האם שייך להכריע הלכה על פי 'הקבלה' או על פי 'הסוד'

ה שהלכו לאורו זה עדיין לא אומר שאין הפתעות
אני למשל התפלאתי מאוד שבן איש חי כותב שיש כמה וכמה מאמרים שאינם מעיקר ספר הזוהר אלא הוספות המעתיקים ומביא כן בשם האר"י והיעב"ץ במטפחת ספרים (שבזמנו זעזע מקובלים שונים בנוגע להשלכות שלו על שלימות ספר הזוהר וסמכותו)
על ב' הענינים האלו יש לדון. אם יש הפתעות ואין אנו יודעים במה וכמה - אז איך נסמוך על ספר כזה? כל קושיא שיש לנו, במקום לטמון את הראש בחול, נאמר שאלו מההוספות. אם אתה רוצה לומר את זה בצורה כזו, ויותר קל לקבל כך - לחיי.
 
גם צריך שתדע כי בסוף כל שער ושער כתבתי כמה דרושים שקבלתי ושמעתי מפי קצת תלמידי מורי זכרו לחיי העולם הבא ששמעו מפיו באיזה זמן שאני לא הייתי יושב שם וראיתי לכותבם בכל סוף כל שער ושער כפי עניינו עד כאן הקדמת הרב המחבר זכרו לחיי העולם הבא:

מזה נראה ברור שהבין שכותב את דברי רבו ולא את דברי עצמו
 
על ב' הענינים האלו יש לדון. אם יש הפתעות ואין אנו יודעים במה וכמה - אז איך נסמוך על ספר כזה? כל קושיא שיש לנו, במקום לטמון את הראש בחול, נאמר שאלו מההוספות. אם אתה רוצה לומר את זה בצורה כזו, ויותר קל לקבל כך - לחיי.
מזה נראה ברור שהבין שכותב את דברי רבו ולא את דברי עצמו
אני אישית ללא דעה, אני מטיל ספק בכל ציטוט ממהרח"ו או מהרש"ו שזה האר"י - על בסיס מהרח"ו עצמו.
לגר"י הלל יש ספר שלם שמסביר את כתבי מהרח"ו בשם "כתבוני לדורות", הוא מצטט ממהרח"ו בתחילת הספר שהיה קונטרס קיצור דברים ששמע ממורו ועל בסיסו הרחיב את הדברים ומשם זה התפתח לשמונה שערים ולכמה מהדורות.
 
כנראה שחלק כן וחלק לא. אני מהחלק שכן.
בואו חשבון - לדוגמא בעלמא -
החיד"א, ר' חיים פאלאג'י, פתח הדביר, הבן איש חי, הכף החיים,
יש לך הוה אמינא שמחמת דבריך היו חוזרים בהם, או שהיו מתרצים בדרך שכתבתי?
אם איש אמת אתה, הרי תודה על האמת, שהתשובה ברורה
ואם כן על סמך מה אתה מנסה להציג כאילו יש לך ידיעות חדשות שאילו ידעו אותם היו פוסקים אחרת? ושים לב, אנו דנים על היחס אצל רבותינו הספרדים דווקא, אל תברח להגר"א
אז למה לא תירץ כן לגבי הקושיות החזקות ממה שמזכיר דברים מאוחרים יותר?
זה שאלה אחרת, ולא זו ששאלת לעיל שאינה מתחילה
וזו ששאלת השתא, שאלה טובה שג"א הסתפקתי בה, אחרי שמהרח"ו כתב בשם האר"י ז"ל שיש הוספות מדוע לא תירץ כן כאן? והתשובה לענ"ד שלגבי תנו"א מאוחרים ס"ל להאר"י ז"ל שאין כאן הוספה מאוחרת, ולכן היה צריך לתרץ כנ"ל, אבל אה"ן מודה לגבי קושיות אחרות שי"ל כנ"ל
כבר כתבתי שמה שמנסים להציג את זה כאילו היה מירתת וכו' - לא שמים לב שחלק ביותר ממאה מקומות בהנהגה ובהלכה על דברי האר"י, כך שאכן הוא הסיק מסקנות הרבה יותר מרחיקות לכת ממני, ועוד ללא ראיות 'ברורות', אלא 'בסברא' בעלמא.
שיטת הגר"א זה מהלך אחר לגמרי, כמו שכתבתי כבר
הוא יכול למשל לומר כי בנו בחרת - ונשאר עם הכוונות של האר"י ז"ל בזה למשל
והוא עפ"ר לא חולק על האר"י ז"ל אלא הוא מיישב את המהלך שהיה קודם להאר"י ז"ל/פשט

