אבל מה לעשות שמרן גופיה גילה בשני מקומות הן בהל' ר"ח והן בהל' חנוכה, שמברכים ולא חיישינן לרמב"ם
ולכן אם יש לי לבחור- בין דעת הר' עובדיה בשו"ע, ולבין השו"ע בדעת עצמו, פשוט לי מה לבחור
ברכה על ההלל בראש חודש
- יוזם האשכול בני ברקי
- תאריך התחלה
ולכן אם יש לי לבחור- בין דעת הר' עובדיה בשו"ע, ולבין השו"ע בדעת עצמו, פשוט לי מה לבחור
אבני הכותל
חבר קבוע
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 618
כמו בכל מקום.
יש כלל כזה שמרן חושש בסב"ל לדעת יחיד?
א. זה לא דעת יחיד - כן דעת כמה וכמה מהראשונים.
ב. עיין לעניין ברכות התורה בישן ביום כמדומני שמרן בבית יוסף חשש לדעת יחיד.
עניתי לך שמהלכות ר"ח אין שום ראיה שהביא רק לשון הראשונים.
ומהלכות חנוכה אין ראיה כי צירף זאת לכמה צירופים כמו שכבר @מקור נאמן ענה לך.
אבני הכותל
חבר קבוע
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 618
א. כוונתי לדעת יחיד מתוך ג' עמודי ההוראה. [יש הרבה יותר ראשונים שסוברים לברך.]
ב. מעניין לבדוק. אבל עדיין יש עוד עשרות [ומסתמא מאות] מקומות שבהם מברכים ע"פ הכלל של ב' מתוך ג' עמודי הוראה.
לא שמעתי על כלל שהב"י חושש לסב"ל נגד הכלל שהוא קבע.
זה שחזרת על דבריך הלוך ושוב זה לא אומר שענית לי
הב"י לא סתם העתיק את לשונם אחרי המח', כדי ללמדינו מה עושים אחרי המח'?, וע"ז הביא דברי הראשונים הן הרא"ש והן הר"ן שבכל מקום שהלכה רופפת אזלינן בתר מנהגא
וכיון שהמנהג לברך- כמו שהעידו הרא"ש והר"ן הנ"ל, והן הר' המגיד שהביאו הב"י לאחמ"כ
הרי לך- כוונת הב"י שהביא לשונות הללו להורות שהמנהג דלא כהרמב"ם
למה לא??? אתה לא יודע שמרן מעתיק לשונות סתם לחלוק כבוד לראשונים???
טוב... תעלים עיניים מדברים מפורשים בשו"ע.
אין לי עניין להמשיך בויכוח הזה.
צריך לדעת ללמוד בית יוסף.
דרכו של הב"י להביא את כלל השיטות בנושא, ופה אין לנו שום הכרעה בדבריו.
ויבוא המפורש בשו"ע ויורה לנו מהי דעתו.
גם רמ"ע מפאנו צריך לדעת ללמוד...
אתה יודע מה אפילו לא לדעת ללמוד אלא רק לדעת לקרוא...
מצינו כמה מקומות שחשש לסב"ל נגד ג' עמודי הוראה.
ואעתיק כאן לשונו לעניין ברכות התורה ביום שחשש לדעת יחיד שאינה נראית כלל. (וכ"ש כאן שאפשר שחשש לסב"ל לדעת הרמב"ם)
אבני הכותל
חבר קבוע
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 618
לא נוגע לענייננו.
שם הב"י אומר שלגבי שינת יום ייתכן שגם הרמב"ם והרא"ש עצמם יודו ששינת יום לא הוי, ורק לגבי שינת לילה לא חוששים לדעת ר"ת.
ועוד שיש מנהג לא לברך על שינת יום.
איך אמרת?
...
תפתח בבקשה את הב"י לפני שאתה מעיר.
- הרא"ש ושאר פוסקים אומרים לברך אף בשנת יום.
- ר"ת אומר לא לברך אף בשנת לילה.
- מרן חשש לדעת ר"ת לפחות לשנת יום. (למרות שבב"י לא הביא שום פוסק שאומר לא לברך בשנת יום)
עוד חזון למועד לדון מכלל זה, וככל הנראה אין בו שום הכרעה למעשה
אם הוא הכריע, מאי נפקא לן מה המנהג (וע"כ שהמנהג קובע)
עיין מעלה שהובא לשונו, וגילה דעתו בהל' חנוכה
האם בהלכות חנוכה אין מפורש שיש לברך על המנהג?
