אז באלו כתבי יד הוא היה מעיין שם, כפי שכתב הגר"י יוסף? (ואיפה הוא ראה את המעשה בי"ד?)
ספר מעשה בית דין
- יוזם האשכול כאחד העם
- תאריך התחלה
- מומלץ
בבית הכנסת עצמו היו כתבי יד עתיקים אך פחות נדירים כמו סידורים וחומשים שהיו בבית הכנסת עצמו - וכן ספריה ישנה שעד לפני כמה שנים היתה שמה ... ודרך אגב - מי שיודע שהיו בבתי כנסת בצפת עד לפני כמה שנים ספרים עתיקים ונדירים עד שהיו גניבות מהספריות החליטו לשמר את הכל ..
היית איתו שם. נכון?
ספרייה ישנה בלי שום כת"י נדירים ובלי שום כת"י עתיקים, סתם ספרים ישנים כדוגמת חומשים ישנים וכד'
לא צריך לנסוע עד למצריים לראות ספרייה ישנה, זה יש גם ליד הבית
וכן לא צריך אישור להכנס לבית הכנסת שיש שם ספריה ישנה
למה להתכחש למציאות??
אפי' הבאתי תמונה של המקום
שום ספריה ושום עתיקות
סה"כ בית כנסת עתיק לא יותר מזה
הכל נלקח מלפני יותר ממאה שנה, ולא נשאר בה זכר מהדברים העתיקים
אה... זה כבר מאוד פשוט.
הוא היה בב"ד של מצרים וראה את הפנקס הנ"ל
מעשה ב"ד זה לא ספר, אלא זה מעין רשימת זכרון דברים של הב"ד שהיה שם
והוא כידוע היה רב במצרים, אז בב"ד שם של מצרים ראה את הפנקס הנ"ל שרשמו בב"ד על הקראים, ואת פנקסי הב"ד שמרו בארכיון "הרבנות של מצרים"
שום ספרייה עתיקה שום כת"י נדיר
סה"כ- היה בב"ד של מצרים ושם ראה את הפנקס הנ"ל ברבנות הראשית של מצרים
העובדות ההיסטוריות הם
שהיה כת"י עתיקים במצריים בבית הכנסת היהודי שבקהיר
עוד עובדה היסטורית- שהמקום היה פתוח לכל דכפין, כמו להכנס לבית הכנסת רגיל
עוד עובדה היסטורית- שמלפני 160 שנה לערך החלו ההיסטוריונים להכנס לשם ולרוקן את הכת"י
עוד עובדה היסטורית- שבסוף 1890 פונתה הגניזה כליל לספרייה שבאנגליה.
ע"כ העובדות גבי הגניזה הנ"ל
עכשיו עוד עובדות אחרות- הרב עובדיה הגיע למצרים לכהן שם כרב כ- 30 שנה אחרי שהבית הכנסת שם התרוקן לגמרי לארצות אירופה
עוד עובדה היסטורית- שהיה ארכיון הרבנות הראשית של קהיר.
עוד עובדה היסטורית- אין ספר ששמו מעשה ב"ד, אלא זה פנקס רשימות של הב"ד של מצרים, ושהרב עובדיה כיהן שם כרב, הוא ראה בארכיון של הרבנות הראשית של קהיר, את הפנקס הנ"ל.
ע"כ כל העובדות ההיסטוריות
מכאן והילך יש סיפורים של "חובבנים" שהמציאו כת"י שנשארו במצריים, והיה צריך אישור ממובארכ להוציא וכו'
כל זה עורבא פרח- כי פשוט כל הכת"י שהיו במצרים לוקחו משם שנים שנים לפנ"כ, ולא נשאר שם מלבד חומשים ישנים וסידורים ישנים וכד'
אך שום דבר מכתה"י היהודים לא נשארו שם ולא היה מה לגאול, ולא היה צורך לפנות למישהו על כך
אולי היה מקום אחר מלבד אותה גניזה פרוצה?
