פאה נכרית - מנהג עדות המזרח

  • יוזם האשכול יוזם האשכול חיי עולם
  • תאריך התחלה תאריך התחלה
  • מומלץ
סטטוס
לא פתוח לתגובות נוספות.
מרן רבי שמואל וואזנר זעק נגד פאות של לפני עשרות שנים

הוא זעק נגד הפאות הפרוצות בזמנו, שהיו חריגות. פאה שהיא חריגה ממנהג המקום, היא פרוצה. אי אפשר להסיק מזה על כל פאה בכל מקום ובכל זמן.

אבל באופן כללי, הוא כתב בספרו שאינו יכול להכריע ולאסור: "ובעצם המנהג של היום שהנשים שלנו יוצאות בפאה נכרית חלילה לי לתקוע עצמי בזה... היות כי מדברי הרמ"א סי' ע"ה ובד"מ סי' ש"ג ומג"א מוכח דהרבה היו מקילין בזה, וכן נהגו מדינות שלמות, אפי' לצאת לרשות הרבים כאשר העיד לנו הפמ"ג סי' ע"ה, וכבר מדורות רצו לשנות זה, ולא עלה בידם רק בחלקו אבל עדין מדינות שלמות החזיקו בזה, ע"כ אין לנו כח הכרעה בזה".

היו כאלה שהביאו ראיה שאשתו חבשה פאה ובנותיו חובשות פאה וכל משפחתו, אבל זה לא ראיה בעיני, כמו מה שכתב בעצמו בספרו.
 
מרן הרב עובדיה הגדיר בחור שרוצה דווקא פאה "רשע"

אבל הוא לא כתב על כל מי שמיקל בזה שהוא "רשע". כי דוקא לגבי בחור שרוצה פאה דוקא, למרות שהבחורה רוצה מטפחת, זה הכעיס אותו כי נראה בעיניו שהבחור הולך אחר תאוותו.

הרי הגר"ע בעצמו היקל בזה במקרים פרטיים, לא אחד ולא שניים, לנשים נשואות לחבוש פאה (מעין אומר חלק י"ב, וכן העיד הרב ינון יונה על עשרות מקרים), אז הוא עשה את הבעל רשע?

ושמעתי (מכלי שני) על איזה בחור שלא רצה פאה, והבחורה רצתה, ורצה לפרק את השידוך, והגיעו עד הגר"ע יוסף, וכתב לו פתק שיתחתן עמה והוא לוקח את הגיהנום על עצמו!! ידידי ניסה להשיג את הפתק אבל הגר"ע יוסף הזהיר את הבחור לשמור את זה אצלו....
 
כל בר דעת מבין שפאות זמננו זה לא רצון ה'

כנראה גדולי הדור שהתירו (ואף כתבו שפאה עדיפה על מטפחת) לא זכו לדעת מה רצון ה', רק חוזר בתשובה שגילה את האור אתמול שלשום.

"בעצם הענין דלבישת פאה נכרית, ולא להסתפק בכובע ומטפחת, מבואר ההכרח בזה בכמה מקומות. והרי רואים במוחש אשר לבישת כובע ואפי' מטפחת, משאירה חלק השיער בלתי מכוסה, על כל פנים במשך זמן קצר, זאת אומרת שעוברים על האיסור הגדול, וכהפסק דין בשו"ע. וגודל הענין מובן גם מגודל השכר על קיום הציווי, כפי שנצטווינו. וכלשון הזוהר הקדוש (ח"ג, קכו.) מתברך בכולא, בברכאן דלעילא ובברכאן דלתתא, בעותרא בבנים ובבני בנים" (הרבי מליובאוויטש זצ"ל, אגרות קודש חלק י"ט, איגרת ז'תכ"ה. נוסח דומה נכתב בכמה מכתבים נוספים, וכן הובא בספר "ליקוטי שיחות" חלק י"ג עמ' קפ"ז).

"ובפרט שכאמור זהו נוגע לרבים, שאפילו אם פלונית אומרת שבהנוגע אליה אין נפקא מינה באיזה אופן תכסה ראשה, כיון שבכל אופן יהיה הכיסוי כדבעי, מובן שאינה יכולה להבטיח בהנוגע לאחרות וקל להבין. ובאם יסודר הנ"ל, שהיא טובתם האמיתית של שניהם והמשפחות, נכונה ההצעה ויהיה בשעה טובה ומוצלחת" (מהנ"ל, אגרות קודש חלק ט"ו, איגרת ה'תקי"ג).

