני שמא יהרוג את בני או שמא ידליק את גדישי (ספרי דברים פסקא יז).

ואם באנו להכחיד האמת מפני היראה ואפי' לגדולים מאיתנו כהגר"ע יוסף זצ"ל, לא נמצא ידינו ורגלינו לעמוד בבית המדרש, ונסגור הספרים ונפתח רק את ספרי הקיצורים, כי אין טעם להמשיך ללמוד וללמד ולחדש דבר, כי הכל כבר נכתב ונפסק ואסור להרהר ולסתור. ובזה יהיה כל הדור הבא בלא דעה אלא כרובוטים, וחלילה לנו מעשות זאת, רק שמחובתנו להשיג בדרך כבוד והתנצלות.

ועיין בהקדמות לכל חלקי השו"ת שלנו, כמה אנו משבחים את גדולת מורנו זיע"א שהוא היה בקרבנו גדול הדור האחרון, וכמה קירבני אליו בעבותות של אהבה כשהייתי מוציא לאור את ספריי, ובהרבה מקומות יישבנו דעתו כנגד המתפרצים על פסקיו ודרכו בהנהגה, אע"פ שאינו צריך לי, אבל אין שום קשר בין זה לבין מה שהורשינו לחלוק על דבריו בהלכה, ואין איסור לחלוק בטעמים נכונים על גדול הדור, ועוד שהוא גופיה כתב כן בהקדמה לשו"ת יביע אומר חלק א' וזוהי משנתו הידועה, והאומר אחרת הוא זה שחולק עליו ואינו מבין תורתו".

לכבוד @משיב כהלכה
תן לי בבקשה לענות לך על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון (אמנם קצר כי אין עיתותי בידי לבוא באריכות דברים) ולעשות קצת סדר בכל הענין שאתה מעלה כאן, כי יש כמה וכמה נושאים וסוגיות, וכל אחד צריך בו הסתכלות אחרת, וא"א לערבבם זע"ז.

יש מה שנקרא "הנהגת הכלל" ויש מה שנקרא "כל אחד בביתו ולעצמו":

בנוגע לכל אחד לעצמו והנהגת ביתו וחינוך ילדיו, פשוט וברור שכל אחד זכותו לנהוג ולהנהיג בדרך שבו יבחר ועל פי הרב שיקבע לעצמו.

ובכלל היסוד הזה כלול גם, שכל תלמיד חכם שלומד סוגיא, ויוצא לו הלכה למעשה (כמובן שע"פ דרכי הלימוד וההלכה המקובלים, ולא ע"י סילוף דברי חז"ל או אחד מן הראשונים ח"ו, כמו שראיתי לכמה מקלי הדעת, שע"פ רוב לא משתייכים למחננו יראי השם וחושבי שמו) אחרת ממה שפסק איזה גדול אחר (כן...כולל מרן הגרע"י.. ואפילו רעק"א!) לא רק שזכותו אלא חובתו, לומר ולכתוב ואף לפרסם בספרו את מה שהעלה להלכה ולמעשה, ושאר תלמידי החכמים שיעיינו בדבריו יבחרו אם לקרב או לרחק, וזו היא דרכה של תורה, וכמו שכתב הרב אפללו שהזכרת, בדברים נכונים וברורים.
וזו היתה דעתו ודרכו של מרן הגרע"י עצמו, כידוע ליודעי ומביני דרכו באמת. (וכן אני הקטן על אף שכמעט בכל דבר הולך על פי מרן הגרע"י, בכל זאת בסוגיות שלמדתי וליבנתי בעצמי ויצא לי להלכה שלא כדבריו, אני נוהג בזה כדעתי, ולמי ששואל אותי אני יאמר לו דעת מרן הגרע"י, וגם את דעתי כי בסוף הוא שאל אותי, ויכול לבחור...).

