פאה נכרית - מנהג עדות המזרח

[מתוק מדבש]

בספר פניני האור לציון כתב הגר"א אבא שאול בשם אביו הגרב"צ:

"תורף דעתו שמבחינת 'דת יהודית' הרי שפאה היא כיסוי ראש גמור, לפי שהדבר תלוי ב'מנהג שנהגו בנות ישראל' (רמב"ם הלכות אישות פרק כ"ד הלכה י"ב) והיה אומר שכן דעת מרן ראש הישיבה הגאון רבי עזרא עטיה זצ"ל".

לא ידעת סוגיות שלימות בש"ס שאפשר לטעון "מזויף".
פלא עליך.
כנראה לא הבינו אותו,,,
ואם הבינו אותו,
אז כבר דחינו את כל דבריו..........
טעטע תרחם.

 

[מתוק מדבש]

נשמח אם יש מי שיכול לברר שמועה ששמעתי בעבר, שהגר"י עדס שליט"א אמר שהמורה חכם עזרא עטיה זצוק"ל אמר לו שדעתו להתיר פאה, האם ידוע לכם משהו בענין?

ידוע ומפורסם. והגר"י עדס שליט"א חוזר ע"ז בכל כוחו שנים רבות.
[ויש לו מהלך שלם בענין ע"פ דרך ההנהגה בדור האחרון שמבוסס על חז"ל דאין אשה אלא ליופי וכו' ומצילות אותנו מן החטא וכו', יש בקול הלשון, וכדאי מאוד לשמוע].
ושמעתי שכן מעיד בנו הגאון הגדול הגר"ד.
נשמח שיבא הרב @"עטרת עזרא" ויחכימנו, אם נכונה השמועה.

 

[קולייס האיספנין]

ידוע ומפורסם. והגר"י עדס שליט"א חוזר ע"ז בכל כוחו שנים רבות.
[ויש לו מהלך שלם בענין ע"פ דרך ההנהגה בדור האחרון שמבוסס על חז"ל דאין אשה אלא ליופי וכו' ומצילות אותנו מן החטא וכו', יש בקול הלשון, וכדאי מאוד לשמוע].
ושמעתי שכן מעיד בנו הגאון הגדול הגר"ד.
נשמח שיבא הרב @"עטרת עזרא" ויחכימנו, אם נכונה השמועה.

תוכל לשלוח את הקישור של קול הלשון?

 

[קולייס האיספנין]

יש נקודה שחשוב מאוד להדגיש בכל הנ"ל, למרן הגרע"י מאז ומעולם היתה הסתכלות רחבה ועמוקה, נקל לשער אם הוא היה מתיר פאות, היכן זה היה מסתיים, בדומה לחב"ד, אם לא יותר גרוע, שהרי היו צועקים לך 'הרב עובדיה התיר, בלי להתבונן מה הגדר/אורך/פרוץ וכו', כך שאין ספק שבחכמתו הרבה לשם שמים, גם המתירים צריכים לשמוח שהוא אסר....

 

[ידידיה]

יש נקודה שחשוב מאוד להדגיש בכל הנ"ל, למרן הגרע"י מאז ומעולם היתה הסתכלות רחבה ועמוקה, נקל לשער אם הוא היה מתיר פאות, היכן זה היה מסתיים, בדומה לחב"ד, אם לא יותר גרוע, שהרי היו צועקים לך 'הרב עובדיה התיר, בלי להתבונן מה הגדר/אורך/פרוץ וכו', כך שאין ספק שבחכמתו הרבה לשם שמים, גם המתירים צריכים לשמוח שהוא אסר....

גם בהיתר המכירה בשמיטה שבשמיטות האחרונות התחדשה מצוה לאכול היתר מכירה, כמו שכתב בהלכה ובאגדה שמיטה, וכנ"ל בענין פפושדו.
גם בהיתר ב' אצבעות שהשם ירחם איך נשים מכסות או יותר נכון לא מכסות ראשיהן ונתלות בו?

 

[משנה אחרונה]

גם בהיתר המכירה בשמיטה שבשמיטות האחרונות התחדשה מצוה לאכול היתר מכירה, כמו שכתב בהלכה ובאגדה שמיטה, וכנ"ל בענין פפושדו.
גם בהיתר ב' אצבעות שהשם ירחם איך נשים מכסות או יותר נכון לא מכסות ראשיהן ונתלות בו?

