פתיחת בקבוקים בשבת

צ"ע, שהרי בקופסאות שימורים לא משתמשים לאחר שגמר לרוקן את התכולה, אבל בפקק מתשמש כמה פעמים, ונוח לו שיהיה לו פקק שיוכל לכסות אתו את הבקבוק עד שתגמר התכולה.
?????
גם כאן הפקק משמש לבקבוק וכשגומר את הבקבוק זורק.
 
?????
גם כאן הפקק משמש לבקבוק וכשגומר את הבקבוק זורק.
אני אפרש שיחתי, בפתיחת קופסת שימורים לא חידשתי שום דבר בפתיחה, שהרי אין לו שום שימוש בקופסה (אלא הפוך כוונתו להוציא ממנה), וזה שהקופסה מאכסנת את התכולה עד שנגמרת התכולה, זה לא דבר שתיקנתי בפתיחה, כיון שגם לפני שפתחתי הקופסה שמרה על התכולה. ולכן אין שום שימוש שהתחדש בקופסה ע"י פתיחתי. [והחולקים סוברים שכיון שכעת יכול להוציא את התכולה זה התיקון, אלא שבזה צריך להגיע לחותלות של תמרים]. אבל אם אני פותח את הקופסה על דעת להכניס תכולה חדשה לכו"ע אסור.
משא"כ בפקק שכאשר היה מחובר לטבעת הוא היה מכסה אבל לא פקק (כלומר שלא היה שייך לפתוח ולסגור אתו בקבוקים), וכאשר ניתקתי ממנו את הטבעת הוא ראוי לפתוח ולסגור בקבוקים, משום שדעתו להמשיך לסגור אתו את הבקבוק, וכל סגירה ופתיחה זה שימוש חדש. ואיה"נ אם אחרי הפתיחה הראשונה יזרוק את הטבעת זה יהיה דומה לקופסאת שימורים. ודו"ק.
 
שכאשר היה מחובר לטבעת הוא היה מכסה אבל לא פקק
החזון איש סבר שקופסאות שימורים זה עשיית כלי שלא היה לפני כן. והרבה סברו שכל זה היה בזמנו שהיה שימוש קבוע חשיב כלי, משא''כ אחסון זמני לא הוי כלי. דעשוי ליזרק. והוא הדין פקק.
 
החזון איש סבר שקופסאות שימורים זה עשיית כלי שלא היה לפני כן. והרבה סברו שכל זה היה בזמנו שהיה שימוש קבוע חשיב כלי, משא''כ אחסון זמני לא הוי כלי. דעשוי ליזרק. והוא הדין פקק.
הסברא של המתירים היא לא בגלל שהקופסא "עשויה להיזרק" (וא"כ נתיר פקק), שהרי גם לתקן קיסם לשיניו אסור, למרות שהוא חד פעמי ועשוי להיזרק. אלא הסברא היא שכיון שאין לו מטרה לעשות שימוש בקופסא לאחר פתיחתה אלא לרקנה לא נחשב שתיקן, משא"כ בפקק שיש לו מטרה בפתיחה והיא לשוב ולפקוק אתו את הבקבוק, ולכן נחשב שתיקן את הפקק. וכפי שביארתי בהודעה הקודמת.
 
ההיתר הוא לא בגלל שזה עשוי להיזרק, שהרי קיסם עשוי להיזרק ואסור לתקנו, וכן מוסתקי עומד להיזרק ואסור לתקנו (כמבו' בשו"ע), אלא ודאי שגם דבר שעומד להיזרק אסור לתקנו. וכוונת האחרונים שצילמת היא לא שבגלל שעשוי להיזרק מותר לתקנו, אלא שכיון שהדרך לזרוק את הקופסאות זה מוסתקי ועוד שאין לו כוונה לתקן את הקופסה, ולכן אין כאן תיקון בקופסה (ולא שמותר לתקן דבר העשוי להיזרק). משא"כ בפקק שלמרות שעשוי להיזרק אחרי שגומר התכולה, אבל הוא תיקן את הפקק שיכול לסגור בו לאחר הפתיחה, ותיקון כלי אסור גם במוסתקי, ולכן בודאי שיש לאסור.
אלא שהפוסקים התירו מסברא אחרת (שים לב שהפוסקים שהתירו בפקק לא השוו את דינו לשימורים) שהיה עליו שם פקק קודם שנתחבר לטבעת. וע"ז הרב אופיר ענה שהשתנה המציאות.
 
שהרי קיסם עשוי להיזרק ואסור לתקנו,
אתה שואל טוב מכאן: שו"ע אורח חיים - סימן שכב,ד "אוכלי בהמה, אין בהם משום תיקון כלי; לפיכך מותר לקטום, אפילו בסכין, קש או תבן ולחצוץ בו שיניו; אבל קיסם שאינו אוכל בהמה, אפילו ליטלו כדי לחצוץ בו שיניו, אסור".
יש לי בזה אריכות אולי אבוא בהמשך.
 