אמנם בנוגע להנהגת הכלל, ובודאי ובודאי ברשת תלמודי תורה וישיבות, שמלמדים בהם הלכה, ואין מנוס מאשר לבחור באחד מהפוסקים שכתבו ברוב ההלכות המצויות (לנו אין מה שיש לאשכנזים שיכולים ללמוד משנה ברורה וזהו, וגם אין להם את כל פרטי כללי ההלכה שיש לנו, וזה ענין שראוי לעשות עליו אשכול נפרד, ההבדל בין הפסיקה האשכנזית לספרדית), והם רבנו יוסף חיים בעל הבן איש חי, מרן הגרע"י, ורבנו האור לציון. ולא נכון לבלבל את התלמידים ברובי שיטות והנהגות ודרכים שונים. על כן ברור שהנכון לבחור במרן הגרע"י מכמה טעמים (חוץ ממה שזה זכותם המלאה כי הרשת הופרח והוחזק על ידו והנהגתו רוב שנותיו, ולכן מה שכתבת שש"ס או הרשת לא הוקם מלכתחילה ע"י הרב עובדיה, זה לא טענה בכלל, כי למעשה הוא זה שהפריח אותו והחזיק בו עד היום הזה דרך התנועה) הא': כי הוא כתב בכל ההלכות המצויות בודאי יותר מהבן איש חי (שעל מה שמצוי בימינו כלל לא כתב), וכן האור לציון בספריו לא נוגע על כל פרטי הדינים שיש, כמו בחזון עובדיה והליכות עולם ויחוה דעת, שכמעט לא הניח פינה וזוית בכל שאלה המצוי (מלבד מה שגם בדברים שלא כתב להדיא עליהם, הרי הניח אחריו כללי הפסיקה ברורים, כך שבכל נושא אפשר בקלות לדעת מה היה פוסק). ב': בין אם אתה אוהב את זה או לא, אפשר לומר בוודאות שלפחות שמונים אחוז מהציבור הספרדי היום בארץ ובחו"ל הולך לאורו, זאת עובדא (שאולי גורם לכמה אנשים התמודדות נפשית קשה, אבל אין מה לעשות...) [ויש עוד טעמים כמו פוסק בתראי ועוד כל מיני טעמים שאולי אינם חזקים כ"כ כי יש לדון בהם אבל בודאי חזי לאצטרופי].

אני מקווה שנגעתי בזה בכל הנקודות הנצרכות לכאן לעת עתה.

 

[דעת ותבונה]

היום התפרסם בהדרך מילים מפורשות על כך שרבצ אבא שאול הוא זה שהקים רשת של תלמודי תורה רבים.

לא חושב שבאמת מישהו מתכחש לזה, מלבד כמה פלמסנים פה. זה נראה שבכוח מחפשים להסביר כמה הם שונים ממשפחת יוסף.

נראה שכל תקופה יורד תענוג חדש לעולם, התענוג הנוכחי להסביר כמה אנחנו לא הרב עובדיה או בנו.

תהנו.

 

[משיב כהלכה]