לא ידוע על משהו
תראה בכל המכונים ובכל הכת"י שמוציאים היום לא חסר "מוסד הרב קוק", "אהבת שלום", "פרנקל", "מכון ירושלים" ועוד ועוד
אף אחד לא כתב בעולם שנשאר איזה כת"י במצרים
כל הרציניים שמתעסקים עם כת"י אומרים בפירוש שכל מה שהיה במצרים כבר אינו שם מזמן
נערך לאחרונה:
תורה אמת כתיב בה, ואינה נדבקת אלא למבקש האמת באמת!
יתכן
אבל חשוב להדגיש ג"כ מבחינה היסטורית
שהספרייה הלאומית של מצרים הוקמה רק מלפני 150 שנה
כך שאין בה שום כת"י יהודים, מאשר בספריות הגדולות שבאירופה [איטלייה, אנגליה, גרמניה, ועוד] הם כבר מאות בשנים שבהם הצטבר הון יהודי רב
הספרייה הלאומית של מצריים כיון שהיא חדשה יחסית היא התמקדה יותר כת"י ערבים ושפות מזרחיות
על פי בדיקה קצרה, בספריה של מצרים היו הרבה כתבי יד יהודים, ולכן יכול מאוד להיות שמרן זצוק"ל ביקר שם.
- ועוד אחרי בדיקה ראיתי שכדי לעיין בכתבי יד צריך להביא "מכתב אקדמי" וכדו',
ולפ"ז מובן שהמלך פארוק נתן למרן זצוק"ל רשות להכנס לשם.
תביא מקורות לדבריך
כי אני יודע ההיפך- שבספרייה הלאומית של מצרים אין שום כת"י יהודים
שוב זה חוזר על עצמו
ידוע שבספריה של מצרים לא היה בה כת"י יהודים
ולגבי "מעשה ב"ד" זה נמצא בארכיון של הרבנות הראשית בקהיר, וכשהרב עובדיה היה רב שם, משם לקח את זה
שום כת"י יהודים וכפי שאמרתי היא הוקמה מלפני 150 שנה - כך שלא היה מה לאגור בכת"י היהודים
מה שכן היא התמקדה בכת"י ערביים ובשפות מזרחיות
Egypt’s forgotten Jewish literary heritage
Despite a center dedicated to their preservation, government ministries have stalled, eschewing responsibility for what would be an expensive project to review and record the manuscripts digitally.
hsje.org
ומי אמר לך את זה!?
הבאתי לך את הקישור לעיל,
ואביא פה את הלשון של הבינה המלאכותית.
"
כן, יש מקורות מוצקים לכך שבספרייה הלאומית של מצרים (Dar al-Kutub) ושבתי כנסת במצרים אוחסנו כתבי־יד יהודים:
- לאור מה שקורה בגניזה, כתבי־יד יהודים רבים נתקבלו גם כתרומות או כתרומות לרשות הספרייה הלאומית המצרית עם הקמתו ב-1870 .
- יש בזיכרונות מודרניים של "ספריית המורשת היהודית" בסינאגוגות קהיר – כולל ספרי תפילה מאה-17 וה-18, ומעטות כתבי־יד המקוונים
הקישור לא עוזר לי הכל באנגלית
תביא את זה מתורגם לעברית ונדע מה כתוב ומה קשור לנידונינו
אני יתרגם לך חלק קטן מהקטע.
הארון אמרה כי ארגונים ישראליים וארגונים יהודיים בינלאומיים אחרים ביקשו לרכוש את הספרים הללו; הם גם הציעו לשקם מקדשים וקברים יהודיים בתמורה לספרים הנדירים, אך היא סירבה לכל ההצעות הללו.
הארון ציינה כי ביקשה מהביבליותקה של אלכסנדריה להפוך את הספרים לדיגיטליים.
מנהל מחלקת הפרויקטים בביבליותקיה אלכסנדריה אמר ל"קהיר פוסט" בטלפון כי תיעוד ספרים היסטוריים יהודיים בביבליותקיה אלכסנדריה צריך להתבצע על פי בקשה ממשרד העתיקות, שכן ספרים אלה נשמרים בתוך בתי הכנסת היהודיים הארכיאולוגיים.