מי שהאמת טבועה בלבו ובקרבו - ישנה גם ישנה.
למשל, החיד"א, החבי"ף, הבא"ח,
האמת נר לרגליהם?
שהרבה ת"ח בדורנו
לא חרבה ירושלים אלא על שהשווה קטן לגדול, ועיין גם סוף סוטה
כל ת"ח כבודו במקומו מונח, אבל כל ת"ח האמיתיים בדורינו שאין להם אלא ד"א של הלכה לא שינו מנהגם ולא ישנו את מנהגם [שמעתי גם מת"ח גדול מאוד (ולא אולי מי שתחשוב שזה, מישהו אחר) לגבי הנושא הזה ספציפי שראה המאמר שהובא לעיל (כאשר פורסם באור תורה כמדומני) ודיבר כנגד זה שעל סמך קושיות כאלה חולקים על האר"י ז"ל].
קח לדוג' את הגאון הנאמ"ן ז"ל בנושא הזה של כי בנו בחרת שידע את דבריך (כמוש"כ בהגהתו לספר... לא זוכר), והוא איש אמת כידוע, ולא זז מדברי האר"י ז"ל ב'למעשה'
והוא ידע קצת יותר ממה שהצגת כאן בשאלותיך ויותר מזה [ובאיזה מקום אף כתב תשובה פושרת יחסית לגבי היחס למי שכופר בזוהר, שסו"ס הוא חיבור מאוחר וכו' וכו', ועכ"ז לא זז מדבריו]
כל קושיא שיש לנו
לא כל אחד יכול לתרץ כך
אבל בכללות אם יש לך נושא שבכל דברי חז"ל משתמע להיפך ורק בזוהר יש משמעות הפוכה ואין באר"י ז"ל על נושא זה, זה הרבה פחות משמעותי ויש לזה דוגמאות
 