"פאה נכרית הוא ענין שנוגע לבנים ובני בנים, לפרנסה ובריאות, כדאיתא בזוהר, שהדבר נוגע לבני חיי ומזוני. אין לשאול מדוע פלונית ופלונית אינה חובשת פאה נכרית ואינה נוהגת כראוי, ומכל-מקום טוב לה בבני חיי ומזוני והצלחה בכל עניניה. ראשית, אין אדם יודע מה קורה אצל זולתו, ואיזה צרות יש לו, שהרי אף אדם אינו מספר לחבירו מה מתרחש אצלו. ושנית, אין להביט ("פארקוקן זיך") על הזולת, אלא יש לקיים את ציווי הקב"ה... (מהנ"ל, תורת מנחם חלק י"ב עמ' קפ"ח, שיחת ר"ח אלול תשי"ד. שיחה זו הובאה גם בספר "ליקוטי שיחות" חלק י"ג עמ' קפ"ח ואילך).

"בנועם קבלתי מכתבו מל"ג בעומר, ונהניתי במאד לקרות בו ממה שכתב שהוא וזוגתו שיחיו רואים השגחה פרטית בעיני בשר שלהם, וצריך היה להסביר לזוגתו תחי' את הענין בביאור יותר, אשר כיון שראתה במוחש איך שהפאה הביאה לה ברכה והצלחה, הרי צריכה להיות עינה טובה גם בשל אחרים וכמאמר רבותינו ז"ל במדות נותני צדקה, ולהשפיע גם על סביבתה בכיוון זה" (מהנ"ל, אגרות קודש חלק ז', איגרת ב'קי"ב).

"בעזרת השם יתברך התקבלו לאחרונה התנהגויות והנהגות מסויימות בין אנ"ש, ונשות אנ"ש בפרט, שעד עתה, מפני סיבות שונות, לא כולם נהגו כן. וכמו כל דבר שהוא חדש, קל להרוס אותו ח"ו, לכן גדולה באופן יוצא מן הכלל הזכות של כל אחד התורם את חלקו לחזק זאת. מצד שני - קל יותר לפעול זאת בעצמו, גם אם עד עתה לא העריכו את זה לפי החשיבות האמיתית, כשמתחשבים בכך שאין זה ענין פרטי אלא יש לזה השפעה, במידה ידועה, על כל החוג. לכן, מבלי להיכנס לסיבות שמנעו עד עתה את ההנהגה של דברים מסויימים בבתי אנ"ש, בלבושים ובחינוך הבנים, רצוני להדגיש לכן שוב, שמהיום ואילך על כולן, ללא יוצא מן הכלל, להתאחד עם נשות אנ"ש הלובשות פאה" (מהנ"ל, אגרות קודש חלק י', איגרת ב'תתק"ע. מאידיש: "אגרות קודש מתורגמות" חלק ב' עמ' קמ"ו. הובא גם בליקוטי שיחות חלק כ"ג עמ' שמ"ט. איגרת זו נשלחה לכמה ארגוני נשים).

"מה שרצה לומר כי הפאה גרועה יותר ויותר ממטפחת, באמת לא נראה כן, אלא עדיפה יותר ויותר, שמכסה כל הראש במכסה גמורה" (הגאון רבי עזריאל הילדסהיימר זצ"ל, שו"ת רבי עזריאל חלק ב', אה"ע סי' ל"ו).

"על פאה נכרית שמענו שאמר פעם שלפעמים יש בזה גם יתרון על מטפחת, שמכסה יותר טוב את כל השיער" (דינים והנהגות מהחזו"א, חלק ב' פרק ח' סימן ט'. וכן הביא בספר "נזר החיים" (עמ' רי"ד) בשם הגר"ח קניבסקי, שכן דעת החזו"א. וכמו כן אמר הגאון רבי יעקב פרידמן שליט"א ראש ישיבת תושיה, שהחזו"א החשיב מאוד את המנהג ללבוש פאה נכרית, ועל כן נוהגות בנות משפחתו (של הגר"י פרידמן) לכסות ראשן רק בפאה. וכן אמר הגר"ח גריינמן זצ"ל. וכך היא גם דעתו של הגאון רבי חיים קניבסקי זצ"ל, ומענה לשאלה האם יש עדיפות לפאה נכרית על מטפחת הנהוגה כיום, כתב "יתכן" דהיינו שכן נוטה דעתו).

"וזכורני מיד לאחר נשואי שאלתי את הגאון הגדול הנ"ל [בעל אגרות משה] אם צריך ללבוש כובע על הפאה נכרית, ואמר לי שאין צריך. ועוד הוסיף לומר לי כי פאה נכרית יותר טוב ממטפחת, כי פאה נכרית מכסה את כל השערות, ועוד שבזה תמיד נשאר מכוסה כל זמן שהיא על ראשה, מה שאין כן במטפחת. ופוק חזי שדבריו צודקים" (הגאון רבי יצחק עבאדי שליט"א בשו"ת אור יצחק אה"ע סי' ג').

