השיעור השבועי של הגר"י יוסף - העלון, הערות והארות (3)

[תלמיד נאמן]

ע"פ חיפוש, החזו"א אף פעם לא מזכיר מהר"ם בן חביב או תשובה מאהבה (חוץ מקונטרס השיעורים), אמנם רע"א מוזכר כמה וכמה פעמים

מחיפוש במחשב או שעברת על כולו מילה במילה?
אם במחשב אינה ראיה!!

 

[אסקופה הנדרסת לרגלי גדו"י]

(מה גם שהמציאות מוכחת שבבתים שיש בהם ריבוי חומרות הנשירה יותר גדולה, אבל אכ"מ)

תלוי אם כופין את זה על הילד או שזה נעשה בצורת ויגבה לבו, אבל עכ"פ כאן הנידון הוא על הנהגת האדם עם עצמו, לא על חינוך בניו

מחיפוש במחשב או שעברת על כולו מילה במילה?

גם חיפוש במחשב, וגם מרשימת הרב אורי טיגר שליט"א בספר "דרך איש", שהוא עכ"פ בקי גדול בדברי החזו"א

אם במחשב אינה ראיה!!

למה לא?
גם אם מביאו פעם או שנים, הרי ברור שלא הירבה לעיין בהם, וכ"ש שלא שייך לומר ש"ודאי ראה דבריהם"

 

[כהנא דמסייע]

גם אם מביאו פעם או שנים, הרי ברור שלא הירבה לעיין בהם, וכ"ש שלא שייך לומר ש"ודאי ראה דבריהם"

לענ''ד הגישה הזו כלפי החזו''א וכלפי אחרונים אחרים לא מדוייקת בכלל. לי ברור במאת האחוזים שגם שראה המון ספרים ואחרונים רבים שכתבו לכאן או לכאן, פחות הביא את האומר, והתייחס יותר לראיות, אם יש ראיות שהובאו בגדולי האחרונים ולא הובאו בדבריו ומכחם להוכיח אחרת, זה סביר לומר שהחזו''א היה מתייחס לזה ברצינות. אבל להביא רשימה של אחרונים לכאן או לכאן, לא זה מה שהיה מנפק''מ לחזו''א.
ועיין במעמד של הוצאה לאור של האור לציון שאמר שמי שיביא ראיה בסוגיא אחרת ממנו מבטיח לענות, אך מי שיביא אחרונים החולקים עליו, וכדומה לא יענה, כי ראה דברי האחרונים, ואחרי ככלות הכל עיין בסברא וכתב מה נראה לו בסוגיא, וזה גישת מרנא החזו''א. ולענ''ד הרבה הרבה מגדולי הפוסקים. ודו''ק.

 

[כהנא דמסייע]

מצרף לשמוע כאן בדקה 7-9

 

[כהנא דמסייע]

ומכאן יראה הרואה שרוב הקושיות של לא ראה וכדו', הם קושיות לא נכונות כלפי גדולי הפוסקים שעיקר ענינם היה הכרעה שכלית בראיות אחר כל הפוסקים. וכמו שהעיר הגרב''צ א''ש.

 

[בני ברקי]

ומכאן יראה הרואה שרוב הקושיות של לא ראה וכדו', הם קושיות לא נכונות כלפי גדולי הפוסקים שעיקר ענינם היה הכרעה שכלית בראיות אחר כל הפוסקים. וכמו שהעיר הגרב''צ א''ש.

דברים נכוחים וטובים
איישר חיליה לאורייתא

 

[שמעון טרבלסי]

ומכאן יראה הרואה שרוב הקושיות של לא ראה וכדו', הם קושיות לא נכונות כלפי גדולי הפוסקים שעיקר ענינם היה הכרעה שכלית בראיות אחר כל הפוסקים. וכמו שהעיר הגרב''צ א''ש.

ודלא כהקדמת הרב פעלים?

 

[הגלילי]

ודלא כהקדמת הרב פעלים?

בדיוק כהקדמת הר"פ מילה במילה.

 

[שמעון טרבלסי]

בדיוק כהקדמת הר"פ מילה במילה.

חכם בן ציון היה משתדל לחפש בכל ספרי האחרונים וגם בני זמנו?

 

[כהנא דמסייע]

ודלא כהקדמת הרב פעלים?

