באנר תרומה

משא ומתן בדברי בעל ה'ילקוט יוסף' שליט"א (3)

אכל חפר מדברי הגאון הרב מזוז כמעט מילה במילה ממש גזור הדבק, מבלי לציין שההעתקה היא ממנו, וכמעשה דפזלונא, ורק בסוף דבריו כתב מה שהעיר בזה הרב מזוז על הגרשי זוין.

לפחות היה כותב קטע זה הועתק מספר פלוני...
290685.jpg
ואלו דברי הגאון הרב מזוז זצ"ל
290692.png
 
בילק"י (תפילה ב סימן קכח סעיף מב) כתב "יש אומרים שאין השליח צבור מקריא לכהנים תיבת "יברכך", אלא הכהנים מתחילים בעצמם "יברכך". ויש אומרים שגם תיבת "יברכך" צריך שהשליח צבור יקריא אותה לכהנים".

מי הם י"א וי"א?

ה"יש אומרים" הראשון הוא השולחן ערוך בכבודו ובעצמו, שעליו נאמר "קיבלנו הוראות מרן" בצירוף עשרות ראיות שקיבלנוהו והוא מרא דאתרא וכו' וכו', שיודעים לצטט היכן שצריך, והוא כתב "מתחילים הכהנים לומר יברכך, ואח"כ מקרא אותם ש"ץ" וה"יש אומרים" בתרא הוא הרמ"א, שכתב שגם מילת יברכך יקרא אותם הש"ץ תחילה.

אבל בעל ילקוט יוסף חשב להעלים מהקורא שפוסק כרמ"א ונגד השו"ע, ושוב מנסה לשנות מנהגם של יהדות צפ"א כדעת השו"ע ולהשפיע עליהם להשתכנז ולפסוק כרמ"א.
אם היית מסתכל למטה בהערות היית רואה שהי"א השני הם רבותינו המקובלים
נכון גם אני מזדהה איתך שחבל מאוד

אך יותר חבל הוא באחד שמזכיר במהדורות ישנות ואילו במהדורות החדשות הוא משמיט בכוונה תחילה.

כגון-

א. בילקו"י ח"ז מהדו' תשס"ד עמ' תשי"ג - כתב וכ"כ הרה"ג הנאמ"ן, והוסיף וכו'.

ואילו בילקו"י תשפ"ה עמ' קס- אולם יש לחלק וכו' והוסיפו בזה וכו' [בעילום שם].

ב. בילקוט יוסף הנ"ל עמ' תשי"ד - כתב והרה"ג הנאמ"ן העיר מדברי הרב בן איש חי.

ואילו בילקו"י תשפ"ה עמ' קסא- והעירו מדברי הבא"ח [בעילום שם].

ג. בילקוט יוסף הנ"ל עמ' ת - כתב ובשו"ת איש מצליח כתב וכו' ועיין עוד בסוף הספר בהוספות ומילואים מבן הגאון המחבר, הרה"ג הנאמ"ן שליט"א שכתב.

ואילו ביקו"י תשפ"ה עמ' תשנא בסופו- ובשו"ת איש מצליח כתב וכו' וע"ע בסוף הספר בהוספות ומילואים שמכאן יש ללמוד [בעילום שם] וכו'.


ויש לי עוד עשרות דוגמאות על כגון דא

אז לפני שאתה כותב "חבל" ו "חבל" - טול קורה מבין עיניך​
כאילו הגריח"ס שליט"א ממש רגיל לצטט מהגרמ"מ זצ"ל....
 
ראשי תחתית