"אם שערות האשה יוצאות בחוץ, לפי הזוהר זה לא טוב. ופאה עדיף, שהיא מכסה את כל הראש. ולא נקראת הולכת וראשה פרוע, כך משמע מהרמ"א. ואפילו שיש חולקים, אנחנו פוסקים כמו השו"ע והרמ"א" (דרשת הגרב"צ אבא שאול, תמליל מתוך הקלטה שנדפס בספר "תפארת אבות" חלק שישי - פניני האור לציון, עמ' ל' שיצא לאור ע"י ישיבת "אור לציון" בראשות הגר"א אבא שאול זצ"ל, וכן בקונטרס הנקרא "כיסוי ראש לאשה" להרב דוד קורן שליט"א הביא את דעת הגרב"צ אבא שאול זצ"ל, וזה לשונו: "כיון שיש נשים שיוצאות להן שערות מהמטפחת, העדיף אבי את הפאה והנהיג בביתו ללבוש פאה נכרית, שזה כיסוי יותר טוב, וכך הורה לנשים אחרות".

"אני רואה במנהג זה [של לבישת פאה נכרית] דבר חשוב ביותר, ומעלה גדולה נמצאה בו, לפי מש"כ הפוסקים החולקים על מהר"ם אלשקר על מה שהתיר גילוי שערות חוץ לצמתן... והנה באלו הנשים הלובשות מטפחת, אי אפשר לומר "ונקה", כי המטפחת בורחת מן הראש, וגם מי שלובשות כובע נשאר הרבה שיער חוץ לצמתן, ועיני ראו נשי הרבנים קרוב לשליש ראשן מגולה, וכסהו והתגלה...

טוב שנקח מנהג זה [של פאה] שיש בו כיסוי הראש לגמרי בלי להניח שום שערה יוצאת חוץ וכו', משתלבש מטפחת או כובע ותלך אחר מנהג שיש בו מחלוקת. ולדעת צד אחד יש בו משום פריעת ראש דאורייתא שנגלה שערה מגופה ממש...

ומצוה רבה לפרסם ההיתר כדי למשוך נשי הדור החדש המגלות ראשן לגמרי שיבואו ללבוש פאה נכרית בהיתר. לא כן כאשר שומעים דעת האוסרים, אזי לדידהו שאין עולה על דעתם ללבוש מטפחת אומרות כיון שכן הוא שהאיסור שוה, טוב להישאר חפשי בשיער גלוי לגמרי. לא כן בשמעם מדת ההיתר, אזי יבואו לבחור בטוב ולמאוס ברע...

מצוה וחובה על הנשים להתקשט לבעליהן וכו' בהיתר, ולא להתנוול ע"י מטפחת ויגרמו לבעליהן לתת עיניהם באחרות ח"ו, וכמה חששו חז"ל והתירו הרבה איסורין שלא תתגנה האשה על בעלה" (מרן הגר"ש משאש, שו"ת שמש ומגן חלק ב' סי' ט"ו-י"ז).

"רצוני להדגיש, דהאוסר היום לכל אחד פאה נכרית מדינא, אינו מחמיר רק מיקל בזה מאוד, שאשה היום במטפחת אינה מכסה כל שערותיה תמיד, וזה מקום לחוש לאסור מדינא אפי' מהתורה לרשות הרבים, ואם בפאה נכרית החשש לרוב הפוסקים רק מדת יהודית, במטפחת החשש מגילוי שיער, והיינו פגיעה בדת משה ממש, וא"כ המחמיר עלול להקל לגרום איסור תורה, שרק יחידים אצל הספרדים שיפרקו פאה נכרית, יזהרו במטפחת שתכסה תמיד כל השערות כדין, וגם אם בפאה נכרית הרי זה שינוי מדרכי אבותינו, במטפחת לחוד ובמיוחד לספרדים הרי זה שינוי טפי, שזה מפורש בשו"ע שצריך עוד לרשות הרבים רדיד ולא סגי במטפחת לבד, וכן נהגו באמת אצלם מדורי דורות, עד שסביבם נשתנה המנהג והתחילו במטפחת לבד. וא"כ אפי' במטפחת אין בזה חומרא, רק קולא נגד הפסק ומנהג מדורי דורות שצריך חוץ מהמטפחת רדיד דוקא, מה שאין כן בפאה נכרית כבר הבאנו לעיל שאולי לכ"ע אין צורך ברדיד" (הגאון רבי משה שטרנבוך, ספר דת והלכה סימן א').