הרב אמר שהוא ראה דברי גדולי הפוסקים, אך הוא כתב מה שנתחדש לו אחרי העיון אחרי כל הראיות והסברות. ואחרי שניסה ליישב דבריהם.
ומה שהרב פעלים כתב שצריך לראות דברי גדולי הפוסקים, אכן. אך ודאי שהעיקר לבסוף להשתמש בזה ככלי לעיון בגוף הסוגיא עצמה. וזה עיקר העמל וכמו שעשה גם הרב פעלים עצמו. אע''פ שבכתיבה הר''פ כן כתב יותר בארוכה והביא הפוסקים מערכה לעומת מערכה. אולם כל מעיין ישר ומורגל בדברי גדולי האחרונים יודע, כי רוב הבקיאות בדברי הפוסקים כבר נמצאת בחיד''א ר''פ כה''ח ושד''ח. ומכאן נשאר לנו בעיקר לראות סברותיהם, ראיותיהם ולהכריע.
ואומר את אשר על לבבי, למשל בענין ספק ספיקא עסקתי יותר מכמה חדשים בעיון רב, מהסוגיות ראשונים, שב שמעתתא, מהר''ם בן חביב בקונטרס עץ הדעת, ש''ך, פרי חדש. וכל הראיות פירקתי אחד לאחד. וכשראיתי במבוא לחלק ה' את כללי הגרב''צ א''ש, ראיתי כיצד גדרים מחודשים שחידש עונים על מה שהפוסקים חולקים, וכל אחד מביא ראיות רבות לצד אחד והשני לצד שני, והוא אומר גדר שמיישב את כל הראיות על נכון, גם בסברא, וגם להלכה.
אז אכן כמו שהגרב''צ א''ש אומר אם כתבתי תשובות ארוכות זה מצעירותי, אבל כעת באתי בגישה של הסולת הנלקט מעיוני, אחרי העיון בסוגיא וגדולי הפוסקים. לא רואה בזה סתירה לר''פ.
ואם כוונתך לגישה שהר''פ כותב שאפשר להשיג על אחרונים, המעיין יעיין שהשגותיו הם בהבנה מסויימת שהוכיח שהיה חסר ידע מסויים ושגו, כמו תות של היעב''ץ ע''ש. ועוד. וד''ב.

 

[כהנא דמסייע]

חכם בן ציון היה משתדל לחפש בכל ספרי האחרונים וגם בני זמנו?

ראה דברי גדולי הפוסקים,

כי רוב הבקיאות בדברי הפוסקים כבר נמצאת בחיד''א ר''פ כה''ח ושד''ח. ומכאן נשאר לנו בעיקר לראות סברותיהם, ראיותיהם ולהכריע.

 

[אסקופה הנדרסת לרגלי גדו"י]

לענ''ד הגישה הזו כלפי החזו''א כלפי אחרונים אחרים לא מדוייקת בכלל. לי ברור במאת האחוזים שגם שראה המון ספרים ואחרונים רבים שכתבו לכאן או לכאן, פחות הביא את האומר, והתייחס יותר לראיות, אם יש ראיות שהובאו בגדולי האחרונים ולא הובאו בדבריו ומכחם להוכיח אחרת, זה סביר לומר שהחזו''א היה מתייחס לזה ברצינות. אבל להביא רשימה של אחרונים לכאן או לכאן, לא זה מה שהיה מנפק''מ לחזו''א.

ולענ"ד ברור במאת האחוזים שגם אילו היה רואה המון ספרים ואחרונים רבים שכתבו לכאן או לכאן, פחות הביא את האומר, והתייחס יותר לראיות, אם יש ראיות שהובאו בגדולי האחרונים ולא הובאו בדבריו ומכחם להוכיח אחרת, זה סביר לומר שהחזו''א היה מתייחס לזה ברצינות. אבל להביא רשימה של אחרונים לכאן או לכאן, לא זה מה שהיה מנפק''מ לחזו''א, ומטעם זה לא היה מחפש הרבה בספרי האחרונים [וכמ"ש הרב פעלים בשם גאוני אשכנז, ודלא כהכרעת הרב פעלים עצמו]​

 

[שמעון טרבלסי]