אמנם בנוגע להנהגת הכלל, ובודאי ובודאי ברשת תלמודי תורה וישיבות, שמלמדים בהם הלכה, ואין מנוס מאשר לבחור באחד מהפוסקים שכתבו ברוב ההלכות המצויות (לנו אין מה שיש לאשכנזים שיכולים ללמוד משנה ברורה וזהו, וגם אין להם את כל פרטי כללי ההלכה שיש לנו, וזה ענין שראוי לעשות עליו אשכול נפרד, ההבדל בין הפסיקה האשכנזית לספרדית), והם רבנו יוסף חיים בעל הבן איש חי, מרן הגרע"י, ורבנו האור לציון. ולא נכון לבלבל את התלמידים ברובי שיטות והנהגות ודרכים שונים. על כן ברור שהנכון לבחור במרן הגרע"י מכמה טעמים (חוץ ממה שזה זכותם המלאה כי הרשת הופרח והוחזק על ידו והנהגתו רוב שנותיו, ולכן מה שכתבת שש"ס או הרשת לא הוקם מלכתחילה ע"י הרב עובדיה, זה לא טענה בכלל, כי למעשה הוא זה שהפריח אותו והחזיק בו עד היום הזה דרך התנועה) הא': כי הוא כתב בכל ההלכות המצויות בודאי יותר מהבן איש חי (שעל מה שמצוי בימינו כלל לא כתב), וכן האור לציון בספריו לא נוגע על כל פרטי הדינים שיש, כמו בחזון עובדיה והליכות עולם ויחוה דעת, שכמעט לא הניח פינה וזוית בכל שאלה המצוי (מלבד מה שגם בדברים שלא כתב להדיא עליהם, הרי הניח אחריו כללי הפסיקה ברורים, כך שבכל נושא אפשר בקלות לדעת מה היה פוסק). ב': בין אם אתה אוהב את זה או לא, אפשר לומר בוודאות שלפחות שמונים אחוז מהציבור הספרדי היום בארץ ובחו"ל הולך לאורו, זאת עובדא (שאולי גורם לכמה אנשים התמודדות נפשית קשה, אבל אין מה לעשות...) [ויש עוד טעמים כמו פוסק בתראי ועוד כל מיני טעמים שאולי אינם חזקים כ"כ כי יש לדון בהם אבל בודאי חזי לאצטרופי].

לסיכום: אין מנוס מלבחור אחד, ובכן האחד הזה הוא הגר"ע יוסף ואין עוד מלבדו...

אפשר לבחור את אחד המו"צים והוא יבחר לו את דרכו בהלכה, מבלי "לבלבל" את אף אחד, ללא קשר לשיטות והנהגות, כשם הגר"ע יוסף הורה בספריו ופסק פעם כהבא"ח ופעם כהשו"ע ופעם כרמ"א.

ואם מאן דהו לא נוהג כך בביתו, הוא יכול להסביר לילד, כפי שכבר הציעו כאן... מה הבעיה?

מי החליט עבור כלל ישראל שהגר"ע יוסף יהיה הפוסק הבלעדי בכל דבר?

ומכאן לטעמים שכתבת:

א. הגר"ע יוסף סייע רבות לרשת החינוך התורני, אבל לא הוא המייסד, הוא לא הבעלים, והרשת הזאת הוקמה בעצם בפועל ע"י כל קולות מצביעי ש"ס, כשם שהגר"ע יוסף האריך לבאר בדרשותיו כאשר שכנע לבחור בש"ס.

ב. ברוב ההלכות אין מחלוקות בין הפוסקים, המחלוקות הן מעטות. לכן אין שום נפק"מ במי שהקיף את כל ההלכות, ובלאו הכי הוא לא הקיף הכל, תמיד יהיו שאלות שיצוצו, מה מברכים על הבמבה, האם הפפושדו כשר לפסח או שיש בו מרכיבים חדשים שמצריכים דיון מחדש, האם מותר לחמם מים קרים על הפלטה בשבת בגלל שהורתחו מע"ש, וכן על זה הדרך, דברים שנחלקו בהם בניו של הגר"ע יוסף בעצמו, וגם "כללי הפסיקה" לא הועילו כאן.

ג. אינני יודע אם שמונים אחוז (לזרוק מספרים כל אחד יכול, ולא מן החכמה), אבל בהחלט רבים הולכים לאורו, בעיקר בגלל שלא מכירים פוסקים אחרים... והחדירו להם לראש במשך שנים ע"י תעמולה בלתי פוסקת, שאין עוד מלבדו.

זו לא סיבה לכפות על כל המגזר הספרדי את הלכותיו.

 

[משיב כהלכה]

איזה קיתון קיבל? מהי העלילה? ואיפה הראיה שזה עלילת שוא ולא אמת?

ראה כאן את כל הענין בהרחבה מופלגת. גם תיווכח בעצמך שמדובר בעלילת שוא (קרא את כל הדיון, לא רק את התגובה הראשונה).