"ובאמת דכיסוי הראש ע"י פאה גרמה טובה לכיסוי נאות של שערות הראש לבל יראו החוצה, גם לאלו שע"י כיסוי המטפחת לא היה דבר זה נשמר אצלם היטב... התעמולה שעושין בדבר [נגד לבישת הפאה] יש בזה סכנה, לערער עיקרי הצניעות המחוייבת מן הדין, ואין דעת תורה נוחה מזה שיצא ח"ו איזה פירצה" (הגאון רבי מיכל יהודה לפקוביץ זצ"ל, במכתבו שנדפס בקובץ בית הלל י"ט).

"גם האיסור דפריעת ראש באשה אינו מוכרח שזה רק בגלל צניעות, אלא ככל התורה שיש עוד טעמים שנעלמו מאיתנו, והראיה שהרי לפי הזוהר אסור גם בחדרי חדרים, ומשמע אפי' אין שם שום איש היא מוזהרת שלא יצאו השערות מחוץ להכיסוי... ולזה ברור הוא שהשערות של הפאה לא הוי כשערות הטבעיים שלה, ויש לזה מעלה שאפשר לקיים בקל דברי הזוהר "דאפילו וכו' שערה אחת מראשה" (הגאון רבי בנימין יהושע זילבר זצ"ל בשו"ת אז נדברו חלק י"ב סי' מ"א).

"היה מקובל אצלנו, אני לא יכול להגיד שממש זה גם על דעתו [של הגרש"ז אויערבאך] אבל כך היה מקובל בבית, שיש עדיפות ללכת עם פאה. כי הפרקטיקה מראה שנשים שהולכות עם מטפחת - יש להן בעיה נפשית עם זה, וזה מתפרץ אצלן בדברים אחרים, והדברים האחרים הם לא צנועים כל כך" (עדות הגאון רבי יצחק ירוחם בורודיאנסקי שליט"א בשיחה עם הרב יואל שילה, מח"ס ותשקט הארץ).

"כאשר אמי התחתנה הוא קנה לה פאה נכרית. גם לבת דודתי שהתחתנה (נכדתו) ולא רצתה לקנות פאה נכרית, אמר: תהיי נורמלית ותקני פאה כמו כולן" (עדות נכד הגרש"ז על סבו הגרש"ז אויערבאך, ספר "ועלהו לא יבול" חלק ג' עמ' ע').

"הפאה מכסה יותר טוב את השערות שלה, כי בזה אפשר בקלות לכסות גם את כל השערות שבצדדים, וגם היא צמודה היטב ואינה נופלת, אבל עם מטפחת קשה לכסות את כל השערות שבצדדים, וגם המטפחת הרבה פעמים מחליקה וע"י זה מתגלים שערותיה. על כן, אשה שיודעת איך לקשור את המטפחת באופן שמכסה היטב את כל שערותיה, ובלי להחליק פה ושם, יש עדיפות והידור בלבישת מטפחת, אבל אם אינה יכולה להיזהר בזה, עדיף ללבוש פאה. ויש לשים לב, כי כל ענין כיסוי הראש הוא משום צניעות, שלא יראה מהשערות הטבעיות שלה החוצה" (הגאון רבי יהודה טשזנר שליט"א, בספרו שערי תורת הבית פרק ה' עמ' שי"ד).

"החזון איש אמר שמותר וצריך ללכת עם פאה נכרית, בגלל שזה מכסה יותר. ככה אומרים תלמידיו הקרובים, וקרובי משפחתו... הרב אלישיב התיר לכתחילה ללכת עם פאה.. המשנה ברורה כותב שהגוזרת שערות של עצמה ועושה מזה פאה, זה מותר.. יש לי תמונה מהסבתא שלי, שהיתה אשת רב חשוב מאוד ברוסיה, ראיתי אותה עם פאה וזה היה נראה כשיער.. הרבה נשים שהולכות עם מטפחות צריך לגרש אותן, הן הולכות שלא כדין, חצי ראש פתוח, המטפחת זזה.. התעמולה לעבור מפאה למטפחת היא תעמולת הבל ממש.. האשה שרוצה ללכת עם פאה - זכותה ללכת עם פאה, ואין בעלה יכול לכפות אותה נגד רצונה.. ר' שמואל אויערבאך זצ"ל היה שואל את האשה אם זה מפריע לה או לא, אם היא רוצה להחליף או לא.. לעשות מזה תעמולה, לפי דעתי זה לא הגון.. כתוב בגמ' שהמלך לא יכול לדון, כי לא דנים אותו, ולכן אינו יכול לדון מישהו אחר. אתה, את החומרות תחמיר על עצמך, אל תלך ותזרוק את הפאה של אשתך בזמן שאתה לא יודע אם אולי זה פוגע בה, אם היא תתבייש לצאת לרחוב" (הגאון רבי פנחס ברונפמן שליט"א, אב"ד בבית דינו של הגר"מ גרוס, תמצית מדרשתו בפסח תשע"ח).

