לעיל מצאתי הקלטה מהרב עובדיה ז"ל שמזכיר את עניין זה של "מעשה ב"ד" שראה זאת ברבנות של מצרים כשכיהן שם כרב.
והנה בחופשי בכתבי הרב עובדיה על עניין זה של "מעשה ב"ד" מצאתי בשני מקומות שכותב להדיא שראה זאת ברבנות הראשית של מצרים.
א. בתשובה שפירסם בספר "המעמד האישי של הקראים"
ב. ביביע אומר ח"א- גבי הנידון שבמצרים היו מתפללים בשבת עם רמקול, הביא שם את הפנקס של "מעשה ב"ד" שהיה שם ברבנות של מצרים.
מצורף קובץ של שני המקומות.
הצג קובץ מצורף 7349
מתוך יביע אומר ח"א
הצג קובץ מצורף 7350
נמצינו למדים להדיא מדברי הרב עובדיה בכבודו בשני מקומות שאותו פנקס של מעשה ב"ד זה היה אצלם ברבנות הראשית של מצרים, ושהוא כיהן שם כרב הוא ראה את זה שם ברבנות הראשית של מצרים, בלא קשר לספרייה כזו ואחרת ובלא שום קשר לאישור ממלך מצרים וכד'
וממש כמו שאני הקטן
@כאחד העם טענתי פה בתגובות הקודמות
ודלא ככל מיני אפשרויות שהעלו כאן, כל מיני רבנים שחברים כאן בפורום, שזה קטע שנשאר בגניזה הקהירית, או שמא באחד הספריות הלאומיות של מצרים וכד', דלא כך הן פני הדברים.
וע"ז נאמר עדות שבטלה מקצתה בטלה כולה
וכשם שהסיפור על מעשה ב"ד שמצאו באיזה גניזה או ספרייה עם אישור מיוחד מפארוק, לא היה ולא נברא
כן המשך הסיפור שחכם אחד מכסא רחמים ע"ה, לא היה ולא נברא [וכשם שהוכחנו במקומו]
והגורם לכך
הוא שילוב של כמה דברים, הן שעבר זמן רב ופרטים מתחילים להתערבב ....