באנר תרומה

אקדח לכל אברך

אקדח לכל אברך

  • מומלץ מאוד

    הצבעות: 12 42.9%
  • קניתי גם לאשתי

    הצבעות: 6 21.4%
  • אין לי אקדח, אז אני נגד

    הצבעות: 4 14.3%
  • כדאי שיהיה בכספת

    הצבעות: 6 21.4%

  • מספר המצביעים כולל
    28
אני מסכים שהסקר משעשע, אבל מעניין לשמוע את דעתך בנדון, לאור דברי רבך הנחרצים: "כל אברך שבריא בנפשו ומיושב בדעתו, יכול להחזיק נשק לפי כללי הזהירות, ואדרבה, מצווה גדולה שיחזיק נשק..."
 
למה "אין לי - אז אני נגד".
אולי אין לי כי אני מפחד להחזיק נשק, אבל אני בעד ???
(לא אמרתי שאין לי, ולא אמרתי שאני מפחד, ולא אמרתי שאני בעד. - גם לא אמרתי שיש לי, וגם לא אמרתי שאני נגד).
 
אתה מהאו"ם? אין לך דעה בענין?

איך נעלם מעיניך פסוק מפורש בתורה, "כה אמר ה' אלהי ישראל, שימו איש חרבו על ירכו, עברו ושובו משער לשער במחנה והרגו איש את אחיו ואיש את רעהו ואיש את קרובו" (כזכור, מדובר בשבט לוי שהיו האברכים והבני ישיבות...)

מפורש בפסוק, וכך מבין כל בן חמש למקרא, שלכל אחד היתה חרב אישית (מה שנקרא בימינו - אקדח), וכל מה שנדרש מהם הוא רק לחגור את החרב על הירך (מה שנקרא בימינו נרתיק עם תפס לחגורה) ולהרוג את מי שצריך.

נכון הדבר שבימינו אם אברך או ראש ישיבה יסתובב עם אקדח בחגורה זה יהיה ספאסט נישט, אבל כאשר השעה מחייבת ותושבי ארץ ישראל לא רוצים להיות במצב של לשבת בבית ולחכות לרוצח שידפוק בדלת כאשר אין להם שום דרך להתגונן מפניו, כאשר ישבו תושבי שדרות באותה שבת שחורה, ההכרח לא יגונה (ואפשר להסליק את האקדח בחליפה, או להחביאו בכספת לעת הצורך, אין צורך בפרסומי ניסא).

ובוודאי שכל אחד צריך לעשות השתדלות מינימלית כפי יכולתו, כשם שמשתדל בפרנסה כך על אחת כמה וכמה להשתדל בפיקוח נפש, ואם נמצא במקום סכנה ישא עליו אקדח ויגן על עצמו ועל אחרים במידת האפשר. ויהודים כשרים זוכרים תמיד שהתורה והמצוות מגינים עלינו והאקדח הוא השתדלות.

לאחר חג שמחת תורה תשפ"ד, נכנסה כל ארץ ישראל למציאות אחרת לגמרי. אברכים שהלכו לתפילה לתומם, הופתעו ע"י מחבלים ברחובה של עיר, ולא עסקינן בישובי ספר הסמוכים לגבול אלא במקומות הרחוקים עשרות ק"מ מן הגבול.

הצבא המהולל של "כוחי ועוצם ידי" התגלה בשפלותו, ולולא חסדי ה' שהיה עם המעטים שנצחו את הרבים (גם מבחינה מספרית וגם מבחינת כמויות נשק), היו המחבלים מגיעים בקלי קלות גם לקרית גת וגם למרכז הארץ. זה היה התכנון שלהם.

לפיכך פשוט שכל אברך שמרגיש צורך להגן על עצמו, רשאי לרכוש אקדח (אם עומד הוא בתנאים), ואין בזה שמץ פקפוק. הסיכוי שירה בעצמו או באחרים, או שיפלוט כדור, הוא מאוד נמוך לעומת הסיכוי שמחבל יפתיע אותו ברחוב.

וגם מי שאין בכוחו לשאת אקדח באופן קבוע, טוב שיחזיק בביתו, ובעת צרה ח"ו ישתמש בו.

(ולמעשה לא רק בא"י אלא גם בעולם כולו, יהודים הפכו לנרדפים).
 
יש לי דעה בענין, רק שאיני מעוניין לחלוק אותה עם אחר.
וכשאני קורא את הפוסט שלך, אני יותר ויותר מבין מדוע אין לי חשק לחלוק אותה.
 
כמדומה שהיו זמנים קשים הרבה יותר לעמ"י - כגון בתקופת טרום קום המדינה וכיו"ב, ולא מצינו שהלכו איש חרבו על ירכו.

נראה שכל הנידון הזה התחיל ממקום של אוירה בציבור הימני, ולא ממקום של הגנה עצמית גרידא.
 
זה נושא מידי גדול ומורכב גם אם באמת היה לזה צורך
ולא היה לזה כל רלוונטיות כי זה נושא שמסור אך ורק למנהיגי עולם התורה
על אחת כמה וכמה שזה לא צורך בסיסי
ופיטומי מילי בעלמא
 
זה גם מאוד תלוי באזור
מי שגר באזור השומרון וכיו''ב, או שנוסע שם באזור מידי יום, לבין מי שגר לדוג' במרכז בני ברק ופעם בשנה נוסע במקומות הנ''ל. זה גם שיקול.
 
נשמע שאתה מתחמק ותו לא.

כשאני שואל שאלה פשוטה, למה "אין לי" הכוונה "אז אני נגד", ומדגיש שאין להסיק מכאן שום דבר לגבי דעתי האישית,
ובמקום להתייחס לשאלה מתייחסים להבנות שעלו ממנה בדעתי, (מה שלא אמרתי), אז באמת אין חשק להגיב.
ככה א"א לנהל דו-שיח בצורה עניינית.
 
הסקר מגמתי ומוטה מלכתחילה לכיוון החיובי.
ובאמת מסקרן מאוד התגובות לסקר שקול ואובייקטיבי.
 
שמעתי מחברים שמחזיקים נשק,
שבכלל לא פשוט לירות באקדח..
ועוד יותר לא פשוט לקלוע למטרה...
ועוד יותר לא פשוט לירות ולקלוע בשעת לחץ...
ומה עם פגיעה באנשים באיזור של המחבל [תקלות שקרו לא פעם]
אם כבר לעזור,
במקום להחזיק נשק,
אולי כדאי שאברכים ילמדו עזרה ראשונה, החייאה וכדו'
 
ראשי תחתית