פאה נכרית - מנהג עדות המזרח

[הצעיר]

מי שלומד את הסוגיא ואו' שקשה להתיר,
או שהוא שקרן,
או שהסוגיא אצלו הכוונה ליבי"א והילקוט יוסף פה זה מתחיל פה זה נגמר,

 

[משיב כהלכה]

שלום רב לידידי הרב משיב כהלכה, היכן ראיתי חציפות בדבריו? הוא רק כתיו שיש רבים שלמדו וכך הבינו וכי זו חוצפה להבין אחרת?

שלום וברכה לידידי האהוב.

לכבוד ש"רבים למדו את הסוגיות ויצא להם שקשה מאוד להתיר", זו לשון חוצפה גדולה כלפי גדולים שהתירו בשופי, כביכול הם לא זכו לעיין בסוגיות כדבעי.

לא חסר דרכים כיצד להתבטא בכבוד ובדרך ארץ.

ועיין במה שכתב מרן הגר"ש משאש בשו"ת שמש ומגן חלק ב':

"דרך אגב, בהיותי לומד בפסק דין הנזכר של פאה נכרית, ומחפש בספרים, לא יכולתי להתעלם, ונראה לי חובה קדושה לדבר ולהעיר לפני רבותי. במה שראיתי בירחון הנכבד אור תורה כסלו תשמ"ט, נערים אפרוחים שלא נתפקחו עיניהם בד' אמות של הלכה, מכניסים עצמם בין ראמים, בלי ראיות והוכחות, רק בעלי אסופות. והמה אוספים ומונים דברי הפוסקים האוסרים למיניהם, החיים והמתים, עד שנלאו למצוא הפתח ועלה להם כמנין פאה ויותר. ואם יחפשו עוד ימצאו חמש פאות, בלי שהזכירו בדבריהם אף פוסק אחד שמתיר, ובלי שראו והבינו גם תוכן דברי האוסרים וטעמם. ואח"כ פוסקים הלכה וזה לשונם, "המורם מכל האמור אין שום היתר לצאת לרשות הרבים בפאה נכרית, והשומע ישמע, והעובר חטאו ישא ואנחנו נקיים". עכ"ל. על זאת ידוו כל הדווים, שנתקיים בנו בעקבתא דמשיחא חוצפא יסגי, ואוי לדור שכך עלה בימיו, שנער בן י"ז שנה שכתבנו עליו בוצין בוצין וכו', עמד במקום גדולים ונעשה גדול ואחראי בעד כל הדור, עד שהגיע לקלל עם קדוש וטהור ובכללם רבנים ואדמורי"ם וראשי ישיבות ואבות בתי הדין ספרדים ואשכנזים, לומר עליהם חטאם ישאו. ולא ידע למי מקלל, לדור שלם הסומך על דברי גדולי הפוסקים המפורסמים, ולא חש לקמחיה לדבר גבוהה ולא ירא משאתם שמא ישרפוהו בהבל פיהם. וע"ז אמר הפסוק באיוב, ועתה צחקו עלי צעירים ממני לימים".

 

[הצעיר]

וכל רב שתביא להם הם יגידו לא המשנה ברורה לפני 90 שנה החזון איש 80,
ואפי' הרב קנייבסקי יגידו לך נפטר לפני שלוש שנים אם היה רואה את הפאות של היום ודאי היה אוסר,
אתה יודע איך הפאות השתכללו בשלוש שנים האלה???
רוצים להחמיר כמו הרב עובדיה בכיף
נראה אותכם לובשים מטפחת אבל לכפות על האשה להחמיר כמו דעת מיעוט?
מאיפה מגיעה העזות הזאת?
אין שום דבר בעולם שיכול לחייב אשה לשבת בשמחה משפחתית כשכולם עם פאות ורק היא עם מטפחת,
אין ולא יהיה, זה רוע לב מאין כמוהו,
אני לא מדבר על אחת שרוצה מעצמה זה משהו אחר,
מכיר אחד שעבר בית כנסת בגלל כזה דבר אז מה הרווחנו עברת להתפלל עם עמי ארצות רק כדי שאשתך תשאר עם מטפחת?

 

[נוריאל עזרא]

מי שלומד את הסוגיא ואו' שקשה להתיר,
או שהוא שקרן,
או שהסוגיא אצלו הכוונה ליבי"א והילקוט יוסף פה זה מתחיל פה זה נגמר,

לפי דבריך הרב עובדיה יוסף זצוק"ל שקרן?

