השיעור השבועי של הגר"י יוסף - העלון, הערות והארות (3)

[כהנא דמסייע]

אבל להביא רשימה של אחרונים לכאן או לכאן, לא זה מה שהיה מנפק''מ לחזו''א

לא פעם ולא פעמיים, ראיתי שיש רשימה של אחרונים שכולם נקטו כדין מסויים וכפי הנראה בפשטות מהסוגיא, ובאו מאותה ראיה והראיה חוזרת על עצמה בסגנונות שונים. ובא אחרון אחד, ופתח את הסוגיא, והביא ראיות חדשות, ונכנס לעומק הסוגיא. לא נ''ל שבכהאי גוונא הדברים שנכתבו בשאר בדרך העברה, וגם היו אצל אותו חכם כמושכל ראשון, מכריעים, ראיות רבות שהביא אותו גדול. וצריך להתייחס למשקל הסוגיא. בעומק.

 

[אסקופה הנדרסת לרגלי גדו"י]

אחזור על מה שכתבתי לעיל, במקו''א, זה ודאי שפעמים אנו מוצאים בדברי מרן החזו''א הכרעה מאד מסתברת מהסוגיא, ופתאום מרן הגרע''י מביא אחרון קדמון מלפני חמש מאות שנה, כמו שראיתי פעם שהביא תושבה מכתב יד של ר' חיים ויטאל, בספר לא מוכר. וזה ברור שזה משקל של אחד מגדולי הקדמונים והחזו''א היה מתייחס לזה אם היה רואה.
אבל הרבה אחרונים גם אם ראה לא ראה צורך להביא.
וידוע שכשהיה לו ספק בהכרעת הסוגיא, שלח להביא לו מישיבת בית יוסף הסמוכה לביתו הרבה ספרים שדברו בזה. שהמשקל המספרי עוזר להכרעה השכלית, כשהשכל עומד ניב מנגד בשוה, זה ענין של סוגיין דעלמא היכי אזלא, וע' סימן כה בחו''מ.
ומ''מ בסוגיות רבות רבות שראיתי, ראיתי דבר ברור, שגם במקומות שבחזו''א היה נראה יחיד, ע''פ דברי אחרונים מאוחרים שחלקו עליו, בחיפוש רחב יותר מצאנו לו חברים רבים, והמאזן השתנה לבלי הכר. ואכמ''ל. הועיקר אצלנו הוא ההעמקה בסוגיא, ודברי הרב פעלים כתוספת ולא כעיקר.

מעולם לא כתבתי אחרת

 

[כהנא דמסייע]

מסכן מרן הב"י שלא הגיע לדרגה זו של ההכרעה, כמבואר בהקדמתו...

מסכן מי שלא מבין שהבית יוסף לא הכריע בין ראשונים. וגם החזו"א והגרב''צ לא. אבל להכריע בין אחרונים מי שמסכן זה מי שלא מכריע.
וגם הגרע''י מודה שזה עיקר הדרך בהוראה במחלוקות בין האחרונים
וזה לשון מרן הגרע''י: "וְמִי שֶׁהוּא בַּעַל הוֹרָאָה - בַּעַל כֹּחַ לְהִכָּנֵס לְהוֹרָאָה, חַיָּב עַד כַּמָּה שֶׁיָּדוֹ מַגַּעַת, לְהִתְבּוֹנֵן הֵיטֵב בְּטַעֲמוֹ שֶׁל הָאוֹסֵר וּבְטַעֲמוֹ שֶׁל הַמַּתִּיר, וְלְהִתְבּוֹנֵן אִם יֵשׁ לוֹ אֵיזֶה רְאָיָה לְדַעַת הַמַּתִּיר אוֹ לְדַעַת הָאוֹסֵר, בְּלִי שׁוּם חֲנֻפָּה, הֲלֹא אֵין לָאָדָם מוֹנוֹפּוֹל עַל הַתּוֹרָה".
ועוד כתוב שם: "וֶהֱוֵי מִתְאַבֵּק בַּעֲפַר רַגְלֵיהֶם', מִצַּד אֶחָד עֲפַר רַגְלֵיהֶם, תִּתְנַהֵג אִתָּם בַּעֲנָוָה כִּי סוֹף סוֹף הֵם גְּאוֹנִים, הֵם גְּדוֹלִים, אך מִצַּד שֵׁנִי מֻתָּר לְךָ לְהִתְאַבֵּק, לְהֵאָבֵק עַל דַּעְתְּךָ, יֵשׁ לְךָ דֵּעָה נְחוּשָׁה בְּאֵיזֶה דָּבָר שֶׁל הֲלָכָה, אַתָּה מֵבִין שֶׁכָּךְ הַהֲלָכָה, וְאַתָּה תַּלְמִיד חָכָם שֶׁהִגַּעְתָּ לְהוֹרָאָה, תַּעֲמֹד עַל דַּעְתְּךָ! לֹא בְּכָל דָּבָר יִהְיֶה פַּחְדָּן וְיֹאמַר 'אֲנִי מְבַטֵּל דַּעְתִּי...', זֶה אֵין לוֹ דַּעַת בִּכְלָל, אִם הוּא עוֹשֶׂה תָּמִיד כְּמוֹ בִּטּוּל חָמֵץ... 'מְבַטֵּל בְּלִבּוֹ וְדַיּוֹ' אָז אֵין לוֹ דַּעַת, צָרִיךְ אָדָם לַעֲמֹד עַל דֵּעוֹתָיו".

