משא ומתן בדברי בעל ה'ילקוט יוסף' שליט"א (3)

באנר תרומה
סטטוס
לא פתוח לתגובות נוספות.
כל הפוסקים שכותבים "הראוני" וכד' ולא כותבים מי הראה להם, הם כפויי טובה?!
שוב

מתי תבדיל בין הראוני שזה יכול להיות פעם ראובן ופעם שמעון ופעם לוי

ולבין אדם אחד שאתה משתמש בסברותיו ומשמיטו
אכן, כי אחרי פטירת הרב עובדיה כתב ואמר כמה וכמה דברים

בוא, סיפורים תספר לילדים שלך.

הסיבה האמיתית- אחרי שאביו נפטר הוא יכל לתקוף את מי שחיכה כבר שנים לעשות זאת ולא יכל, ואחרי פטירת אביו הותרה הרצועה
 
קיבלתי
מצורפים כמה קבצים, הרב מאיר מאזוז פרסם בעבר דברי הערכה על ספר דבר השמיטה של הרב משה לוי, הרב יצחק יוסף העתיק מתוך הדברים לספר ילקוט יוסף, לאחר כמה שנים הרב מאזוז הדפיס מחדש את דברי הערכה עם הערות והוספות, בקובץ ויען שמואל חלק י, ושם העיר על הרב יצחק יוסף, ראו שם בהערה 9. ואפשר להסיק מזה כיצד בנוי ספר ילקו"י.
הקבצים לפניכם
 

קבצים מצורפים

ישנה הסרטה ידועה שמרן הראש"ל שליט"א משמש כרב המקדים למרן רבי אבה'ו זצוק"ל

והזכיר דבר מה בהל' ברכות וחלק עליו ללא שם המחבר, או-אז פנה אליו מרן זצ"ל וא"ל

"תאמר שכך כתב ברכת ה'...", ענה מרן שליט"א "בכס"ר כועסים שמזכירים את השם..."

ענה מרן זצ"ל "כועסים?! שישתו מים קרים...!!"
 
אבל מה תענה על הגר''מ לוי
שבחיו כיבדו מאד כידוע
ולאחר פטירתו נעשו כל פסקיו כטועה בדבר משנה
ומה תגיד על אחיו
ר' דוד

שפתאום בילקוט יוסף האחרון ... וכו' [עיין באשכול במקומו]
 
קיבלתי
מצורפים כמה קבצים, הרב מאיר מאזוז פרסם בעבר דברי הערכה על ספר דבר השמיטה של הרב משה לוי, הרב יצחק יוסף העתיק מתוך הדברים לספר ילקוט יוסף, לאחר כמה שנים הרב מאזוז הדפיס מחדש את דברי הערכה עם הערות והוספות, בקובץ ויען שמואל חלק י, ושם העיר על הרב יצחק יוסף, ראו שם בהערה 9. ואפשר להסיק מזה כיצד בנוי ספר ילקו"י.
הקבצים לפניכם
לפו"ר ההערה של האברך דאז הרה"ג רבי אהרן בוארון (בן הגר"צ) שליט"א אכן הערה, דודאי מי שנוהג כרבו אין לו דין מחלל שבת, אבל אין זה אומר שמותר לאדם אחר שלא סובר כך לאכול ממאכלו.
כי לאדם שנוהג כרבו ודאי שלא נהיה דין של מומר, כי לא מורד באף אחד אלא נוהג כרבו.
משא"כ לאוכל של מי שנוהג כרב מתיר ודאי שלא נהיה מותר לכולם.
ודוגמא לדבר, שוחט אשכנזי הנוהג כהרמ"א ששחט בהמה ונמצאת כשרה לרמ"א וטריפה לשו"ע, וכי מותר יהיה לנוהג כשו"ע לאכול בהמה זו?

מקוה שהובנתי, החילוק הוא בין הגברא לחפצא, למרות שבשניהם הדיון הוא על החפצא, אבל לגבי יי"נ הגברא מחיל עליו את האיסור, משא"כ לגבי היתר מכירה ושאר דברים שהחפצא של האיסור מחילה את האיסור.
 
וכי יש חיוב להביא את שם המביא ראיה?
אם אוחז שלא ראוי להביאו מה בכך?
ואם בכל זאת זה בעיה, למה לגבי מקור זה לא בעיה?

השונא את חבירו, אינו מזכירו בשמו.

ולפ"ז מבואר מדוע האחים אמרו "הנה בעל החלומות הלזה" ולא הזכירוהו בשמו, כי הוא הוציא עליהם קלא דלא פסיק, ובגמ' אמרו דלא חיישינן לקלא אם יש לאותו אדם שונאים (מו"ק דף י"ח), ולכן עשו עצמם שונאים לו.