 

[משיב כהלכה]

בית יעקב הוא בית הספר אזורי שהוקם ע"י העירייה לכל גווני הציבור, קרי ליטאים חסידים ספרדים.
ואינם יכולים לסרב לקבל בת ספרדיה או חסידית העומדת בתקנון.

אלה סיפורי סבתא שאתה יכול לספר לילדה שלך לפני השינה. בפועל, בית הספר הליטאי מיועד לליטאים, ולא לספרדים שנדחפים לשם.

הם לא יכולים לסרב אבל בהחלט יכולים לעשות חיים קשים, וזה חלק מהחיים הקשים, להתפלל לא בנוסח שלך, וללמוד הלכות לא בנוסח שלך. תבוא בטענות רק לעצמך.

במאמר המוסגר, אני מאמין שאתה לא עד כדי כך טיפש, ואתה מבין היטב את החילוק הפשוט בין בית ספר שמיועד לספרדים לבין בית ספר שמיועד לאשכנזים.

 

[משיב כהלכה]

גם הרב עובדיה הביא בכל הלכה שראה לנכון את הדעות השונות.
ואל תסיט את הדיון לזוטות, האם עשה כך בכל הלכה או בכל הלכה רביעית או בשל הלכה עשירית.

לא יועיל לך לחזור אחריי כמו תוכי, רק יוריד עוד ועוד את רמת הדיון שלך.

ובוודאי שלא יועיל לך להיתמם, כאשר אפשר לפתוח ילקוט יוסף ולראות בעיניים כיצד בכל הלכה הוא מביא את הדעות השונות...

"היו מסובין יחד, ונתכוונו לצאת ידי חובת ברכת המוציא בברכת הבוצע, אין לשומעים לענות "ברוך הוא וברוך שמו" אחר הזכרת ה'".

גם בשיעור ביזדים, שהוא כביכול מרחיב, את הדעות השונות הוא מציג בקצרה ובצורה חלקית מאוד, לעיתים שגויה, עד שיש דברים שיוצאים לגמרי מהקשרם, והשומעים מתפלאים איך בר דעת יכול להעלות על דעתו סברות כאלה הזויות.

 

[כוכב מיעקב]

אפשר לבחור את אחד המו"צים והוא יבחר לו את דרכו בהלכה, מבלי "לבלבל" את אף אחד, ללא קשר לשיטות והנהגות, כשם הגר"ע יוסף הורה בספריו ופסק פעם כהבא"ח ופעם כהשו"ע ופעם כרמ"א.

כמדומני שלא הבנת את דבריי. כתבתי שאין מנוס מלבחור וכו', לגבי רשת תלמודי התורה והישיבות, ולא לגבי כל אחד באופן פרטי, אדרבה בזה כתבתי שכל אחד יכול לבחור לעצמו רב וללכת לפי פסקיו.

ואם מאן דהו לא נוהג כך בביתו, הוא יכול להסביר לילד, כפי שכבר הציעו כאן... מה הבעיה?

לא יודע אם הבנתי את כוונתך, אבל גם אם בת"ת פסוקים לפי מרן הגרע"י, ויש ילד שלא נוהג כך הרב'ה יכול להסביר לו..

מי החליט עבור כלל ישראל שהגר"ע יוסף יהיה הפוסק הבלעדי בכל דבר?

ככה הם החליטו לעצמם, פוק חזי מאי עמא דבר, אף אחד לא החליט לאף אחד, ואף אחד לא כופה על אף אחד.

א. הגר"ע יוסף סייע רבות לרשת החינוך התורני, אבל לא הוא המייסד, הוא לא הבעלים, והרשת הזאת הוקמה בעצם בפועל ע"י כל קולות מצביעי ש"ס, כשם שהגר"ע יוסף האריך לבאר בדרשותיו כאשר שכנע לבחור בש"ס.

כבר השבתי על זה, שאמנם אחרי הקמתו הוא זה שבמשך שנים החזיק אותו והנהיג אותו והגדיל אותו למימדים דמיוניים, והצמיח דור של בני תורה ספרדים.