 

[הגלילי]

הרב פעלים כותב:
הצג קובץ מצורף 7460
כמדומה שהיחיד שעשה זאת זה מרן הגרע"י זיע"א
לא נראה לי שרבינו חכם בן ציון זיע"א עיין בכל ספרי חכמי הדור, בעניינים שכתב.

הר"פ לא כתב שתחפש אחרונים ותכריע על פי רוב השו"ת שמצאת. זה פשוט וברור מכיון שגם הר"פ לא מביא כמויות של פוסקים. הכוונה היא שהעיון ייתן לך עוד כיווני חשיבה או ראיות שלא ראית ויעזור לך לשקול את הדברים ואם הפוסק אחרי שראה הרבה שו"ת ואעפ"כ יש לו תשובות על מה שכתבו הוא לא חייב להסכים איתם ויכול לחלוק עליהם. (כדאי להעתיק את כל הקטע של הר"פ ולא חלקים) מלבד זאת ברור שהר"פ התכוין לאפוקי מהאשכנזים שמהסוגיא ישר מכריעים את הדין (כהיש"ש) ולא התכוין שתשב ימים שלמים לקרוא את כל מי שכתב בנושא, אלא התכוין לגדולי הפוסקים שדנו בסוגיא ויש להם מהלכים שונים. והמעיין בר"פ יראה שלא הביא כל שו"ת שהיה קיים בזמנו אלא את גדולי האחרונים. וזה מה שעשה חכם בן ציון והמעיין באול"צ יראה שהוא מביא כסדר את גדולי האחרונים ודן בדבריהם ומכריע את הדין לפי סברתו ומשמיא קא זכו ליה שאחר שעמל ויגע התפרסמו פסקיו בכל העולם.

 

[כהנא דמסייע]

הרב פעלים כותב:
הצג קובץ מצורף 7460
כמדומה שהיחיד שעשה זאת זה מרן הגרע"י זיע"א
לא נראה לי שרבינו חכם בן ציון זיע"א עיין בכל ספרי חכמי הדור, בעניינים שכתב.

כפי ששמעתי ממרן הגר''מ צדקה גדולי חכמי פורת יוסף הושפעו רבות מדרך מרן החזו''א וזו גם היה עיקר דרך רבם הגר''ע עטייה, העיון העמוק וההכרעה המסתברת. וכמו שאמרתי, כבר אספו בדורות האחרונים הר''פ שד''ח וכה''ח רב תבואות גם מדברי האחרונים. ומ''מ אצל מרן הבא''ח רואים פלאי פלאות מצד אחד מקוריות וסברות עצמאיות מאד, ע''פ רמב''ם ויישובים מופלאים, וזה לא סתר כי הוא זה לבקיאות המופלאה שלו.
אבל כתב הגרע''א באגרותיו שאם יש מקום לדון, מה יותר להשקיע, בעיון או בבקיאות בדברי הפוסקים, המעיין לא יכשל ויימצא הרבה חברים כמותו, ואילו הבקיא יותר עלול לטעות. וצריך בזה איזון חכם.
ומ''מ מה שבאתי לומר שהוא אמר בפירוש מה שכתבו הפוסקים לא הבאתי. רק מה שחידשתי. ואחרי העיון בדבריהם אם הוקשה לי. ניסיתי ליישב, ורק לאחר שלא הצלחתי כתבתי לפי הנראה מהעיון בסוגיא.
ואמר שמי שיעיר על הבנה בסוגיא יתקן. גם מקטן שבדורו.
אבל במובאות של אחרונים שהסיקו כמוהו או נגדו לא יביא.
וודאי שאם יביאו אחרון חשוב שהביא בתשובתו ראיות שלא ראה יתחשב. וד''ב.