"ולאחרונה כשנודע החשש על הפאות שהם מע"ז הסירו הנשים את הפאות ולבשו מטפחות, וראינו בכמה מקומות ובפרט בערי ארה"ב שהיו יוצאות שערותיהן מבעד המטפחת, מה שלא אירע בפאה נכרית... יש מעלה בחבישת הפאה, שהרי בכיסוי מטפחת מצוי שחלק השיער מגולה, וכבר נתבאר בפוסקים לאסור כלל, דלא כדברי מהר"ם אלשקר סי' ל"ה... והנה בימים ההם היו נוהגים ללבוש צעיף ועליו המטפחת, שני כיסויים, או בכמה מקומות שנשים גילחו את שערות ראשן, ובימינו אין הדבר נהוג בכמה קהילות ישראל, לכן יש מעלה לחבוש פאה המכסה את כל השערות" (הגאון רבי גבריאל ציננער שליט"א, קובץ אור ישראל ל"ו).

"פאה צנועה אין בה שום פקפוק, ובימינו יש בה גם משום חיזוק הדת כי קשה לצעירות לעמוד בניסיון" (הגאון רבי יהודה שפירא זצ"ל, בספרו "דעת יהודה").
 
המשך התגובה הקודמת:

"אלו הנשים שהולכות בשערותיהן, לא די שיש להן מטפחת, כי רואים בחוש אשר דרכה של המטפחת לזוז ממקומה, ובכך נראות שערות ראשה בחוץ. ועל כן טוב מאוד לחבוש פאה נכרית, שעל ידי זה לכל הפחות תהיינה מכוסות השערות. ואף שיש מהנשים הספרדיות הנוהגות שלא ללבוש פאה נכרית משום פריצותא, עם זאת מי שרוצה להסתכל בעין אמת ולהבין את האמת, ההכרח לו להודות, אשר אי אפשר בשום פנים ואופן לכסות את השערות במטפחת בלבד, כי היא נוטה הצידה, ואז נראות השערות בחוץ, ויש על זה קללה מהזוהר הקדוש, עד כדי כך שאומר הזוהר, שכל העניות והדחקות שאדם סובל, היא רק מחמת שהאשה הולכת בגילוי שערותיה בביתה, ומכל שכן בחוץ, ועל כן בזה שהאשה חובשת פאה נכרית הרי זה כמי שמתלבשת באיזה כובע, כי סוף כל סוף אין זה השיער שלה, כי אם כמו כובע על השיער, אשר זה טוב יותר, ובזה היא מכסה את כל שערותיה שאין רואים אותן בחוץ (הגאון רבי שלמה אליעזר שיק זצ"ל, שיחות מוהרא"ש חלק ט' עמ' רמ"ח).

"ולענ"ד גם ללבוש מטפחת היא קולא, וטעמי משום שקשה מאוד לכסות הראש כמו שצריך, והיינו מעל המצח ומעל העורף, ששם מצוי שהשערות בולטות כי אין המטפחת יכולה לכסותן לגמרי. ולכן עלינו לבאר מה עדיף, מטפחת שמגלה חלק מן הראש, או פאה שאינה מגלה כלום...

לבישת הפאה הנכרית היא תלויה במחלוקת, וכבר הכריע הרמ"א שיש על מה לסמוך. אמנם כאשר האשה מגלה מקצת שערות הדבר אסור לכל הדעות, שהרי רק השערות שאי אפשר לצמצם אותם מותר להיות מגולות, וכמש"כ המשנ"ב. ולכן נראה שהפאה עדיפה על מטפחת שמגלה מקצת שערות" (הגאון רבי חיים ישראל פסח פיינהנדלר זצ"ל, בשו"ת "אבני ישפה" חלק ז' אה"ע סי' קט"ו ענף ד').

"ושמעתי שהורו גדולי ישראל, אחר שנתגלה שיש שערות הבאות מע"ז, ורצו אברכים יר"ש לשנות המנהג ולהתחיל ללכת עם כיסוי ראש מבד - לא הסכימו לזה, וטענו שכיון שלמעשה בכיסוי ראש רגיל בדרך כלל מתגלה מקצת מהשערות, משא"כ בפאה, לכן אין לשנות את המנהג" (ספר "מאיר עוז" סי' ע"ה סעיף ב' אות ב').