מרן הזכיר את הדעה הזו בשו"ע, ולא כתב שזו ברכה לבטלה
שמעון טרבלסי
חבר קבוע
- הצטרף
- 21/4/25
- הודעות
- 739
לאלו שנוהגים כך בחו"ל ודאי שאינו ברכה לבטלה, כי סב"ל במקום מנהג לא אמרי'.
אבני הכותל
חבר קבוע
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 618
אכן, ביום שישי עניתי מקופיא, אולם בשבת עיינתי בזה.
ויצא לי שבאמת אין שום ראיה מהב"י הזה לכלל שהתחדש שחוששים לדעת אחד מעמודי ההוראה משום סב"ל [כלומר שאם למשל הרמב"ם והרא"ש סוברים לברך, והרי"ף סובר לא לא לברך, הב"י חושש לדעת הרי"ף משום סב"ל - שאת הכלל הזה רצית להוכיח מהב"י הנ"ל].
כי בנידון של ברכה"ת לאחר שינת קבע ביום, יש רק את דעת הרא"ש, ואין כאן הכרעה כנגד של הרי"ף והרמב"ם, אלא רק ר"ת נחלק על הרא"ש אף בשינת לילה שלא הוי הפסק, ולכן כותב הב"י שלפחות לגבי שינת יום, יש לחשוש לדעת ר"ת, ורק בשינת לילה שעליה נחלקו להדיא כל הראשונים לא חוששים לדעת ר"ת, אבל בשינת יום שרק דעת הראש שצריך לברך, בזה חוששים לדעת ר"ת.
ועכ"פ אין שום ראיה לנידון האם לחשוש לדעת מיעוט עמודי ההוראה משום סב"ל.
וכמדומה שאין כזה כלל בעולם.
עת שערי רצון
חבר ותיק
- הצטרף
- 5/1/25
- הודעות
- 1,323
לא כתוב בשום מקום בשו"ע שאסור לברך על הלל בר"ח בא"י
אבל גם יש "כלל" בבית יוסף שהלכה כאחד מהעמודי הוראה נגד שאר פוסקים.
- וא"כ כאן שרוב ככל הראשונים כתבו להדיא לברך גם על "שנת יום", בכל זאת מרן חשש לר"ת משום סב"ל.
שלא תאמר שהיה "מנהג קדום" לכך...
בא מרן ואמר להדיא מה המנהג באר"י, ולכן שום פרט לא ישנה את ההלכה.
נתבאר כבר בכמה מקומות ההבדל.
מצויין וטוב אמרת
שלא יגידו שהיה בא"י מנהג קדום ולכן הדגיש שבא"י נהגו כהרמב"ם.
אבל בחו"ל שנהגו דלא כהרמב"ם וכמו שמעיד הב"י על מנהג "ספרד" שהביא את הרב המגיד שהמנהג לברך, והביא ג"כ את הר"ן שהמהג לברך, והביא ג"כ את הריב"ש שהמנהג לברך
א"כ- להדיא שמנהג ספרד דלא כהרמב"ם וממילא גם הב"י בירך כי היה מנהג קדום עוד מלפניו בהרבה שמברכים על ההלל וכדכתב בב"י
וממילא חזר הדין- כדכתבנו לעיל שכיון שהב"י עצמו בירך כי זה היה מנהג ספרד הקדום עוד לפניו, והרי הב"י לא משנה מנהגים קדומים
על כרחך- שהוא סובר שאין בזה ברכה לבטלה כי הוא עצמו בירך כמנהג הקדום, וא"כ מה שכתב שהמנהג בא"י הוא כהרמב"ם הוא רק מדין מנהגא אבל לא מצד סב"ל
יישר כחך- שירדת סו"ס לדעתינו וכיוונת לדברינו מבלי משים.
וע"ז נאמר- מלאך טוב עונה על כרחו אמן
עניתי כבר לפני אם המנהג בחו"ל היה לברך במקום מנהג לא אמרינן סב"ל - ופשוט. (גם אם דעת מרן מדינא לא לברך)
והא אשר אמרתי לעיל, שהב"י "בירך" כי מנהג ספרד כמו שהביא בב"י היה שלברך
ועל זה התכוונתי- שבסוף על כרחך הודית לדברינו, כי היה נשמע מתגובותיך למעלה שאין ראיה שהב"י עצמו בירך
אבל השתא ניחא, וברוך שיישרנו ההדורים
אתה הבאת ראיה מדברי הבית יוסף עצמו שהביא את הרא"ש והר"ן שבירך על ההלל (והיה משמע מדבריך אף באר"י)
ועל זה היתה הערתי.
