פאה נכרית - בעד ונגד

[הצעיר]

אל יתהלל חוגר כמפתח.

גם כאשר הוציא לאור את ספרו והלך מאשכול לאשכול לפרסם שיעיינו בספרו ויראו שכל מה שכתב משיב כהלכה נדחה, בסופו של דבר הגבתי לו על הכל ופרכתי כל מה שכתב שם... (כמעט, כי יש אשכול אחד שעוד לא נגעתי בו, למרות שחלק גדול מהדברים מן הסתם כבר נענה באשכולות הקודמים ורק צריך לסדרם שוב).

ולא כתבתי סתם תשובות מקופיא כדי לסמן v, כפי שעשה בספרו במקרים רבים, אלא בעיון עמוק, ולאחר שבכל נושא שנגעתי בו למדתי אותו היטב מרישא לסיפא מבלי להתעצל.

כל הכבוד שיש לך כח לענות לאנשים האלה,
זה משימה קשה עד בלתי אפשרית מאד קשה לנהל דיון עם שקרן שמסמן מטרה ומקשקש בלי סוף,
ובפרט אם מדובר באנשים שלא יודעים ללמוד המלאכה קשה שבעתיים.

 

[הצעיר]

לחיי?

הלכות רבות מתוכו הם סילוף ועיוות של דעת גדולי הדור,

כדרכם מזה שנים רבות.

 

[משיב כהלכה]

כל הכבוד שיש לך כח לענות לאנשים האלה,
זה משימה קשה עד בלתי אפשרית מאד קשה לנהל דיון עם שקרן שמסמן מטרה ומקשקש בלי סוף,
ובפרט אם מדובר באנשים שלא יודעים ללמוד המלאכה קשה שבעתיים.

במקרה הזה שדיבר עליו @ולמדתם אותם מדובר בת"ח שלא הייתי קורא לו שקרן וקשקשן, והוא משתדל מאוד לדון לגופו של ענין וזה יאמר לשבחו, הוא יודע ללמוד אבל סימן מראש את המטרה ובדרך אליה הוא משתמש בכל תירוץ מגוחך שאפשר להעלות על הדעת.

 

[עת שערי רצון]

במקרה הזה שדיבר עליו @ולמדתם אותם מדובר בת"ח שלא הייתי קורא לו שקרן וקשקשן, והוא משתדל מאוד לדון לגופו של ענין וזה יאמר לשבחו, הוא יודע ללמוד אבל סימן מראש את המטרה ובדרך אליה הוא משתמש בכל תירוץ מגוחך שאפשר להעלות על הדעת.

קי''ל דכל האמצעים כשרים להגיע למטרה !

 

[מרנן ורבנן]

כידוע כל אלה המקצינים בנושאים הללו, בד''כ הם בעצמם לקויים בעניני קדושה, ידוע לי על עשרות (!) כאלו... הולכים ברחוב בעינים עצומות, מדברים באובססיה כל היום נגד אייפונים, צניעות, פאות, וכל המרבה לספר ה''ז משובח, ובחדרי חדרים רח''ל...
וכבר כתב הרמב''ם: אין מחשבת עריות מתגברת - אלא בלב הפנוי מן החכמה!

אם אתה עד כדי חוקר ליבות וכליות - אשמח שתגלה לי מה עשיתי אתמול בשעה 2:15 בצהרים בחדרי חדרים

????
מעולם לא קראתי תשובה הלכתית מנומקת מאחד מהם.

אז כנראה שאתה גם לא מכיר אותם (אולי אתה חושב שאתה מכיר, אבל אם היית מכיר מן הסתם היית נתקל בתשובות שלהם, זה לא קשה)

הרב אברגל היה מגדולי מזכי הרבים בדורינו. לשם שמים. בעל מידות מופלג.
לא חייב לערבב את זה עם פסקי הלכה.
וכך גם הרב יגאל כהן שאמנם שמעתי שיש לו ידע בהלכה אבל ודאי שעיקר עיסוקו והשפעתו היא בחיזוק הלבבות באמונה לאביהם שבשמים.