היתר מכירה לא גרם נזקים, אלא הציל אלפים שלכה"פ היה להם על מה לסמוך.
פפושדו? לשיטתו לא התיר כלום זה שו,ע מפורש במי פירות.
היתר ב' אצבעות?
כמדומה שכבר נתבר היום שאין כזה היתר, וכל סמיכת מרן הגרע"י זצוקללה"ה על מהרם אלשקר צע"ג עד למאוד
שהרי מהרם אלשקר דדיבר בשערות היוצאות חוץ לצמתן "בצדעיים", שהוא גנאי ובזיון כמבואר בדבריו.
ומעולם לא עלה ע"ד להתיר בראשה מעל המצח.
ויש בזה אריכות דברים. ואכמ"ל.

 

[אור תורה]

לא עברתי על כל השרשור.
אבל א"א להביא איזה מנהג במק"א או שנים, ולומר מנהג עדות המזרח לחבוש פ"נ.
האם בתימן פרס בגדד חבשו פ"נ.
גם במקומות שהתחלו לחבוש פאה נכרית זה מחמת האליינס והקלקול שבא מחמתם.
לצערינו במרוקו נשות ישראל הלכו ללא כיסוי ראש. עי' בשו"ת לרבי יוסף משאש זצ"ל ובשמש ומגן.
ממה זה בא ממנהג? ע"ז אמרו מנהג אותיות גהנם.
אז מהמודה אפשר להביא ראיה למנהג שנהגו בפאה נכרית...
זה מנהג שלא ברצון חכמים.
ח"ו לומר שיש מחכמי ישראל שהנהיג כן לחבוש פא"נ.
ואכמ"ל לע"ע.

נ.ב. שלא תחשבו שאצלנו בבית לא הולכים בפ"נ, אבל לא בגלל שזה מותר לנו. אלא שאנו בגלות וא"א להסביר לבנות שזה אסור כשרואים נשות רבנים...

 

[ידידיה]

היתר מכירה לא גרם נזקים, אלא הציל אלפים שלכה"פ היה להם על מה לסמוך.

לשיטתך היה להם על מה לסמוך, ולשיטת פוסקים רבים זהו ספיחין גמורים.
אבל אני מדבר על המצוות המתחדשות בימינו אנו, שישנם אופציות למהדרין, ונולדה מצוה חדשה, שגם אברכים יאכלו היתר מכירה, הואיל ויצא מפומיה דרב.
וזו כוונתי גם בענין פפושדו, שנולדה מצוה לאכול פפושדו בפסח.

היתר ב' אצבעות?
כמדומה שכבר נתבר היום שאין כזה היתר, וכל סמיכת מרן הגרע"י זצוקללה"ה על מהרם אלשקר צע"ג עד למאוד
שהרי מהרם אלשקר דדיבר בשערות היוצאות חוץ לצמתן "בצדעיים", שהוא גנאי ובזיון כמבואר בדבריו.
ומעולם לא עלה ע"ד להתיר בראשה מעל המצח.
ויש בזה אריכות דברים. ואכמ"ל.

מ''מ מרן הגר"ע זצ"ל התיר, ורבות נסמכות עליו ומרחיבות ההיתר.

 

[מתוק מדבש]

ונולדה מצוה חדשה, שגם אברכים יאכלו היתר מכירה, הואיל ויצא מפומיה דרב.
וזו כוונתי גם בענין פפושדו, שנולדה מצוה לאכול פפושדו בפסח.

חמור מאוד. מה נעשה. בכל הציבורים זה כך.
לדוג', אצל חב"ד שלא לישון בסוכה, ומקומות אחרים לעשות מחלוקת לשם השקופה.

מ''מ מרן הגר"ע זצ"ל התיר, ורבות נסמכות עליו ומרחיבות ההיתר.