הרב אמר שהוא ראה דברי גדולי הפוסקים, אך הוא כתב מה שנתחדש לו אחרי העיון אחרי כל הראיות והסברות. ואחרי שניסה ליישב דבריהם.
ומה הרב פעלים כתב שצריך לראות דבקי גדולי הפוסקים אכן. אך ודאי שהעיקר לבסוף להשתמש בזה ככלי לעיון בגוף הסוגיא עצמה. וזה עיקר העמל וכמו שעשה גם הרב פעלים עצמו. אע''פ שבכתיבה הר''פ כן כתב יותר בארוכה והביא הפוסקים מערכה לעומת מערכה. אולם כל מעיין ישר ומורגל בדברי גדולי האחרונים יודע, כי רוב הבקיאות בדברי הפוסקים כבר נמצאת בחיד''א ר''פ כה''ח ושד''ח. ומכאן נשא לנו בעיקר לראות סברותיהם, ראיותיהם ולהכריע.
ואומר את אשר על לבבי, למשל בענין ספק ספיקא עסקתי יותר מכמה חדשים בעיון רב, מהסוגיות ראשונים, שב שמעתתא, מהר''ם בן חביב בקונטרס עץ הדעת, ש''ך פרי חדש. וכל הראיות פירקתי אחד לאחד. וכשראית במבוא לחלק ה' את כללי הגרב''צ א''ש, ראיתי כיצד גדרים מחודשים שחידש עונים על מה שהפוסקים חולקים, וכל אחד מביא ראיות רבות לצד אחד והשני לצד שני, והוא אומר גדר שמיישב את כל הראיות על נכון, גם בסברא, וגם להלכה.
אז אכן כמו שהגרב''צ א''ש אומר אם כתבתי תשובות ארוכות זה מצעירותי, אבל כעת באתי בגישה של הסולת הנלקט מעיוני, אחרי העיון בסודיא וגדולי הפוסקים. לא רואה בזה סתירה לר''פ.
ואם כוונתך לגישה שהר''פ כותב שאפשר להשיג על אחרונים, המעיין יעיין שהשגותיו הם בהבנה מסויימת שהוכיח שהיה חסר ידע מסויים ושגו, כמו תות של היעב''ץ ע''ש. ועוד. וד''ב.

הרב פעלים כותב:

כמדומה שהיחיד שעשה זאת זה מרן הגרע"י זיע"א
לא נראה לי שרבינו חכם בן ציון זיע"א עיין בכל ספרי חכמי הדור, בעניינים שכתב.

 

[כהנא דמסייע]

וחשוב לומר זאת הרבה יותר קשה, להביא במבחן את כל הראיות של גדולי האחרונים, ולהגיע להגדרה מדוייקת שעונה על תרוייהו. ואפילו אם זה נראה דלא כמאן, זה האמת בסוגיא.
מאשר לערוך מערכה לעומת מערכה, גם אם מתחילים מדברי הגמרא והראשונים, ולבסוף לומר כללים האם זה דרבנן סד''ר לקולא, ואם זה דאורייתא, ס''ס לקולא, ספק אחד לחומרא.
לא שהכללים לא נכונים, אך הגישה האם אני מכריע, מעומק הסוגיא. או שאני כתלמיד המכריע ע''פ הכללים. וד''ב. והגרב''צ א''ש היה מכריע בעיונו. ובדרך כלל אחר לימוד מעמיק של הסוגיא כמה חדשים וראיית גדולי הפוסקים בעיון, כשרואים דבריו, רואים שנגע בנקודה המסתברת והמוגדרת היטב.

 

[כהנא דמסייע]

ולענ"ד ברור במאת האחוזים שגם אילו היה רואה המון ספרים ואחרונים רבים שכתבו לכאן או לכאן, פחות הביא את האומר, והתייחס יותר לראיות, אם יש ראיות שהובאו בגדולי האחרונים ולא הובאו בדבריו ומכחם להוכיח אחרת, זה סביר לומר שהחזו''א היה מתייחס לזה ברצינות. אבל להביא רשימה של אחרונים לכאן או לכאן, לא זה מה שהיה מנפק''מ לחזו''א, ומטעם זה לא היה מחפש הרבה בספרי האחרונים [וכמ"ש הרב פעלים בשם גאוני אשכנז, ודלא כהכרעת הרב פעלים עצמו]​

אחזור על מה שכתבתי לעיל, במקו''א, זה ודאי שפעמים אנו מוצאים בדברי מרן החזו''א הכרעה מאד מסתברת מהסוגיא, ופתאום מרן הגרע''י מביא אחרון קדמון מלפני חמש מאות שנה, כמו שראיתי פעם שהביא תשובה מכתב יד של ר' חיים ויטאל, בספר לא מוכר. וזה ברור שזה משקל של אחד מגדולי הקדמונים והחזו''א היה מתייחס לזה אם היה רואה.
אבל הרבה אחרונים גם אם ראה, לא ראה צורך להביא.
וידוע שכשהיה לו ספק בהכרעת הסוגיא, שלח להביא לו מישיבת בית יוסף הסמוכה לביתו הרבה ספרים שדברו בזה. שהמשקל המספרי עוזר להכרעה השכלית, כשהשכל עומד ניב מנגד בשוה, זה ענין של סוגיין דעלמא היכי אזלא, וע' סימן כה בחו''מ.
ומ''מ בסוגיות רבות רבות שראיתי, ראיתי דבר ברור, שגם במקומות שבחזו''א היה נראה יחיד, ע''פ דברי אחרונים מאוחרים שחלקו עליו, בחיפוש רחב יותר מצאנו לו חברים רבים, והמאזן השתנה לבלי הכר. ואכמ''ל. והעיקר אצלנו הוא ההעמקה בסוגיא, ודברי הרב פעלים כתוספת ולא כעיקר.

