אולי לא הובנה כוונתי.לגבי דידי יש כאן עומק נפלא.
התכוונתי שאין שום "עומק" ושום רמז למה שנכתב בתורת ציון.
אולי לא הובנה כוונתי.לגבי דידי יש כאן עומק נפלא.
אינו מובן ההתעקשות שלא להבין את האור לציוןהחילוק שכתבו שם בכלל לא מוכרח ואדרבה נידון המג"א יותר קשה כמו שהובא בשיעור.
ובכל מקרה, המג"א ועוד אחרונים הובאו ביבי"א בתור הערה על האור לציון ומציאות שלא הזכירם ולא התייחס אליהם אפי'.
כנראה ש"העורכים" רצו להצדיק את עצמם למה לא הביאו את האחרונים הנ"ל באור לציון...
והערת מרן הראשל"צ שליט"א במקומה עומדת.
כדאי שתעיין היטיב בדברים, ואין מצוה להקשות, ולבזות ת"ח ולכתוב ה"עורכים",אולי לא הובנה כוונתי.
זה לא משנה עכשיו כמה אני יתווכח על הביאור הזה.כדאי שתעיין היטיב בדברים, ואין מצוה להקשות, ולבזות ת"ח ולכתוב ה"עורכים",
בשלמא אם היית מתרץ/מקשה/
אבל סתם לדחות בגילא דחיטתא, אוי לנו.
והלא כל המתבונן רואה שהקושיא אינה מוכרחת [בלשון המעטה] והביאור באור לציון נהיר צהיר ובהיר
בא נדבר למעשה -זה לא משנה עכשיו כמה אני יתווכח על הביאור הזה.
באור לציון הביאור הזה לא נכתב ולא נרמז אליו כמלוא נימה.
יבואו "תורת ציון" ויתרצו - אשריהם...
אבל אין לזה שום זכר ושום רמז באור לציון.
לא הבנתי דבר אחד...בא נדבר למעשה -
הלכה למעשה מי לדעתך צודק בנידון הנ"ל?
לפי איך שהתבאר בתורת ציון, ברור שצדקו דברי הגרב"צ הלכה למעשה, ודלא כהרב יבי"א.
יש לך תשובה על זה?
מה המג"א אמר? שאם כבר התפלל ערבית, אז יתפלל תפילה נוספת ממ"נ, או שיעלה לו לשם מנחה, או שיהיה תשלומין.לא הבנתי דבר אחד...
אם האור לציון לא חולק על המג"א (כהבנתם) מה הבעיה שיסיים את תפילת ערבית ואז יתפלל תפילת מנחה?
משמע מדברי האור לציון שאחרי תפילת ערבית אין שום צד בעולם להתפלל מנחה ולכן יתפלל תשלומין.
למה לא הורה לעשות כדברי המג"א הנ"ל?
לא ראיתי זאת בדבריו,ומה באמת יעשה? יתפלל לשם ערבית, ואח"כ יתפלל תפילה נוספת ויתנה, אם אפשר להתפלל כעת מנחה, יהיה לשם מנחה, ואם לא, יהיה לשם תשלומין בדיוק כמו המג"א.
התפילה השניה שהוא מתפלל היא בתורת תשלומין למנחה שהפסיד, רק המג"א העלה שני צדדים מדוע יכול להשלים את המנחה הזו, הרי הדין הוא שמי שהזיד ולא התפלל לא יכול להשלים? וענה המג"א - או שכיון שעדיין זה זמן מנחה, יכול להשלים אותה, או שלא נחשב מזיד כי חשב שאפשר להתפלל מנחה אחרי ערבית.לא ראיתי זאת בדבריו,
הצג קובץ מצורף 16387
רק המג"א העלה שני צדדים מדוע יכול להשלים את המנחה הזו, הרי הדין הוא שמי שהזיד ולא התפלל לא יכול להשלים? וענה המג"א - או שכיון שעדיין זה זמן מנחה, יכול להשלים אותה,
זה ממש עיקום הפשט במג"א.אבל בכל מצב התפילה השניה היא תפילת תשלומין למנחה.
נכון.פשוט שאם נאמר שערבית לא עשתה את היום לילה יכול להתפלל לשם תפילת מנחה ולא בתורת תשלומין.