בתגובה לחששותיה של הארון בנוגע ללחצים המופעלים עליה מצד ישראל וארגונים יהודיים, אמרה אל-ננם כי "הספרים הם מצריים ולאף מדינה אין זכות לדרוש אותם".
הוא גם דחה את הרעיון שישראל תוכל להציע תמיכה כספית לשיקום, ואמר כי "בסופו של דבר ישראל לא תבקש ולא תקבל".
הספרים נותרים לעת עתה סגורים באריזתם בבית הכנסת הנשכח, החבוי במרכז העיר הסואן של קהיר.
הארון אמרה כי ארגונים ישראליים וארגונים יהודיים בינלאומיים אחרים ביקשו לרכוש את הספרים הללו; הם גם הציעו לשקם מקדשים וקברים יהודיים בתמורה לספרים הנדירים, אך היא סירבה לכל ההצעות הללו.
הארון ציינה כי ביקשה מהביבליותקה של אלכסנדריה להפוך את הספרים לדיגיטליים.
מנהל מחלקת הפרויקטים בביבליותקיה אלכסנדריה אמר ל"קהיר פוסט" בטלפון כי תיעוד ספרים היסטוריים יהודיים בביבליותקיה אלכסנדריה צריך להתבצע על פי בקשה ממשרד העתיקות, שכן ספרים אלה נשמרים בתוך בתי הכנסת היהודיים הארכיאולוגיים.
בתגובה לחששותיה של הארון בנוגע ללחצים המופעלים עליה מצד ישראל וארגונים יהודיים, אמרה אל-ננם כי "הספרים הם מצריים ולאף מדינה אין זכות לדרוש אותם".
הוא גם דחה את הרעיון שישראל תוכל להציע תמיכה כספית לשיקום, ואמר כי "בסופו של דבר ישראל לא תבקש ולא תקבל".
הספרים נותרים לעת עתה סגורים באריזתם בבית הכנסת הנשכח, החבוי במרכז העיר הסואן של קהיר.
הנה שאלתי
ומה שקיבלתי הוא בדיוק מה שאמרתי עד עתה
שבספרייה הלאומית של מצריים לא ידוע על כת"י יהודים
מה שכן היה "בקהילות היהודיות" אך הכל עבר לאנגליה [כפי שציינתי למעלה כמה פעמים]
זה לא סותר למה שהבאתי לעיל...
נכון שרוב הכתבים הועברו משם, אבל עדין ישנם שם כמות נכבדת של כתבי יד. (ובפרט בזמן מרן זצוק"ל)
תביא דברים מוגדרים ונראה אם זה קשור לכל השמועות שצצו פה
א"א לראות קטע אחד ממה שהבאת ואז להחליט אני צריך לראות את הכל באופן יסודי ולבדוק את התאריכים וכו'
ולראות אם זה מסתדר עם השמועות על הר' עובדיה
אם אתה מעוניין תתרגם את כל המובא בקישור כאן, ותראה שקיימים עדין רבים של ספרים שם.
Egypt’s forgotten Jewish literary heritage
Despite a center dedicated to their preservation, government ministries have stalled, eschewing responsibility for what would be an expensive project to review and record the manuscripts digitally.
hsje.org
כהנא דמסייע
חבר מוביל
- הצטרף
- 27/3/25
- הודעות
- 1,836
מונחים על המדפים, לא נקראו ולא מסומנים באינדקס.
למרות מרכז המוקדש לשימורם, משרדי הממשלה התעכבו, והתחמקו מאחריות לפרויקט יקר של סקירה ורישום דיגיטלי של כתבי היד.
היסטוריה תרבותית
חלק מהספרים המוצבים על המדפים מתוארכים למאות ה-17 וה -18 , בעוד שאחרים נשמרים בתוך קופסאות זכוכית סגורות, אמר פרופסור לשפה העברית באוניברסיטת עין שמס, מוחמד חוסני, ל"קהיר פוסט".
