שמעון טרבלסי
חבר קבוע
- הצטרף
- 21/4/25
- הודעות
- 938
הוא לא טוען את הטענה הזו, ובמקורות שהבאתי לעיל תמצא סתירה לדבריו.
השיעור השבועי של הגר"י יוסף - העלון, הערות והארות (3)
- יוזם האשכול יעקבי
- תאריך התחלה
מרן החיד"א והקול אליהו ועוד היו לפני יותר מ250, כדאי שתבדוק, לפני שאתה כותב שמרן הגר"ע ובנו המציאו את הכלל הזה.
כהנא דמסייע
חבר ותיק
- הצטרף
- 27/3/25
- הודעות
- 1,494
שמעון טרבלסי
חבר קבוע
- הצטרף
- 21/4/25
- הודעות
- 938
הוא אשר אמרתי, שאינו טוען שיש הבדל בין שיטתי ללא שיטתי, אלא בין דברי ראשונים שהיו לפניו לבין ראשונים שלא היו לפניו.
וע"ז כבר הבאתי לעיל מהמג"א ועוד שאילו הב"י היה רואה תוס' וכד' (שהיו לפניו) היה חוזר בו.
כהנא דמסייע
חבר ותיק
- הצטרף
- 27/3/25
- הודעות
- 1,494
ציין את המקום שציינת למג''א. ומ''מ המג''א יכול לעתים לחלוק על השו''ע. אף שבדרך כלל מפרשו. ואין מזה ראיה לגבי דידן.
ומ''מ ודאי שדרך פוסקי הספרדים אינו לדחות את מרן מראשונים שהיו לפניו. וא''א להאחז בחיד''א וכו' בזה.
סליחה אבל אף אחד מהם (אולי שבט הלוי) לא כתב פסקי הלכה בכל פרט מאו"ח ויו"ד, זה לשוטט בשותי"ם ולחפש למעט פסקי הגרש"ז על שבת ופסקי הרב ואזנר על נידה, ככה שזה לא דומה כלל לאמירה הנ"ל אצל (חלק) מהספרדים שיש להם מדריך מפורט לכל דבר ועניין. הייתי מסדר את הסקר שלך כך: ארבע אמרו לי כהגרש"ז (בהלכות שבת) אחד כהרב ואזנר (בנידה) שנים כהגרי"ש שלא כתב שום ספר הלכה מסודר אלא רק תשובות שרובם פסקי דין וכל השאר זה שמועות משמו שסותרות את עצמן.
שמעון טרבלסי
חבר קבוע
- הצטרף
- 21/4/25
- הודעות
- 938
היכן ציין, ומה השיב.
השאלה היא לא האם יכול לחלוק.
אלא הראיה היא מזה שכתב ש"מרן" היה חוזר בו.
ומה זה קשור לספרדים ואשכנזים? הנידון מה מרן עצמו היה מורה בזה.
כהנא דמסייע
חבר ותיק
- הצטרף
- 27/3/25
- הודעות
- 1,494
שמעון טרבלסי
חבר קבוע
- הצטרף
- 21/4/25
- הודעות
- 938
איך זה מיישב את מה שהוכחתי?
כהנא דמסייע
חבר ותיק
- הצטרף
- 27/3/25
- הודעות
- 1,494
המגן אברהם היה מספיק עצמאי, ויכל לומר שמרן לא ראה תוס', כדי לבאר הטעם דחולק עליו. וכמו שכתב הריטב''א על הרמב''ן שחלק על הרמב''ם בראיות מסוגיות וכו', שמרוב גדולתו של הרמב''ן כשהיה נראה בעיניו אחרת חלק. אולם כיון שאנו תלמידי שניהם ניישב דברי שניהם, יעו''ש.
ומ''מ רוב חכמי ספרד לא יעשו כן בספריהם והיחס שלהם למרן הוא כתלמיד לרב, ולא יתלו שלא ראה תוס'. אלא יישבו דעתו מדוע פסק כן בכל אופן. ולא תמצא כזאת בגדולי רבותינו הספרדים במאומה. וכמו שהביא התהלת יצחק ממרן החיד''א דלאו רבותא למימני גברא לגבי מרן. וכן הבאתי לך ראיה ברורה כיצד מרן עצמו מתייחס להשמטת ראשון בספרו בית יוסף. שזה לא מטרת הספר להביא כל הדעות. ובמליצה נאמר אולי אם היה רואה המג''א...