 

[כהנא דמסייע]

מעולם לא כתבתי אחרת

היה חשוב לי לחדד הדברים, לכולם לאו דווקא לך, ושמח שאנו בדעה אחת.

 

[אסקופה הנדרסת לרגלי גדו"י]

מסכן מי שלא מבין שהבית לא הכריע בין ראשונים. וגם החזו'א והגרב''צ לא. אבל להכריע בין אחרונים מי שמסכן זה מי שלא מכריע.
וגם הגרע''י מודה שזה עיקר הדרך בהוראה במחלוקות בין האחרונים
וזה לשון מרן הגרע''י: "וְמִי שֶׁהוּא בַּעַל הוֹרָאָה - בַּעַל כֹּחַ לְהִכָּנֵס לְהוֹרָאָה, חַיָּב עַד כַּמָּה שֶׁיָּדוֹ מַגַּעַת, לְהִתְבּוֹנֵן הֵיטֵב בְּטַעֲמוֹ שֶׁל הָאוֹסֵר וּבְטַעֲמוֹ שֶׁל הַמַּתִּיר, וְלְהִתְבּוֹנֵן אִם יֵשׁ לוֹ אֵיזֶה רְאָיָה לְדַעַת הַמַּתִּיר אוֹ לְדַעַת הָאוֹסֵר, בְּלִי שׁוּם חֲנֻפָּה, הֲלֹא אֵין לָאָדָם מוֹנוֹפּוֹל עַל הַתּוֹרָה".
ועוד כתוב שם: "וֶהֱוֵי מִתְאַבֵּק בַּעֲפַר רַגְלֵיהֶם', מִצַּד אֶחָד עֲפַר רַגְלֵיהֶם, תִּתְנַהֵג אִתָּם בַּעֲנָוָה כִּי סוֹף סוֹף הֵם גְּאוֹנִים, הֵם גְּדוֹלִים, אך מִצַּד שֵׁנִי מֻתָּר לְךָ לְהִתְאַבֵּק, לְהֵאָבֵק עַל דַּעְתְּךָ, יֵשׁ לְךָ דֵּעָה נְחוּשָׁה בְּאֵיזֶה דָּבָר שֶׁל הֲלָכָה, אַתָּה מֵבִין שֶׁכָּךְ הַהֲלָכָה, וְאַתָּה תַּלְמִיד חָכָם שֶׁהִגַּעְתָּ לְהוֹרָאָה, תַּעֲמֹד עַל דַּעְתְּךָ! לֹא בְּכָל דָּבָר יִהְיֶה פַּחְדָּן וְיֹאמַר 'אֲנִי מְבַטֵּל דַּעְתִּי...', זֶה אֵין לוֹ דַּעַת בִּכְלָל, אִם הוּא עוֹשֶׂה תָּמִיד כְּמוֹ בִּטּוּל חָמֵץ... 'מְבַטֵּל בְּלִבּוֹ וְדַיּוֹ' אָז אֵין לוֹ דַּעַת, צָרִיךְ אָדָם לַעֲמֹד עַל דֵּעוֹתָיו".

בענין זה, כדאי לציין דברי הגראי"ל שטינמן זצ"ל -

ואאל"ט, בספר אפיקי איל הביאו ממנו שאמר מפורש יותר שהיחס שלנו להאחרונים צריך שיהיה כמו היחס של האחרונים להראשונים

 

[מקור נאמן]

אבל כתב הגרע''א באגרותיו שאם יש מקום לדון, מה יותר להשקיע, בעיון או בבקיאות בדברי הפוסקים, המעיין לא יכשל ויימצא הרבה חברים כמותו, ואילו הבקיא יותר עלול לטעות. וצריך בזה איזון חכם.

וכ' הגאון ר' נפתלי זילברברג ז"ל בחידושי הגרע"א חולין (וורשא תרצ"ב) הדרכה בלימוד מהגרע"א זיע"א וז"ל ואגב אודיע ששמעתי ממו"ר הגאון שערי שמחה זצ"ל בשם רבינו הרעק"א שהזהיר לתלמידיו הגאונים ותלמידי תלמידיו הרבים ועצומים שעיקר היגיעה והעמלה בתורה תהיה להישיר השכל אף אם עי"ז יחסר כח הבקיאות שאין העת מספקת על שניהם. כי מי ששכלו ישר באמת אזי שכלו הישר ישמרהו וימנעהו מללכת שובב להעלות על דעתו חלילה נגד הגמ' ותוס' והרמב"ן וכו', כי כל דברי קדשם מיושרים בתכלית, וההיפך מדבריהם הוא עקום בתכלית, ובר שכל הישר לא יטבע ח"ו בעקמומיות עמקי שאול תחתית ר"ל מהאי דעתא עכ"ד.