ב. ברוב ההלכות אין מחלוקות בין הפוסקים, המחלוקות הן מעטות. לכן אין שום נפק"מ במי שהקיף את כל ההלכות, ובלאו הכי הוא לא הקיף הכל, תמיד יהיו שאלות שיצוצו, מה מברכים על הבמבה, האם הפפושדו כשר לפסח או שיש בו מרכיבים חדשים שמצריכים דיון מחדש, האם מותר לחמם מים קרים על הפלטה בשבת בגלל שהורתחו מע"ש, וכן על זה הדרך, דברים שנחלקו בהם בניו של הגר"ע יוסף בעצמו, וגם "כללי הפסיקה" לא הועילו כאן.

כתבתי שהוא כתב יותר מהאחרים, ולא שהוא כתב על הכל בכל מכל כל, כי זה דבר שלא אפשרי לבר אנוש (בפרט לא על דברים שמתחדשים אחרי חייו). אבל בהחלט יש פער עצום בינו לבין שאר הפוסקים מבחינת ההיקף ומבחינת הנחלת דרך ברורה בפסיקה, וא"א לערער על זה.

ג. אינני יודע אם שמונים אחוז (לזרוק מספרים כל אחד יכול, ולא מן החכמה), אבל בהחלט רבים הולכים לאורו, בעיקר בגלל שלא מכירים פוסקים אחרים... והחדירו להם לראש במשך שנים ע"י תעמולה בלתי פוסקת, שאין עוד מלבדו.

"שלא מכירים פוסקים אחרים", על מה אתה מדבר בכלל, היום כל בעל הבית פשוט מכיר ויודע על הבן איש חי והאור לציון והגרע"י, ויודע על ההבדלים והמחלוקות שיש בהלכה. אבל מה לעשות שהרב עובדיה הוא זה שכיתת את רגליו בכל קהילות ישראל בכל רחבי העולם, ולימד דעת את העם כמו שאף גדול אחר לא עשה, בודאי לא במשך מאות שנים שלפניו, ויש שיאמרו אפילו בהיסטוריה (ברור שגם הטכנולוגיה תרם לזה, מה שלא היה בדורות קודמים).
ואגב, המספר די מדוייק.

זו לא סיבה לכפות על כל המגזר הספרדי את הלכותיו.

ושוב, אף אחד לא "כפה" שום דבר.

ועם כל הכבוד לא ענית על שום אחת מעצם הטענות והדברים שכתבתי, רק חזרת על הדברים שכבר כתבת קודם.

 

[משיב כהלכה]

כמדומני שלא הבנת את דבריי. כתבתי שאין מנוס מלבחור וכו', לגבי רשת תלמודי התורה והישיבות, ולא לגבי כל אחד באופן פרטי, אדרבה בזה כתבתי שכל אחד יכול לבחור לעצמו רב וללכת לפי פסקיו.

כוונתי היתה שכל מנהל בכל בית ספר יכול לבחור לו מו"צ שיכתוב לו את ההלכות, וכן על זה הדרך, ואף אחד אינו מחוייב לפסקיו של מאן דהו.

אבל כאשר כל אחד שסוטה בטעות בהלכה אחת כמו הגר"ע יוסף זוכה לקיתונות של שופכין, כל מחבר חושב פעמיים אם לחלוק.

והג'יהאד הזה מגיע מהציבור, רב שיעביר שיעורים בהלכה ולא יפסוק כהגר"ע יוסף, יקבל במהרה טלפון ממו"צ הקהילה, מרב העיר וכדו', שיעמיד אותו על מקומו למען "לא יבלבל את הציבור"...

ואם מדובר ברב חשוב ומפורסם כמו הרב אופיר מלכא, אז הענין עובר לטיפול בדרגים הגבוהים יותר שישמיצו אותו בשיעור היזדים ובהסכמות לספרים.

ההיסטוריה חוזרת על עצמה - כפי שמובא בספר "מרן הרב עובדיה יוסף" (התשע"ח).