"הספרים חשובים ונדירים מאוד. חלק מהספרים נכתבו בכתב יד בעוד שאחרים נתרמו על ידי אישים מכובדים", הוסיף חוסני, "ישנם ספרים [שבירים כל כך] שאי אפשר לגעת בהם מחשש שיתבלו".
ספריית המורשת היהודית במצרים הוקמה בתוך בית הכנסת שער השמים בקהיר על ידי מועצת הקהילה היהודית של קהיר בשיתוף פעולה עם המרכז האקדמי הישראלי בקהיר בתקופת כהונתו של הנשיא לשעבר חוסני מובארכ ונחנכה ב-25 באוקטובר 1988.
רוב יהודי מצרים עזבו את המדינה בשנות ה-50, ומתוך אלה שנותרו, רובם התנצרו או אסלאמו רשמית. פחות מ-20 יהודים שהגדירו את עצמם נותרו במצרים, לפי הערכות.
ראש הקהילה היהודית במצרים, מגדה הארון, הביעה בעבר את חששותיה בנוגע להזנחת הספרים והגלילים הארכיאולוגיים והישנים של הספרייה ללא דיגיטציה ותיעוד.
החצר הפנימית של בית הכנסת שער השמיים בקהיר; התמונה צולמה ב-15 במאי 2014 - YOUM7 סמי ווהיב
"אין לי משאבים כספיים לפתוח את הספריות או אפילו לקטלג את הספרים האלה; צריך להיות ספרן המתמחה באינדוקס. למרבה הצער, ספרי היהדות האלה קיימים במקומות לחים ונמצאים בסיכון", אמרה ל-YouM7 בראיון ב-15 במאי 2014.
ישנן שלוש ספריות נוספות בבתי כנסת שונים, וספרייה רביעית בבית הכנסת עץ חיים (מקדש חנן) עם ספרים הדנים ביהדות הקראית במצרים.
הארון אמרה כי ארגונים ישראליים וארגונים יהודיים בינלאומיים אחרים ביקשו לרכוש את הספרים הללו; הם גם הציעו לשקם מקדשים וקברים יהודיים בתמורה לספרים הנדירים, אך היא סירבה לכל ההצעות הללו.
הארון ציינה כי ביקשה מהביבליותקה של אלכסנדריה להפוך את הספרים לדיגיטליים.
מנהל מחלקת הפרויקטים בביבליותקיה אלכסנדריה אמר ל"קהיר פוסט" בטלפון כי תיעוד ספרים היסטוריים יהודיים בביבליותקיה אלכסנדריה צריך להתבצע על פי בקשה ממשרד העתיקות, שכן ספרים אלה נשמרים בתוך בתי הכנסת היהודיים הארכיאולוגיים.
עם זאת, משרד העתיקות הצהיר כי אינו אחראי לטיפול או לסקירת הטקסטים.
"הגוף המוסמך להיות אחראי על ספרים וכתבי יד יהודיים הוא משרד התרבות", אמר מוחמד עבד אל-לטיף, ראש מחלקת העתיקות האסלאמית, הקופטית והיהודית במשרד העתיקות, ביום שישי ל"קהיר פוסט".
עבד אל-לטיף הוסיף כי פגישה שנערכה לאחרונה בין שר העתיקות ממדוח אל-דמאטי לבין שר התרבות לשעבר גאבר עספור, וראש הספרייה והארכיון הלאומיים המצריים לשעבר חלמי אל-ננם (שר התרבות הנוכחי), כדי לדון בנושא, הסכימה כי טקסטים יהודיים יישארו בבתי הכנסת עד שיוכלו להיבדק על ידי משרד התרבות.
הוא ציין כי ישנם בסך הכל 19 בתי כנסת הרשומים על ידי משרד העתיקות.
