רובו יבש

[מתוק מדבש]

עכשיו נדפס ספר חדש מתלמיד מרן הרב גד יזדי שם מסביר באורך ורוחב שמרן התיר מעט מאוד מאוד והביא כת"י ועדויות מפורשות וכ"כ מרן הראש"ל בהלכה ברורה סי' שיח עמ' רל

 

[אבן ירושלמית]

הנה בדין רובו יבש מקור הדברים הם ברבנו ירוחם בסימן רנג והובא גם בבית יוסף סימן שיח בלי המילה רובו.

והנה יש מן האחרונים שהקלו בזה כמנחת כהן דעת תורה חזון עובדיה.

ולכאורה צריך לעיין מה זה רובו האם ממש דין רוב או הכוונה ממש מעט כמו טופח על מנת להטפיח.

חו"ר הפורום מוזמנים להוסיף פרטים בסוגיה זו.

 

[בר בי רב]

נ"ל יש מכתב בכ"י של מרן בעניין אנסה לחפש

 

[משנה אחרונה]

בער אנוכי ולא אדע, אבל תורה היא וללמוד אני צריך
ולענ"ד המתירים ובראשם המנח"כ, לא התיחסו מספיק לגדול הפוסקים המג"א בסוגיא.
עיקר היתרו של המנח"כ כידוע שמותר רובו יבש זה מתרנגולתא דר"א שבת קמו.
אבל מה נעשה שהמג"א שיח מ, מפרש שההיתר הוא לא מחמת רוב ומיעוט אלא מחמת שכעת הוא יבש
וא"כ אין שום מקור להיתר זה לשיטת המג"א, וא"ש למה המ"ב השמיטו. וצע"ג עד למאוד למי שיפתור לי בעיה חמורה וכואבת זו.

 

[אבן ירושלמית]

בער אנוכי ולא אדע, אבל תורה היא וללמוד אני צריך
ולענ"ד המתירים ובראשם המנח"כ, לא התיחסו מספיק לגדול הפוסקים המג"א בסוגיא.
עיקר היתרו של המנח"כ כידוע שמותר רובו יבש זה מתרנגולתא דר"א שבת קמו.
אבל מה נעשה שמהג"א שיח מ, מפרש שההיתר הוא לא מחמת רוב ומיעוט אלא מחמת שכעת הוא יבש
וא"כ אין שום מקור להיתר זה לשיטת המג"א, וא"ש למה המ"ב השמיטו. וצע"ג עד למאוד למי שיפתור לי בעיה חמורה וכואבת זו.

אשמח אם תפרש דבריך לטובת הלומדים.

 

[אברימי]

עכשיו נדפס ספר חדש מתלמיד מרן הרב גד יזדי שם מסביר באורך ורוחב שמרן התיר מעט מאוד מאוד והביא כת"י ועדויות מפורשות וכ"כ מרן הראש"ל בהלכה ברורה סי' שיח עמ' רל

 

[משנה אחרונה]

אשמח אם תפרש דבריך לטובת הלומדים.

כל המושג רובו יצא להמנחת כהן ראש המתירים מהסוגיא בדף קמו שמבואר שמותר ליתן תרנגול ממולא [בלשוננו] בתנור.
והבין המנחת כהן משום דזה רובו יבש.
אבל המג"א מפרש שזה לא בגלל רוב, אלא בגלל שכעת הוא יבש וכמו סעיף טז באינפאנדה שהולכים לפי מצב כעת, כך הוא מפרש את הגמ'.
נמצא שלגדול הפוסקים המג"א אין מקור לחידוש הנ"ל.

 

[משנה אחרונה]

מגן אברהם סימן שיח ס"ק מ
וכן מוכח בגמרא וברש"י שכ' דף קמ"ה שורין אותו בחמין שיהא נימוח משמע שאע"פ שנימוח אח"כ יש לו דין דבר יבש וה"ה שומן אלא שהמרדכי והכלבו חששו לדברי ר"ב ולכן כתבו שלא ליתן במקו' שהיס"ב כדי שלא יהיה נימוח כל כך שיזוב לחוץ אלא יתנו מרחוק ואף שנימוח בתוכו ל"ל בה כמ"ש הרב"י עכ"ל.
ונמצא, שלהמג"א הפירוש בגמ' רק בגלל שכעת הוא יבש, וא"כ לדבריו כל המקור של מנח"כ נפל לגמרי,
וא"ש למה המ"ב וגדולי האחרונים לא ס"ל חידוש זה.

 

[עשרה זהב]

שיעור מאת מרן הראש"ל רבי דוד יוסף שליט"א ביום ההילולא של מרן זיע"א דהאי שתא, ובו הוא מספר את אשר נדבר עם מרן זיע"א בנושא הזה.