הגר"מ מזוז באחד מהשיעורים שוהדפסו בעלונים לפני כמה שנים טען שהדבר דומה לקופסאות שימורים שהיום אין דרך להשתמש בהם אחר כך. אלא זורקים. ואין בהם חשובים והוא הדין לבקבוקי מיץ ענבים וכדומה. ונ''ל שהביא כן גם בשם הגרמ''פ. וצ''ע לגבי בקבוקי פלסטיק לפי טעם זה. שהרבה פעמים מאחסנים שוב ושוב למים במקרר. דלכאו' טעם זה לא שייך.
גם קופסאות שימורים לפי החזון אי"ש זה באיסור חטאת,
וזה לא רק לחומרא אלא גם לקולא שמי שפותחן ורוצה להשתמש שוב לא צריך להטביל כיון שזה כלי חדש.
וגם בבקבוק זכוכית אף שלא ממחזר מכל מקום כל עוד שהמיץ ענבים לא נגמר משתמש בפקק כדי לסגור הבקבוק,
מה שלא יכל לעשות לפני פירוק הטבעת.
ולפעמים זה גם יכול לקחת שבועיים, עד שזורק.
 
הראשל"צ הרב דוד יוסף מתיר לפתוח בקבוקים בשבת?
כן,
בחול המועד האחרון דנתי אתו בנושא זה, ודעתו ברורה להתיר, ואמרתי לו את דעת הרב אופיר הנ"ל והוא לא הסכים.
ובתקופה הקרובה הוא מסיים סימן שי"ד ואח"כ יוציא ספר (ג"ח) על מוקצה ובונה (כמובן אחרי שיגמור את ההגהות). ושם הוא כתב על הבקבוקים.
ואני מחכה לראות את התשובה שכתב בזה, כי לא כ"כ הסכמתי אתו בנושא, ועדיין צ"ע.
ובכל מקרה לגבי מה ששאלת התשובה: כן.
 
ובתקופה הקרובה הוא מסיים סימן שי"ד ואח"כ יוציא ספר (ג"ח) על מוקצה ובונה (כמובן אחרי שיגמור את ההגהות). ושם הוא כתב על הבקבוקים.
ואני מחכה לראות את התשובה שכתב בזה, כי לא כ"כ הסכמתי אתו בנושא, ועדיין צ"ע.
הוא כתב גם תשובה לדברי הרב אופיר?
(לא עיינתי בנושא, אבל אני מחכה שמישהו שלא נגוע בעניין יכתוב תשובה ברורה וניטרלית לדברים).
 
הוא כתב גם תשובה לדברי הרב אופיר?
(לא עיינתי בנושא, אבל אני מחכה שמישהו שלא נגוע בעניין יכתוב תשובה ברורה וניטרלית לדברים).
לא נראה לי,
אני התפללתי אתו שחרית ואחרי התפילה אמרתי לו את דעת הרב אופיר, ואז הוא התחיל להגיד לי מראה מקומות שדנו בזה, ואח"כ האריך מדנפשיה ואמר לי את מחלוקת הפוסקים, והוא לא כ"כ התמקד איתי על הסברא של הרב אופיר (חוץ מזה שאמר לי שכבר טען את זה בשו"ת מסויים ששכחתי את שמו משהוא עם לויים אולי ברית לויים לצערי לא זוכר, הוא אמר לי שזה של רב מחו"ל שכבר העלה את הסברא כמו הרב אופיר ודחה אותה- אבל שכחתי את שם הספר שאמר).
אבל בכל מקרה אני מחכה לראות בספרו לאיזה מקורות התכוון, ואם הוא הבין בדיוק למה התכוון הרב אופיר או שחשב שהתכוון משהוא אחר, הוא פשוט לא עשה עסק מהסברא הזאת.
בכל מקרה איך שאומרים העולם: 'נחכה ונראה'...
 
אם הוא לא הבין בדיוק, כדאי לברר את הדבר לפני שהספר יצא לאור.
אל תדאג, הוא לא יכתוב בספר הערה על הרב אופיר בלי לראות בספר על סמך שמועה, זה הלכה ברורה ולא (...) שכותב טעויות בשם הרב אופיר.
עכ"פ הוא לא נראה לי יכתוב בכלל הערה ע"ז, כי הוא לא עשה עסק מסברא זאת כנ"ל, וזה הסיבה שגרמה לי לחשוב שאולי לא הבין אותי. אבל זה לגבי נ"ד, אבל בספר הוא כבר כתב, אני לא חושב שהוא יתחיל להוסיף ולשנות, "כמובן כדי להנחיל קו הלכתי לעם"...
 
מתי צפוי שייצא?
שאלתי אותו,
הוא אמר לי שעכשיו הוא מסיים את שי"ד והוא עוסק בסעיף בענין ממרח, זה בסוף הסימן, הוא אמר לי שיש שם הרבה מה לכתוב, ואחרי שהוא מסיים הוא צריך לעשות הגהות, ואז הספר יצא (וסימן שט"ו - הלכות אהל יצא בעז"ה בכרך הבא). וזה ענין של כמה חודשים, א"א לדעת תאריך מדויק, בפרט עכשיו עם כל עול הרבנות הראשית.
 
ראשי תחתית