 

[שמעון טרבלסי]

וחשוב לומר זאת הרבה יותר קשה, להביא במבחן את כל הראיות של גדולי האחרונים, ולהגיע להגדרה מדוייקת שעונה על תרוייהו. ואפילו אם זה נראה דלא כמאן, זה האמת בסוגיא.
מאשר לערוך מערכה לעומת מערכה, גם אם מתחילים מדברי הגמרא והראשונים, ולבסוף לומר כללים האם זה דרבנן סד''ר לקולא, ואם זה דאורייתא, ס''ס לקולא, ספק אחד לחומרא.
לא שהכללים לא נכונים, אך הגישה האם אני מכריע, מעומק הסוגיא. או שאני כתלמיד המכריע ע''פ הכללים. וד''ב. והגרב''צ א''ש היה מכריע בעיונו. ובדרך כלל אחר לימוד מעמיק של הסוגיא כמה חדשים וראיית גדולי הפוסקים בעיון, כשרואים דבריו, רואים שנגע בנקודה המסתברת והמוגדרת היטב.

מסכן מרן הב"י שלא הגיע לדרגה זו של ההכרעה, כמבואר בהקדמתו...

 

[כהנא דמסייע]

אבל להביא רשימה של אחרונים לכאן או לכאן, לא זה מה שהיה מנפק''מ לחזו''א

לא פעם ולא פעמיים, ראיתי שיש רשימה של אחרונים שכולם נקטו כדין מסויים וכפי הנראה בפשטות מהסוגיא, ובאו מאותה ראיה והראיה חוזרת על עצמה בסגנונות שונים. ובא אחרון אחד, ופתח את הסוגיא, והביא ראיות חדשות, ונכנס לעומק הסוגיא. לא נ''ל שבכהאי גוונא הדברים שנכתבו בשאר בדרך העברה, וגם היו אצל אותו חכם כמושכל ראשון, מכריעים, ראיות רבות שהביא אותו גדול. וצריך להתייחס למשקל הסוגיא. בעומק.

 

[אסקופה הנדרסת לרגלי גדו"י]

אחזור על מה שכתבתי לעיל, במקו''א, זה ודאי שפעמים אנו מוצאים בדברי מרן החזו''א הכרעה מאד מסתברת מהסוגיא, ופתאום מרן הגרע''י מביא אחרון קדמון מלפני חמש מאות שנה, כמו שראיתי פעם שהביא תושבה מכתב יד של ר' חיים ויטאל, בספר לא מוכר. וזה ברור שזה משקל של אחד מגדולי הקדמונים והחזו''א היה מתייחס לזה אם היה רואה.
אבל הרבה אחרונים גם אם ראה לא ראה צורך להביא.
וידוע שכשהיה לו ספק בהכרעת הסוגיא, שלח להביא לו מישיבת בית יוסף הסמוכה לביתו הרבה ספרים שדברו בזה. שהמשקל המספרי עוזר להכרעה השכלית, כשהשכל עומד ניב מנגד בשוה, זה ענין של סוגיין דעלמא היכי אזלא, וע' סימן כה בחו''מ.
ומ''מ בסוגיות רבות רבות שראיתי, ראיתי דבר ברור, שגם במקומות שבחזו''א היה נראה יחיד, ע''פ דברי אחרונים מאוחרים שחלקו עליו, בחיפוש רחב יותר מצאנו לו חברים רבים, והמאזן השתנה לבלי הכר. ואכמ''ל. הועיקר אצלנו הוא ההעמקה בסוגיא, ודברי הרב פעלים כתוספת ולא כעיקר.

מעולם לא כתבתי אחרת

 

[כהנא דמסייע]

מסכן מרן הב"י שלא הגיע לדרגה זו של ההכרעה, כמבואר בהקדמתו...