"פאה נכרית קדושה ומקודשת, והלוואי וכל בנות ישראל ינהגו בה. כי אין שום הלכה אצלנו שיש לקחת את האישה לדקורטור [מעצב] כדי שיבחר ויתאים לה את הלבוש המכער אותה דוקא, אלא מותרת להתנאות בפאה נכרית" (ספר "טהרת משה" עמ' קצ"א, מפסקי הגאון רבי יוסף קאפח).

שאלה, "מהו דין הכלה לאחר חדר היחוד לענין כיסוי ראש?" תשובה, "מי התיר לפנויה ללכת בגילוי ראש? אלא לסטים שקדמונו כבושה, ובתימן לא היתה בעיה כזו. גם כיום לדעתי יכולה הכלה לחבוש פאה נכרית יפה שביפות ונהדרה שבנהדרות, והכי איתה במשנה, והוי כיסוי ראש מעליא" (שם, עמ' רנ"ט).
 
אני לא חושב שיש מקום להחליט על העניין בכזו נחרצות, ולדעתי זה, ממש כמו כל ענייני צניעות (לק ולייס, מגפונים ועגילים) מן הדברים שנמסרו לב"ד של נשים חכמות ועל פי העניין. כל זמן שהוויכוח תקוע בשאלה עקרונית עם הנחת עבודה שהדבר אסור באיסור חמור מאין כמוהו- גם בנושא הזה עצמו תהיה חסרה התעוררות.
אני מכיר אחד מבני משפחתי שבבית הוריו הולכים עם מטפחת והוא התחתן עם אשה ששמה פאה, והוא הורה לה שאם פאה - אין הבדל בין ארוכה לקצרה, ואכן היא החליפה את הפאה הצנועה והנורמלית שהיה לה לפני החתונה בפאה ארוכה ופרוצה למהדרין...
כל מתנגדי הפאות צריכים לבדוק עצמם היטב היטב אם התנגדותם מגיעה ממקום טהור וקדוש, או מרעיונות שונים ומשונים על האופן בו צריכים להראות רחובות ישראל.
צניעות היא בהחלט נושא עצום (אם כי ספק רב אם נושא לקמפיינים..) אבל לרתום הלכה לא קיימת עבורה לא טוב ולא כדאי.
ורק כדי לחתום את הנושא וכי אני לא מתכנן להגיב באשכול הזה יותר אני חייב לומר שהקמפיין האכזרי, חסר הרחמים, חסר הנימוס והכבוד הבסיסי, שלא בוחל בשום טיעון ושום אמצעי, שטחי ככל שיהיה ומקלקל ככל שיהיה (הפניית ילדים נגד הוריהם ומוריהם וכדו'), הקמפיין הזה בזוי פסול מגעיל ומכוער וראוי לכל גינוי בכל תוקף.
 
ראשית צריך לדעת שהמשיח לא יחלוק על פוסקי הדור, ולא ישנה את ההלכה הפסוקה

כלומר ישנם רק "פוסקי הדור" שמתירים?...

וכן ההלכה "הפסוקה" היא שפאה מותרת...

מדהים לראות עד כמה אתה בטוח בעצמך.

ומעניין לצפות במחזה כאשר יבוא המשיח ואולי תזכה לדון עמו בזה...

ולא בשמים היא

מה עניין זה לכאן? משיח [לכשיתגלה] נקרא שהוא בשמיים?

ומי הם? צדיקים נסתרים?

עי' מה שהאריך בזה ידידי הרב @א. כהן בבגדי קודש עמ' קנ והלאה.

כוונתו לפאה, כמו שיראה כל המעיין בדבריו שם. וזה לשונו:

"גם מש"כ הגאון שליט"א על נשי הרבנים והאדמו"רים שמקילות בזה, שאין להתפעל מזה כי הן עושין שלא כרצון חכמים, ושאין יד הבעלים תקיפה למחות בנשותיהן, הס כי לא להזכיר, שמלבד שהחסידים האמיתיים לא יוכלו לסבול לראות נשיהן עושין שלא כדין ובפרט בגילוי הראש, גם אני ידעתי מנשים צדקניות וחסדניות שעושין בשמחה כל עניניהן ע"פ הדין, ואילו ידעו שזה אסור ודאי לא היו עושין, ורק שהן ובעליהן ידעו שיש הרבה פוסקים מתירין ומור"ם בתוכם, ובפרט שבעל התניא שהם נמשכים אחריו התיר, ובשביל זה התירו".

וכפי שכתבתי, היות ויש הרבה פוסקים מתירים, למה שנתלה שבעלה מחמיר והיא עושה כנגדו?