בהחלט עיקר דרשותיו הם בקירוב, אבל זה לא ש"יש לו ידע בהלכה" כאברך טוב או אפ' טוב מאוד בלבד, כידוע למי שמכיר. (באופן כללי כדאי לא כדאי לכתוב בלי להכיר, חבל על המילים).

 

[עת שערי רצון]

אם אתה עד כדי חוקר ליבות וכליות - אשמח שתגלה לי מה עשיתי אתמול בשעה 2:15 בצהרים בחדרי חדרים

לאנשים כאלו לפעמים יש 'קרבנות', ויש אנשים שמטפלים בזה וכו' והייתי מעורב בעקיפין בכל מיני פרשיות ( לא פרשיות מפורסמות שהיו בתקשורת וכדו', ולא משנה) וכו', וחלק 'תפסתי' על חם, כל אחד יכול ולא נפרט, ולא נאריך בזה מטעמים מובנים

 

[כהנא דמסייע]

את הרב אברגל הכרתי כשכן. ואת הרב יגאל פגשתי השבוע.

 

[מרנן ורבנן]

את הרב אברגל הכרתי כשכן. ואת הרב יגאל פגשתי השבוע.

היכרות מופלאה. ממש ידידות נפש. תלמיד חבר.

 

[ידידיה]

לאנשים כאלו לפעמים יש 'קרבנות', ויש אנשים שמטפלים בזה וכו' והייתי מעורב בעקיפין בכל מיני פרשיות ( לא פרשיות מפורסמות שהיו בתקשורת וכדו', ולא משנה) וכו', וחלק 'תפסתי' על חם, כל אחד יכול ולא נפרט, ולא נאריך בזה מטעמים מובנים

כל דבריך אמת.
ובפרט שהצדיקים הללו צריכים לבדוק את אורך הפאות והחצאיות...

 

[החש בראשו]

כידוע כל אלה המקצינים בנושאים הללו, בד''כ הם בעצמם לקויים בעניני קדושה, ידוע לי על עשרות (!) כאלו... הולכים ברחוב בעינים עצומות, מדברים באובססיה כל היום נגד אייפונים, צניעות, פאות, וכל המרבה לספר ה''ז משובח, ובחדרי חדרים רח''ל...
וכבר כתב הרמב''ם: אין מחשבת עריות מתגברת - אלא בלב הפנוי מן החכמה!

אולי זה כולל גם את הארגון הנודע לשמצה "ונשמרתם".
חברת מטומטמים, סליחה על הביטוי שאני סולד מלהשתמש בו.
עכשיו אני נזכר ששמעתי מאדם חשוב מאד את המילה "משוגעים" עליהם.
אבל אולי הם (לא) ראויים לאשכול נפרד.

 

[עת שערי רצון]

אולי זה כולל גם את הארגון הנודע לשמצה "ונשמרתם".

אינני מכיר את האנשים הפועלים שם מאחורי הקלעים, אבל החומר שהם מפיצים נראה רע מאוד ...
מי שגדל בירושלים, זוכר מי היו האנשים שעמדו בראש משמרות הצניעות למיניהם אי שם בשנות הנ' ... ולא נאריך.

 

[בהצלחה רבה]

????
מעולם לא קראתי תשובה הלכתית מנומקת מאחד מהם.
הרב אברגל היה מגדולי מזכי הרבים בדורינו. לשם שמים. בעל מידות מופלג.
לא חייב לערבב את זה עם פסקי הלכה.
וכך גם הרב יגאל כהן שאמנם שמעתי שיש לו ידע בהלכה אבל ודאי שעיקר עיסוקו והשפעתו היא בחיזוק הלבבות באמונה לאביהם שבשמים.