אבל הוא התחכם ועשה עצמו אוהבם, וסיפר להם את החלום, ואין מספרים חלום אלא לאוהבו.
 
קיבלתי
מצורפים כמה קבצים, הרב מאיר מאזוז פרסם בעבר דברי הערכה על ספר דבר השמיטה של הרב משה לוי, הרב יצחק יוסף העתיק מתוך הדברים לספר ילקוט יוסף, לאחר כמה שנים הרב מאזוז הדפיס מחדש את דברי הערכה עם הערות והוספות, בקובץ ויען שמואל חלק י, ושם העיר על הרב יצחק יוסף, ראו שם בהערה 9. ואפשר להסיק מזה כיצד בנוי ספר ילקו"י.
הקבצים לפניכם

1758052063525.png
 
ישנה הסרטה ידועה שמרן הראש"ל שליט"א משמש כרב המקדים למרן רבי אבה'ו זצוק"ל

והזכיר דבר מה בהל' ברכות וחלק עליו ללא שם המחבר, או-אז פנה אליו מרן זצ"ל וא"ל

"תאמר שכך כתב ברכת ה'...", ענה מרן שליט"א "בכס"ר כועסים שמזכירים את השם..."

ענה מרן זצ"ל "כועסים?! שישתו מים קרים...!!"

כמדומה אני שיש מכתב של הגר"מ לוי שכתב להרב יצחק יוסף מירושלים ובו מעיר לו על איזשהו נושא שהנ"ל תקף אותו בשיעור, והגר"מ הסביר לו את החומר, ויש עוד מכתב שני באותו עניין ששוב הגר"מ מסביר לו את החומר, ובכ"ז כבר בשנים האלו המשיך הרב הנ"ל מירושלים לסלף את דברי הגר"מ ולתקוף אותו בשם הבנתו את דבריו.
אגב "דרכו של מרן זצ"ל" הייתה לכבד ולרומם מאוד מאוד את מרן הגר"מ מאזוז זצ"ל, כידוע לכל יודע ספר ולכל מכיר מציאות. והגר"מ אף הוא השיב לו אהבה, לאחר פטירת אביו (והודה כן בקולו בהסרטה הידועה) פחד הרב הנ"ל על עתידו בין הרבנים הגדולים ושם לו לאומנות את מלאכת התקיפה.
 

הכל מדברי הגאון הרב מזוז כמעט מילה במילה ממש גזור הדבק, מבלי לציין שההעתקה היא ממנו, וכמעשה תכלא דפזלון, ורק בסוף דבריו כתב מה שהעיר בזה הרב מזוז על הגרשי זוין.

לפחות היה כותב קטע זה הועתק מספר פלוני...
290685.jpg

ואלו דברי הגאון הרב מזוז זצ"ל
290692.png
 
נכון גם אני מזדהה איתך שחבל מאוד

אך יותר חבל הוא באחד שמזכיר במהדורות ישנות ואילו במהדורות החדשות הוא משמיט בכוונה תחילה.

כגון-

א. בילקו"י ח"ז מהדו' תשס"ד עמ' תשי"ג - כתב וכ"כ הרה"ג הנאמ"ן, והוסיף וכו'.

ואילו בילקו"י תשפ"ה עמ' קס- אולם יש לחלק וכו' והוסיפו בזה וכו' [בעילום שם].

ב. בילקוט יוסף הנ"ל עמ' תשי"ד - כתב והרה"ג הנאמ"ן העיר מדברי הרב בן איש חי.

ואילו בילקו"י תשפ"ה עמ' קסא- והעירו מדברי הבא"ח [בעילום שם].

ג. בילקוט יוסף הנ"ל עמ' ת - כתב ובשו"ת איש מצליח כתב וכו' ועיין עוד בסוף הספר בהוספות ומילואים מבן הגאון המחבר, הרה"ג הנאמ"ן שליט"א שכתב.

ואילו ביקו"י תשפ"ה עמ' תשנא בסופו- ובשו"ת איש מצליח כתב וכו' וע"ע בסוף הספר בהוספות ומילואים שמכאן יש ללמוד [בעילום שם] וכו'.


ויש לי עוד עשרות דוגמאות על כגון דא

אז לפני שאתה כותב "חבל" ו "חבל" - טול קורה מבין עיניך​

כאילו הגריח"ס שליט"א ממש רגיל לצטט מהגרמ"מ זצ"ל....
 
