השיעור השבועי של הגר"י יוסף - העלון, הערות והארות (3)

  • יוזם האשכול יוזם האשכול יעקבי
  • תאריך התחלה תאריך התחלה
לחזון איש היה את החזון איש זה הספיק לו.
זה עובדא שלא היה לא הרבה ספרים, גם כל הראשונים לא היה לו. אפשר שהוא הסתדר אם מה שהיה לו, אבל רצה עוד ספרים מגדולי האחרונים.
הוא עמל בתורה מתוך קדושה וטהרה ויגיעה עצומה, ומעבר למה שהוא השיג במוחו הכביר וליבו הרחב, כלל לא העסיק אותו מה חשבו אחרים. לא עסק בסיסמאות וציטוטים וכמה חושבים כמוהו.
למדת פעם ש"ך על יו"ד? "הוא גם עמל בתורה מתוך קדושה וטהרה ויגיעה עצומה". והוא גם מצטט מעוד אחרונים לרוב. וגם לפעמים מביא משאר גדולי דורו שהסכימו לפסקיו.

מ"מ פשוט שא"א להגיד בכל מקום שהיה חוזר, ודי בזה.
 
זה עובדא שלא היה לא הרבה ספרים, גם כל הראשונים לא היה לו. אפשר שהוא הסתדר אם מה שהיה לו, אבל רצה עוד ספרים מגדולי האחרונים.

למדת פעם ש"ך על יו"ד? "הוא גם עמל בתורה מתוך קדושה וטהרה ויגיעה עצומה". והוא גם מצטט מעוד אחרונים לרוב. וגם לפעמים מביא משאר גדולי דורו שהסכימו לפסקיו.

מ"מ פשוט שא"א להגיד בכל מקום שהיה חוזר, ודי בזה.
למדת פעם חזון איש? ההקשר שאתה עושה בין הש"ך לחזון איש מראה שאין לך הבנה בדרך הלימוד והפסק של החזון איש ודי בזה.
 
וכי הוא הכיר בכלל את החזו"א שהוא יכול לדעת מה למד ומה לא למד, מה ראה ומה לא ראה?
בטוח שהחזו"א ידע כל מה שחשב שהוא צריך לדעת, והיה לו מספיק דעת יותר מהרב שטען עליו 'נעלם ממנו...'
אז איך לגבי מרן הב"י טוענים אילו ידע?
וכי לא ידע כל מה שצריך לדעת?
 
ובכלל אתה משווה הדפסות ראשונים שלא היו, לאחרונים נו"כ על הדף שהיה לו,
לומר שלא ראה זו שטות.
מספיק עם הדימויים שאינם דומים, ודמגוגיה זולה.
 
ובכלל אתה משווה הדפסות ראשונים שלא היו, לאחרונים נו"כ על הדף שהיה לו,
לומר שלא ראה זו שטות.
מספיק עם הדימויים שאינם דומים, ודמגוגיה זולה.
לא דיבר על נושאי כלים.

ומצינו שנעלם מד' הפוסקים קדומים הרבה יותר, דברים הרבה יותר מפורשים, מצורפת רשימה קטנה:
נעלם מעיניו לפי שעה דברי גמ' ערוכה - "אחר שכתבתי כל זה מצאתי בפרק מי שאחזו (גיטין עא.)". (ב"י אה"ע סי' קעב סעי' יב)[1].

נעלם מעיניו תוספתא – עי' מג"א (סי' קס ס"ק ז) שכ' שהמרדכי הביא בשם התוספתא דלא כב"י "ואלו ראה הרב"י לא חלק עליה". (והו"ד בהליכו"ע ח"א עמ' שמ, ופסק כוותיה).

נעלם ממרן הב"י ד' הרמב"ם – ראה להרב מולקנדוב בקובץ עץ חיים גליון לב הע' 2. ובענין ד' הב"י יו"ד סי' קצה, כבר עמד בזה בטה"ב ח"ב עמ' קפב משם רבים מהאח' ולא תי'. וכבר מצינו כן לעולמים שכתבו האח' שנעלם מד' השו"ע ד' איזה ראשון ועכ"ז כ' האחרונים ליישב דברי מרן. וכמש"כ הכנה"ג (אה"ע סי' קיט הגה"ט אות מח) שנעלם מד' מרן ד' הרמב"ם, ובמק"א כתבתי בזה עוד. ובשו"ת יבי"א ח"ו (או"ח סי' יד אות א) כ' שאף שבב"י (יו"ד סי' רסה ס"ח) ובמאירי ובס' המאורות כ' בדעת הרמב"ם שערוות קטן הוי ערוה, מ"מ מד' הרמב"ם בהל' מילה (פ"ג ה"ה) מבואר לא כך, ונעלמו מהם ד' הרמב"ם.