הגר"י כדורי היה ידוע כשתקן גדול, אבל בצעירותו של הגר"ע יוסף, כאשר היה עליו "עליהום" מפוסקי ומקובלי בבל שיצאו נגדו מחמת שחלק על פסקי הבן איש חי, יצא הרב כדורי מגדרו והעיר להגר"ע יוסף, שהיה אז בן 36, מה שהתפתח לקטטה פיזית.

היה זה בחורף שנת התשט"ז, ובעדות כתובה בכתב ידו של הרב כדורי, שאמינותה סבירה, מופיעה גרסתו של הרב כדורי: לאחר שהעיר לרב עובדיה על שהתבטא בזלזול נגד האר"י, "תיכף נתכעס והכה אותי על ראשי וניגש לקרוע גלימתי, ויצעק בקללות וחירופים וגידופים תצלנה אוזניים משמוע בחוצפא גדולה בבית הכנסת לפני הרבנים המקובלים, ואנשים שנתאספו לקול זעקותיו"...

רק שכיום זה הפוך.

אגב, הגר"ע יוסף לא שתק לרב כדורי, וכתב עליו במחברתו:

"איש שמעולם היה צנוע בירכתי ביתו ולא קינא קנאת ה' מעולם על גופי עבירות והפעם יצא מגדרו, ועליו יכונו דברי מרן בשו"ת בית יוסף אבן העזר דיני כתובות סימן יד בד"ה והקנאה. והאיש הזה עוסק בכריכת ספרים ובסגולות וקמיעין, ותו לא מידי" (קונטרס דברי ריבות להגר"ע יוסף, מובא במאמרו של בנימין לאו בספר 'אורתודוקסיה יהודית: היבטים חדשים').

ולהלן דברי מרן הבית יוסף שם:

"והקנאה הזאת שהוא לובש בדבר הפשוט להתיר, הוה ליה לקנאה נגד שום אדם שעובר עבירה, אבל מאחר שעד היום לא נשמע שקנא על שום דבר עבירה ועתה אומר שמקנא לייסר את מי שעשה מעשה בהוראת חכמים שלמים וכן רבים, הכל יכירו וידעו כי אין זה כי אם אהבת הניצוח, ולכן יחוס על כבוד תורתו ולא יחזיק עוד במחלוקת".

 

[משיב כהלכה]

לא יודע אם הבנתי את כוונתך, אבל גם אם בת"ת פסוקים לפי מרן הגרע"י, ויש ילד שלא נוהג כך הרב'ה יכול להסביר לו..

כוונתי היתה שאפשר לא לפסוק כהגר"ע יוסף, ומי שנוהג כמותו יכול להסביר בבית לילדו שאנחנו הולכים כמו הרב עובדיה ואוכלים מסטיק בזוקה בהכשר הרבנות (מעשה שהרב יצחק אוהב לספר).

 

[משיב כהלכה]

כבר השבתי על זה, שאמנם אחרי הקמתו הוא זה שבמשך שנים החזיק אותו והנהיג אותו והגדיל אותו למימדים דמיוניים, והצמיח דור של בני תורה ספרדים.

אנשי מעשה הגדילו אותו למימדים דמיוניים, ביניהם הרב אריה דרעי, באמצעות קולות הבוחרים שנתנו לו כח. הרב עובדיה נתן את הגיבוי הרבני הנדרש.

וכפי שכתבתי במקום אחר, דור של בני תורה ספרדים צמח בזכות תנועות התשובה שהחזירו עשרות אלפים וסיפקו ילדים למוסדות הללו.

 

[משיב כהלכה]

היום כל בעל הבית פשוט מכיר ויודע על הבן איש חי והאור לציון והגרע"י, ויודע על ההבדלים והמחלוקות שיש בהלכה

חלומות באסמפיה. אולי מכירים קצת בזכות הרב יצחק שבכל מוצ"ש מדבר על החולקים.

אתה יכול לשלוף מהמותן כמה פוסקים מתירים להדליק את אור החשמל ביו"ט, מי הם ומה טעמם, האם מדובר בספרדים או גם באשכנזים?