מסכן מי שלא מבין שהבית יוסף לא הכריע בין ראשונים. וגם החזו"א והגרב''צ לא. אבל להכריע בין אחרונים מי שמסכן זה מי שלא מכריע.
וגם הגרע''י מודה שזה עיקר הדרך בהוראה במחלוקות בין האחרונים
וזה לשון מרן הגרע''י: "וְמִי שֶׁהוּא בַּעַל הוֹרָאָה - בַּעַל כֹּחַ לְהִכָּנֵס לְהוֹרָאָה, חַיָּב עַד כַּמָּה שֶׁיָּדוֹ מַגַּעַת, לְהִתְבּוֹנֵן הֵיטֵב בְּטַעֲמוֹ שֶׁל הָאוֹסֵר וּבְטַעֲמוֹ שֶׁל הַמַּתִּיר, וְלְהִתְבּוֹנֵן אִם יֵשׁ לוֹ אֵיזֶה רְאָיָה לְדַעַת הַמַּתִּיר אוֹ לְדַעַת הָאוֹסֵר, בְּלִי שׁוּם חֲנֻפָּה, הֲלֹא אֵין לָאָדָם מוֹנוֹפּוֹל עַל הַתּוֹרָה".
ועוד כתוב שם: "וֶהֱוֵי מִתְאַבֵּק בַּעֲפַר רַגְלֵיהֶם', מִצַּד אֶחָד עֲפַר רַגְלֵיהֶם, תִּתְנַהֵג אִתָּם בַּעֲנָוָה כִּי סוֹף סוֹף הֵם גְּאוֹנִים, הֵם גְּדוֹלִים, אך מִצַּד שֵׁנִי מֻתָּר לְךָ לְהִתְאַבֵּק, לְהֵאָבֵק עַל דַּעְתְּךָ, יֵשׁ לְךָ דֵּעָה נְחוּשָׁה בְּאֵיזֶה דָּבָר שֶׁל הֲלָכָה, אַתָּה מֵבִין שֶׁכָּךְ הַהֲלָכָה, וְאַתָּה תַּלְמִיד חָכָם שֶׁהִגַּעְתָּ לְהוֹרָאָה, תַּעֲמֹד עַל דַּעְתְּךָ! לֹא בְּכָל דָּבָר יִהְיֶה פַּחְדָּן וְיֹאמַר 'אֲנִי מְבַטֵּל דַּעְתִּי...', זֶה אֵין לוֹ דַּעַת בִּכְלָל, אִם הוּא עוֹשֶׂה תָּמִיד כְּמוֹ בִּטּוּל חָמֵץ... 'מְבַטֵּל בְּלִבּוֹ וְדַיּוֹ' אָז אֵין לוֹ דַּעַת, צָרִיךְ אָדָם לַעֲמֹד עַל דֵּעוֹתָיו".

 

[הגלילי]

הרב פעלים כותב:
הצג קובץ מצורף 7460
כמדומה שהיחיד שעשה זאת זה מרן הגרע"י זיע"א
לא נראה לי שרבינו חכם בן ציון זיע"א עיין בכל ספרי חכמי הדור, בעניינים שכתב.

הר"פ לא כתב שתחפש אחרונים ותכריע על פי רוב השו"ת שמצאת. זה פשוט וברור מכיון שגם הר"פ לא מביא כמויות של פוסקים. הכוונה היא שהעיון ייתן לך עוד כיווני חשיבה או ראיות שלא ראית ויעזור לך לשקול את הדברים ואם הפוסק אחרי שראה הרבה שו"ת ואעפ"כ יש לו תשובות על מה שכתבו הוא לא חייב להסכים איתם ויכול לחלוק עליהם. (כדאי להעתיק את כל הקטע של הר"פ ולא חלקים) מלבד זאת ברור שהר"פ התכוין לאפוקי מהאשכנזים שמהסוגיא ישר מכריעים את הדין (כהיש"ש) ולא התכוין שתשב ימים שלמים לקרוא את כל מי שכתב בנושא, אלא התכוין לגדולי הפוסקים שדנו בסוגיא ויש להם מהלכים שונים. והמעיין בר"פ יראה שלא הביא כל שו"ת שהיה קיים בזמנו אלא את גדולי האחרונים. וזה מה שעשה חכם בן ציון והמעיין באול"צ יראה שהוא מביא כסדר את גדולי האחרונים ודן בדבריהם ומכריע את הדין לפי סברתו ומשמיא קא זכו ליה שאחר שעמל ויגע התפרסמו פסקיו בכל העולם.

 

[כהנא דמסייע]

הרב פעלים כותב:
הצג קובץ מצורף 7460
כמדומה שהיחיד שעשה זאת זה מרן הגרע"י זיע"א
לא נראה לי שרבינו חכם בן ציון זיע"א עיין בכל ספרי חכמי הדור, בעניינים שכתב.

