הגאון הגדול רבי עובדי' יוסף זצוק"ל - חובה לשלוח למוסדות ספרדיים

[המתבונן]

לא ראיתי את כל הדיון.
אבל צ"ל לכאורה יש לשלוח.
וכן צריך לעיין באיזה זמן אמר ומה היתה כונתו.
ולכאורה תמיש יש שיקולים מציאותיים של זמן מיקום התאמה לילד ועוד.

 

[אלישמע]

לא ראיתי את כל הדיון.
אבל צ"ל לכאורה יש לשלוח.
וכן צריך לעיין באיזה זמן אמר ומה היתה כונתו.
ולכאורה תמיש יש שיקולים מציאותיים של זמן מיקום התאמה לילד ועוד.

הבעייה היא, שעד היום הבאים אחריו מנופפים בגזענות הזו ומגנים אותה.
ולאידך מהדרים לשלוח את ילדיהם דוקא לישיבות אשכנזיות ואת בנותיהם לסמינרים אשכנזים,
וכן לוקחים (ע"פ רוב) רק חתנים וכלות ממוסדות הנ"ל.

 

[יוסף]

ולכאורה תמיש יש שיקולים מציאותיים של זמן מיקום התאמה לילד ועוד.

השיקול הכי מציאותי ומקורקע הוא, שלעולם טוב יותר לכל אדם בבית שלו. ואידך פירושא הוא זיל גמור.

 

[המתבונן]

השיקול הכי מציאותי ומקורקע הוא, שלעולם טוב יותר לכל אדם בבית שלו. ואידך פירושא הוא זיל גמור.

כל אחד והבית שלו, וכל אחד יחליט מה טוב לו..ופירושא זיל גמור, כל אחד יפרש לעצמו.

 

[יוסף]

כל אחד והבית שלו, וכל אחד יחליט מה טוב לו..ופירושא זיל גמור, כל אחד יפרש לעצמו.

חבל לעשות חשבון אישי וזמני. כדאי לחשוב גדול, לחשוב מרחבי, לחשבן את העתיד... ואז באמת להיות נטו אגואיסט, שמועיל לו ולעולם...

 

[המתבונן]

חבל לעשות חשבון אישי וזמני. כדאי לחשוב גדול, לחשוב מרחבי, לחשבן את העתיד... ואז באמת להיות נטו אגואיסט, שמועיל לו ולעולם...

לא הבנתי את דבריך. מה שאני אומר. א. לכאורה הרב עובדיה אמר בסגנון שיש כך לנהוג, וגם הרב זצ"ל יודה שיש מציאות מקומית חיבור ועוד שיקולים כגון סגנון והתאמה לילד. ב. חד משמעי בהגיון בריא זה רצון והחלטה של האדם וחיבורו ורצונו [ללא קשר לדברי הרב עובדיה, שבנוסף צריך לבדוק למי אמר ובאיזה זמן ותקופה]. לא ראיתי כלל את כל האשכול, אם טעיתי מתנצל מראש.

 

[יוסף]

וגם הרב זצ"ל יודה שיש מציאות מקומית חיבור ועוד שיקולים כגון סגנון והתאמה לילד

דברתי במקרה באופן אישי עם אחד מהגדולים המפורסמים בענין זה מספר פעמים, והוא היה חד-משמעי שאין שום שיקול אחר (אם לא על דרך זרות), והוא חזר על זה מספר פעמים, בכמה שיחות, בצורה נחרצת מאד שאינה תואמת את סגנונו הכללי.
בתוך הדברים הוא הסביר, שלעולם הדבר אינו תואם לנפש הילד, בפרט כילד, שאינו יכול להבין את הבדלי העולמות והגישות שבין העדות, והוא מרגיש לא מובן ולא מבין, וזה פוגע בו. (וכתב שזה מהות איסור חרישה בשור ובחמור, לפי בעלי הפשט).
זו היא דעתו דעת תורה, ובאופן אישי אני מזדהה איתה מאד.
וגם אני לא יודע מה היא דעתו של חכם עובדיה, אבל אפשר בהחלט להניח דלא פליגי.