ואוסיף עוד דעל המג''א תירצו קושייתו בארוכה בנהר שלום בסימן רעא סעיף יא, ומוכיח בארוכה כהב''י. ועוד הרבה מגדולי הפוסקים מיישבים קושיא זו. והבא''ח פוסק כמרן גם בדין זה.
אסקופה הנדרסת לרגלי גדו"י
חבר קבוע
- הצטרף
- 31/12/24
- הודעות
- 571
יש להעיר שהיו ראשונים שלא היה תח"י של מרן, ואעתיק [בדילוגים] מ"ש בזה הרה"ג אהרן אופיר שליט"א בספרו אור חדש (עמ' 2299):
הב"י לא ראה את ספר המאור של הרז"ה, מלחמות הרמב"ן והשגות הראב"ד על המאור או על הרי"ף, וכ"כ החפץ חיים בהקדמתו לליקוטי הלכות חלק א', שהב"י לא ראה את המאור והמלחמות, ע"כ, ועל כן הב"י מביאם רק מכלי שני, דהיינו בדרך כלל הר"ן, ומחמת כן יש מהם השמטות לרוב.
הב"י לא מביא הרבה מחידושי הרשב"א והרמב"ן, דהיינו לא מביא הרבה ביחס לחשיבותם, ומביאם בדרך כלל מכלי שני, דהוא בדרך כלל המגיד משנה, ואפשר שלא היה לו את כל חיבוריהם אלא מקצתם. הב"י כמעט שאינו מביא כלל מחידושי הר"ן ומדברי הרא"ה וגם כשמביאם מביאם בדרך כלל מכלי שני.
כפי הנראה לא היה לב"י חידושי הרמב"ן והריטב"א על מסכת ע"ז וכן לא היה לו בדק הבית לרא"ה, וג' גדולים אלו נמשכים זה אחר זה בדבריהם, הריטב"א אחר הרא"ה והרא"ה אחר הרמב"ן, ועל כן בהרבה מקומות הב"י הכריע כדעת הרשב"א, ולפנינו נמצא בספרים אלו ששלושתם חולקים עליו, וציינתי הדבר בספר בכל אתר ואתר. הב"י לא מביא מבית הבחירה למאירי מכלי ראשון וודאי שלא ראהו, אמנם היה לו את ספר קרית ספר למאירי ומביאו באו"ח סי' לב.
הב"י כמעט שאינו מביא מכלי ראשון מבה"ג ושאילתות ותשובות הגאונים אלא כמעט תמיד הוא מכלי שני ואף מכלי שלישי ורביעי, הגם שהב"י בחו"מ כתב "בדקתי בספר הלכות גדולות שאצלי", וביו"ד סי' רא סעיף מ, כתב בבדק הבית "אחר כך בא לידי הספר של השאילתות".
ספר שבולי הלקט בנוי מעיקר הספר שהוא שע"ב שיבולים, ולאחר מכן בסוף הספר הוסיף המחבר על ספרו הרבה הלכות כגון הלי אבילות ומילה ושחיטה ועוד, והב"י מביא הרבה פעמים מדברי שבולי הלקט בחלק השיבולים ואינו מביא בשום מקום מחלק ההלכות שבו, מלבד ביו"ד סי' נד,ה, ובסי' נה,ה, שהביא משבולי הלקט בהל' טריפות. הב"י מביא מהאשכול והרי"ד רק מעט פעמים ומכלי שני, ואינו מביא מהיראים אלא מעט. וכן מביא מעט מהרוקח ומכלי ראשון כגון באו"ח ריש סי' תקלט.
החיד"א בשם הגדולים בד"ה הרשב"א, כתב שהב"י לא ראה את ספר משמרת הבית לרשב"א וכן את ספר בדק הבית לרא"ה, ע"כ, אמנם לפעמים מביא הב"י את דברי הרא"ה בבדק הבית מכלי שני דהיינו בדרך כלל מהר"ן ולפעמים מהאורחות חיים. בהקדמה להוצאת הטור כתבו המהדירים שהב"י לא ראה את חיבורי רבינו חננאל ור"י אבן מיגאש, ראבי"ה, אור זרוע, ואגודה.