כפי ששמעתי ממרן הגר''מ צדקה גדולי חכמי פורת יוסף הושפעו רבות מדרך מרן החזו''א וזו גם היה עיקר דרך רבם הגר''ע עטייה, העיון העמוק וההכרעה המסתברת. וכמו שאמרתי, כבר אספו בדורות האחרונים הר''פ שד''ח וכה''ח רב תבואות גם מדברי האחרונים. ומ''מ אצל מרן הבא''ח רואים פלאי פלאות מצד אחד מקוריות וסברות עצמאיות מאד, ע''פ רמב''ם ויישובים מופלאים, וזה לא סתר כי הוא זה לבקיאות המופלאה שלו.
אבל כתב הגרע''א באגרותיו שאם יש מקום לדון, מה יותר להשקיע, בעיון או בבקיאות בדברי הפוסקים, המעיין לא יכשל ויימצא הרבה חברים כמותו, ואילו הבקיא יותר עלול לטעות. וצריך בזה איזון חכם.
ומ''מ מה שבאתי לומר שהוא אמר בפירוש מה שכתבו הפוסקים לא הבאתי. רק מה שחידשתי. ואחרי העיון בדבריהם אם הוקשה לי. ניסיתי ליישב, ורק לאחר שלא הצלחתי כתבתי לפי הנראה מהעיון בסוגיא.
ואמר שמי שיעיר על הבנה בסוגיא יתקן. גם מקטן שבדורו.
אבל במובאות של אחרונים שהסיקו כמוהו או נגדו לא יביא.
וודאי שאם יביאו אחרון חשוב שהביא בתשובתו ראיות שלא ראה יתחשב. וד''ב.

 

[כהנא דמסייע]

מעולם לא כתבתי אחרת

היה חשוב לי לחדד הדברים, לכולם לאו דווקא לך, ושמח שאנו בדעה אחת.

 

[אסקופה הנדרסת לרגלי גדו"י]

מסכן מי שלא מבין שהבית לא הכריע בין ראשונים. וגם החזו'א והגרב''צ לא. אבל להכריע בין אחרונים מי שמסכן זה מי שלא מכריע.
וגם הגרע''י מודה שזה עיקר הדרך בהוראה במחלוקות בין האחרונים
וזה לשון מרן הגרע''י: "וְמִי שֶׁהוּא בַּעַל הוֹרָאָה - בַּעַל כֹּחַ לְהִכָּנֵס לְהוֹרָאָה, חַיָּב עַד כַּמָּה שֶׁיָּדוֹ מַגַּעַת, לְהִתְבּוֹנֵן הֵיטֵב בְּטַעֲמוֹ שֶׁל הָאוֹסֵר וּבְטַעֲמוֹ שֶׁל הַמַּתִּיר, וְלְהִתְבּוֹנֵן אִם יֵשׁ לוֹ אֵיזֶה רְאָיָה לְדַעַת הַמַּתִּיר אוֹ לְדַעַת הָאוֹסֵר, בְּלִי שׁוּם חֲנֻפָּה, הֲלֹא אֵין לָאָדָם מוֹנוֹפּוֹל עַל הַתּוֹרָה".
ועוד כתוב שם: "וֶהֱוֵי מִתְאַבֵּק בַּעֲפַר רַגְלֵיהֶם', מִצַּד אֶחָד עֲפַר רַגְלֵיהֶם, תִּתְנַהֵג אִתָּם בַּעֲנָוָה כִּי סוֹף סוֹף הֵם גְּאוֹנִים, הֵם גְּדוֹלִים, אך מִצַּד שֵׁנִי מֻתָּר לְךָ לְהִתְאַבֵּק, לְהֵאָבֵק עַל דַּעְתְּךָ, יֵשׁ לְךָ דֵּעָה נְחוּשָׁה בְּאֵיזֶה דָּבָר שֶׁל הֲלָכָה, אַתָּה מֵבִין שֶׁכָּךְ הַהֲלָכָה, וְאַתָּה תַּלְמִיד חָכָם שֶׁהִגַּעְתָּ לְהוֹרָאָה, תַּעֲמֹד עַל דַּעְתְּךָ! לֹא בְּכָל דָּבָר יִהְיֶה פַּחְדָּן וְיֹאמַר 'אֲנִי מְבַטֵּל דַּעְתִּי...', זֶה אֵין לוֹ דַּעַת בִּכְלָל, אִם הוּא עוֹשֶׂה תָּמִיד כְּמוֹ בִּטּוּל חָמֵץ... 'מְבַטֵּל בְּלִבּוֹ וְדַיּוֹ' אָז אֵין לוֹ דַּעַת, צָרִיךְ אָדָם לַעֲמֹד עַל דֵּעוֹתָיו".

בענין זה, כדאי לציין דברי הגראי"ל שטינמן זצ"ל -

ואאל"ט, בספר אפיקי איל הביאו ממנו שאמר מפורש יותר שהיחס שלנו להאחרונים צריך שיהיה כמו היחס של האחרונים להראשונים

 

[מקור נאמן]

אבל כתב הגרע''א באגרותיו שאם יש מקום לדון, מה יותר להשקיע, בעיון או בבקיאות בדברי הפוסקים, המעיין לא יכשל ויימצא הרבה חברים כמותו, ואילו הבקיא יותר עלול לטעות. וצריך בזה איזון חכם.

