נחזור להסרטה זו.
ראה ביביע אומר חלק ד או"ח סי' לב אות א' מש"כ שם הן אמת וכו'
דמפורש כהרב סופר שליט"א ולא כהרב יצחק יוסף.
השיעור השבועי של הגר"י יוסף - העלון, הערות והארות (3)
- יוזם האשכול יעקבי
- תאריך התחלה
- סטטוס
ראה ביביע אומר חלק ד או"ח סי' לב אות א' מש"כ שם הן אמת וכו'
דמפורש כהרב סופר שליט"א ולא כהרב יצחק יוסף.
שמעון טרבלסי
חבר בכיר
- הצטרף
- 21/4/25
- הודעות
- 2,357
לא מבין מה אתה כותב.
המג"א שכתב שאילו מרן היה רואה היה חוזר בו שיקר? לא סבר שבאמת מרן עצמו היה חוזר בו?
שמעון טרבלסי
חבר בכיר
- הצטרף
- 21/4/25
- הודעות
- 2,357
אכן, וזו בדיוק שיטת מרן הגרע"י זיע"א.
עת שערי רצון
חבר מוביל
- הצטרף
- 5/1/25
- הודעות
- 1,916
רח"ל ...
הרמ"א ביור"ד כותב להדיא ביורה דעה שרבו הוא מי שמעמידו על האמת בסברא ישרה וכו' עי"ש
שמעון טרבלסי
חבר בכיר
- הצטרף
- 21/4/25
- הודעות
- 2,357
וזה לשונו:
שו"ת יביע אומר חלק ד - אורח חיים סימן לב
ובאמת דלאו רבותא למחשב גברי, אלא שהואיל ומילתא דרבנן היא אזלינן לקולא. וביחוד לשיטת הסוברים דבדרבנן לא אזלינן בתר רוב האוסרים. וכמ"ש המצפה איתן (שבת סד:) בדעת התוס' שם, דס"ל דבשל סופרים הלך אחר המיקל, אפי' ביחיד נגד רבים. ושכן הוא דעת הרמב"ם (פ"ז מה' יום טוב ה"ח). וכמ"ש ה"ה שם. ונראה דה"ט כמ"ש גדולי האחרונים שהובאו בגט פשוט בכלליו (כלל א), דלא נאמר בתורה אחרי רבים להטות, אלא כשכל הדיינים נקבצו יחדיו ונחלקו פנים אל פנים, שאז נתבטלה סברת המיעוט נגד הרוב. אבל במחלוקת שלא נשאו ונתנו פא"פ, וכגון מחלוקת הפוסקים, לא נפקא מספיקא דדינא. שאפשר שאילו היו נו"נ ביחד היו המרובים מודים למועטים. ע"ש. וכיו"ב כ' הגאון חזון איש (ערלה, ר"ס ז). ע"ש. ובמקום אחר הסברנו דה"ט דקי"ל ספק בר' להקל במיעוט נגד הרוב, ואפי' מאה פוסקים אומרים לברך ושנים אומרים שלא לברך, קי"ל שאין לברך דסב"ל.
כמרן הראש"ל שליט"א ולא כהרב המסכים שליט"א
ראוי להביא לשון מרן זצוק"ל בחזון עובדיה (ימים נוראים עמ' רצ"ד):
ומש"כ שא"כ נצרך שו"ע חדש בהגלות ספרי הראשונים בדורותינו, דבריו תמוהים, לא ניתנו אפי' להאמר, וכ"ש להכתב.
אשמח למקורות לחידושים האלה...
- אולי בהלכות מסויימות יש שהתווכחו אם המנהג היה ככה או לא.
אבל וודאי דעת מרן זצוק"ל שאזלינן בתר המנהג נגד השו"ע ולא חוששים לסב"ל.
עת שערי רצון
חבר מוביל
- הצטרף
- 5/1/25
- הודעות
- 1,916
אז צריך לברך אחרי ההדלקה ??
צריך לברך על הלל בר"ח ??
צריך לברך מעין שבע היכן שאין ס"ת ובליל פסח ??
זה גם מנהגים נגד מרן .
לשיטת הרב עובדיה רק מנהגים קדומים מזמן הראשונים (גם בזה צ"ע טובא ואכמ"ל) מקיימים
ועל זה חלקו עליו ...
גם בברכה אחר הדלקת הנר?
אז אולי תדגיש את זה...