יש עוד הרבה ספרים שאין דרך הב"י להביא מהם כלל או שמביא מהם רק לעתים נדירות, ואלו הם: החינוך, הערוך, העתים, הפרנס, הנייר, המכתם, הרי"צ גיאת, השטרות, המקח והממכר, חידושי הרמ"ה, הפירוש המיוחס לרבינו גרשום, רבי אברהם מן ההר, תמים דעים, ספר הישר לר"ת, אמרכל, פסקי ריא"ז, מחזור ויטרי, הפרדס, האורה, סדר רב עמרם, המאורות, הריטב"א והפרדס על הל' ברכות, וכן ספרי שו"ת לרמב"ם ולרש"י ולמהר"ם מרוטנבורג ולרי"ף ולמהר"ח אור זרוע ולריטב"א ועוד הרבה.
הב"י לא מביא הרבה מחידושי הרשב"א והרמב"ן, דהיינו לא מביא הרבה ביחס לחשיבותם, ומביאם בדרך כלל מכלי שני, דהוא בדרך כלל המגיד משנה, ואפשר שלא היה לו את כל חיבוריהם אלא מקצתם. הב"י כמעט שאינו מביא כלל מחידושי הר"ן ומדברי הרא"ה וגם כשמביאם מביאם בדרך כלל מכלי שני.
כפי הנראה לא היה לב"י חידושי הרמב"ן והריטב"א על מסכת ע"ז וכן לא היה לו בדק הבית לרא"ה, וג' גדולים אלו נמשכים זה אחר זה בדבריהם, הריטב"א אחר הרא"ה והרא"ה אחר הרמב"ן, ועל כן בהרבה מקומות הב"י הכריע כדעת הרשב"א, ולפנינו נמצא בספרים אלו ששלושתם חולקים עליו, וציינתי הדבר בספר בכל אתר ואתר. הב"י לא מביא מבית הבחירה למאירי מכלי ראשון וודאי שלא ראהו, אמנם היה לו את ספר קרית ספר למאירי ומביאו באו"ח סי' לב.
הב"י כמעט שאינו מביא מכלי ראשון מבה"ג ושאילתות ותשובות הגאונים אלא כמעט תמיד הוא מכלי שני ואף מכלי שלישי ורביעי, הגם שהב"י בחו"מ כתב "בדקתי בספר הלכות גדולות שאצלי", וביו"ד סי' רא סעיף מ, כתב בבדק הבית "אחר כך בא לידי הספר של השאילתות".
ספר שבולי הלקט בנוי מעיקר הספר שהוא שע"ב שיבולים, ולאחר מכן בסוף הספר הוסיף המחבר על ספרו הרבה הלכות כגון הלי אבילות ומילה ושחיטה ועוד, והב"י מביא הרבה פעמים מדברי שבולי הלקט בחלק השיבולים ואינו מביא בשום מקום מחלק ההלכות שבו, מלבד ביו"ד סי' נד,ה, ובסי' נה,ה, שהביא משבולי הלקט בהל' טריפות. הב"י מביא מהאשכול והרי"ד רק מעט פעמים ומכלי שני, ואינו מביא מהיראים אלא מעט. וכן מביא מעט מהרוקח ומכלי ראשון כגון באו"ח ריש סי' תקלט.
החיד"א בשם הגדולים בד"ה הרשב"א, כתב שהב"י לא ראה את ספר משמרת הבית לרשב"א וכן את ספר בדק הבית לרא"ה, ע"כ, אמנם לפעמים מביא הב"י את דברי הרא"ה בבדק הבית מכלי שני דהיינו בדרך כלל מהר"ן ולפעמים מהאורחות חיים. בהקדמה להוצאת הטור כתבו המהדירים שהב"י לא ראה את חיבורי רבינו חננאל ור"י אבן מיגאש, ראבי"ה, אור זרוע, ואגודה.
יש עוד הרבה ספרים שאין דרך הב"י להביא מהם כלל או שמביא מהם רק לעתים נדירות, ואלו הם: החינוך, הערוך, העתים, הפרנס, הנייר, המכתם, הרי"צ גיאת, השטרות, המקח והממכר, חידושי הרמ"ה, הפירוש המיוחס לרבינו גרשום, רבי אברהם מן ההר, תמים דעים, ספר הישר לר"ת, אמרכל, פסקי ריא"ז, מחזור ויטרי, הפרדס, האורה, סדר רב עמרם, המאורות, הריטב"א והפרדס על הל' ברכות, וכן ספרי שו"ת לרמב"ם ולרש"י ולמהר"ם מרוטנבורג ולרי"ף ולמהר"ח אור זרוע ולריטב"א ועוד הרבה.