אה"נ כוונתו לפאה, אבל הוא לא כותב ש"מן הסתם" נתלה שהן עושין כדין, כפי שכתבת, אלא כותב ש"לא יוכלו לסבול לראות נשיהן עושין שלא כדין", ולזה הבאתי דמצינו שאין בידם לשנות אפילו לגבי גילוי דאורייתא, כל שכן לגבי פאה נכרית.

וגם לגבי עצם טענתו על הגרע"י, הרי באמת הגרע"י לא אמר כן מסברא דנפשיה 'בהשערה' בעלמא אלא ממה שידע, שהרי כתב וז"ל "וידעתי" מכמה רבנים שאין ידם תקיפה למחות בנשותיהם על פתגם דנא אע"פ שאין דעתם נוחה ממנהג זה וקיימו שרים עצרו במילים וכף ישימו לפיהם, ואין לנו ללמוד ממנהג נשים שאין להם חכמה אלא בפלך, שאנו אין לנו אלא דברי רבותינו הפוסקים ראשונים ואחרונים שמהם תצא התורה ודבריהם לנו לעינים. עכ"ל. עכ"ל. וכן בשיעור אמר ששאל כמה רבנים מדוע מתירים לנשותיהם ללכת כך וענו לו שאינן שומעות להם.

ואעתיק מכמה מקומות מתוך שיעוריו (מתוך מה שציטט בבגדי קודש שם עמ' קנא):

בספר משיעורי הראשון לציון (ח"א עמ' פב), מובא בזה"ל: גם אלו הרבנים שנשותיהם יוצאות בפאה, אין ללמוד מהן, כי יש תלמיד חכם וטבעו חלוש ואין בכוחו למחות באשתו או בבתו, ואין ללמוד מכך שמתיר הוא את הפאה. עכ"ל.

וכ"ה שם בחלק ג' (עמ' פו), וז"ל: ואי אפשר להביא ראיה מאיש זה או אחר שנוהג כן, כי לא כל אחד שולט באשתו, והמביא ראיות מכך הרי הוא מתרץ תירוצים להנצל מגיהנם, ולאן יברחו הנוהגים כן. ועל כן כל היכול להוכיח בזה יוכיח. עכ"ל.

וע"ע בשיעורו המובא בספר מעדני מלך (ח"ב עמ' 233), וז"ל: יש רבנים, כשאני אומר לו "למה אשתך הולכת בפאה", הוא עונה "יש לי ממנה כמה ילדים, אם אגרשנה להיכן אלך עם הילדים". וכשלא מעמידים את הדת על תילה אי אפשר ללמוד מאיזה נשים שהולכות כך [גדולים ככל שיהיו]. עכ"ל.

וע"ש עוד בעמ' 234, שכתב: אלה עבירות שהאדם משלה את עצמו שהם מותרים [בטענה ש]הנה רב פלוני שביתו הולכת כך, הנה אדמו"ר פלוני שאשתו כך", כך לומדים הלכות?. עכ"ל.

ושם בעמ' 243 כתב: הכרתי כמה נשות רבנים שהיו הולכות בגילוי הראש לגמרי, אפילו לא בפאה נכרית. אפשר לומר שזה מותר? הלא זהו איסור מדאורייתא, אלא שלא היה בידם למחות, ואמרו מוטב שיהיו שוגגות ולא יהיו מזידות, אך מכאן להסיק מסקנא שזה מותר? עכ"ל.

וע"ע בספרו טהרת הבית (ח"א עמ' שעג, ובנד"מ בעמ' שצב) שכתב בשם שו"ת מעט מים (סי' עט) דאין להשגיח במנהגי הנשים שדעתן קלה. ע"ש.
 
אה"נ כוונתו לפאה, אבל הוא לא כותב ש"מן הסתם" נתלה שהן עושין כדין, כפי שכתבת, אלא כותב ש"לא יוכלו לסבול לראות נשיהן עושין שלא כדין", ולזה הבאתי דמצינו שאין בידם לשנות אפילו לגבי גילוי דאורייתא, כל שכן לגבי פאה נכרית

שוב, אם זה איסור דאורייתא אין מה לתלות בבעל, ויש לומר שאין לבעל מה לעשות, ועשה כל מה שלאל ידו לעשות.

אבל אם זה ענין של מנהג השנוי במחלוקת, בזה שייכים דברי הגר"ש משאש.
 