נעלם מעיניו תוספות – א'. דרישה (או"ח סי' שי סק"א) "וב"י אפשר דאישתמיטתיה לד' התוס' מנגד עיניו משום שהוא נדפס בדף שלפני". ב'. המג"א (סי' רעא ס"ק כד) כ' "ובודאי אילו ראה הרב"י דברי התוספות באותו פעם היה פוסק כותייהו". ג'. בב"י יו"ד (סי' רפו ס"י) כ' "והרמב"ם (שם ה"ו) ג"כ כ' בתי כנסיות ובתי מדרשות שאין בהם בית דירה פטורים לפי שהם קדש. וכתב עוד (הי"א) פתח שבין ביהמ"ד או בין ביהכ"נ וביתו אם רגיל לצאת ולבא באותו הפתח חייב במזוזה משמע שהיה מפרש כדברי התוספות (מנחות לג) והרא"ש ופסק כדמשמע בתלמוד דידן ולא כדמשמע בירושלמי". וצ"ב אמאי לא ביאר דס"ל דתלמודא דידן והירושלמי לא חולקים, וכמו שביארו התוס' ביומא (יא:), שהירושלמי מיירי בביהמ"ד דיחיד. ועוד צ"ב בד' הב"י שבסו"ד כ' שלענין הלכה "נכון להצריך מזוזה לביהמ"ד כדברי הירושלמי ומהר"ם", ולכאו' דבריו צ"ב דמאן יימר שמהר"ם הצריך מזוזה בביהמ"ד של רבים ושמא מיירי בביהמ"ד דיחיד, וס"ל כהתוס'. וביותר שהחיד"א בשם הגדולים (מערכת גדולים אות מ [כט], ואות ש [קכג], ובמערכת ספרים אות פ [עב]) כ' שהתוס' ליומא הם ממהר"ם, וא"כ בעל כרחינו לומר דמהר"ם מיירי בביהכנ"ס דיחיד. וא"כ צ"ב טובא מש"כ הב"י שנכון להצריך מזוזה כד' הירושלמי ומהר"ם, דהרי למהר"ם הירושלמי אינו מחייב מזוזה בביהמ"ד דרבים. ופלא שהב"י לא הביא ד' התוס' ביומא. ונראה שנעלמו מעיניו לפי שעה. וצע"ג. ובמקומו הרחבתי בזה.



[1] וכבר מצינו כן לעולמים, וכמש"כ הרמב"ם באגרתו לר' פנחס הדיין (שילת, עמ' תמד) וז"ל "ואני אומר לך מה ארע לי עתה בדבר זה, בא אלי הדיין החסיד וקונטריס מן החיבור (היד החזקה) בידו, יש בו הלכות רוצח מספר נזיקים, והראה לי הלכה אחת, אמר לי קרא זו, קראתי אותה אמרתי לו מה ספק יש בזו, אמר לי באיזה מקום נאמרו דברים אלו, אמרתי לו במקומן או באלו הן הגולין או בסנהדרין בדיני הרוצח, אמר לי כבר חזרתי על הכל ולא מצאתי. אמרתי לו שמא בירושלמי, אמר לי ביקשתי ולא מצאתי, לא בירושלמי ולא בתוספתא. השתוממתי כמו שעה ואמרתי לו אני זוכר שבמקום פלוני מגיטין נתפרשו דברים אלו, הוצאתי גיטין וחפשתי ולא מצאתי, תמהתי ונבהלתי ואמרתי היכן נאמרו דברים אלו, הנח עתה עד שאזכור מקומן. הוא יצא ואני נזכרתי שלחתי שליח והחזרתיו והראתי לו הדברים מפורשין בגמרא יבמות אגב גררא. תמה והלך" עכ"ל לעניינינו. ע"ש.

וכן בתוס' יו״ט (סנהדרין פ"ג מ"ז) ״ושוב מצאתי בפרק הגוזל קמא״.
 
לא דיבר על נושאי כלים.