כאילו הגריח"ס שליט"א ממש רגיל לצטט מהגרמ"מ זצ"ל....
למרות שהתייחסתי לדבריך פעם אחר פעם ועדיין לא הבנת , אז אחזור שוב במיוחד בשבילך

לא העניין אם מזכיר או לא

אלא העניין שאתה מזכיר סברות וקושיות של חכם בעילום שם [וכמו שהבאתי דוגמאות לעיל] - ולא זו בלבד, אלא שבמהדורה הקודמת הביא את הסברא והחידוש עם השם
ועתה משמיט את השם ומשאיר את הקושייא והסברא בעילום שם.

[מקווה שעכשיו הבנת , כי אם לא הבנת עדיין , אזאי א"כ בקצב הזה כבר לא יעזור לך גם "שוטינשטיין"]
 
דרך אגב אעלה כאן את דבריו של הרב יוסף פרץ שליט"א בנושא ההתעלמות מספרים מסויימים שכתבו בנושא.
תמוה מה לו להתעבר על ריב לא לו ולהטיף מוסר לגדולי ישראל כמרן הגאון המקובל הגר"י הלל והגרי"ח סופר???
הם אנשים גדולים ברשות עצמם והם יחליטו מה לכתוב בספריהם שלהם ומה לא לכתוב.
לא מתאים לו שלא יקרא בספריהם.
 
תמוה מה לו להתעבר על ריב לא לו ולהטיף מוסר לגדולי ישראל כמרן הגאון המקובל הגר"י הלל והגרי"ח סופר???
הם אנשים גדולים ברשות עצמם והם יחליטו מה לכתוב בספריהם שלהם ומה לא לכתוב.
לא מתאים לו שלא יקרא בספריהם.
לא ראיתי שמטיף למישהו מסויים.
(ואדרבה שהעתיק את מה שכתב מרן הגרע"י זצוק"ל על הרב סופר שליט"א, לא כתב את שמו שם)
 
כל הפוסקים שכותבים "הראוני" וכד' ולא כותבים מי הראה להם, הם כפויי טובה?!

אכן, כי אחרי פטירת הרב עובדיה כתב ואמר כמה וכמה דברים
רק אחרי פטירת הרב עובדיה??
הלואי...

דוגמא קטנה, בילקוט יוסף הלכות שבת ח"א (מהדורת התשנ"ב עמוד קעג) כתב:

1758098991211.png


והנה במהדורא חדשה של ילקוט יוסף, שנדפסה בשנת התשע"א [בחיי מרן הגר"ע!], מופיע הקטע הנ"ל ב"שינוי" קל:

1758099077258.png
 
לא ראיתי שמטיף למישהו מסויים.
תתבונן שוב
(ואדרבה שהעתיק את מה שכתב מרן הגרע"י זצוק"ל על הרב סופר שליט"א, לא כתב את שמו שם)
ומה בכך? כל פותח הספר כנסת יחזקאל רואה במה מדובר.

בכל אופן, כל כותב ספר זכותו להביא ולהזכיר מה ומי שרוצה, לא מתאים לך אל תקרא.
 
ואגב, ישנה הסרטה ידועה שמרן הראש"ל שליט"א משמש כרב המקדים למרן רבי אבה'ו זצוק"ל

והזכיר דבר מה בהל' ברכות וחלק עליו ללא שם המחבר, או-אז פנה אליו מרן זצ"ל וא"ל

"תאמר שכך כתב ברכת ה'...", ענה מרן שליט"א "בכס"ר כועסים שמזכירים את השם..."

ענה מרן זצ"ל "כועסים?! שישתו מים קרים...!!"
בוא תבין למה ב"כסא רחמים כועסים".

מצ"ב ההסרטה הזו, מחולקת ל3 מפאת גודלה. [וב"ה היה לי חלק בהוצאתה מגנזכי הארכיון...].

כמו כן צירפתי מדברי הרב משה לוי בספר ברכת ה' ח"ב (עמ' רנ"ד) בדין מי שטעה ובירך נפשות במקום מעין ג'.

והמעיין יראה כי הרב ברכת ה' לא הכריע לברך בגלל מרן ורוב האחרונים, ולא הזכיר כלל ספק במצוה או בברכה... כל אלו טענות שאמר הרב יצחק בשמו, ולא כתבן כלל!
אלא טעמו פשוט מצד שהלכה כראשונים ומרן נגד האחרונים.

הבנת למה בכסא רחמים כועסים?!...





 

קבצים מצורפים

סטטוס
לא פתוח לתגובות נוספות.
ראשי תחתית