וצריך לדעת שכל ת"ח וירא שמים שעליו למחות בכל עוז ובתוקף גדול בהיתר זה, שבודאי לא ניחא ליה לרבנו הקדוש מרן הגרע"י זיע"א.
ומראה מקום אני לך
כי תלמידו הגדול הגאון רבי בועז כדורי שליט"א בעל באר בשדה - אשר מרן זיע"א בספרו על תרו"מ מביאו רבות ומתקלס בו, הו"ל כעת ספרו שו"ת דעה חכמה ח"ב, ושם לא הניח זוית ופינה והוכיח בראיות חלוטות ובטענות ממרקות שאין שום רוח שבעולם מוזזיתן שאין ולא היה כזה היתר לעולמים. ובדעת רבו מרן הגרע"י אמרה. והרבה נשתייר דיו בקולמוס.

 

[החש בראשו]

לא עברתי על כל השרשור.

אז תעבור!

אבל א"א להביא איזה מנהג במק"א או שנים, ולומר מנהג עדות המזרח לחבוש פ"נ.

וגם א״א לומר שנהגו איסור.

גם במקומות שהתחלו לחבוש פאה נכרית זה מחמת האליינס והקלקול שבא מחמתם.

המצאות.

ח"ו לומר שיש מחכמי ישראל שהנהיג כן לחבוש פא"נ.
ואכמ"ל לע"ע.

ככה בלי טענות הלכתיות בלי כלום, פשוט לא היה מנהג כזה. זהו חתמת את הדיון. יותר אין מה להגיב...

 

[ידידיה]

חמור מאוד. מה נעשה. בכל הציבורים זה כך.
לדוג', אצל חב"ד שלא לישון בסוכה, ומקומות אחרים לעשות מחלוקת לשם השקופה.

וצריך לדעת שכל ת"ח וירא שמים שעליו למחות בכל עוז ובתוקף גדול בהיתר זה, שבודאי לא ניחא ליה לרבנו הקדוש מרן הגרע"י זיע"א.
ומראה מקום אני לך
כי תלמידו הגדול הגאון רבי בועז כדורי שליט"א בעל באר בשדה - אשר מרן זיע"א בספרו על תרו"מ מביאו רבות ומתקלס בו, הו"ל כעת ספרו שו"ת דעה חכמה ח"ב, ושם לא הניח זוית ופינה והוכיח בראיות חלוטות ובטענות ממרקות שאין שום רוח שבעולם מוזזיתן שאין ולא היה כזה היתר לעולמים. ובדעת רבו מרן הגרע"י אמרה. והרבה נשתייר דיו בקולמוס.

אמת.
אבל אני מתייחס למה שכתב קולייס האיספנין, לגבי הסתכלות רחבה ומעמיקה שמשום מה בהלכות והנהגות אחרות נעלמה.

 

[משיב כהלכה]

יש נקודה שחשוב מאוד להדגיש בכל הנ"ל, למרן הגרע"י מאז ומעולם היתה הסתכלות רחבה ועמוקה, נקל לשער אם הוא היה מתיר פאות, היכן זה היה מסתיים, בדומה לחב"ד, אם לא יותר גרוע, שהרי היו צועקים לך 'הרב עובדיה התיר, בלי להתבונן מה הגדר/אורך/פרוץ וכו', כך שאין ספק שבחכמתו הרבה לשם שמים, גם המתירים צריכים לשמוח שהוא אסר....

ראשית, אתה טועה מבחינה עובדתית. מבלי לפגוע ח"ו, בכבודו של הגר"ע יוסף שהיה גאון עולם, כיצד שיצא בהיתר מחודש שלא עלה על דעת הראשונים והאחרונים (חוץ מהגרמ"פ) לגלות "שתי אצבעות"? האם לא ראה שזה יגיע עד אמצע הראש? הרי בשביל זה לא היה צריך הסתכלות רחבה,

שנית, מה שאתה מכנה "גרוע", הוא לא גרוע כלל. אכן כאשר כל הנשים לובשות פאה באורך מסויים, ויש אשת אחת פורצת גדר עם פאה ארוכה יותר באופן בולט, לעת עתה היא פרוצה כי מושכת תשומת לב רבה. אבל משהורגלו כל הנשים באותו מקום בפאות באורך מסויים, ממילא אין בזה שום דבר בולט שימשוך תשומת לב, וקלקלתן תקנתן כפי שאמר הגרש"ז אויערבאך על כגון דא.