החיד"א, ר' חיים פאלאג'י, פתח הדביר, הבן איש חי, הכף החיים,
יש לך הוה אמינא שמחמת דבריך היו חוזרים בהם, או שהיו מתרצים בדרך שכתבתי?
חלקם גם בפשט לא היו חוזרים בהם אילו היו רואים ראשונים וכדומה. כך שהם לא דוגמא בשבילי.
בד"כ מי שבפשט מוכן לחלוק על השו"ע מחמת ראשונים וכדומה - יקבל גם את הדברים שכתבתי, אם כי יתכן שצריך הרבה יותר כדי לשכנע ולהוכיח שדברי האר"י אינם בהכרח נכונים.
והתשובה לענ"ד שלגבי תנו"א מאוחרים ס"ל להאר"י ז"ל שאין כאן הוספה מאוחרת, ולכן היה צריך לתרץ כנ"ל, אבל אה"ן מודה לגבי קושיות אחרות שי"ל כנ"ל
לא מובן מה ההבדל.
הוא עפ"ר לא חולק על האר"י ז"ל אלא הוא מיישב את המהלך שהיה קודם להאר"י ז"ל/פשט
ממש לא נכון. עיין בכל המקומות שחולק על האר"י ותראה שחולק ממש.
שראה המאמר שהובא לעיל (כאשר פורסם באור תורה כמדומני) ודיבר כנגד זה שעל סמך קושיות כאלה חולקים על האר"י ז"ל].
ראשית, תשובות אין לקושיות, אלא טוענים שעל סמך קושיות אלו לא חולקים. לא מקבל.
שנית, זו לא הקושיא היחידה. אותו החכם ראה רק קושיא זו. אולם יש עמי קושיות רבות, חלקם הצגתי כאן [וגם הם לא נענו], וחלקם עדיין לא.
כשמצטברים הרבה הרבה קושיות - מבינים שזה לא כמו שחשבו.
קח לדוג' את הגאון הנאמ"ן ז"ל בנושא הזה של כי בנו בחרת שידע את דבריך (כמוש"כ בהגהתו לספר... לא זוכר), והוא איש אמת כידוע, ולא זז מדברי האר"י ז"ל ב'למעשה'
הגאון הנאמ"ן זצ"ל בשיעורו השבועי במוצ"ש פרשת חיי שרה תש"פ התחייס לדברים והביא את דברי הר"ב נכח השלחן שהובאו המאמר הנ"ל שכתב לבסוף שאין לשנות מדברי רבינו האר"י, וכך העלה הנאמ"ן זצ"ל. אולם לא התייחס לטענות שב'כל הנוסחאות שבעולם' כולל כל הגאונים והראשונים והסידורים בכל הארצות ישנם למילים אלו ודבר זה נדיר ולא מצוי כמעט באף נוסח אחר בתפלה שכולם יגרסו אותו משפט וזה מורה שכך תקנו אנשי כנה"ג או חכמי הגמ' שתיקנו הנוסח, ודבר זה לא ידעוהו האר"י והר"ב נוכח השלחן שהם חשבו שרק במקצת נוסחאות הוא כן, ואיך אפשר להשמיט נוסח שתקנוהו חז"ל בודאי ללא כל ספק משום דברי האר"י.

אז מה שייך לומר 'רב פלוני התייחס ולא שינה'? אם הוא התייחס ולא ענה - אין בדבריו מענה אמיתי, וחזר הדין.
 
שהם לא דוגמא בשבילי.
הבנו. לגזור ולשמור.
מי כן דוגמא לדעתך?
לא מובן מה ההבדל.
כי הוא עוסק בשאלה מסויימת (תנו"א), ועליה הוא משיב, בזה היה ברור להאר"י ז"ל שאינו הוספה
ממש לא נכון. עיין בכל המקומות שחולק על האר"י ותראה שחולק ממש
הסברתי ואין לי כח לחזור, הגר"א חולק ב'למעשה' אבל לא במהות, והגר"א לא הנידון כאן להזכירך

אני כנראה כאן סיימתי בשלב זה את הדיון הזה
 
לא קשור כלל.
אני לא דן אם צריך לומר עלינו לשבח בעקבות הזיוף הזה.
אני דן האם האר"י ידע שזה מזויף או לא. אם הוא לא ידע - זה אומר שאליהו לא אמר לו הכל, ומכאן נלמד לשאר הדברים.
אליהו לא אמר לו בעניינים שאין בהם נפק"מ, מה הראיה מזה לנדו"ד?
[לגוף התשובה צריך אני לחקור יותר, כעת האוצה"ח שלי לא עובד]
כלומר מהרח"ו זה לא האר"י. אז כל השמונה שערים זה מהרח"ו.
הקדמת מהרח"ו הוא מדברי עצמו ולא מדברי רבו, משא"כ השמונה שערים
כמדומה שדבר זה ברור לכל מי שמעיין בהם, ולזכרוני הבא"ח כבר כתב כן במפורש
ולכן הגר"א סובר שבכמה מקומות לא הבין את כוונת רבו
להד"מ
 
חלקם גם בפשט לא היו חוזרים בהם אילו היו רואים ראשונים וכדומה. כך שהם לא דוגמא בשבילי.
נראה לי שהתכוונת לומר לא דוגמא לנושא זה. וכדאי לתקן את הלשון, כי הלשון 'לא דוגמא בשבילי' נשמע שאינך מתייחס לדבריהם, וזה ודאי לא כוונתך.
 