 

[הצעיר]

לפי דבריך הרב עובדיה יוסף זצוק"ל שקרן?

הרב עובדיה יכול להגיד את דעתו וזכותו אבל להגיד שאין מי שמתיר תפתח ספרים ותראה מה כתוב?
אגב הרב עובדיה זה שיטה אחת מיני רבות ורוב הדעות מתירות,
וגם בתור רב ספרדי יש לציבור הספרדי מלא רבנים וזכותם לחלוק עליו,
ואם הגרע"י חלק על הבן איש חי למה שרבנים לא יוכלו לחלוק עליו?

 

[נוריאל עזרא]

אין שום דבר בעולם שיכול לחייב אשה לשבת בשמחה משפחתית כשכולם עם פאות ורק היא עם מטפחת,
אין ולא יהיה, זה רוע לב מאין כמוהו,

מן הסתם אם הייתה שואלת את הרב עובדיה יוסף זצ"ל היה מורה לה ללכת עם מטפחת האם הרב עובדיה יוסף היה "רע לב"?

 

[נוריאל עזרא]

הרב עובדיה יכול להגיד את דעתו וזכותו אבל להגיד שאין מי שמתיר תפתח ספרים ותראה מה כתוב?

שאלתי אם הוא שקרן? [כך יוצא מדבריך]

 

[עת שערי רצון]

להשליט את פסק הרב עובדיה על הציבור בכוח בציבור שלא בהכרח קיבל פסקיו, ולומר זאת בשם "כל'' הפוסקים, ובעיקר בהלכה שהוא כמעט דעת יחיד, זה רוע לב

 

[משיב כהלכה]

לפי דבריך הרב עובדיה יוסף זצוק"ל שקרן?

רק להעיר שהגר"ע יוסף לא נחית לסוגיא כלל, אלא אסף את דברי הפוסקים האוסרים ותו לא, וכמעט לא דן בדבריהם.

ואדרבה, אם מצינו שדן בדבריהם הרי זה לקולא... כגון שדן והסיק שאין איסור משום שערות מת, ודן והסיק שאין לאסור משום שנראית כבתולה, ודן והסיק להתיר לגרושה ואלמנה.

ומכל הסתירות בדבריו מוכח בבירור לכל בר דעת שאם היה רוצה להתיר היה מתיר בשופי, אבל הוא לא רצה להתיר לכלל ישראל כי להרגשתו היה בזה חוסר צניעות. ומאידך גיסא התיר בקלילות במקרים פרטיים (אם הגבר לא רצה והאשה רצתה).

 

[נוריאל עזרא]

להשליט את פסק הרב עובדיה על הציבור בכוח בציבור שלא בהכרח קיבל פסקיו, ובעיקר בהלכה שהוא כמעט דעת יחיד, זה רוע לב

הוא לא דעת יחיד ואין זה משנה וכי החזון איש כשפסק דעתו לשואל אפילו שהיה דעת יחיד באיזה דברים היה רע לב

 

[הצעיר]

מן הסתם אם הייתה שואלת את הרב עובדיה יוסף זצ"ל היה מורה לה ללכת עם מטפחת האם הרב עובדיה יוסף היה "רע לב"?

כשרב מורה משהו מורה לפי דעתו אבל כשאתה בא מהצד אתה צריך להתחשב בכל הדעות ולכן ההיתר די ברור,
בעבר הביא הרב משיב כהלכה הרבה מקרים שמרן התיר,
ואני דברתי בעיקר על מקרים חריגים זאת או' לא משפחה שכולם מרניסטים אדוקים ופאה מחוץ לתחום אלא משפחה שכולם עם פאה ורק היא צריכה להיות שונה זה הרבה יותר קשה,
עזוב תנסה פעם לבא לאירוע משפחתי עם שטריימל וכתונת פסים ותספר לי איך הרגשת,

 

[עת שערי רצון]

הוא לא דעת יחיד

איזה עוד פוסקים בדורנו אוסרים פאות מכל וכל חוץ מהרב משה לוי והרב עובדיה??
תביא שמות, בכבוד.

 

[משיב כהלכה]

הוא לא דעת יחיד ואין זה משנה וכי החזון איש כשפסק דעתו לשואל אפילו שהיה דעת יחיד באיזה דברים היה רע לב

אדרבה, הגר"ע יוסף לא היה רע לב ח"ו ורק ניסה למנוע את התפשטות המנהג.

אבל כאשר בא לפניו מקרה של אשה המתגוררת בקהילה בחו"ל וכל נשות הקהילה לובשות פאה, התיר לה ולא הורה לה להחמיר ולהיות יוצאת דופן.