וכ' הגאון ר' נפתלי זילברברג ז"ל בחידושי הגרע"א חולין (וורשא תרצ"ב) הדרכה בלימוד מהגרע"א זיע"א וז"ל ואגב אודיע ששמעתי ממו"ר הגאון שערי שמחה זצ"ל בשם רבינו הרעק"א שהזהיר לתלמידיו הגאונים ותלמידי תלמידיו הרבים ועצומים שעיקר היגיעה והעמלה בתורה תהיה להישיר השכל אף אם עי"ז יחסר כח הבקיאות שאין העת מספקת על שניהם. כי מי ששכלו ישר באמת אזי שכלו הישר ישמרהו וימנעהו מללכת שובב להעלות על דעתו חלילה נגד הגמ' ותוס' והרמב"ן וכו', כי כל דברי קדשם מיושרים בתכלית, וההיפך מדבריהם הוא עקום בתכלית, ובר שכל הישר לא יטבע ח"ו בעקמומיות עמקי שאול תחתית ר"ל מהאי דעתא עכ"ד.

 

[אסקופה הנדרסת לרגלי גדו"י]

בענין דרכו של הבא"ח בחיפוש דברי האחרונים כדאי להביא עדות הג"ר מרדכי אליהו זצ"ל -

וע"ע -

 

[כהנא דמסייע]

ואאל"ט, בספר אפיקי איל הביאו ממנו שאמר מפורש יותר שהיחס שלנו להאחרונים צריך שיהיה כמו היחס של האחרונים להראשונים

אולם האמת יורה דרכו דמרן הגראי''ל התייחס כן אולי לגודל קדושתם וצדקותם, ועמקותם, בודאי. בהערצה כדורות קודמים. אך כל המעיין בספריו ראה יראה דהולך בדרך מקורית, מעומק הסוגיא, בראיות סברות וחידושים. וזכיתי כמה וכמה פעמים להיות בביתו בעת שמסר שיעור לפני מופלגי תורה, כעין מה שהיה עם הגר''ד לנדו, במעמד ההוא, וכל אחד מביא ראיות לכאן ולכאן מכל הש''ס, והוא בונה וסותר, מפרק ומיישב, בעוז. וד''ב.

 

[כהנא דמסייע]

ואאל"ט, בספר אפיקי איל הביאו ממנו שאמר מפורש יותר שהיחס שלנו להאחרונים צריך שיהיה כמו היחס של האחרונים להראשונים

והאמת יורה דרכו דייתכן דכלפי נוב''י וגרע''א וחיד''א וגר''א שהם גדולי אחרונים מלפני כמאתיים שנה, יש יחס של פער של סוג אחר. ועוד יש הרבה מה לדבר בענין זה. ומ''מ זו דרכו של הגרב''צ א''ש כמו שביארתי בענין הלכה.

 

[כהנא דמסייע]

בענין זה, כדאי לציין דברי הגראי"ל שטינמן זצ"ל -

אני בעצמי בכמה הזדמנויות שמעתי ממנו גם יחס אחר לדורנו, שבדורנו שבכלל ישראל הרבה לא לומדים תורה אפשר לזכות יותר מדורות קודמים. ובחורים צעירים מכוונים לסברות קדמונים, מצרף הקלטה משיעור שנמסר בישיבת קהילות יעקב. וזכורני עוד הרבה מזה, ואחז שצריך לשאוף לגדלות בסברא ובעצמאות בתורה, אך כמובן יש את החלק של "באבק רגליהם" לדעת שהם גדולי עולם בתפיסה עצומה. ומ''מ לא נ''ל שהתכוין בדברים הנ''ל לקבוע מסמרות להלכה. שכפי שראיתי היה מכריע בעומק ובסברא בדברים הקשים ביותר גם בדיני פיקוח נפש.

Kol Halashon

www2.kolhalashon.com

 

[כהנא דמסייע]

שבדורנו שבכלל ישראל הרבה לא לומדים תורה אפשר לזכות יותר מדורות קודמים. ובחורים צעירים מכוונים לסברות קדמונים,

יום ג' י''ג מרחשוון תשס''ו
מרן הגרא''יל שטיינמן
אני רוצה לומר לכם דבר ששמעתי פעם, חידוש גדול, חידוש עצום, חידוש מהחפץ חיים, החפץ חיים היה פעם בלודז' והיה שם איזה ישיבה קטנה, והם הלכו לחפץ חיים לדבר כמה מילים. והוא אמר דבר, אני רואה אותו כאמת, כחידוש גדול מאוד שגוזרים בשמיים! מה גוזרים? גוזרים כמה תורה תהיה בעולם, וכמה אנשים ילמדו אותה. ואם יש הרבה אנשים שלומדים, אז כל אחד ואחד, יתחלק קצת. אבל, אם יש מעט אנשים שיושבים ולומדים, אז כל אחד ואחד מקבל הרבה, הרבה תורה! ככה הוא אמר, זה חידוש גדול, שאפשר ככה לעשות חלוקה. בגשמיות אנחנו מבינים, שיש כזה דבר, אבל ברוחניות שיש כזה דבר? אבל כך הוא אומר.