הרב יגאל כהן יש לו שתי שיעורים כל שבת בהלכה אחד בחושן משפט שיעור קרוב לשעתיים וחצי, ועוד שיעור בהלכות שבת, וחוץ מזה יש לו שו"ת שהוציא לאחרונה כרך א. והכרך הבא בדרך. מי שמכיר אותו יטוב יודע כמה תלמידים סביבו וכמה שאלות הלכתיות יש לו מידי יום.

 

[עת שערי רצון]

לענין אורך הפאות, לא מצאתי בפוסקים התיחסות לזה בפירוש (מלבד אולי כמה מפוסקי דורנו)
אבל יש הסרטה של הרב אליישיב שמראה שקרוב למרפק זה כבר בגדר ''פריצות נוראה'' (אלו מילותיו של הרב אליישיב)

 

[ולמדתם אותם]

במקרה הזה שדיבר עליו @ולמדתם אותם מדובר בת"ח שלא הייתי קורא לו שקרן וקשקשן, והוא משתדל מאוד לדון לגופו של ענין וזה יאמר לשבחו, הוא יודע ללמוד אבל סימן מראש את המטרה ובדרך אליה הוא משתמש בכל תירוץ מגוחך שאפשר להעלות על הדעת.

כל אחד טוען על הצד השני שהוא סימן מראש את המטרה ובדרך אליה הוא משתמש בכל תירוץ מגוחך שאפשר להעלות על הדעת.

את זה כבר נראה כולנו בעז"ה בדיון שיהיה ביניכם כאשר יעלה את דבריו.

זה אחד הדיונים הכי עניניים [ולכן הכי מעניינים (אותי עכ"פ)] שראיתי בעניין הפאה - לשני הצדדים (בשונה מהאשכול כאן שבקושי דנו בגופו של עניין).

 

[משיב כהלכה]

ובדרך אליה הוא משתמש בכל תירוץ מגוחך שאפשר להעלות על הדעת.

והמעיין הישר יבחר מה מבין הטענות נכון ומה לא...

את זה כבר נראה כולנו בעז"ה בדיון שיהיה ביניכם כאשר יעלה את דבריו.

הדיון כבר היה בינינו. אני כתבתי את מה שיש לי לומר, הוא כתב את מה שיש לו לומר (למרות שהעתיק קטעים שלמים מספרו ללא תגובות מדוייקות לגופם של דברים), ועל זה כתבתי באריכות מופלגת את כל מה שיש לי לומר.

זה שאתה מצפה בכליון עיניים לתגובה שלו (במאמר המוסגר אני מקווה שאינך גורם לו לחץ נפשי מיותר), מוכיח שלא הדיון מעניין אותך, אלא מעניין אותך רק לראות מי יצליח להשיב כראוי על מה שאני כותב מזה שנים...

ואני יכול לאכזב אותך שהיו הרבה כאלה שניסו לעשות זאת במהלך 15 השנים האחרונות.

 

[משיב כהלכה]

כל אחד טוען על הצד השני שהוא סימן מראש את המטרה

זה אינך יכול לטעון עלי, כי עד שלא נחשפתי לספר "חן וכבוד" אחזתי שפאה אסורה, אז המטרה שלי היתה הפוכה לגמרי. ואם הייתי פוגש מישהו ומדבר איתו על פאה, הייתי אומר לו שאין על מי לסמוך.

וגם מחבר הספר "חן וכבוד" בעצמו העיד שכחסידו של הגר"ע יוסף הוא הכיר אך ורק את שו"ת יביע אומר, ואף התווכח עם רבותיו בישיבת אור ברוך בעזות כפי שסיפרתי כאן, וכשהתחתן אמר לאשתו שאינה יכולה ללבוש פאה, ולכן לבשה פאה ועליה כובע שכיסה את כל הראש, וגם על זה הרגיש נקיפות מצפון והיה תורם לעלון "עקבתא דמשיחא" (כאשר חשב שכל המעשיות הם אמת לאמיתה...) כדי 'לכפר' על עוונו.