ומצינו שנעלם מד' הפוסקים קדומים הרבה יותר, דברים הרבה יותר מפורשים, מצורפת רשימה קטנה:
נעלם מעיניו לפי שעה דברי גמ' ערוכה - "אחר שכתבתי כל זה מצאתי בפרק מי שאחזו (גיטין עא.)". (ב"י אה"ע סי' קעב סעי' יב)[1].

נעלם מעיניו תוספתא – עי' מג"א (סי' קס ס"ק ז) שכ' שהמרדכי הביא בשם התוספתא דלא כב"י "ואלו ראה הרב"י לא חלק עליה". (והו"ד בהליכו"ע ח"א עמ' שמ, ופסק כוותיה).

נעלם ממרן הב"י ד' הרמב"ם – ראה להרב מולקנדוב בקובץ עץ חיים גליון לב הע' 2. ובענין ד' הב"י יו"ד סי' קצה, כבר עמד בזה בטה"ב ח"ב עמ' קפב משם רבים מהאח' ולא תי'. וכבר מצינו כן לעולמים שכתבו האח' שנעלם מד' השו"ע ד' איזה ראשון ועכ"ז כ' האחרונים ליישב דברי מרן. וכמש"כ הכנה"ג (אה"ע סי' קיט הגה"ט אות מח) שנעלם מד' מרן ד' הרמב"ם, ובמק"א כתבתי בזה עוד. ובשו"ת יבי"א ח"ו (או"ח סי' יד אות א) כ' שאף שבב"י (יו"ד סי' רסה ס"ח) ובמאירי ובס' המאורות כ' בדעת הרמב"ם שערוות קטן הוי ערוה, מ"מ מד' הרמב"ם בהל' מילה (פ"ג ה"ה) מבואר לא כך, ונעלמו מהם ד' הרמב"ם.

נעלם מעיניו תוספות – א'. דרישה (או"ח סי' שי סק"א) "וב"י אפשר דאישתמיטתיה לד' התוס' מנגד עיניו משום שהוא נדפס בדף שלפני". ב'. המג"א (סי' רעא ס"ק כד) כ' "ובודאי אילו ראה הרב"י דברי התוספות באותו פעם היה פוסק כותייהו". ג'. בב"י יו"ד (סי' רפו ס"י) כ' "והרמב"ם (שם ה"ו) ג"כ כ' בתי כנסיות ובתי מדרשות שאין בהם בית דירה פטורים לפי שהם קדש. וכתב עוד (הי"א) פתח שבין ביהמ"ד או בין ביהכ"נ וביתו אם רגיל לצאת ולבא באותו הפתח חייב במזוזה משמע שהיה מפרש כדברי התוספות (מנחות לג) והרא"ש ופסק כדמשמע בתלמוד דידן ולא כדמשמע בירושלמי". וצ"ב אמאי לא ביאר דס"ל דתלמודא דידן והירושלמי לא חולקים, וכמו שביארו התוס' ביומא (יא:), שהירושלמי מיירי בביהמ"ד דיחיד. ועוד צ"ב בד' הב"י שבסו"ד כ' שלענין הלכה "נכון להצריך מזוזה לביהמ"ד כדברי הירושלמי ומהר"ם", ולכאו' דבריו צ"ב דמאן יימר שמהר"ם הצריך מזוזה בביהמ"ד של רבים ושמא מיירי בביהמ"ד דיחיד, וס"ל כהתוס'. וביותר שהחיד"א בשם הגדולים (מערכת גדולים אות מ [כט], ואות ש [קכג], ובמערכת ספרים אות פ [עב]) כ' שהתוס' ליומא הם ממהר"ם, וא"כ בעל כרחינו לומר דמהר"ם מיירי בביהכנ"ס דיחיד. וא"כ צ"ב טובא מש"כ הב"י שנכון להצריך מזוזה כד' הירושלמי ומהר"ם, דהרי למהר"ם הירושלמי אינו מחייב מזוזה בביהמ"ד דרבים. ופלא שהב"י לא הביא ד' התוס' ביומא. ונראה שנעלמו מעיניו לפי שעה. וצע"ג. ובמקומו הרחבתי בזה.