 

[המתבונן]

דברתי במקרה באופן אישי עם אחד מהגדולים המפורסמים בענין זה מספר פעמים, והוא היה חד-משמעי שאין שום שיקול אחר (אם לא על דרך זרות), והוא חזר על זה מספר פעמים, בכמה שיחות, בצורה נחרצת מאד שאינה תואמת את סגנונו הכללי.
בתוך הדברים הוא הסביר, שלעולם הדבר אינו תואם לנפש הילד, בפרט כילד, שאינו יכול להבין את הבדלי העולמות והגישות שבין העדות, והוא מרגיש לא מובן ולא מבין, וזה פוגע בו. (וכתב שזה מהות איסור חרישה בשור ובחמור, לפי בעלי הפשט).
זו היא דעתו דעת תורה, ובאופן אישי אני מזדהה איתה מאד.
וגם אני לא יודע מה היא דעתו של חכם עובדיה, אבל אפשר בהחלט להניח דלא פליגי.

עדיין לעניות דעתי לגמרי, חד משמעי נראה לי שזה רצונו והחלטתו של אדם והוא יחליט מה נכון לו וטוב לו ולילדיו.
לא סותר שדיברת וכו' שאלת והוא ענה את דעתו.

 

[יוסף]

נכון, זה רצונו ודעתו, אבל על זה כתבתי שכדאי לחשוב בראש גדול.
מה שכתבת שזה לא סותר, איני בטוח שהבנתי מה כוונתך, אבל הדיבור איתו לא היה עלי באופן אישי, אלא כללי לחלוטין (כלומר שאצלי הדבר לא היה נושא לדיון).

 

[מתאבק בעפרו]

לא יודע את מי אתה מייצג בתיאור הזה - כנראה איזור חיוג אחר ממני.

רוב ככל הפוסקים ומורי ההוראות בדורו - לא מו"צים ולא אברכים חשובים - נתנו לדעתו משקל כבד. כולל הגרי"ש אלישיב, הגרש"ז אויערבאך, הגרב"צ אבא שאול, הגרי"י פישר, המנחת יצחק, ועוד ועוד, החשיבו את דעתו כאחד מפוסקי הדור שלא ניתן להתעלם מדעתו, מה שקיים עד היום, ולא כי מישהו כפה על מאות ואלפי בתי מדרש לקנות את יביע אומר לאוצה"ס.

אז נכון שתלמידי החזו"א כעסו עליו והמחלוקת הליטאית הפכה אותו ללא רלוונטי בחלקים מסוימים בציבור ובמוסדות, והתרגלו שהכי קל לחלוק עליו, והוא לא ישיבישער וקל להאשים אותו בשטחיות, ותוסיף לזה את ההתנגדות שמעורר בנו הראש"ל בהתנהלותו - הכל נכון, ולא משנה את ההגדרה הנ"ל - רוב הציבור דן בדבריו ומחשיב אותם לפחות כדעה כבדת משקל אם לא מכרעת. והביאו למעלה את דברי מרן הגר"מ צדקה שליט"א, שהוא וחכם בן ציון הם עמודי ההוראה. מתנצל בפני מי שקשה לו עם זה, אבל זו המציאות.

הגריש"א הורה למשנב דרשו לא להביא את דבריו

 

[מתאבק בעפרו]

אבל אחרי שכל החכמים הללו שלא פוסקים בדרך ה"מלך" נפסלו מלהיות רבנים,
ואת דרך ה"מלך" אני לא חפץ בה, כי היא לא דרכי.
אז לא נשאר לי ולעוד הרבה בפורום הרבה ברירות, חלק אולי חושבים שהתורה ניתנה באירופה, אבל חלק לא מבוטל לפחות חושב שהיא לא נתנה למש' יוסף. אבל אתה ישר משייך אותם לאלו שחושבים שתורה ניתנה באירופה (כי כך הרגילו אותם לכנותם - מ ש ו כ נ ז י ם יבוסם לכם).

זה כן, דרך החינוך והלימוד כיום, ומבנה הישיבה והבן תורה, וההשקפה, כן מיוסדים על משנת תלמידי יוצאי אירופה, זו המציאות מה לעשות. אתה רוצה לך תקים את פורת יוסף העתיקה, ותתחיל למסור שיחות מספרי ר"ע עטייה וכף החיים (אבל בלי הרוחות החדשות של היום - הגרע"י ובנו), אם זה מציאותי אני מוכן להצטרף.
רק תכתוב לי מה הולך להיות בישיבה הזו שאין אצל בני דודינו שמאירופה.

כסא רחמים תוכיח שאפשר אחרת אפשר ללכת ברכי אבותינו ללא כחל ורך בלי למצמץ כלל

 

[אלישמע]

כסא רחמים תוכיח שאפשר אחרת אפשר ללכת ברכי אבותינו ללא כחל ורך בלי למצמץ כלל

אני מסופק אם כסא רחמים זו הדרך של אבותינו ורבותינו,
ואני עוד יותר מסופק אם אני ארצה שהבן שלי ילמד שם.
אין לי משהו אישי נגדם, ויש להם הרבה דברים טובים שהייתי מאמץ, אבל אשמח לשמוע אחת ולתמיד, מהי הדרך שלהם, ובמה מתבטא שהיא "ספרדית".