הבנו. לגזור ולשמור.
מי כן דוגמא לדעתך?
כל הפוסקים שכן סוברים שהאמת חשובה יותר מהכללים היבשים של 'קיבלנו הוראות פלוני', וסוברים שאילו מרן היה רואה היה חוזר בו וכדומה.
כי הוא עוסק בשאלה מסויימת (תנו"א), ועליה הוא משיב, בזה היה ברור להאר"י ז"ל שאינו הוספה
הוא עוסק שם בשאלות כלליות של מכחישי הזוהר, והביא שם דוגמאות מעטות. הרעיון שלו הוא בכללי ולא רק בדוגמאות הנ"ל.
אליהו לא אמר לו בעניינים שאין בהם נפק"מ, מה הראיה מזה לנדו"ד?
מי אמר מה אליהו אמר לו ומה לא? יש כללים בזה? איפה אפשר לקרוא אותם?
הקדמת מהרח"ו הוא מדברי עצמו ולא מדברי רבו, משא"כ השמונה שערים
כשמהרח"ו למד אצל האר"י, לא עלו לו הקושיות הנ"ל? הוא לא יישב לו כן? מעניין.
הוא בודאי לא מתייחס לדבריהם במקום שנראה לו אחרת מהם
מאוד פשוט
שיש לו ראיות שלא כדבריהם כצ"ל.
 
האם בזמן דוד המלך היה מושג של 'טלית קטן'?

רבינו האר"י בשעה"כ בדרוש א' מדרושי הלילה כתב שמה שאמרו לילה לאו זמן טלית זהו בטלית גדול, אבל טלית קטן זמנה גם בלילה וראיה לדבר ממה שאמרו בגמ' מנחות שכשנכנס דוד למרחץ וראה עצמו ערום אמר אוי לי שאני ערום מן המצות עד שנסתכל במילה, ואם בהיותו ישן היה מסיר ציצית קטן א"כ למה לא היה מצטער בכל לילה שהיה נשאר בלי שום מצוה, אלא ודאי שאין זמן שיהיה פטור מן הציצית קטן אלא דוקא במרחץ ע"כ.
ודבריו צ"ע, דהא מבואר בראשונים שהמושג 'טלית קטן' התחיל 'באשכנז' בזמניהם, מחמת שלא היו הולכים בצורה של 'עיטוף' כבזמן חז"ל, ולא רצו לבטל מעליהם מצות ציצית לכן 'המציאו' דבר חדש, שבאמת נחלקו בו הראשונים האם יש חיוב ציצית בטלית שאינה בדרך עיטוף או לא. וגם המחייבים [כפי שאנו נוהגים] לא סברו שזה היה בזמן חז"ל, אלא סברו שאין חובה שיהיה בצורה של עיטוף [עמ' מרדכי מנחות רמז תתקמג ומהר"ם דפוס פראג סי' רפ"ז ועוד], וכ"ש שבזמן דוד המלך לא היה מושג של טלית קטן כלל, והיו הולכים רק עם טלית גדול שהיא בדרך עיטוף, וא"כ אין לומר שדוד המלך היה ישן עם טלית קטן בלילה, שלא היה כלל מושג זה בימיו, וצ"ע.
 