ואין שום דבר "גרוע" במלבושי אשה, וטבע האשה הוא להתייפות ככל יכולתה ועושה כל טצדקי לשם כך, וגם מי שאינה חובשת פאה, עושה ככל יכולתה, וגם מי שהולעטה בתעמולת שקר, עושה הכל להיות יוצאת דופן שיסתכלו דוקא עליה במלבושיה המוזרים והרחבים, שאל ורעלה וכיו"ב. וזה מובא בחז"ל - כתובות נ"ט - אין אשה אלא ליופי, אין אשה אלא לתכשיטי אשה!

ואם בכפר חב"ד כולן רגילות ללכת עם פאות ארוכות, אין שמץ דבר "גרוע" בכך.

 

[משיב כהלכה]

שהרי מהרם אלשקר דדיבר בשערות היוצאות חוץ לצמתן "בצדעיים", שהוא גנאי ובזיון כמבואר בדבריו

גנאי וביזיון?

סך הכל אמר ששערות אלה הם מחוץ לכיסוי, והורגלו בראייתם ולכן אין בהם בעיה.

"דבר שדרכו להיות מגולה דלבוגס ביה מותר, ואפי לק"ש, כדפרישית, וכן כתבו המפרשים ז"ל, וכן כתב ראבי"ה ז"ל, כל אלו שהזכרנו לערוה דוקא בדבר שאין רגילות להגלות, אבל בתולה הרגילה בגילוי השער לא חיישינן דליכא הרהור, וכן הסכים בעל המרדכי והרא"ש ז"ל והכל כפי המנהגות והמקומות...

ואלא מעתה לפי דרכם שיער גבות עיניה נמי היה להם לאסור, דשיער קרייה רחמנא נמי, דכתיב יגלח את כל שערו את ראשו ואת זקנו ואת גבות עיניו וגו', וכל שכן פניה ידיה ורגליה דהוה להו נמי למיסרן, ומאי שנא אותו שיער, ואי משום דדרכן להיות מגולין, האי נמי דרכו להיות מגולה. ואי לא איירו אלא באשת איש ובמסתכל ומתכוין ליהנות, אטו באשת איש וברשיעי עסקינן?

ובבירור אמרו זכרונם לברכה, דאפילו באצבע קטנה אסור להסתכל, ואפילו בבגדי צבעונין שלה נמי אסור, וכל שכן בשערה, דת"ר ונשמרת מכל דבר רע שלא יסתכל אדם באשה נאה ואפילו פנויה, באשת איש ואפילו מכוערת, ולא בבגדי צבע של אשה וכו', ואמר רב יהודה אמר שמואל ואפי' שטוחין ומונחין על גבי הכותל. אלא שדברים אלו בטלין הם, דלית בהו מששא כל המוכיחן נמצא מכשילן וכמה לא חלי ולא מרגיש האי גברא דקאמר לה להאי מילתא".

 

[משיב כהלכה]

אבל א"א להביא איזה מנהג במק"א או שנים, ולומר מנהג עדות המזרח לחבוש פ"נ.
האם בתימן פרס בגדד חבשו פ"נ.
גם במקומות שהתחלו לחבוש פאה נכרית זה מחמת האליינס והקלקול שבא מחמתם.
לצערינו במרוקו נשות ישראל הלכו ללא כיסוי ראש. עי' בשו"ת לרבי יוסף משאש זצ"ל ובשמש ומגן.
ממה זה בא ממנהג? ע"ז אמרו מנהג אותיות גהנם.
אז מהמודה אפשר להביא ראיה למנהג שנהגו בפאה נכרית...
זה מנהג שלא ברצון חכמים.
ח"ו לומר שיש מחכמי ישראל שהנהיג כן לחבוש פא"נ.
ואכמ"ל לע"ע.

כך גם החל מנהג המטפחת, מנשים מקולקלות שהורידו את הרדיד מעל ראשן. וכיום המטפחת נחשבת לכיסוי מהודר...

וכל עוד הראש מכוסה, לא אמרינן בזה "מנהג אותיות גהנום" כי דת יהודית תלויה במנהג העכשווי.

וכאשר פשט המנהג בפאה והפוסקים כתבו בזה תשובות ארוכות להכשיר את המנהג, אינך יכול לומר שזה "לא ברצון חכמים". אכן, בתחילתו היה שלא ברצון חכמים, כמו כל מנהג וכמו המנהג לכסות הראש במטפחת...

