א"א להגיד דברים בשמו, כשזה לא נכון.
צריך להגיד שאמר אסור, ואני חושב כי זה בגלל כך וכך, ולכן ה"ה להלכה כך וכך.
עניית אמן על ברכות עליה לתורה של כהן בציון הרשב"י
- יוזם האשכול ישראלי
- תאריך התחלה
צריך להגיד שאמר אסור, ואני חושב כי זה בגלל כך וכך, ולכן ה"ה להלכה כך וכך.
ומרן זצוק"ל לא השיב הטעם אלא הדין כדרכו בקודש.
בפשטות אבל זה הטעם.
(ועיין שם עוד עשרות רבנים חלקם מתירים וחלקם אוסרים, ואף אחד כמדומני לא חשב להקל מהטעם הנ"ל אלא משטעם שזה מח' או יש להם על מה לסמוך וכו')
שאינו יודע לשאול
חבר קבוע
- הצטרף
- 4/11/25
- הודעות
- 897
יתכן טעמים נוספים, מטעם הגזירה שהוזכרה בשו"ע [ולפי"ז טען שפיר הרב יעקבי לחלק בין זה לבין ברכות התורה], ויתכן כמו שאמר הרב אברימי שזה נחשב מצוה הבאה בעבירה כי הציבור שישנו בציון הוא תנאי לברכת כהנים וגם לעליה לתורה, אבל אם הטענה השניה אף שהיא מובנת ומתיישבת על הלב, עדיין איננה מוכרחת, כי מצוה הבאה בעבירה הנזכרת בגמרא היא כאשר העבירה היא סיבה למצוה ולא רק תנאי לחיוב, ויתכן שאין לחלק, אבל זה לא מוכרח.
אינו מובן אם הוא מברך סתם ברכה בוודאי שלא שייך לומר שזה בא בעבירה כיון שנמצא כאן
אטו אם היה במקום אחר לא היה מברך את אותה ברכה.
שאינו יודע לשאול
חבר קבוע
- הצטרף
- 4/11/25
- הודעות
- 897
לא את זו שבירך כאן. זו שבירך כאן באה מחמת ציבור זה, ומחמת קריאת התורה הזאת.
במקום אחר יש ציבור אחר ולהם יש חובה אחרת לקרוא בתורה, ולכל ציבור יש חובה משלו מתקנת עזרא, והוא יכול לברך כאן רק בגלל שיש כאן ציבור, א"כ אלמלא היה כאן לא היה מברך את הברכה הזאת שבירך
אין המקום חייב את הציבור
אלא כיון שנתאספו ציבור חייבים
ובמקרה הם נתאספו למקום שאסור להיות בו
ואם למשל רק במירון היה אפשר לקרוא בתורה הייתי מקבל דבריך שהמקום הזה הביא את החיוב
אבל כאן אין המקום הביא את החיוב
אלא הציבור הביא את החיוב
ובמקרה הם במקום אסור
לפי דברים אלה גם ברכת כהנים יהיה מותר לענות.
(אבל כמו שכתבתי רוב ככל הרבנים המתירים התירו מחמת שזה מח' ויש להם על מה לסמוך וכו')
ועכ"פ לפי הנ"ל אין חילוק בין ברכת כהנים לעליה לתורה.
הרב @ישראלי יישר כחך.
לא ראיתי שהביאו את ההלכה הזאת בעלון.
ככה"נ השמיטו אותה מחמת הקושיה.
ויל"ע שהרי עדיין כתבו שם מטעם מצוה הבאה בעבירה. וצ"ע.
אה''נ גם ברכת כהנים יהיה מותר.
שאינו יודע לשאול
חבר קבוע
- הצטרף
- 4/11/25
- הודעות
- 897
החיוב שייך בכל מקום, אבל בכל מקום יש ברכה לציבור ששם, ואת הברכה על קיום התקנה לציבור שכאן - הציבור שכאן גרם, וזה שתיאורטית הוא יכל לברך במקום אחר את אותה מטבע ברכה זה נכון, אבל את הברכה הזו הוא מברך מחמת הציבור שכאן שיצר את החיוב, נמצא שאם לא היה בקרבת הציבור לא היה מברך, והיותו כאן היא הסיבה היחידה שבידו לברך, ובזה שייך שפיר לומר מצוה הבאה בעבירה, וכל זה רק כדי לפרש את הסברא שכתב קודם הרב אברימי, ולענ"ד היא מחוורת וברורה, אבל איננה מוכרחת
בדיוק.
ובשו"ת השואל ששאל עשרות רבנים זכורני שלא ראיתי מי שכתב להקל מהטעם הנ"ל גבי ברכת כהנים.