כל הפוסקים שכן סוברים שהאמת חשובה יותר מהכללים היבשים של 'קיבלנו הוראות פלוני', וסוברים שאילו מרן היה רואה היה חוזר בו וכדומה.
החיד"א - עד הרב מזוז. ושניהם 'משום מה' ברור שלא יסכימו לדבריך
 
ושהוא (הכהן) מודה, שגם הם לא היו מודים לראיות אלו שהביא
גם את זה חשוב להדגיש
אכן, חשוב להדגיש שאם אתה מביא ראיות חזקות, ורב גדול ככל שיהיה אומר לך: אין לי תשובה, שאלה יפה, או אפילו 'שאלות' וקושיות יפות, אבל אני לא זז ממה שהורגלתי עד עתה - אין שום חובה לשמוע לו.
אנחנו לא 'חסידים' ורבותינו לא 'אדמורי"ם'. לומדים תורה עם הבנה ושכל עד היכן שידינו מגעת. והורשינו להורות כפי מה שנראה לנו, אם גם רבותינו מודים שאין להם תשובה.
 
החיד"א - עד הרב מזוז. ושניהם 'משום מה' ברור שלא יסכימו לדבריך
לא 'ברור'. יתכן מאוד שלא יסכימו. אולם לא בודאות.
זה ברור שא"א לתת כזה 'כלל' שכל מי שיש לו קושיא ימחק את הזוהר
הפוך הוא נתן כלל שלא למחוק את הזוהר אלא לומר שכל מה שכתוב בזוהר - ידעו ברוה"ק. מה לא ברור?
 
אכן, חשוב להדגיש שאם אתה מביא ראיות חזקות, ורב גדול ככל שיהיה אומר לך: אין לי תשובה, שאלה יפה, או אפילו 'שאלות' וקושיות יפות, אבל אני לא זז ממה שהורגלתי עד עתה - אין שום חובה לשמוע לו.
אנחנו לא 'חסידים' ורבותינו לא 'אדמורי"ם'. לומדים תורה עם הבנה ושכל עד היכן שידינו מגעת. והורשינו להורות כפי מה שנראה לנו, אם גם רבותינו מודים שאין להם תשובה.
ענו לך תשובות, רק שאתה לא 'מקבל' את התשובות הללו, הם לדעתך 'לא נכונות'. לא שיש לך ראיה אחרת, אלא שאתה דורש ראיה הפוכה. ולזה הקבלה והמעשה הם וכו'. וזה כתב הרמב"ם ('הרציונל').
לא 'ברור'. יתכן מאוד שלא יסכימו. אולם לא בודאות.
ולזה יקרא מודה על האמת?
יש לך הו"א שהחיד"א לא ידע את רוב השגותיך בנושאים אלו?
וכבר נדברתי לצערי בעבר אם חוקר מסויים ואדהכי גלשה השיחה והודה לי שהנושא של החיד"א מאוד מטריד אותו כי ברור שהחיד"א ידע ו'העלים'...
הפוך הוא נתן כלל שלא למחוק את הזוהר אלא לומר שכל מה שכתוב בזוהר - ידעו ברוה"ק. מה לא ברור?
לא יודע מה לא ברור במה שכתבתי, כתבתי שמהרח"ו עסק על שאלה מסויימת ובסיסית מאוד לאורך הזוהר, והיא שמות התנו"א, ועל זה כתב דבריו
זה שיש עוד תירוצים, הוא לא יעשה מהם כלל
גם בתלמוד ובראשונים יש 'הוספות', ומי שיעשה מזה 'כלל' שבמקום שיש קושיא נמחוק הקטע, הלא לשוטה ייחשב
 
@מתוק מדבש
אוהב נהפך אצלך לאויב, ומתוק נהפך למר.
דע לך, שלא כתוב בשום מקום שלהקשות על רבינו האר"י ועל רבותינו במשך 500 שנה יש איסור ומי שעושה כן נקרא אפיקורוס.
אולם מי שמבזה את חבירו וקורא לו 'אפיקורוס' כשהוא לא אפיקורוס באמת - עובר בכמה וכמה לאוין, שאין כאן המקום לפרט.
שמענה ואתה דע לך.
 
ראשי תחתית