פלוריש (אריאל)
חבר חדש
- הצטרף
- 31/12/24
- הודעות
- 168
החיד"א לא עשה זאת שיטתית כי בתקופתו לא נדפסו הרבה כתבי יד שבזמן הב"י עדיין לא נתגלו. מה שאין כן בדורנו, שנדפסו מאות חיבורים של גאונים וראשונים.
ואגב, לענ"ד הגרע"י לא עושה זאת באופן שיטתי. הוא לא חיפש לעדכן את הב"י, אלא שלרוב בקיאותו המון פעמים היו לו הוספות והערות על דברים שלא הובאו בב"י. מי שכן עושה זאת שיטתית, הוא הרב עמנואל מולקדנוב בספריו תורת הקדמונים (ד כרכים ועוד היד נטויה בעז"ה)
כמובן שאמרו לי "שבדך כלל" הולכים כמוהם, והיינו איפה שגילו דעתם באותו נושא.
- אבל העניין פשוט שאצל האשכנזים יש פחות את המושג הזה של "קבלת הוראות הלכה" של רב מסויים, ולכן כתבתי לעיל שלדעתי המושג "מרן" פחות שייך אצלהם.
כהנא דמסייע
חבר ותיק
- הצטרף
- 27/3/25
- הודעות
- 1,494
לא נ''ל מהאי טעמא. כי בזמנו רוב הדברים נגלו. חוץ ממאירי וריטב''א החדשים וכו'. אלא מטעם אחר דרק תשובות רמב''ם ורי''ף, שהם עמודי הוראה משנים באופן משמעותי את ההכרעה במח' ראשונים.
ורק אם הב''י אמר דבר מסברא, ומצאנו בראשונים אחרת, י''ל גם. אבל בדרך כלל אין שינוי מספרי לכאן או לכאן משנה ההוראה. חוץ ממקרים מיוחדים.
שמעתי שהחיד"א ראה כתבי יד של ראשונים בספריות ובתי עקד הרבה יותר ממה שיש לפנינו.
פלוריש (אריאל)
חבר חדש
- הצטרף
- 31/12/24
- הודעות
- 168
אני לא מסכים שרוב מה שיצא בדורנו זה ראשונים זניחים.
רבנו פרחיה יכול להעיד מה פירש הרמב"ם בסוגיה פלונית, רב האי גאון הוא אמנם לא מג' עמודי הוראה אבל הוא כמובן יסוד להם, תשובה חדשה של הרשב"א חשובה כמעט כמו ג' עמודי הוראה
כהנא דמסייע
חבר ותיק
- הצטרף
- 27/3/25
- הודעות
- 1,494
לא מצוי שיהא מהם שינויים גדולים מאד. בדברים שלא עלו מקודם.
פלוריש (אריאל)
חבר חדש
- הצטרף
- 31/12/24
- הודעות
- 168
מה שהוא מביא בספריו אנחנו יכולים לדעת, אין לנו דרך לדעת מה הוא ראה ולא סיפר. אבל גם אם הוא היה רואה את הגניזה הקהירית, התרשמות קצרה שלו אינה דומה לעשרות אנשים שחוקרים אותה במשך עשרות שנים. יש דפים שבמבט חטוף אתה לא מבין מה הם
כי אתה אלוף בהמצאות!
כהנא דמסייע
חבר ותיק
- הצטרף
- 27/3/25
- הודעות
- 1,494
מפורסם זכרונו של מרן החיד''א מביקורים במוזיאונים במהלך ביקוריו בכל העולם, במוזיאונים, ומקומות מיוחדים, והיה מורגל לומר הדור הדור ואל תצטרך לבלדור. כי היה זוכר בקריאה אחת כאילו מונח מול עיניו, והוא אחד מפלאי הדורות.
ושמעתי שהגרע''י היה אומר כששאלוהו, כיצד החיד''א שהסתובב כל כך בעולם, כל רז לא אניס לי, ולא נס ליחו וזכרונו, ועיונו. מתי כתב כ''כ ספרים כשמונים במספר? והשיב: חידה.