(ואהבתי שאתה אומר צ"ע טובא. כי רבים מהאחרונים כותבים שמנהג שנתפשט אחרי מרן לא אזלינן כוותיה)
עת שערי רצון
חבר מוביל
- הצטרף
- 5/1/25
- הודעות
- 1,916
כתבתי צ''ע טובא כי יש מנהגים רבים שהרב עובדיה מקיים אף שבוודאי לכו''ע נתפשטו אחר הוראות מרן וכמה דוגמאות:
- תפילין בט' באב (המנהג הרווח כיום הוא ע''פ החיד''א והרש''ש שחיו אחרי קבלת הוראות מרן)
- זמן השקיעה (אין עדויות וראיות ברורות שנהגו כמו הגאונים בזמן מרן הש''ע, ואף נראה דנהגו כר''ת ואכמ''ל)
- תפילין דר''ת (לא ידוע שנהגו אנשים פשוטים להניחם, כמדומה שהראשון שכתב את זה הוא ר''ח פלאג'י, ואשמח למקורות)
ויש עוד כמה, אינני זוכר ...
מביא שם ספר שמעיד שכך היה המנהג קודם דורו של מרן.
כתבתי על זה במקו"א, שישנם כמה מקומות שמרן זצוק"ל כתב שאם "כל הפוסקים" קיימו ואישרו את המנהג, אזלינן כוותיה אף אחרי דורו של מרן. (וכדוגמת "אתה חוננתנו" שנוהגים נגד דעתם של הראשונים ומרן השו"ע)
- וכל שכן לעניין ר"ת שישנם כמה עדויות שמשמע מהם שכך היה המנהג קודם - ואכמ"ל.
יש על זה תשובה, אני גם לא זוכר איפה... אע"פ שמרן כתב "לירא שמים".
אם יש לך עוד אשמח לשמוע...
משיב כהלכה
חבר בכיר
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 5,021
כבר התבאר כאן שלא היו דברים מעולם, וזהו מנהג חדש שהחל בק"ק בית אל, הרבה אחרי תקופת מרן, כאשר בכל העולם לא הניחו תפילין בשחרית ת"ב.
ותמוה ביותר לשכנע את כל העולים מכל הארצות להניח תפילין נגד דעת מרן, ולשכנע את כל תושבי ארץ הקודש נגד דעת מרן מרא דאתרא, כל זה בשם "מנהג ירושלים" שאינו אלא בית כנסת קטן (בית אל) שממנו פשט בירושלים.
מכל זה מוכח שכאשר מדברים על "מרן" ועל "מרא דאתרא" אין הכוונה למרן השו"ע אלא למרן אחר לגמרי.
משיב כהלכה
חבר בכיר
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 5,021
ואגב דעסקינן בשיעור השבועי, יש לציין שבדרשתו במוצ"ש פרשת מטות מסעי תשפ"א אמר כרגיל שמרן הגר"ש משאש לא ראה את הספר חידושי דינים, ואם היה רואה בוודאי היה חוזר בו, מאחר ומנהג קדום הוא ולא עפ"י הקבלה הונהג.
אבל אליבא דאמת, הוא עצמו לא ראה את דברי הגר"ש משאש בשו"ת שמש ומגן (ח"ב סי' ז' וח"ג סי' ז') שראה את הספר הנ"ל ואעפ"כ לא שינה פסקו, והרבה להשיב על זה.
אבל אליבא דאמת, הוא עצמו לא ראה את דברי הגר"ש משאש בשו"ת שמש ומגן (ח"ב סי' ז' וח"ג סי' ז') שראה את הספר הנ"ל ואעפ"כ לא שינה פסקו, והרבה להשיב על זה.
כבר הביא לעיל ידידנו הרב @יזדי שליט"א,
שאי"ז נכון דברי הרב יצחק יוסף שכביכול קרא את דברי ההסכמה של מרן הגרי"ח שליט"א,
כיון שבהסכמה לא הזכיר זאת, כי אם בקונטרס הנדפס בראש הספר למעלה ממאה עמודים.
נמאס כבר מהשמטת דברים בזדון והטעיית הציבור!!!
פתח עיניך וראה לאן הפנו אותך
הנה הספר לפנינו וראה מה מרן זצ"ל כותב איך סוגיין דעלמא לפסוק. ורק לצורך מצוה או שעה"ד סומכים על היחיד נגד הרבים בדרבנן
והרי זה כמרן המסכים שליט"א ולא כהרב המלקט שליט"א.
תמשיך להוציא לעז וללגלג ולהוציא את מרן שליט"א "קטן" כדרכך בקודש...
אתה הוא ה"קטן" שלא עברת על כל התשובות ביבי"א, וישנם עוד מקומות חוץ מהיבי"א שהבאת.
- אז במקום להמשיך לעמוד בפורום הזה ולצווח על "השמטת דברים בזדון והטעיית הציבור" כדאי לך לעבור על דברי מרן שליט"א ולראות שענה על כל הלגלוגים שלך...
אני לא בא להכנס לטענות הנ"ל, כי לא נכנסתי לסוגייא.
- אבל רק הסברתי דעתו של מרן זצוק"ל למה סבר להניח נגד מרן השו"ע, כי דעתו הייתה שבקונטרס דינים פה משמע שהמנהג היה להניח.
עת שערי רצון
חבר מוביל
- הצטרף
- 5/1/25
- הודעות
- 1,916
אתה נורמלי ?
