משיב כהלכה
חבר בכיר
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 2,580
גם מה שכתבת שמה שכתב הראב"ן בתירוצו "ואף על פי ששערה נראה, כיון שאין בשרה נראה ליכא למיחש להרהורא" כוונתו בזה גופא כדברי השלטי גיבורים ששיער שלא נראה עם הבשר אינו ערוה – במחילה הוצאת דברים מהקשרם.
כי כוונתו פשוטה לעניין אחר לגמרי. דכאמור שם הקשה מדוע רבי יהודה לא חשש להרהורא באותה אלמנה ש"קרעה את בגדה ופרעה שערותיה" – דמשמע מזה שהתגלה 'בשרה' ו'שערותיה' ולא חשש לזה, בשונה מאצל סוטה שכן חשש בגילוי הלב והשיער, ועל זה תירץ, דשאני בההיא דאלמנה, דלגבי הבשר – באמת לא היה גילוי בשר, ומה שכתוב שקרעה את בגדיה – הכוונה רק לבגדים החיצוניים (יתכן שהכוונה לרדיד), ומה שגילתה את שערה – לא חייש רבי יהודה בגלל זה לבד, כי רק כאשר איכא גם גילוי בשר וגם גילוי שיער – כמו בסוטה שמגלים גם את ליבה וגם את שערותיה - חייש רבי יהודה להרהורא, משא"כ כאן באלמנה שרק שערותיה היו גלויות, לא חייש להרהורא.
נמצא דאין שום קשר מהראב"ן הנ"ל לא לדברי השלטי גיבורים ולא להקדמה של חן וכבוד.
כתבת שהוצאתי את דבריו מהקשרם, אבל לא הסברת מדוע. כתבת תשע שורות ללא שום תוכן, וסיימת - נמצא שאין שום קשר בין הראב"ן לבין השלטי גיבורים, כאשר שפתיו ברור מיללו - אין הרהור אלא כאשר נראה הבשר עם השיער, ולא השיער לבדו. מילה במילה כדברי השלטי גיבורים.