 

[אסקופה הנדרסת לרגלי גדו"י]

בענין דרכו של הבא"ח בחיפוש דברי האחרונים כדאי להביא עדות הג"ר מרדכי אליהו זצ"ל -


וע"ע -

 

[כהנא דמסייע]

ואאל"ט, בספר אפיקי איל הביאו ממנו שאמר מפורש יותר שהיחס שלנו להאחרונים צריך שיהיה כמו היחס של האחרונים להראשונים

אולם האמת יורה דרכו דמרן הגראי''ל התייחס כן אולי לגודל קדושתם וצדקותם, ועמקותם, בודאי. בהערצה כדורות קודמים. אך כל המעיין בספריו ראה יראה דהולך בדרך מקורית, מעומק הסוגיא, בראיות סברות וחידושים. וזכיתי כמה וכמה פעמים להיות בביתו בעת שמסר שיעור לפני מופלגי תורה, כעין מה שהיה עם הגר''ד לנדו, במעמד ההוא, וכל אחד מביא ראיות לכאן ולכאן מכל הש''ס, והוא בונה וסותר, מפרק ומיישב, בעוז. וד''ב.

 

[כהנא דמסייע]

ואאל"ט, בספר אפיקי איל הביאו ממנו שאמר מפורש יותר שהיחס שלנו להאחרונים צריך שיהיה כמו היחס של האחרונים להראשונים

והאמת יורה דרכו דייתכן דכלפי נוב''י וגרע''א וחיד''א וגר''א שהם גדולי אחרונים מלפני כמאתיים שנה, יש יחס של פער של סוג אחר. ועוד יש הרבה מה לדבר בענין זה. ומ''מ זו דרכו של הגרב''צ א''ש כמו שביארתי בענין הלכה.

 

[כהנא דמסייע]

בענין זה, כדאי לציין דברי הגראי"ל שטינמן זצ"ל -

אני בעצמי בכמה הזדמנויות שמעתי ממנו גם יחס אחר לדורנו, שבדורנו שבכלל ישראל הרבה לא לומדים תורה אפשר לזכות יותר מדורות קודמים. ובחורים צעירים מכוונים לסברות קדמונים, מצרף הקלטה משיעור שנמסר בישיבת קהילות יעקב. וזכורני עוד הרבה מזה, ואחז שצריך לשאוף לגדלות בסברא ובעצמאות בתורה, אך כמובן יש את החלק של "באבק רגליהם" לדעת שהם גדולי עולם בתפיסה עצומה. ומ''מ לא נ''ל שהתכוין בדברים הנ''ל לקבוע מסמרות להלכה. שכפי שראיתי היה מכריע בעומק ובסברא בדברים הקשים ביותר גם בדיני פיקוח נפש.

Kol Halashon

www2.kolhalashon.com

 

[כהנא דמסייע]

שבדורנו שבכלל ישראל הרבה לא לומדים תורה אפשר לזכות יותר מדורות קודמים. ובחורים צעירים מכוונים לסברות קדמונים,

יום ג' י''ג מרחשוון תשס''ו
מרן הגרא''יל שטיינמן
אני רוצה לומר לכם דבר ששמעתי פעם, חידוש גדול, חידוש עצום, חידוש מהחפץ חיים, החפץ חיים היה פעם בלודז' והיה שם איזה ישיבה קטנה, והם הלכו לחפץ חיים לדבר כמה מילים. והוא אמר דבר, אני רואה אותו כאמת, כחידוש גדול מאוד שגוזרים בשמיים! מה גוזרים? גוזרים כמה תורה תהיה בעולם, וכמה אנשים ילמדו אותה. ואם יש הרבה אנשים שלומדים, אז כל אחד ואחד, יתחלק קצת. אבל, אם יש מעט אנשים שיושבים ולומדים, אז כל אחד ואחד מקבל הרבה, הרבה תורה! ככה הוא אמר, זה חידוש גדול, שאפשר ככה לעשות חלוקה. בגשמיות אנחנו מבינים, שיש כזה דבר, אבל ברוחניות שיש כזה דבר? אבל כך הוא אומר.