99 אחוז שלא.

סביר להניח שאתה גם לא יודע מה פסק הגר"ע יוסף בנדון (שהמיקל יש לו על מי לסמוך ואין למחות בידו בחזקה).

 

[משיב כהלכה]

ואגב, המספר די מדוייק.

בוודאי, אתה ספרת באופן אישי.

 

[משיב כהלכה]

יש פער עצום בינו לבין שאר הפוסקים מבחינת ההיקף ומבחינת הנחלת דרך ברורה בפסיקה

מבחינת היקף אכן יש פער גדול, מבחינת הנחלת דרך ברורה בפסיקה - לא.

 

[כוכב מיעקב]

כוונתי היתה שכל מנהל בכל בית ספר יכול לבחור לו מו"צ שיכתוב לו את ההלכות, וכן על זה הדרך, ואף אחד אינו מחוייב לפסקיו של מאן דהו.

נראה לך יותר סביר שמנהל בית ספר יבחר לו איזה רב בית כנסת שיפסוק לו הלכות במקום לבחור מאחד מגדולי הפוסקים של דורינו אתמהה???? וגם מציאותית זה לא רלוונטי, כי עיקר הענין שלנו כאן הוא מה שמלמדים בבית הספר כשלומדים הלכה, דהיינו מתוך איזה ספר, ולא איזה שאלה שצריך המנהל לשאול זה לא הנידון כאן. והמו"ץ הזה שאתה מדבר עליו לא כתב איזה חוברת או ספר עם כל ההלכות ללימוד עם התלמידים.

אבל כאשר כל אחד שסוטה בטעות בהלכה אחת כמו הגר"ע יוסף זוכה לקיתונות של שופכין, כל מחבר חושב פעמיים אם לחלוק.

על זה אני גם סבור שיש דרך אחרת, והדרך שיוצא מהיזדים אחר המחילה רבה, לא נראה לעיני, אבל זה לא היה הנידון שלנו, עכשיו לקחת את זה למקום אחר.

ולגבי הסיפור עם הרב כדורי, הדברים עתיקים וידועים

 

[כוכב מיעקב]

בוודאי, אתה ספרת באופן אישי.

לא צריך לספור ראש ראש, תעשה חשבון (סקר כזה) לפי הקהילות שאתה מכיר בעיר שלך, ותראה כמה אחוזים הולכים לאורו וכמה לא.

 

[משיב כהלכה]

ככה הם החליטו לעצמם, פוק חזי מאי עמא דבר, אף אחד לא החליט לאף אחד, ואף אחד לא כופה על אף אחד.

אלה הסיפורים שאתה מספר לעצמך.

בוודאי שהמון העם העריץ את דמותו שהיא בהחלט נדירה בבקיאות והיקף, וספריו המלאים מזן אל זן, אבל מהיכן זה הגיע?

בפועל תרמו לכך הרבה דברים שאולי לא שמת לב אליהם: האדרת דמותו באמצעות אין ספור דברים (ספרים, שירים, עלונים, תמונות, סרטונים, שיעור בלווין, וכו' וכו'), תרומת ספריו לכל בית כנסת, תקציב שהתאפשר כמובן בזכות הקול שלי והקול שלך בבחירות, השתלטות על מנגנון מינוי רבנים ודיינים, תמריצים לרב ש"הולך בתלם" ועונש כבד למי שסורר.

אז לבוא ולומר בתמימות ש"אף אחד לא כופה על אף אחד", זה מגוחך לחלוטין, כאשר כל רב שמוסר שיעור הלכתי חושב אלף פעמים אם כדאי לו לחלוק, או אפילו סתם להציג בתמימות את הדעה החולקת.

מה יעשה הציבור שכלל לא מכיר דעה חולקת?

 

[כוכב מיעקב]

מבחינת היקף אכן יש פער גדול, מבחינת הנחלת דרך ברורה בפסיקה - לא.