 

[הצעיר]

הוא לא דעת יחיד ואין זה משנה וכי החזון איש כשפסק דעתו לשואל אפילו שהיה דעת יחיד באיזה דברים היה רע לב

לא הפוסק רע לב אלא זה שכופה את פסקיו על כולם,

 

[נוריאל עזרא]

רק להעיר שהגר"ע יוסף לא נחית לסוגיא כלל, אלא אסף את דברי הפוסקים האוסרים ותו לא, וכמעט לא דן בדבריהם.

ואדרבה, אם מצינו שדן בדבריהם הרי זה לקולא... כגון שדן והסיק שאין איסור משום שערות מת, ודן והסיק שאין לאסור משום שנראית כבתולה, ודן והסיק להתיר לגרושה ואלמנה.

ומכל הסתירות בדבריו מוכח בבירור לכל בר דעת שאם היה רוצה להתיר היה מתיר בשופי, אבל הוא לא רצה להתיר לכלל ישראל כי להרגשתו היה בזה חוסר צניעות. ומאידך גיסא התיר בקלילות במקרים פרטיים (אם הגבר לא רצה והאשה רצתה).

שאלתי אם היה שקרן זה שהביא דעת האוסרים כן דרכו הרבה פעמים שזו מסקנתו לחזק הפסק מן הסתם למד הדברים היטב וידע דברי הפוסקים שהרי יצא בתוקף על רבים. להגיד על מי שמבין אחרת שקרן זה תעמולתי לא פחות.

 

[בקצרה ממש]

לא הפוסק רע לב אלא זה שכופה את פסקיו על כולם,

וידועה דרכו של הרב זיע"א כמה התחשב בדעות החולקות עד כדי שאחרים רואים בו התגמשות יתר (ע"ע לוטו ועוד רבים ואכמ"ל)

 

[הצעיר]

שאלתי אם היה שקרן זה שהביא דעת האוסרים כן דרכו הרבה פעמים שזו מסקנתו לחזק הפסק מן הסתם למד הדברים היטב וידע דברי הפוסקים שהרי יצא בתוקף על רבים. להגיד על מי שמבין אחרת שקרן זה תעמולתי לא פחות.

הרב עובדיה כפוסק זכותו להביא את דעתו,
השקרן זה מי שבא מהצד ואו' אין מי שמתיר ומי שהולכת עם פאה אין לה על מי לסמוך זה שקר,
זקר זה להגיד משהו לא נכון,
להגיד שאין על מי לסמוך זה שקר שחור על גבי לבן,
אם מישהו מחר יגיד שאין שום דעה שמתירה קטניות,
תגיד לי אתה מה הוא אם לא שקרן.

 

[נוריאל עזרא]

לא הפוסק רע לב אלא זה שכופה את פסקיו על כולם,

אתה לא דברת בהודעתך הקודמת על לכפות דעה על כולם אלא לפסוק לאשה מסוימת. אתה רוצה לבאר דבריך הכל טוב אבל אופן הצגת הדברים היה תעמולתי לא פחות מאלו שאתה טוען נגדם.

 

[נוריאל עזרא]

הרב עובדיה כפוסק זכותו להביא את דעתו השקרן זה מי שבא מהצד ואו' אין מי שמתיר ומי שהולכת עם פאה אין לה על מי לסמוך זה שקר,
זקר זה להגיד משהו לא נכון,
להגיד שאין על מי לסמוך זה שקר שחור על גבי לבן,
אם מישהו מחר יגיד שאין שום דעה שמתירה קטניות,
תגיד לי אתה מה הוא אם לא שקרן.

אתה לא דברת על מי שבא מהצד אלא כתבת ש"
מי שלומד את הסוגיא ואו' שקשה להתיר,
או שהוא שקרן".
מה שאתה עושה עכשיו זה אפילו לא ביאור לדבריך אלא שכתוב שלהם. אולי טעית בניסוח הקודם אבל לא לבלבל את הקוראים.

 

[הצעיר]

אתה לא דברת בהודעתך הקודמת על לכפות דעה על כולם אלא לפסוק לאשה מסוימת. אתה רוצה לבאר דבריך הכל טוב אבל אופן הצגת הדברים היה תעמולתי לא פחות מאלו שאתה טוען נגדם.

דברתי על בעל שמחייב את אשתו ללבוש מטפחת ולא על הרב כפוסק שאו' את דעתו,