ורק כאשר היה איזה חסיד חב"ד שהביא לכולל את הספר "לקט שכחת הפאה", ראה פתאום שיש צד שני למטבע, והתחיל ללמוד את הנושא ביסודיות עד שאסף מאה ושלושים פוסקים מתירים והגיע לכל רב על כדור הארץ שכתב משהו בנושא.

ובהמשך גם הגיע למסקנה ששיטת המתירים בביאור הסוגיות איננה נכונה, והתירוצים אינם אמיתיים (וכפי שכתבתי לך על תירוציו של הנ"ל), ובגלל שביקש אמת במשך שנים רבות - לבסוף גילה את האמת, יגעת ומצאת תאמין, וכתב ביאור מאוד מחודש בהקדמת ספרו.

וגם בענין שוק באשה ערוה, כתב שלא מסתבר כדעת הפמ"ג והמשנ"ב אלא כדעת החולקים (וגם בזה כתב ביאור מחודש מאוד ליישב המנהג כיום על פי דברי הראשונים, וכן ליישב המנהג כיום בגרביים ע"פ דברי הגמ' והראשונים על בירית).

אבל אחד שסימן מטרה מראש ואינו מסוגל בשום אופן לשנות דעתו, זה ענין אחר לגמרי. הדיון איתו אמנם ענייני אבל משעמם מאוד כי נותר רק לראות באיזה תירוץ יבחר הפעם, כשהוא נאחז בכל כוחו בקרנות המזבח.

 

[משיב כהלכה]

לענין אורך הפאות, לא מצאתי בפוסקים התיחסות לזה בפירוש (מלבד אולי כמה מפוסקי דורנו)
אבל יש הסרטה של הרב אליישיב שמראה שקרוב למרפק זה כבר בגדר ''פריצות נוראה'' (אלו מילותיו של הרב אליישיב)

קרוב למרפק זה אכן אורך שנחשב לחריג בהרבה מקומות, בוודאי בשנת תשס"ט שאז נאמרו הדברים.

ואכן רק בדורנו יש התייחסות מופלגת לענין זה, אבל הפוסקים המתירים מהדור הקודם ביטלו זאת מכל וכל. ראה להגאון רבי עזריאל הילדסהיימר זצ"ל, רב דק"ק ברלין וראש ביהמ"ד לרבנים בגרמניה, שכתב בשו"ת רבי עזריאל חלק ב', אה"ע סי' ל"ו: "עתה אני שואל איזהו גבול ישימו בארוכת ורחבת הפאה, אתמהה".

והראשונים בברכות (דף כ"ד) חילקו בין שיער הרגיל להיות מכוסה שגילויו מביא הרהור, לבין שיער הרגיל להיות גלוי שאינו מביא הרהור ומותר לקרות ק"ש כנגדו, ולא נמצא רמז בדבריהם לחילוק בין שיער ארוך לקצר וכדו'.

והגאון רבי שלמה הס זצ"ל, מגדולי הונגריה, בשו"ת "כרם שלמה", כתב ליישב את הגמ' בכתובות (סו:), ש"נתעטפה בשערה" איירי בפאה נכרית, וכדבריו כתב הגאון רבי יהושע שלמה ארדיט מאיזמיר, בספרו "חינא וחיסדא". ולדבריהם, בוודאי לא איירי בפאה קצרה, כי לא שייך בה כלל "נתעטפה בשערה".

גם רוב האחרונים שחלקו על המגן אברהם והתירו לבתולה לצאת בשיער פרוע, מעולם לא חילקו בין שיער ארוך לקצר.