וגם לגבי עצם טענתו על הגרע"י, הרי באמת הגרע"י לא אמר כן מסברא דנפשיה 'בהשערה' בעלמא אלא ממה שידע, שהרי כתב וז"ל "וידעתי" מכמה רבנים שאין ידם תקיפה למחות בנשותיהם על פתגם דנא

מן הסתם כוונתו להגרב"צ אבא שאול, וזה מה שתירץ לו להפיס דעתו.
 
שוב, אם זה איסור דאורייתא אין מה לתלות בבעל, ויש לומר שאין לבעל מה לעשות, ועשה כל מה שלאל ידו לעשות.

אבל אם זה ענין של מנהג השנוי במחלוקת, בזה שייכים דברי הגר"ש משאש.

שוב, הגר"ש משאש תולה את הטענה שלא מסתבר שנשות הרבנים לא יעשו כדין לפי דעת בעליהם לא מצד שמן הסתם נשותיהן עושות כמו בעליהן שסובר שמותר, אלא משום ש"לא יוכלו לסבול לראות נשותיהן עושות שלא כדין", ולזה כתבתי דזה אינו.

עכ"פ הנידון הוא לא "האם יש ראיה שגם הרבנים שנשותיהן הולכות עם פאות סוברים שאסור והנשים שלהם עושות שלא כדין", דלזה תאמר שמדוע נאמר שנשותיהם עושות שלא כדין, אלא הנידון הוא "האם יש ראיה שאותם רבנים שנשותיהן הולכות עם פאות סוברים שמותר", ולזה 'ראיה' ודאי דליתא, כפי שמצינו אפילו בפריעת ראש דאורייתא וכנ"ל.

מן הסתם כוונתו להגרב"צ אבא שאול, וזה מה שתירץ לו להפיס דעתו.

כתב שידעתי "מכמה רבנים".

לא הבנתי מה רצית לומר בכל זה.

לצטט מכמה מקומות של הגרע"י בנושא המדובר.

(מכל מקום את דעתי כבר כתבתי שלעולם אינני מביא "ראיות" שכאלה).

ובכל זאת אתה טורח להגיב בעד ראיות שכאלה.

אין כאן "אמת". כל פוסק והאמת שלו, והוא לא יכריע ביניהם כי אין לו סמכות כזו.

הוא רק יכול להקים סנהדרין, וההכרעה תהיה כדעת הרוב.

ראה בתשובת הרדב"ז ח"ב (סי' תרסו) שכתב, "נראה לי כי לימות המשיח לימוד התורה יהיה מפי הגבורה כאשר היה בימי משה רבינו, ולא יהיה עוד ספיקות והויות, שנאמר וכל בניך לימודי ה', ולא יצטרכו ללמוד מספרי הנביאים והכתובים, אלא הכל יהיה מבואר בחמשה חומשי תורה, דליכא מידי דלא רמיזא באורייתא" (תענית ט.). עכ"ל. (הובא בהקדמה לחזו"ע חנוכה).
 
שוב, הגר"ש משאש תולה את הטענה שלא מסתבר שנשות הרבנים לא יעשו כדין לפי דעת בעליהם לא מצד שמן הסתם נשותיהן עושות כמו בעליהן שסובר שמותר, אלא משום ש"לא יוכלו לסבול לראות נשותיהן עושות שלא כדין", ולזה כתבתי דזה אינו.

אתן לך דוגמא, ואולי בס"ד תבין.

כשיש לך שכן אברך, ואתה רואה את הבן יקיר שלו עושה משהו, אתה מבין שזה על דעת אביו. כי הרי הוא לא יסבול שבנו יעשה כזה דבר, ולכן צ"ל שזה בסדר מבחינתו.

אבל כאשר אתה רואה את הבן שלו עם מכנסי ג'ינס, תספורת גלח וקעקועים, אתה מבין שאבא שלו מזמן איבד שליטה עליו.
 
ראה בתשובת הרדב"ז ח"ב (סי' תרסו) שכתב, "נראה לי כי לימות המשיח לימוד התורה יהיה מפי הגבורה כאשר היה בימי משה רבינו, ולא יהיה עוד ספיקות והויות, שנאמר וכל בניך לימודי ה', ולא יצטרכו ללמוד מספרי הנביאים והכתובים, אלא הכל יהיה מבואר בחמשה חומשי תורה, דליכא מידי דלא רמיזא באורייתא" (תענית ט.). עכ"ל. (הובא בהקדמה לחזו"ע חנוכה).

איפה כתוב כאן שלא יהיו מחלוקות?

ועכ"פ הוא לא מדבר על המשיח שיכריע, אלא מה יהיה בזמנו, והוא כותב "נראה לי", ואף אחד אינו יודע מה יהיה עד שיהיה.
 
סטטוס
לא פתוח לתגובות נוספות.
ראשי תחתית