 

[גולתא דדהבא]

אבל אשמח לשמוע אחת ולתמיד, מהי הדרך שלהם, ובמה מתבטא שהיא "ספרדית".

ומעבר לכך, מה רמת ההצלחה בחינוך הכללי שם. לא רק ברשמי.

 

[מתאבק בעפרו]

אני מסופק אם כסא רחמים זו הדרך של אבותינו ורבותינו,
ואני עוד יותר מסופק אם אני ארצה שהבן שלי ילמד שם.
אין לי משהו אישי נגדם, ויש להם הרבה דברים טובים שהייתי מאמץ, אבל אשמח לשמוע אחת ולתמיד, מהי הדרך שלהם, ובמה מתבטא שהיא "ספרית".

בשיטת העיון אין חולק שזו השיטה שבה למדו אבותינו ורבותינו, בהלכה אכן יש בלבול עצום ורב בשיטתם בהלכה שבמקום להמשיך את כל מסורת הספרדים נגררו משום מה אחרי מרן היב"א בלי טעם הגון (ויש לי הרבה לומר בזה), ואם בנך ילך לשם רק הוא ירויח, אבל באופן כללי ברוב ככל העניינים לא הושפעו כלל מעולם הישיבות האשכנזי בכי הוא זה, ויישר כחם וחילם!!!

 

[אלישמע]

בשיטת העיון אין חולק שזו השיטה שבה למדו אבותינו ורבותינו,

מהו העיון שלהם, (מה זה עיון "ספרדי" ?)

ואם בנך ילך לשם רק הוא ירויח,

מנא לך ?

אבל באופן כללי ברוב ככל העניינים לא הושפעו כלל מעולם הישיבות האשכנזי בכי הוא זה, ויישר כחם וחילם!!!

אולי זו גריעותא ?

 

[גולתא דדהבא]

בשיטת העיון אין חולק שזו השיטה שבה למדו אבותינו ורבותינו, בהלכה אכן יש בלבול עצום ורב בשיטתם בהלכה שבמקום להמשיך את כל מסורת הספרדים נגררו משום מה אחרי מרן היב"א בלי טעם הגון (ויש לי הרבה לומר בזה), ואם בנך ילך לשם רק הוא ירויח, אבל באופן כללי ברוב ככל העניינים לא הושפעו כלל מעולם הישיבות האשכנזי בכי הוא זה, ויישר כחם וחילם!!!

תגיד לי, ישיבה נמדדת רק איזה שיטה היא מלמדת????
איך הם בחינוך, בגישה, בבניה של בחור, זו השאלה.
ומה הגאווה המטופשת הזו 'לא הושפעו כלל מעולם הישיבות האשכנזי'
לא גדלתם????

 

[עת שערי רצון]

ברור שאם רוצים ללכת לפי האמת, ומה לימוד התורה האמיתי, והשטת לימוד האמיתית וכו', הרי שהדרך שלהם יותר טובה, העיון שלהם יותר 'בריא',
הבעיה היא, שע''פ רוב זה לא מתאים לדורנו, ולכן רוב ככל גדו''י, גם הספרדים, לא למדו/לימדו בדרך זו.
דרכם היא בעיקר בעיון הפשט, כל מילה וחצי מילה ברש''י תוס', כמובן מהרש''א מהר''ם שיף, מהר''ם, פני יהשוע. בדומה קצת לדרך החזון איש וחכם בן ציון. הלימוד בדרך הנ''ל הוא מיגע מאוד, ולא מביא הרבה סיפוק, משא''כ הלימוד הישיבתי, עם 'פילפול' ו'רייד' וחקירות, הגדרות, מביא יותר 'סיפוק' וגם 'סברא ישרה' והיא דרך יותר קלילה להצלחה. ובסוף אפשר יותר ב'קלות' להיות 'למדן' ות''ח.
אבל האם זו היתה הדרך בכל הדורות ? אין ראיה לכאן לכאן, איך למדו לפני מאתיים וארבע מאות שנה.
באופן כללי, בשיטת החינוך, היום ברוב ככל המקומות אומצה שיטת סלבודקא הדוגלת ב'גדלות האדם' וכו' (מי יותר ומי פחות), והמציאות מוכיחה שזה מה שזקוק לדורנו. וכמ''ש 'דור דור ודורשיו', מה שמתאים לדור ההוא, אינו מתאים לדור אחר. וכע''ז הדרך.
לגבי הטענה על 'שמירת מנהגים' וכו', אינני יודע מה אתם שחים, וכבר העיר בזה @מתאבק בעפרו