זה פשוט לא נכון (ואפילו הייתי מעז לומר שאתה יודע את זה, וסתם רוצה להתכחש), יש פער עצום גם בהנחלת דרך ברורה בפסיקה.

 

[משיב כהלכה]

ראה לך יותר סביר שמנהל בית ספר יבחר לו איזה רב בית כנסת שיפסוק לו הלכות במקום לבחור מאחד מגדולי הפוסקים של דורינו אתמהה????

גם הרב הפוסק, בסופו של דבריו פוסק על פי פוסקי דורנו.

רק שהכפיה ההלכתית כל כך מושרשת אצלך, שאינך מבין מה הפשט שמו"צ יפסוק כפי שנראה לו לפסוק.

 

[משיב כהלכה]

זה פשוט לא נכון (ואפילו הייתי מעז לומר שאתה יודע את זה, וסתם רוצה להתכחש), יש פער עצום גם בהנחלת דרך ברורה בפסיקה.

אתה טועה, גם לחולקים עליו יש דרך ברורה בפסיקה, ואפילו יותר ברורה ממנו כי לא תמיד הוא עקבי ויש סתירות בשיטתו (יש גם תירוצים, הבוחר יבחר).

 

[משיב כהלכה]

וגם מציאותית זה לא רלוונטי, כי עיקר הענין שלנו כאן הוא מה שמלמדים בבית הספר כשלומדים הלכה, דהיינו מתוך איזה ספר, ולא איזה שאלה שצריך המנהל לשאול זה לא הנידון כאן

זהו בדיוק הענין. כאשר מנהל בית ספר צריך לבחור חוברת הלכה ללמד בה את התלמידים, הוא מקבל הוראה מלמעלה מה לבחור, וזה שיושב על הברז התקציבי הוא אחד שנבחר בקולות שלי ושלך, ומנצל את תפקידו כדי לכפות את הלכותיו של הרב עובדיה על כלל ישראל.

 

[כוכב מיעקב]

אלה הסיפורים שאתה מספר לעצמך.

בוודאי שהמון העם העריץ את דמותו שהיא בהחלט נדירה בבקיאות והיקף, וספריו המלאים מזן אל זן, אבל מהיכן זה הגיע?

בפועל תרמו לכך הרבה דברים שאולי לא שמת לב אליהם: האדרת דמותו באמצעות אין ספור דברים (ספרים, שירים, עלונים, תמונות, סרטונים, שיעור בלווין, וכו' וכו'), תרומת ספריו לכל בית כנסת, תקציב שהתאפשר כמובן בזכות הקול שלי והקול שלך בבחירות, השתלטות על מנגנון מינוי רבנים ודיינים, תמריצים לרב ש"הולך בתלם" ועונש כבד למי שסורר.

אז לבוא ולומר בתמימות ש"אף אחד לא כופה על אף אחד", זה מגוחך לחלוטין, כאשר כל רב שמוסר שיעור הלכתי חושב אלף פעמים אם כדאי לו לחלוק, או אפילו סתם להציג בתמימות את הדעה החולקת.

מה יעשה הציבור שכלל לא מכיר דעה חולקת?

סליחה ידידי, מרן הגרע"י התחיל להתקבל כ"הפוסק" של העדה הספרדית הרבה לפני שהיו תמונות שלו, ושירים עליו, ואפילו עיתונים חרדים לא היה באותו זמן, ואפילו הרבה מאד לפני שהוא בכלל חלם בחלומות הכי הזויות שלו שהוא יעמוד בראש תנועה פוליטית, אתה סתם מבלבל את המוח עם השטויות (סליחה על ההשתלחות). כשהוא היה צעיר לימים, כבר כתב הלכות בקול סיני, ודרש בכל פינה בירושלים ובעוד מקומות בארץ, וכבר התפרסם שמו בכל העולם (ידוע הסיפר עם הרב רפאל ברוך טולידאנו בעל קיצוש"ע), וזה הרבה הרבה לפני שיצא לאור הכרך הראשון של אור לציון, או ספר של הרב אופיר מלכא וכו'.