 

[משיב כהלכה]

לצערינו במרוקו נשות ישראל הלכו ללא כיסוי ראש. עי' בשו"ת לרבי יוסף משאש זצ"ל ובשמש ומגן.

לא מדוייק. כך כתב הגר"ש משאש על השתלשלות המנהג:

"ואני זוכר בימי חרפי זה ששים שנה ויותר, שכל הנשים היה להן כתר קטן עשוי מקרטון ומכוסה בבגד על ראשן, ותחתיו יוצאין איזה חוטין שחורים דקין על מצחן באלכסון מכאן ומכאן עד אחורי האזניים ומפשילין אותן לאחוריהן, והיה זה ג"כ להן לתכשיט, ואגב מכסין שערות מן הצד שלפני האזניים, והיה להם רדיד גדול שמכסה ראשן ורוב גופן וגם הכתר בכלל. אחרי זה התחילו להוריד הרדיד מעל ראשן, ונשאר רק על כתפיהן וגופן. ושוב הסירו את הכתר ולבשו מטפחות מרוקמות על ראשן, ונשאר מעט שערן גלוי על מצחן ובצדדין, ושוב הסירו גם הרדיד לגמרי ונשארו כך זמן רב עד שבאו הצרפתים, והריחו ריח החופש, ויצאו מהגלות, וגם מסווה הבושה לא נשאר כ"כ, ואז פרצו גדר לגמרי והתחילו לגלות ראשן לגמרי כמו הנוצריות. וחשובות שבהן, כדי לעשות בהיתר ויהיו לרוח הזמן, לבשו פאה נכרית ממה שהביאו הנוצרים עמהם להתייפות, ומעט מעט השתרבב המנהג אצל החשובות לצאת בפאה נכרית, ואשה מתקנאת מחברתה, ועוף לא צווח, צפור לא צפצף מן הרבנים להוכיח ע"ז, כי מלבד שוודאי ידעו שיש להן על מי לסמוך, הם הפוסקים האדירים אשר בית ישראל נשען עליהם".

זאת אומרת שבתחילה לבשו רדיד, בדיוק כמו שפסק ברמב"ם ובשו"ע, לאחר מכן הנשים המקולקלות פרצו גדר והלכו רק במטפחת, לאחר מכן הורידו גם את המטפחת והצדקניות כיסו בפאה.

דהיינו שהפאה בניגוד לכל המנהגים האחרים, היתה סוג של תיקון גדול לפרצת גילוי הראש שהיתה בזמן ההוא (וכן היה המצב גם באירופה).

 

[משיב כהלכה]

אבל אני מדבר על המצוות המתחדשות בימינו אנו, שישנם אופציות למהדרין, ונולדה מצוה חדשה, שגם אברכים יאכלו היתר מכירה, הואיל ויצא מפומיה דרב.

הגר"ע יוסף אמר זאת בקולו לנכדו הרב ששון, שזה בזבוז כסף לקנות פירות ביוקר כאשר יש פירות היתר מכירה בזול.

 

[חיי עולם]

הגר"ע יוסף אמר זאת בקולו לנכדו הרב ששון, שזה בזבוז כסף לקנות פירות ביוקר כאשר יש פירות היתר מכירה בזול.

ומאידך כתב מכתב שבני תורה יעדיפו לקנות פירות שאינם מ'היתר' מכירה.

 

[משיב כהלכה]

המבין יבין שהמכתב נכתב לבקשת פלוני שיש לו בד"ץ.

 

[משיב כהלכה]

לדוג', אצל חב"ד שלא לישון בסוכה

זו הוראת הרבי שלהם ומנהגם מימים ימימה, ולא איזה קלקול שהשתרש.

וזו לא המצאה חדשה אלא כך מבואר להדיא ברמ"א, והטעם העיקרי שלו אינו מחמת צינה (כי יש שניסו לדחות בקש, דבארץ ישראל אין צינה).

 

[ידידיה]

הגר"ע יוסף אמר זאת בקולו לנכדו הרב ששון, שזה בזבוז כסף לקנות פירות ביוקר כאשר יש פירות היתר מכירה בזול.

ועכשיו תלמידיו הרחיבו ההיתר גם למקרים שאין הפרש במחיר.