 

[מרנן ורבנן]

בשיטת העיון אין חולק שזו השיטה שבה למדו אבותינו ורבותינו, בהלכה אכן יש בלבול עצום ורב בשיטתם בהלכה שבמקום להמשיך את כל מסורת הספרדים נגררו משום מה אחרי מרן היב"א בלי טעם הגון (ויש לי הרבה לומר בזה), ואם בנך ילך לשם רק הוא ירויח, אבל באופן כללי ברוב ככל העניינים לא הושפעו כלל מעולם הישיבות האשכנזי בכי הוא זה, ויישר כחם וחילם!!!

זה מעניין כי כל מוצש מספרים לנו בדיוק הפוך

 

[מתאבק בעפרו]

מהו העיון שלהם, (מה זה עיון "ספרדי" ?)


העיון שבו למו כולם אשכנז

מנא לך ?




אולי זו גריעותא ?

זה מעניין כי כל מוצש מספרים לנו בדיוק הפוך

בפרטים לפעמי חלקו, אבל בכללים כמעט הלכו בעינים עצומות אחריו לצערנו

 

[מתאבק בעפרו]

ברור שאם רוצים ללכת לפי האמת, ומה לימוד התורה האמיתי, והשטת לימוד האמיתית וכו', הרי שהדרך שלהם יותר טובה, העיון שלהם יותר 'בריא',
הבעיה היא, שע''פ רוב זה לא מתאים לדורנו, ולכן רוב ככל גדו''י, גם הספרדים, לא למדו/לימדו בדרך זו.
דרכם היא בעיקר בעיון הפשט, כל מילה וחצי מילה ברש''י תוס', כמובן מהרש''א מהר''ם שיף, מהר''ם, פני יהשוע. בדומה קצת לדרך החזון איש וחכם בן ציון. הלימוד בדרך הנ''ל הוא מיגע מאוד, ולא מביא הרבה סיפוק, משא''כ הלימוד הישיבתי, עם 'פילפול' ו'רייד' וחקירות, הגדרות, מביא יותר 'סיפוק' וגם 'סברא ישרה' והיא דרך יותר קלילה להצלחה. ובסוף אפשר יותר ב'קלות' להיות 'למדן' ות''ח.
אבל האם זו היתה הדרך בכל הדורות ? אין ראיה לכאן לכאן, איך למדו לפני מאתיים וארבע מאות שנה.
באופן כללי, בשיטת החינוך, היום ברוב ככל המקומות אומצה שיטת סלבודקא הדוגלת ב'גדלות האדם' וכו' (מי יותר ומי פחות), והמציאות מוכיחה שזה מה שזקוק לדורנו. וכמ''ש 'דור דור ודורשיו', מה שמתאים לדור ההוא, אינו מתאים לדור אחר. וכע''ז הדרך.
לגבי הטענה על 'שמירת מנהגים' וכו', אינני יודע מה אתם שחים, וכבר העיר בזה @מתאבק בעפרו

אם נרצה לזקק את העיון במשפט או בשתים נאמר כך. בעיון הנכון הכל חייב להיות מוכרח ומפורש, הדיבור באויר בלומדס אינו חוטא לאמת על הרוב, וזו הסיבה שהתלמיד מוסר את השיעור ורבו מתקנו ומיישרו , אין מושג שרב ישמע תלמיד מבאר דבר, ויפטיר כנגדו "שומע", זה לא קיים ולא יכול להיות, ובשיטה זו יש את הסיפוק הגדול ביותר מנסיון (בפרט בשילוב כתיבת חידושים כנודע). והנכנס בשערי כסא רחמים רוצה את היראת שמים הטוהר והזוך מה שלצערנו לא קיים כי הוא זה גם בישיבות הכי מפוצצות, זה האמת ואין בלתה.
אמנם יש לי חבילות השגות כרימון על החלק ההשקפתי ודרך הפסיקה שם (וזה נושא ארוך לאשכול אחר), כך שדברי לגבי העיון באים ממקום הכי נקי, ברם צריך להתבונן אם בעולם הישיבות הרחב לא נשארנו עם חיצוניות גרידא במקרים רבים. ואכמ"ל