ומתוך זה, מוריי ורבותיי, תבינו מה קורה בזמננו, לדורנו, לבנינו: היום, לא כולם לומדים תורה. יש רק מעט אנשים שיושבים ולומדים. אז מה קורה? כל אחד ואחד מאיתנו, כל אחד יכול לזכות, הרבה מאוד! הרבה יותר מהדורות הקודמים! הרי בדורות הקודמים, היה צריך לחלק את כל השפע של התורה לכל אחד, והיו הרבה שלומדים תורה. אז כל אחד קיבל קצת קצת. אבל היום, היום, כשיש מעט שלומדים, אז הקצת לומדים האלה, זוכים, זוכים להכל! הוא אמר, שאפשר היום לזכות הרבה יותר מאשר הדורות הקודמים!

היום בחור שלומד לא כל כך, בספר של הרב גוסטמאן, אמר לפוניבז'רוב, שלא צריך להיות "מתמיד". הוא אמר שלא צריך ללמוד ארבע עשרה שעות ביום! לא צריך! היום, אפשר להיות "כותב" – תלמיד חכם משמעותי, גם בפחות! פעם אחד שלמד ארבע עשרה שנה, זה היה משהו. אבל היום, שתים עשרה שעות זה כבר הרבה! הרי בדורות הקודמים, מי שלמד שתים עשרה שעות, זה היה "כלום". אבל היום, נושאים בתורה שלנו, למרות שברוך השם יש תורה, ביחס לכל העולם כולו, הרי יש מדינות שאין בהן תורה בכלל! אין תורה!

ואם הקדוש ברוך הוא משפיע שפע של תורה כמו לחמישה מיליון יהודים, וחמישה מיליון יהודים לא לומדים בינינו, נשאר רק בלי ישיבה לזכור... אז מה קורה? בעשר שעות היום, בחור שלומד בישיבה, אפילו שהוא לא כל כך חד, יכול להבין ולהגיד "סברות עמוקות"! שם מכוון, לרשב"א מכוין לרבי עקיבא. סברות עמוקות מאוד! בחור צעיר, הוא בא, כמה הוא לומד? נכנס ללמוד שנה, אפילו פחות, והוא כבר עובר על סברות כאלה, שכבר רבי עקיבא איגר רק יכל להגיד, פעם מישהו שכיון לרעק''א היה צריך להיות גדול מאד, אבל היום בחור צעיר מאד אומר סברות של רעק''א, שגדולים בקלות, יכולים להבין. למה? כי שולחים שפע של תורה, ומי שלומד, הוא זוכה לחלק גדול!

רבותיי, מצד אחד, הדור שלנו מאוד, מאוד ירוד! אבל מצד שני, יש כזו אפשרות לזכות! יש פה לומדים, שיכולים להיות זוכים לסברות כאלו עמוקות ! זה באמת כתוב, כמו שאומרים "עד ששקעה זרחה". הרי יהושע פחות ממשה רבינו, מה זה ששקעה זרחה? ככה כל הדורות מתקטנים.

אף על פי שהדור שלנו מאוד ירוד, הקדוש ברוך הוא בחסדו הגדול נתן לנו את הישיבות! ואומרים, שבתקופה קרובה יש כמעט ארבעים אלף ישיבות (לומדים, מוסדות לימוד) שלומדים, ומתחברים ספרים, יום יום נדפסים מראשי ישיבות מגידי שיעורים אגנצ'ע תייר'ס! יש לכם, יש לנו, אפשרות לזכות ולהיות "מחובר לקדוש ברוך הוא" וללמוד, להבין חוכמה עמוקה! כל אחד ואחד שבא לישיבה, בא עם כוונה טובה. אף אחד לא בא בשביל ..., חלילה. כל אחד רוצה ללמוד!

ויש אפשרות לזכות הרבה יותר! אתם, שנמצאים בישיבה, כל אחד ואחד, אם תמשיכו ללמוד – אפילו לא 14 שעות ביום! – תוכלו לזכות למה שזכו גדולי הדורות! כל אחד יכול לזכות להיות "מקורב" לקדוש ברוך הוא!
הקדוש ברוך הוא יעזור, שכל אלה שנמצאים כאן, יזכו לשמוח גדול, לצאת את המלך שמיים! הקדוש ברוך הוא יעזור לכולם, אמן!

[למעבר לאשכול הבא לחץ כאן]