 

[אבן ירושלמית]

מגן אברהם סימן שיח ס"ק מ
וכן מוכח בגמרא וברש"י שכ' דף קמ"ה שורין אותו בחמין שיהא נימוח משמע שאע"פ שנימוח אח"כ יש לו דין דבר יבש וה"ה שומן אלא שהמרדכי והכלבו חששו לדברי ר"ב ולכן כתבו שלא ליתן במקו' שהיס"ב כדי שלא יהיה נימוח כל כך שיזוב לחוץ אלא יתנו מרחוק ואף שנימוח בתוכו ל"ל בה כמ"ש הרב"י עכ"ל.
ונמצא, שלהמג"א הפירוש בגמ' רק בגלל שכעת הוא יבש, וא"כ לדבריו כל המקור של מנח"כ נפל לגמרי,
וא"ש למה המ"ב וגדולי האחרונים לא ס"ל חידוש זה.

נראה לי שהפרי מגדים חולק.

והרי המחבר בסימן שיח סעיף טז לגבי אינפאנדה הוא מתיר.

 

[משנה אחרונה]

נראה לי שהפרי מגדים חולק.

והרי המחבר בסימן שיח סעיף טז לגבי אינפאנדה הוא מתיר.

לא מבין ד' הדר"ג,
המג"א מסביר למה למרן זה מותר תרנגולדא דר"א בגלל שזה כעת יבש כמ"ש מרן בהדיא סבסט"ז לגבי אינפנדא, זה ברור.
הבעיה שאם כך אז אין מקור לרובו יבש.
כי המנח"כ למד את זה מתרנגולתא דר"א.
ומה שייך שהפמ"ג יחלוק ע"ז.
אם לא ברור עוד אסביר יותר.
כבר הרבה ת"ח שראו את דברינו נשתוממו וכו',
אף שבתחילה קשה להבין הנקודה מעט

 

[כהן]

כל המושג רובו יצא להמנחת כהן ראש המתירים מהסוגיא בדף קמו שמבואר שמותר ליתן תרנגול ממולא [בלשוננו] בתנור.
והבין המנחת כהן משום דזה רובו יבש.

היכן ראית כן בדבריו?

מנחת כהן משמרת השבת שער ב פרק ב
ונראה לי שאפילו יש מעט שומן או מרק בדבר שנתבשל כל צרכו שעם כל זה מותר להניחו נגד המדורה או לשרותו בחמין שהרי אין לך בשר שאין מוהל ושומן יוצא ממנו ועם כל זה נידון לדבר יבש. ונראה שכל שהרוב הוא דבר יבש אף שיש בו קצת רוטב לא שייך שם בשול. וראיתי שכתב הב"י בסי' רנ"ג וז"ל וכן כתב רבינו ירוחם בחלק ג' בשם הר"ר יונה דכל שרובו רוטב ומצטמק ויפה לו והוא צונן כשמחזירו על גבי כירה ומצטמק הוי מבשל גמור עכ"ל הנה שכתב שכל שרובו רוטב משמע שאם המיעוט הוא רוטב עם כל זה נידון לדבר יבש. ואף שרבינו ירוחם לא כתב כן אלא כל דבר שיש בו רוטב וכן כתב הב"י עצמו בסי' שי"ח בשם רבינו ירוחם מ"מ נראה שהב"י כתב זה להיות כן הדין לדעתו. וכן מסתבר שכל שרובו יבש נידון ליבש וכל שרובו רוטב נידון לדבר לח דאם לא כן נתת דבריך לשיעורין כן נראה לי ע"כ.

הוא מוכיח מהדין 'הכללי' שמותר לחמם בשר יבש, והרי יש בו מוהל ושומן. הוא הזכיר 'לפני כן' את תרנגולתא דר' אבא, אבל לא קשור לדין רוב ומיעוט.

 

[משנה אחרונה]

היכן ראית כן בדבריו?

מנחת כהן משמרת השבת שער ב פרק ב
ונראה לי שאפילו יש מעט שומן או מרק בדבר שנתבשל כל צרכו שעם כל זה מותר להניחו נגד המדורה או לשרותו בחמין שהרי אין לך בשר שאין מוהל ושומן יוצא ממנו ועם כל זה נידון לדבר יבש. ונראה שכל שהרוב הוא דבר יבש אף שיש בו קצת רוטב לא שייך שם בשול. וראיתי שכתב הב"י בסי' רנ"ג וז"ל וכן כתב רבינו ירוחם בחלק ג' בשם הר"ר יונה דכל שרובו רוטב ומצטמק ויפה לו והוא צונן כשמחזירו על גבי כירה ומצטמק הוי מבשל גמור עכ"ל הנה שכתב שכל שרובו רוטב משמע שאם המיעוט הוא רוטב עם כל זה נידון לדבר יבש. ואף שרבינו ירוחם לא כתב כן אלא כל דבר שיש בו רוטב וכן כתב הב"י עצמו בסי' שי"ח בשם רבינו ירוחם מ"מ נראה שהב"י כתב זה להיות כן הדין לדעתו. וכן מסתבר שכל שרובו יבש נידון ליבש וכל שרובו רוטב נידון לדבר לח דאם לא כן נתת דבריך לשיעורין כן נראה לי ע"כ.

הוא מוכיח מהדין 'הכללי' שמותר לחמם בשר יבש, והרי יש בו מוהל ושומן. הוא הזכיר 'לפני כן' את תרנגולתא דר' אבא, אבל לא קשור לדין רוב ומיעוט.