אני קורא פה (בקונטרס שאתה מביא) שכתוב שמנהג ירושלים לא (!) להניח (להניח במנחה)
אחד משנינו לא יודע לקרוא.
דוקא לעיל ידידנו הרב @יזדי שליט"א (שמוזמן להגיב בעצמו...) הביא כמה וכמה דברים שהרב יצחק יוסף אמר ובספרים כתוב הפוך בדיוק, וכדברי מרן שליט"א.
תירגע.
@יזדי הפנה למקור מסוים וממוקד, @שמעון טרבלסי בחר להביא את המקור ולחתוך את המשך דברי מרן זצ"ל שהוא הוא הנוגע לענייננו. איננו דנים פה על ערב שבת ולא על הפסד מרובה ושעת הדחק, ועל זה תלונתי בלבד.
יכול להיות שמרן זצ"ל כתב במקומות אחרים דברים אחרים, אבל לא זה הנושא, ואם יש לך מקומות וראיות לזה כתוב זאת ל @יזדי שהביא את דברי מרן.
על כל פנים ע"פ דברי יזדי והדברים שהביא ממרן ביבי"א חד סי' לב וודאי שמרן המסכים צודק.
הדקדוק הוא מכך שכותב שבשחרית המדקדקים לא "מתעטפים" ומשמע שמניחין תפילין.
וכן מדברי מהר"י אבוהב.
(יש עוד לדון בזה הרבה, אבל בכל מקרה כך דעת מרן זצוק"ל, אבל בשום מקום לא כתב שמנהג שנתפשט אחרי דורו של מרן אזלינן כוותיה)
"וודאי"...
חחחחחחחח
- עברת על מה ששלחתי!?
ובאמת דעת הרב עובדיה יוסף שלא מתעטפים בשחרית?
עת שערי רצון
חבר מוביל
- הצטרף
- 5/1/25
- הודעות
- 1,916
דקדוקי עניות...
הוא כותב להידא שהמנהג לא להניח.
ואין כאן שום דקדוק כי פשוט שכוונתו שיש כאלה שמתעטפים אף בלי תפילין, ויש כאלה שמתעטפים רק במנחה, אם לא יש סתירה בין הרישא לסיפא ...
זה נכון
ולכן כתבתי לעיל:
ועל זה יצא קצפך ...
כן. והחמרת את הקושיה.
ודברי הרב יצחק בילקוטו סותרים דבריו בשיעור.
ומש"כ שם שמה שמרן זצ"ל כתב במאור ישראל הוא לפלפולא ולא להלכה, צע"ג דאותם דברים נכתבו גם ביבי"א הנזכר ושם זה ודאי להלכה.
אם מעט דעת יש לך בקודקודך ואם יודע אתה לקרוא אז כן זה ודאי
צא וראה בילקו"י שצירפת כמה מתחבט להסביר הדברים שם ביבי"א ח"ד ותבין למה.
אין איסור "להתעטף" בטלית...
ורק למנהג שנהגו בדורות האחרונים להניח תפילין בשחרית נמצא לזה מקור מוסמך, אבל לא "לשנות" את מה שנוהגים להתעטף בציצית.
(ולכן גם כתב מרן זצוק"ל שמקום שנהגו לא להניח תפילין א"צ לשנות מנהגם)
לא כותב כזה דבר.
יצא קצפי שהיה משמע מדבריך לעורר על הכלל הזה שמתחשבים רק במנהגים קודם דורו של מרן.
מה סותרים בדיוק!?
הביא שם עוד כמה חילוקים.
- והביא שכך השיב לו מפורשות מרן זצוק"ל כמבואר ביבי"א ח"ח.
את היבי"א בח"ד אפשר להסביר בפשיטות כמש"כ.
את היבי"א בח"ח (בפרט שזו משנה אחרונה) ואת עדותו של מרן שליט"א לא.
משיב כהלכה
חבר בכיר
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 5,021
זה הענין, שיש כללים אבל ההליכה לפיהם איננה עקבית, והכללים משתנים לפי הענין והצורך.
גם אם תמציא בשם ה"חידושי דינים" שנהגו בירושלים בזמן ההוא להניח בבוקר, זה יועיל לכל היותר לתושבי ירושלים שנהגו בזה, שימשיכו במנהגם.
אבל כל שאר ארץ ישראל וכל העולם שנהגו להניח במנחה, מהיכי תיתי לגרום להם לשנות מנהגם שהוא כדעת השו"ע, ולנהוג דלא כהשו"ע?
הלזה יקרא "קיבלנו הוראות מרן"?
אשמח להסבר.
מה ההסבר שנכתב לפלפולא???
אם הוא הולך לפי ספר מנהגים זה שמניחים תפילין בשחרית (לו יהי שכך כתוב שם),
מפורש כתוב שלא נוהגים להתעטף!
- סטטוס