שאינו יודע לשאול
חבר קבוע
- הצטרף
- 4/11/25
- הודעות
- 897
מאידך אם תאמר שזה מצד מה שכתוב בטוש"ע הלכות ברכת כהנים שהנטמא למתים אינו נושא את כפיו ונוטלין ממנו מעלות כהונה, לכאורה זה לא שייך באומר מותר, רק במזיד כמבואר בפוסקים שם.
ואם תאמר מצד זה שהציבור גורם לברכות התורה ולברכת כהנים והציבור נמצא שם, א"כ יש כאן מצוה הבאה בעבירה, שאין חיוב הברכה אלא במקום זה מחמת ציבור זה, א"כ ה"ה בכהן שאוכל תפוח במירון ומברך עליו לא יענו אחריו אמן של ברכות הנהנין מכיון שהתפוח נמצא שם, ואולי יש לחלק בין ציבור שקבוע שם לבין ברכות הנהנין שהוא ארעי ונייד, וא"כ יש לדון בסעודה כגון ברית או בר מצוה ובא כהן ומברך אחת הברכות שבאות מחמת סעודה או מחמת ברית האם יענו אחריו אמן ? או כהן שעולה ש"צ במירון האם ג"כ אין עונים אחריו אמן ?
וצריך עוד עיון ובירור בזה.
חילוק ברור.
לכאורה דמי לברכת כהנים וברכות התורה, כי הם נמצאים שם ו"העבירה" שנכנס לשם מסייעת לו לברך.
שאינו יודע לשאול
חבר קבוע
- הצטרף
- 4/11/25
- הודעות
- 897
אינני בקי כל כך, אבל האם יש מי מכל הפוסקים שהוזכרו לעיל שיורה להלכה שכהן שנכנס למירון ועלה ש"צ אין עונים אחריו אמן, וכן בברית מילה וכיו"ב ?
השאלה המובאת בשו"ת השואל היא על ברכת כהנים.
לומד התורה
חבר חדש
- הצטרף
- 7/5/25
- הודעות
- 5
הרב אלישיב בתחילה אמר שאין לענות אמן. אבל אחרי ששמע שהציון בנוי באופן המותר לכהנים אמר שצריך לענות אמן.
לומד התורה
חבר חדש
- הצטרף
- 7/5/25
- הודעות
- 5
הובא בספר חזקת טהרה.
ספק אמן לחומרא. (שלא לענות).
שאינו יודע לשאול
חבר קבוע
- הצטרף
- 4/11/25
- הודעות
- 897
אם כן לפי העולה כאן, אם נרצה להחזיק באותה סברא [ונאמר שזו היתה דעת האוסרים] שיש כאן מצוה הבאה בעבירה מחמת המקום, א"כ כל כהן שעולה ש"צ או מברך ברכות של מילה, או ברכת כהנים או עולה לתורה [לאו דווקא עליית כהן אלא כל עליה שהיא] אין עונים אחריו אמן, ולעניין ברכות הנהנין או שאר ברכות יש כאן ספק לכל הפחות.
ואם לא, צריך לומר שהחשיבו אותו מזיד גמור, אע"פ שהוא אומר מותר, [וזה דבר שקשה להבין לענ"ד] ולכן מפקיעים ממנו כל מעלות כהונה, ואין להעלות אותו כהן ולא לעלות לדוכן, ואם עלה בברכת כהנים יש כאן מצוה הבאה בעבירה אם נאמר שהוא מזיד, שעבר על תקנת חז"ל, ובעליה לתורה של כהן אע"פ שההקדמה היא שלא כדין מ"מ עצם העליה יתכן שיש לומר שהיא לא קשורה לזה, כך יוצא.
נכון.
אפשר מקור מדוייק?
לומד התורה
חבר חדש
- הצטרף
- 7/5/25
- הודעות
- 5
.
שאינו יודע לשאול
חבר קבוע
- הצטרף
- 4/11/25
- הודעות
- 897
בעל האור יעקב שליטא הביא כאן כמה וכמה מורי הוראות שמורים שיש בברכת כהנים משום מצוה הבאה בעבירה, והשאלה היא אם ה"באה בעבירה" היא מצד הגזירת חז"ל שכהן שנטמא מורידין אותו מכל מעלות כהנים, א"כ זה רק במזיד, ואם זה מצד עצם ההגעה למקום וכמו שהיה מי שטען לעיל [דומה שהיה זה כת"ר השואל] א"כ ה"ה בש"צ ובכל עליה לתורה וכיו"ב, מקווה שהובנתי