"עצלות מוסדית"
שר התרבות לשעבר, גאבר עספור, אמר ביום שלישי ל"קהיר פוסט" כי העיכוב בסקירה ובתיעוד הספרים היהודיים מסתכם ב"עצלותם של עובדי המשרד".
"הוסכם כי ה-ENLA תבצע סקירה ושיקום של הספרים, בעוד שמשרד העתיקות יבצע סקירה של מעמד המקדשים", אמר עספור.
הוא ציין כי בפגישה נכח גם הארון לבקשת ראש הממשלה לשעבר, אברהים מחלב.
"דבריו של גאבר עספור אינם נכונים... אין פה עצלות", אמר נמנום בראיון ל"קהיר פוסט" ביום שבת, והוסיף כי הפגישה נערכה בעקבות תלונה של הארון נגד משרד העתיקות על הזנחת שיקום מקדש יהודי באל-מהלה אל-קוברה שבדלתא של מצרים.
נמנום הכחיש את דבריו של עספור לפיהן הפגישה הסתיימה בהסכמה על הקמת שתי ועדות של משרדי העתיקות והתרבות כדי "לסקור ולשקם" את המקדשים והספרים.
הוא אמר שהפגישה נערכה במרץ 2015 והוסכם כי ה-ENLA "ינהל" את ספריות בתי הכנסת ומשרד התרבות יתייחס למקדשים היהודיים.
"הפגישה נערכה בעקבות תלונה של הארון נגד משרד העתיקות על הזנחת שיקום מקדש יהודי באל-מהלה אל-קוברה שבדלתא של מצרים", אמר.
"משרד העתיקות שלח צוות לאתר בית הכנסת אל-מהלה אל-קוברה והם (הצוות) אמרו 'זה הפך לכמה לבנים הרוסות ואין לנו צורך בזה'... העניין מצית את כעסו של הארון", המשיך נמנה.
עלות גבוהה של דיגיטציה
דיגיטציה של ספרייה קטנה עשויה לעלות 100 מיליון לירה אסיתית (12.5 מיליון דולר) ושיקום "עמוד מתוך ספר עלול לקחת יום שלם", אמר נמאם.
"גברת הארון הלכה לשם [לספרייה האלכסנדרית] מתוך אשליה... אין בה מספר רב של ספרים", הוסיף.
"לספרייה אין ניסיון אפס בדיגיטציה", הוא המשיך, והוסיף כי פרויקט הדיגיטציה של ENLA כבר מתבצע.
נמאם הכחיש את חשיבותו של ז'אנר הספרים היהודי בכללותו; הוסיף כי "אין דבר שנקרא 'ספרים יהודיים' במצרים, את הספרים יש לסווג מדעית כערבית, פרסית, טורקית וכו'".
בתגובה לחששותיה של הארון בנוגע ללחצים המופעלים עליה מצד ישראל וארגונים יהודיים, אמרה אל-ננם כי "הספרים הם מצריים ולאף מדינה אין זכות לדרוש אותם".
הוא גם דחה את הרעיון שישראל תוכל להציע תמיכה כספית לשיקום, ואמר כי "בסופו של דבר ישראל לא תבקש ולא תקבל".
הספרים נותרים לעת עתה סגורים באריזתם בבית הכנסת הנשכח, החבוי במרכז העיר הסואן של קהיר.
כהנא דמסייע
חבר מוביל
- הצטרף
- 27/3/25
- הודעות
- 1,836
האם זה הכל?
או שהיה שם גם כת''י יהודים אורתודוכסים?
קרן שן ורגל
חבר חדש
- הצטרף
- 26/12/24
- הודעות
- 78
צריך לכתוב כאן בזהירות, שהדברים יובנו כראוי
ומאד אבקש מכל יודעי דת ודין שלא לרדד את דברי.
א. הדבר ברור, שמרן הגרע"י היה גאון הגאונים, פטיש החזק, המאור הגדול לממשלות התורה.
ב. הדבר ברור, שבנו הג"ר יצחק שליט"א, שקוע כל ימיו בתורה.