[1] וכבר מצינו כן לעולמים, וכמש"כ הרמב"ם באגרתו לר' פנחס הדיין (שילת, עמ' תמד) וז"ל "ואני אומר לך מה ארע לי עתה בדבר זה, בא אלי הדיין החסיד וקונטריס מן החיבור (היד החזקה) בידו, יש בו הלכות רוצח מספר נזיקים, והראה לי הלכה אחת, אמר לי קרא זו, קראתי אותה אמרתי לו מה ספק יש בזו, אמר לי באיזה מקום נאמרו דברים אלו, אמרתי לו במקומן או באלו הן הגולין או בסנהדרין בדיני הרוצח, אמר לי כבר חזרתי על הכל ולא מצאתי. אמרתי לו שמא בירושלמי, אמר לי ביקשתי ולא מצאתי, לא בירושלמי ולא בתוספתא. השתוממתי כמו שעה ואמרתי לו אני זוכר שבמקום פלוני מגיטין נתפרשו דברים אלו, הוצאתי גיטין וחפשתי ולא מצאתי, תמהתי ונבהלתי ואמרתי היכן נאמרו דברים אלו, הנח עתה עד שאזכור מקומן. הוא יצא ואני נזכרתי שלחתי שליח והחזרתיו והראתי לו הדברים מפורשין בגמרא יבמות אגב גררא. תמה והלך" עכ"ל לעניינינו. ע"ש.

וכן בתוס' יו״ט (סנהדרין פ"ג מ"ז) ״ושוב מצאתי בפרק הגוזל קמא״.
איך יכול להיות שמכולם נעלם חוץ מהרב עובדיה יוסף, ובנו הרה"ר לשעבר?
חידה.
 
דברי הרב סמיכה לחיים, בדעת הראשונים האם ברכה''ת דאורייתא או דרבנן.
אבקש מהרב ידידיה שיעלה את הדברים, שוב. לשמוע מדקה 28, ולראות דברים מהופכים בתכלית שא''א להבינם כלל וכלל. לכאורה.
1750852252487.png
 
וגם שהביא דברי הברכ''י והמט''י הסוברים שהוי ספיקא דאורייתא בגלל שהרמב''ם סובר דהוי דרבנן כתב עליו שנעלם ממנו דברי המבי''ט, ודחה הראיה מהב''י ועוד:
1750852506017.png
1750852558729.png
 
למדת פעם חזון איש? ההקשר שאתה עושה בין הש"ך לחזון איש מראה שאין לך הבנה בדרך הלימוד והפסק של החזון איש ודי בזה.
ודאי שיש שינויים. אבל אתה יודע איך החזו"א התייחס אליו?
ודאי שהחזו"א לא סבר שהדרך שלו יותר טובה מדרכו של הש"ך.

בקיצור, הרעיון הזה שיש מעלה לא להיות בקי בדברי רבותינו גדולי האחרונים, אין לו יסוד, ואינו נכון כלל.
 
הרעיון הזה שיש מעלה לא להיות בקי בדברי רבותינו גדולי האחרונים, אין לו יסוד, ואינו נכון כלל.
אף אחד לא חושב כן, אבל אדם שבקי בדברי האחרונים, וזה בא על חשבון העיון בסוגיא, או להיפך. זה שאלה שהגרעק''א כתב עליה, שאדם שרגיל בעיון הדק בראשונים, לעולם לא יסתור דברים בקדמונים, ואם יחפשו ימצאו רבים רבים כוותיה, ואילו בקי שמביא ראיות לדבריו ולא משקיע מספיק בעיון, גם ראיותיו ודימוייו, לא נכונים.
 
המשיך והוסיף:
הגר''י צובירי היה שאמי מובהק
ומהרי''ץ עצמו אכן כתב כו''כ פעמים לפסוק כמרן כל עוד שזה לא כנגד המנהג הקדום
אלו לא רק מובאות מפה ומשם שמישהו הראה למישהו
זה עיקר שיטתו ותורף פסקיו
במחילה להציג את זה כדעת פוסקי תימן זה סילוף של ממש
שיכתוב שכבר בתימן נחלקו בזה ודעת השתילי זיתים וההולכים בעקבותיו היא אכן כך
 
הגר''י צובירי היה שאמי מובהק
ומהרי''ץ עצמו אכן כתב כו''כ פעמים לפסוק כמרן כל עוד שזה לא כנגד המנהג הקדום
אלו לא רק מובאות מפה ומשם שמישהו הראה למישהו
זה עיקר שיטתו ותורף פסקיו
במחילה להציג את זה כדעת פוסקי תימן זה סילוף של ממש
שיכתוב שכבר בתימן נחלקו בזה ודעת השתילי זיתים וההולכים בעקבותיו היא אכן כך
הביא שם את כל המחלוקת. ולא הסתיר אף צד. ע"ש.
 
ראשי תחתית