וכן כתב הגאון רבי משה שטרנבוך שליט"א, ראב"ד העדה החרדית בירושלים, לגבי הגדרת פאה שאינה צנועה: "קשה לתאר או לפרש כללים באיזה אופן הוה פריצות או לא, והעיקר שלא לעורר תימהון, וכגון שערות ארוכות ומסולסלות דהוה כבגדים אדומים שאסרו אז חז"ל, דהוה פריצות שמתבלטת יותר מדאי. וכן כאן אי אפשר לקבוע בזה שום כללים, אלא דבר אחד יש לזכור תמיד, שבצניעות פשוטו כמשמעו שלא תתבלט בתיקון שערותיה שיסתכלו עליה דוקא". ולכן הכל תלוי במנהג המקום, ואם הפאה יוצאת דופן ממנהג הנשים באותו מקום, אסורה היא משום פריצות. וזהו כלל בסיסי בהלכות צניעות; שיהיה מכוסה מה שצריך להיות מכוסה, ולא יהיה חריג ובולט.

וכן היא דעת הגר"ח קניבסקי זצ"ל שהביא הרב יעקב צבי בוצ'קובסקי בספר "בנות מלכים" בשם הגרא"ח שצ'יגל שליט"א מח"ס "דולה ומשקה", שאמר לו הגר"ח קניבסקי ש"לגדרי הצניעות בפאה נכרית אין גדר ברור בהלכה, והוא משתנה לפי המציאות".

וכן היא דעת הגרש"ז אויערבאך בספר "ועלהו לא יבול" (תשובות הגרש"ז, חלק ג' עמ' ע'): "התפרסמו גדרי צניעות בפאות נכריות של נשים, שהתייחסו לצבע הפאות, לאורכן, לצורתן וכו'. גם שמו של הרב הוזכר ביחס לגדרים אלו. שאלתי את הרב ביחס לגדרים השונים שהתפרסמו: האם זה נכון שאסור שפאות נכריות תהיינה בצבע כזה וכזה? וענה: 'אני לא יודע'. המשכתי לשאול אותו על גדרים נוספים שהתפרסמו, האם כך נכון לומר? על הכל ענה לי הרב: 'אני לא יודע, אינני מבין בזה'. לבסוף אמר לי: אני לא יודע לומר לך גדרים בענין פאות נכריות של נשים, אך הכלל הוא שמה שבנות ישראל הכשרות נוהגות - זה בסדר".

 

[עת שערי רצון]

קרוב למרפק זה אכן אורך שנחשב לחריג בהרבה מקומות, בוודאי בשנת תשס"ט שאז נאמרו הדברים.

ואכן רק בדורנו יש התייחסות מופלגת לענין זה, אבל הפוסקים המתירים מהדור הקודם ביטלו זאת מכל וכל. ראה להגאון רבי עזריאל הילדסהיימר זצ"ל, רב דק"ק ברלין וראש ביהמ"ד לרבנים בגרמניה, שכתב בשו"ת רבי עזריאל חלק ב', אה"ע סי' ל"ו: "עתה אני שואל איזהו גבול ישימו בארוכת ורחבת הפאה, אתמהה".

והראשונים בברכות (דף כ"ד) חילקו בין שיער הרגיל להיות מכוסה שגילויו מביא הרהור, לבין שיער הרגיל להיות גלוי שאינו מביא הרהור ומותר לקרות ק"ש כנגדו, ולא נמצא רמז בדבריהם לחילוק בין שיער ארוך לקצר וכדו'.

והגאון רבי שלמה הס זצ"ל, מגדולי הונגריה, בשו"ת "כרם שלמה", כתב ליישב את הגמ' בכתובות (סו:), ש"נתעטפה בשערה" איירי בפאה נכרית, וכדבריו כתב הגאון רבי יהושע שלמה ארדיט מאיזמיר, בספרו "חינא וחיסדא". ולדבריהם, בוודאי לא איירי בפאה קצרה, כי לא שייך בה כלל "נתעטפה בשערה".