ומנא לך שמותר להחזיר בשר על האש בשבת?
הכל בנוי על הגמ' הזאת. כמו שהביא קודם.
והמנח"כ פירש שזה בגלל מיעוטו, ומהג"א לא פירש כן.
[ובכלל, אם זה ראיית המנח"כ, א"כ איך למדו מזה להחזיר דגים עם רוטב???? זה בכלל תמיהה חמורה שבעתיים שאכמ"ל]

 

[כהן]

ומנא לך שמותר להחזיר בשר על האש בשבת?
הכל בנוי על הגמ' הזאת. כמו שהביא קודם

המג"א לא חולק על המציאות. הוא מסביר שכעת זה יבש. אבל המציאות היא שזה לא יבש ממש, ואת זה כותב המנח"כ מסברא מציאותית. ולכן אין קשר בין המג"א לבין המנח"כ.

אם זה ראיית המנח"כ, א"כ איך למדו מזה להחזיר דגים עם רוטב???? זה בכלל תמיהה חמורה שבעתיים שאכמ"ל]

מסיום דברי המנח"כ

וכן מסתבר שכל שרובו יבש נידון ליבש וכל שרובו רוטב נידון לדבר לח דאם לא כן נתת דבריך לשיעורין

 

[אבן ירושלמית]

למעשה הבית יוסף בסימן רנג לא מביא את הדין של רבנו ירוחם עם ראיה כל שהיא אלא ממש מבליע את הדין.

 

[כהן]

למעשה הבית יוסף בסימן רנג לא מביא את הדין של רבנו ירוחם עם ראיה כל שהיא אלא ממש מבליע את הדין.

בב"י הדבר פשוט שהוא ט"ס ודלא כמנחת כהן.
כך מוכח גם מכל המקומות בשו"ע שכתב 'שיש בו' ולא 'שרובו'.

 

[אבן ירושלמית]

בב"י הדבר פשוט שהוא ט"ס ודלא כמנחת כהן.
כך מוכח גם מכל המקומות בשו"ע שכתב 'שיש בו' ולא 'שרובו'.

יש סתירה בין שני מקומות בסימן רנג שהביא את דברי רבנו ירוחם וכתב רובו.
ובסימן שיח הביא את אותו רבנו ירוחם וכתב יבש.
יש רבים מהאחרונים שאוחזים שלא צריך לשנות גי' וכמו המנח"כ.

 

[כהן]

יש רבים מהאחרונים שאוחזים שלא צריך לשנות גי' וכמו המנח"כ.

ודבריהם צ"ע.

היכן ראינו שהב"י משנה מלשון של פוסק רק במקום אחד, ומשמיע דין מחודש ובומבסטי ללא שום איזכור ופירוש וסברא, ובשו"ע בכל המקומות לא כתב כן אלא העתיק את הלשון האמיתית של ר' ירוחם. האם הוא ציפה שנסתכל בב"י במקום אחד מתוך כל המקומות ונעשה פלפול להבין שזה הכונה, וזו כונתו גם בשו"ע? אלו דברים תמוהים עד מאוד.

 

[רק תורה]

נ"ל יש מכתב בכ"י של מרן בעניין אנסה לחפש

צולמה בקובץ מאור ישראל שבת
וכ"כ בספר רבינו של הרב שטרית
ועכ"פ נראה שהרב עובדיה תחילה התיר רובו יבש ואחר כך התלבט אחרי מחלוקות והשגות וכו' שינה את דעתו ועבר למיעוט קטן מאוד (ואגב, בכתב יד הנ"ל כתב שאין הכי נמי, לא השיג על המרוקאים המוסיפים חמין לתבשיל אלא רק בשיעור גדול, אבל קצת חמין אפשר)

 

[משנה אחרונה]

ודבריהם צ"ע.

היכן ראינו שהב"י משנה מלשון של פוסק רק במקום אחד, ומשמיע דין מחודש ובומבסטי ללא שום איזכור ופירוש וסברא, ובשו"ע בכל המקומות לא כתב כן אלא העתיק את הלשון האמיתית של ר' ירוחם. האם הוא ציפה שנסתכל בב"י במקום אחד מתוך כל המקומות ונעשה פלפול להבין שזה הכונה, וזו כונתו גם בשו"ע? אלו דברים תמוהים עד מאוד.

אחזק דבריך
בשום מקום בעולם לא מצינו שהב"י מעתיק פוסק ומשנה את לשונו, זה נוגד את כללי ההגיון הבריא, להעתיק ספר ולהשתלט לו על דעתו?
ואם כן כאן זה המקום היחיד,
כיון שלא מצאנו כזה דבר נורא בשום מקום ע"כ כנ"ל שזה ט"ס,
ויתר על כן, לא מצאנו דבר חמור כזה בכל ההיסטוריה התורנית!!!
ומה שטוענים שחיפשו ומצאו שגם במהדורת מרן הב"י יש גירסא כזו ועושים מזה רעש!
אינו מובן, וכי טעיות לא היו אז? הבחור הזעצר לא היה אז?
אה"נ הטעות היתה בזמן מרן.