לפחות השו''ע הרב למד כן במג''א,זה ממש עיקום הפשט במג"א.
פשוט שאם נאמר שערבית לא עשתה את היום לילה יכול להתפלל לשם תפילת מנחה ולא בתורת תשלומין.
הרב @כהנא דמסייעלפחות השו''ע הרב למד כן במג''א,
קח,יב - מי שבא לבית הכנסת סמוך לערבית וירד לפני התיבה והתפלל ערבית מבעוד יום ועדיין לא התפלל מנחה אין לדמותו להזיד ולא התפלל כיון שעדיין לא עבר זמן המנחה לפיכך צריך להתפלל מנחה מיד ואף אם תמצא לומר שאי אפשר לו להתפלל תפלת המנחה באותה שעה כיון שכבר עשאו לילה בתפלת ערבית מ''מ לא יהא אלא ערבית שתים והשניה לתשלומי מנחה
וכך למד גם המשנה ברורה
משנה ברורה סימן קח - מי שבא לבהכ"נ סמוך לערבית והתפלל ערבית מבע"י ועדיין לא התפלל מנחה אף שלכתחילה שלא כהוגן עשה שהיה לו להתפלל תפילת י"ח לשם מנחה בעוד שהקהל מתפללין ערבית מ"מ אין לדמותו להזיד ולא התפלל כיון שעדיין לא עבר זמן המנחה ואף את"ל שא"א לו להתפלל תפילת המנחה באותה שעה כיון שכבר עשאו לילה בתפילת ערבית מ"מ לא יהא אלא ערבית שתים והשניה לתשלומי מנחה!!!!
וזה הפשט הפשוט במג''א
ספר מגן אברהם על או"ח סימן קח:
(י) הזיד. מעשה באחד שבא לבה"כ סמוך לערבית וירד לפני התיבה והתפלל ערבית ועדיין לא התפלל מנחה נ"ל דל"ד להזיד ולא התפלל דהא עדיין זמן מנחה הוא ואין לומר דא"א להתפלל מנחה דכבר עשאו לילה כמ"ש ססי' ל' דשאני הכא דלא יהא אלא ערבית שתים, דדוקא גבי שבת אמרינן (") בסי' רס"ג סט"ו דאינו רשאי [משום שאחר שקיבל שבת א''א להתפלל נוסח של חול], ועוד דאפשר לדונו כשוגג דסבר מותר להתפלל ערבית קודם [ואז ודאי שהשניה מדין תשלומין!!!!]
ומ''מ הפשט המחודש של המחצה''ש ועוד אחרונים במג''א שכיון שאין ניכר לכן יכול להתפלל לא כתשלומין אלא כמנחה בזמנה, הוא חידוש מופלג שלא מפורש במג''א.
והסברא שכתב באור לציון בעיקר הסוגיא, לחלק בין דברים התלויים ביום, לבין תפילות דבזה לא פליגי מהרי''ל ותרוה''ד הוא סברא חזקה, להכריע במחלוקת אחרונים זו.
ובתורת ציון רק אמרו שיש הבדל מהותי גם לשיטת המחצה''ש ודעימיה, שאין אפשרות אלא להתפלל מנחה דכבר התפלל ערבית, לבין מצב שהוא לפני שני התפילות. שאז יתפלל בצורה הזו.
יפה מאוד.ואח"כ ישלים את המנחה.
כי הוא משלים את המנחה בכל מקרה, השאלה היא האם זה מנחה או תשלומי מנחה. ודוק.יפה מאוד.
ושהאור לציון כותב להתפלל ערבית שתים בתור תשלומין ובכלל לא מעלה צד כזה משמע שזה לא כמג"א.
למה שלא יעשה תנאי?כי הוא משלים את המנחה בכל מקרה, השאלה היא האם זה מנחה או תשלומי מנחה. ודוק.
שוב תעיין בהודעתי הקודמת ותראה שפשט המג''א הוא מצד תשלומין בכל מקרה. וכן למדו שו''ע הרב, והמשנ''ב. ודלא כמחצה''ש ודעמייהו. וכנראה למד כמותם.הרואה יראה מדבריו שפשוט לו שאין שום צד כזה ודלא כמג"א.