גם רוב האחרונים שחלקו על המגן אברהם והתירו לבתולה לצאת בשיער פרוע, מעולם לא חילקו בין שיער ארוך לקצר.

וכן כתב הגאון רבי משה שטרנבוך שליט"א, ראב"ד העדה החרדית בירושלים, לגבי הגדרת פאה שאינה צנועה: "קשה לתאר או לפרש כללים באיזה אופן הוה פריצות או לא, והעיקר שלא לעורר תימהון, וכגון שערות ארוכות ומסולסלות דהוה כבגדים אדומים שאסרו אז חז"ל, דהוה פריצות שמתבלטת יותר מדאי. וכן כאן אי אפשר לקבוע בזה שום כללים, אלא דבר אחד יש לזכור תמיד, שבצניעות פשוטו כמשמעו שלא תתבלט בתיקון שערותיה שיסתכלו עליה דוקא". ולכן הכל תלוי במנהג המקום, ואם הפאה יוצאת דופן ממנהג הנשים באותו מקום, אסורה היא משום פריצות. וזהו כלל בסיסי בהלכות צניעות; שיהיה מכוסה מה שצריך להיות מכוסה, ולא יהיה חריג ובולט.

וכן היא דעת הגר"ח קניבסקי זצ"ל שהביא הרב יעקב צבי בוצ'קובסקי בספר "בנות מלכים" בשם הגרא"ח שצ'יגל שליט"א מח"ס "דולה ומשקה", שאמר לו הגר"ח קניבסקי ש"לגדרי הצניעות בפאה נכרית אין גדר ברור בהלכה, והוא משתנה לפי המציאות".

וכן היא דעת הגרש"ז אויערבאך בספר "ועלהו לא יבול" (תשובות הגרש"ז, חלק ג' עמ' ע'): "התפרסמו גדרי צניעות בפאות נכריות של נשים, שהתייחסו לצבע הפאות, לאורכן, לצורתן וכו'. גם שמו של הרב הוזכר ביחס לגדרים אלו. שאלתי את הרב ביחס לגדרים השונים שהתפרסמו: האם זה נכון שאסור שפאות נכריות תהיינה בצבע כזה וכזה? וענה: 'אני לא יודע'. המשכתי לשאול אותו על גדרים נוספים שהתפרסמו, האם כך נכון לומר? על הכל ענה לי הרב: 'אני לא יודע, אינני מבין בזה'. לבסוף אמר לי: אני לא יודע לומר לך גדרים בענין פאות נכריות של נשים, אך הכלל הוא שמה שבנות ישראל הכשרות נוהגות - זה בסדר".

לא נראה לי שזה היה כ''כ חריג בתשס''ט, כי שם בסירטון הוא בעצמו אומר שכל הראשי ישיבות נכשלים בזה, סימן שזה כן היה נפוץ, ובכ''ז אמר שזה פרוץ

 

[משיב כהלכה]

דעת לנבון נקל שהוא לא הלך בעצמו לבדוק מה כל נשות ראשי הישיבות חובשות... ואליבא דאמת בוודאי שלא כולן ואפילו לא רובן. אלא מאי, אמרו לו מה שאמרו.

 

[עת שערי רצון]

דעת לנבון נקל שהוא לא הלך בעצמו לבדוק מה כל נשות ראשי הישיבות חובשות... ואליבא דאמת בוודאי שלא כולן ואפילו לא רובן. אלא מאי, אמרו לו מה שאמרו.

כנראה שאתה צודק, כי אני נזכר שלפני 15 שנה ואפילו פחות מזה, פאות ארוכות לא היו נפוצות בכלל, ובטח לא כמו היום ... לא נשמע לי הגיוני שבתשס''ט (הייתי כבר מעל גיל 30 באותה שנה, אני זוכר קצת מה היה בכל זאת ...) היו כאלה הרבה שהלכו עם פאות עד קרוב למרפק ... נשמע מוזר ...