ומתוך זה, מוריי ורבותיי, תבינו מה קורה בזמננו, לדורנו, לבנינו: היום, לא כולם לומדים תורה. יש רק מעט אנשים שיושבים ולומדים. אז מה קורה? כל אחד ואחד מאיתנו, כל אחד יכול לזכות, הרבה מאוד! הרבה יותר מהדורות הקודמים! הרי בדורות הקודמים, היה צריך לחלק את כל השפע של התורה לכל אחד, והיו הרבה שלומדים תורה. אז כל אחד קיבל קצת קצת. אבל היום, היום, כשיש מעט שלומדים, אז הקצת לומדים האלה, זוכים, זוכים להכל! הוא אמר, שאפשר היום לזכות הרבה יותר מאשר הדורות הקודמים!

היום בחור שלומד לא כל כך, בספר של הרב גוסטמאן, אמר לפוניבז'רוב, שלא צריך להיות "מתמיד". הוא אמר שלא צריך ללמוד ארבע עשרה שעות ביום! לא צריך! היום, אפשר להיות "כותב" – תלמיד חכם משמעותי, גם בפחות! פעם אחד שלמד ארבע עשרה שנה, זה היה משהו. אבל היום, שתים עשרה שעות זה כבר הרבה! הרי בדורות הקודמים, מי שלמד שתים עשרה שעות, זה היה "כלום". אבל היום, נושאים בתורה שלנו, למרות שברוך השם יש תורה, ביחס לכל העולם כולו, הרי יש מדינות שאין בהן תורה בכלל! אין תורה!

ואם הקדוש ברוך הוא משפיע שפע של תורה כמו לחמישה מיליון יהודים, וחמישה מיליון יהודים לא לומדים בינינו, נשאר רק בלי ישיבה לזכור... אז מה קורה? בעשר שעות היום, בחור שלומד בישיבה, אפילו שהוא לא כל כך חד, יכול להבין ולהגיד "סברות עמוקות"! שם מכוון, לרשב"א מכוין לרבי עקיבא. סברות עמוקות מאוד! בחור צעיר, הוא בא, כמה הוא לומד? נכנס ללמוד שנה, אפילו פחות, והוא כבר עובר על סברות כאלה, שכבר רבי עקיבא איגר רק יכל להגיד, פעם מישהו שכיון לרעק''א היה צריך להיות גדול מאד, אבל היום בחור צעיר מאד אומר סברות של רעק''א, שגדולים בקלות, יכולים להבין. למה? כי שולחים שפע של תורה, ומי שלומד, הוא זוכה לחלק גדול!

רבותיי, מצד אחד, הדור שלנו מאוד, מאוד ירוד! אבל מצד שני, יש כזו אפשרות לזכות! יש פה לומדים, שיכולים להיות זוכים לסברות כאלו עמוקות ! זה באמת כתוב, כמו שאומרים "עד ששקעה זרחה". הרי יהושע פחות ממשה רבינו, מה זה ששקעה זרחה? ככה כל הדורות מתקטנים.

אף על פי שהדור שלנו מאוד ירוד, הקדוש ברוך הוא בחסדו הגדול נתן לנו את הישיבות! ואומרים, שבתקופה קרובה יש כמעט ארבעים אלף ישיבות (לומדים, מוסדות לימוד) שלומדים, ומתחברים ספרים, יום יום נדפסים מראשי ישיבות מגידי שיעורים אגנצ'ע תייר'ס! יש לכם, יש לנו, אפשרות לזכות ולהיות "מחובר לקדוש ברוך הוא" וללמוד, להבין חוכמה עמוקה! כל אחד ואחד שבא לישיבה, בא עם כוונה טובה. אף אחד לא בא בשביל ..., חלילה. כל אחד רוצה ללמוד!

ויש אפשרות לזכות הרבה יותר! אתם, שנמצאים בישיבה, כל אחד ואחד, אם תמשיכו ללמוד – אפילו לא 14 שעות ביום! – תוכלו לזכות למה שזכו גדולי הדורות! כל אחד יכול לזכות להיות "מקורב" לקדוש ברוך הוא!
הקדוש ברוך הוא יעזור, שכל אלה שנמצאים כאן, יזכו לשמוח גדול, לצאת את המלך שמיים! הקדוש ברוך הוא יעזור לכולם, אמן!

[למעבר לאשכול הבא לחץ כאן]