זה הצד השני בדבריו. (להבנת האחרונים הנ"ל)שוב תעיין בהודעתי הקודמת ותראה שפשט המג''א הוא מצד תשלומין בלכ מקרה. וכן למדו שו''ע הרב, והמשנ''ב. ודלא כמחצה''ש ודעמייהו. וכנראה למד כמותם.
אכן כן להבנת המחצה''ש ועוד כן.זה הצד השני בדבריו. (להבנת האחרונים הנ"ל)
זה פירוש המחצה''ש.הצד הראשון שזה כלל לא עשה לילה.
שני צדדים במג''א יש השאלה מה הם.וכן מפורש בתורת ציון שיש שני צדדים - עיי"ש.
זה לא משנה, כי לפי שני הצדדים יוכל להתפלל.שני צדדים במג''א יש השאלה מה הם.
זה מאוד משנה, כי השאלה היא האם יכול להתפלל לשם מנחה לאחר שאמר ברכות ק"ש דערבית.זה לא משנה, כי לפי שני הצדדים יוכל להתפלל.
ועוד פעם - לפי האור לציון נראה ששום תנאי לא יעזור כאן.ולענ"ד מדברי רוב האחרונים ומפשט דברי המג"א נראה כהאול"צ.
שום תנאי - מתי? לפני שהתפלל את השמו"ע הראשון או אחרי?ועוד פעם - לפי האור לציון נראה ששום תנאי לא יעזור כאן.
לפי המג"א כן.
אז למה לא כתב זאת באור לציון?אחרי שהתפלל - לשניהם מועיל.
כי בכל מקרה הוא מתפלל את התפילה הזו עבור מנחה. וגם במג"א לא כתוב שיעשה תנאי, אלא שזה עולה לו או בתור מנחה, וגם אם א"א כעת להתפלל מנחה כי עשאו לילה, מ"מ זה יהיה תשלומין למנחה.אז למה לא כתב זאת באור לציון?
ואף את"ל
אם זה היה רק זה עוד ניחא.בכל מקרה -
גם לו יהי שיש איזה קושי קטן בדברי האול"צ - מחמת כזו טענה קטנטנה להסיק שספר אול"צ לאו בר סמכא, זה מרחיק לכת בצורה קיצונית.
כאשר רואים שמקור להלכה הנ"ל באור לציון הוא ממשמעות דברי הש"ך ביורה דעה ולא מדברי המג"א והמחצ"ש במקומם בהלכות תפלה שסובר אחרת ממשמעות דברי הש"ך.לגבי מחשבתך שהס' אור לציון יש בו טעיות וכו' וכאילו לא התחבר על ידי הרב ב"צ
כי כידוע החכם היה בעל בית חשוב משכים ומעריב לבתי כנסיות ולא פתח מעולם ש"ך ומג"א. רק דרכו היתה להעתיק מיביע אומר ומילקוטין...שכאשר למדו לפניו
ומדמיונות וחלומות כדמיונותיך נולדים גאונים אשכנזיים בבגדד, והשפעות חבדיות במרוקו טרם לידת הבעש"ט הקדוש וכדומה...כאשר רואים שמקור להלכה הנ"ל באור לציון הוא ממשמעות דברי הש"ך ביורה דעה ולא מדברי המג"א והמחצ"ש במקומם בהלכות תפלה שסובר אחרת ממשמעות דברי הש"ך.
צריך לומר, (בהשערה כמובן) שכאשר למדו לפניו הלכות יו"ד ח"ב והגיעו לדברי הש"ך, אמר להם הגרב"צ, שיש להוכיח מדבריו שמי שהתפלל ערבית מבעו"י לא יכול להתפלל מנחה.
אבל מי אמר שכך הוא סובר להלכה ולמעשה, אחר שיש את דעת המג"א וכמחצה"ש.
לכן צריך בירור בדברי האול"צ, גם אם הדברים יצאו מפיו, כיצד נאמרו ומתי נאמרו, והאם בא לאפוקי מדעה אחרת, או רק להוכיח מדברי הראשון או האחרון שסובר כך, אבל לא למעשה.
(ובפרט שכתוב בהקדמה לאול"צ שבמקום שהיתה משנה ראשונה ומשנה אחרונה הלכנו בתר לשון אחרון וע"כ אין לסמוך על דברים שנדפסים משמו אף אלו שנסמכים על קלטות וכדומה).