ג. הדבר ברור, שהגר"י שליט"א מתוקף אהבתו ונאמנותו לאביו הגדול ולמשנתו, פעמים שאהבה מקלקלת את השורה,
ד. חשוב להדגיש כי הגרי"צ שליט"א נושא אלפי אלפי שיעורים, וכתב עשרות רבות של ספרים במהדורות רבות, לצד אלפי הסכמות, וא"כ אינו מן הנמנע שיפלו פה ושם טעויות, והתורה לא ניתנה למלאכי השרת.
ה. אין כל מקום להצדיק טעות בק"ן טעמים כאשר הראיות הברורות לכל ילד מצביעות על אמת אחרת. אדרבה, פעמים שזה יוצא ללמד על הכלל, וא"כ יוצא שהמדובר פה בחסידים שוטים שטחו עיניהם מראות.
ו. כ"ז אינו מוריד מגדלותו של הגרי"צ שסו"ס הוא ירא ה' מרבים, ועשרות שנים שקוע בתורה בשקידה נפלאה.
ז. ואגב בן אם נפלה טעות מחמת ריבוי הסיפורים, אז א"כ אפשר שחמש אחוז יהיו גוזמאות... ובין אם טעה בכוונה, י"ל שאני כאן משום האהבה הגדולה בין אב לבנו.
ח. ולסיום סיומת, זכינו לתלמידי חכמים גדולים בציבור שלנו, ובטוחני, שגם אם הדבר יקח זמן, בסוף נראה את כולם אוהבים ומכבדים זה לזה.
סו"ס, קמנו מעפר אחרי שנים רבות של חוסר פרגון, ולאט לאט יכבדו כולם אחד את את רעהו.
רבותי! זה טבעי שיש חשדנות. אבל המגמה הכללית בסוף תלך לפיוס ושילוב ידים אל המטרה.
ומאד אבקש מכל יודעי דת ודין שלא לרדד את דברי.
א. הדבר ברור, שמרן הגרע"י היה גאון הגאונים, פטיש החזק, המאור הגדול לממשלות התורה.
ב. הדבר ברור, שבנו הג"ר יצחק שליט"א, שקוע כל ימיו בתורה.
ג. הדבר ברור, שהגר"י שליט"א מתוקף אהבתו ונאמנותו לאביו הגדול ולמשנתו, פעמים שאהבה מקלקלת את השורה,
ד. חשוב להדגיש כי הגרי"צ שליט"א נושא אלפי אלפי שיעורים, וכתב עשרות רבות של ספרים במהדורות רבות, לצד אלפי הסכמות, וא"כ אינו מן הנמנע שיפלו פה ושם טעויות, והתורה לא ניתנה למלאכי השרת.
ה. אין כל מקום להצדיק טעות בק"ן טעמים כאשר הראיות הברורות לכל ילד מצביעות על אמת אחרת. אדרבה, פעמים שזה יוצא ללמד על הכלל, וא"כ יוצא שהמדובר פה בחסידים שוטים שטחו עיניהם מראות.
ו. כ"ז אינו מוריד מגדלותו של הגרי"צ שסו"ס הוא ירא ה' מרבים, ועשרות שנים שקוע בתורה בשקידה נפלאה.
ז. ואגב בן אם נפלה טעות מחמת ריבוי הסיפורים, אז א"כ אפשר שחמש אחוז יהיו גוזמאות... ובין אם טעה בכוונה, י"ל שאני כאן משום האהבה הגדולה בין אב לבנו.
ח. ולסיום סיומת, זכינו לתלמידי חכמים גדולים בציבור שלנו, ובטוחני, שגם אם הדבר יקח זמן, בסוף נראה את כולם אוהבים ומכבדים זה לזה.
סו"ס, קמנו מעפר אחרי שנים רבות של חוסר פרגון, ולאט לאט יכבדו כולם אחד את את רעהו.
רבותי! זה טבעי שיש חשדנות. אבל המגמה הכללית בסוף תלך לפיוס ושילוב ידים אל המטרה.