כזית בנפח או במשקל? בירור חדש

לא הבנתי כתוב פה מפורש שזה נפח.
הוא כותב שאפשר לשער גם במשקל כי הוא קרוב מאוד לנפח, ולפי זה פשוט שאם יש דבר שהנפח והמשקל אינם קרובים זה לזה אזלינן בתר נפח, ודבר זה אי"צ לפנים.
וכ"כ להדיא בשו"ת חזון עובדיה ח"א כרך ב' עמ' תקי"ח
הצג קובץ מצורף 5139
הצג קובץ מצורף 5140
אין חולק על כך שהעיקר הוא בנפח, גם הרב יצחק כותב זאת. השאלה היא איך לשער כיום.

מה זה עוזר שזה בערך, הרי לפי הנפח טוענים שאין ב27 גרם מצה רכה כזית, אז איך כתב בפשטות 27 גרם.
ובכל ספריו פרט לשו"ת חזו"ע הנ"ל שיער "תמיד" במשקל, גם דברים שאין משקלם הסגולי שוה, וגם בדינים כלליים.
ובפורום השכן הביאו הקלטה שלו אומר לרב בוטבול שגם לקולא הולכים אחרי המשקל.
וזה באמת חידוש גדול. ושם ביארו זאת שהעדיף במקום אחד להקל ולסמוך על ס"ס, מאשר ליתן תורת כל א' וא' בידו.
 
אבל מרן הגרע"י כתב שהשיעור הוא 27 גרם "בדיוק".
בירושלמי יש שמשערים לפי דעתו של רואה
ופי' המפז"ל, שהכוונה שגם אם אינו יודע בדיוק, יעשה כמו שנראה לו בעין
וההכרח כי לא כל הזיתים שוים, ולא כל המקומות שוים
והתורה לא הקפידה ממש בדיוק.
ומש"כ הרב עובדיה: בדיוק, כעת אינו לפני
אבל כמדומני שהכוונה שהשיעור של הדרהם זה 27 גר' בדיוק.
זה פשטות הדברים.
[וככלל, כל הנסיונות לעשות דיוקים ברב עובדיה, לא תמיד זה הדרך].
 
אין חולק על כך שהעיקר הוא בנפח, גם הרב יצחק כותב זאת. השאלה היא איך לשער כיום.
פשוט שאם יש נפק"מ, כיון שהעיקר הוא הנפח אזלינן בתריה.
מה זה עוזר שזה בערך, הרי לפי הנפח טוענים שאין ב27 גרם מצה רכה כזית, אז איך כתב בפשטות 27 גרם.
איירי במצות קשות, וברכות צריך ארבעים וכמו שהעיד בשמו בנו הגר"ד שליט"א.
ובכל ספריו פרט לשו"ת חזו"ע הנ"ל שיער "תמיד" במשקל, גם דברים שאין משקלם הסגולי שוה, וגם בדינים כלליים.
איפה?
ובפורום השכן הביאו הקלטה שלו אומר לרב בוטבול שגם לקולא הולכים אחרי המשקל.
אולי בינה מלאכותית, אולי חקיין מוצלח.
וזה באמת חידוש גדול. ושם ביארו זאת שהעדיף במקום אחד להקל ולסמוך על ס"ס, מאשר ליתן תורת כל א' וא' בידו.
שהוא מעולם לא חידש.
 
איירי במצות קשות, וברכות צריך ארבעים וכמו שהעיד בשמו בנו הגר"ד שליט"א.
ולא חשש לתת מכשול אותם האוכלים רכות?
יבי"א ח"ח סי' כב את ה, ח"ט סי' צח אות ד, יחו"ד ח"א סי' טז, ח"ו ס"ס יד, חזו"ע ברכות עמ' נט-ס, ועמ' רנט. חזו"ע סוכות עמ' קיג שצילומו הובא לעיל. ובעוד מקומות רבים.
אולי בינה מלאכותית, אולי חקיין מוצלח.

שהוא מעולם לא חידש.
מה נעשה שהרב בוטבול חוזר ואומר כך, וגם כותב כך במכתב?
הרב בוטבול בשם מרן.jpg
 

קבצים מצורפים

מה נעשה שהרב בוטבול חוזר ואומר כך, וגם כותב כך במכתב?
רב גדול ככל שיהיה, כגובה ארזים גובהו, שאומר דברים תמוהים מאוד - אין לשמוע לו. כמו שהבא"ח בזמנו אמר ששיעור חלה הוא 2.2 והרב עצמו הקשה עליו מדברי הרמב"ם המפורשים שיש הבדל בין קמח למים - אותו הדבר [גלגל הוא שחוזר בעולם], דברי הרב עובדיה בזה תמוהים עד מאוד. מה הקשר שהרמב"ם כתב ושיער במשקל של דרהם??? הרי הרמב"ם בעצמו כתב שיש הפרש בין הדברים. זה הרי היתה השגתו על הבא"ח בצעירותו, אז כאן נהפך הגלגל??
צריכים לדעת ולהבחין בכל תשובה ושאלה ששואלים רב, גדול ככל שיהיה, אם הדברים הנאמרים הם מתוך מונחות בסוגיא באותו הרגע, או לא.
וזה החסרון הגדול בדורנו. שלא יודעים להבחין בזה.
דברים שכתב הרב בצעירותו חדים וברורים יותר פי כמה מדברים שכתב ואמר בזקנותו. והדברים ידועים וברורים לכל [הטעויות בחזו"ע מרובים פי כמה וכמה מאשר ביבי"א ובחזו"ע פסח הישן]. ולכן ודאי שיש לסמוך יותר על מה שכתב בהערה בחזו"ע פסח שהעיקר הוא הנפח, ולא על שאר הדברים שאמר בזקנותו שאין להם שום הבנה, וגם נסתרים מדברי כל הפוסקים שהביא בעצמו.
 
דברים שכתב הרב בצעירותו חדים וברורים יותר פי כמה מדברים שכתב ואמר בזקנותו. והדברים ידועים וברורים לכל [הטעויות בחזו"ע מרובים פי כמה וכמה מאשר ביבי"א ובחזו"ע פסח הישן]. ולכן ודאי שיש לסמוך יותר על מה שכתב בהערה בחזו"ע פסח שהעיקר הוא הנפח, ולא על שאר הדברים שאמר בזקנותו שאין להם שום הבנה, וגם נסתרים מדברי כל הפוסקים שהביא בעצמו.
זאת לא ידעתי
אבל כעין זה ראיתי שכתב הרב יצחק יוסף, בהקדמה למשנ"ב תפארת ח"ב, שאחר כך הושמטה,
מצו"ב.הקדמת משנב .png
 
אבל כעין זה ראיתי שכתב הרב יצחק יוסף, בהקדמה למשנ"ב תפארת ח"ב, שאחר כך הושמטה,
מצו"ב
לא רואה בקטע האחרון דברי זלזול ברב עובדיה, שהיה זקן ולא הבחין בטעמים.
דוקא הזלזול הוא בחלק הקודם, ההלכתי,
1747801318060.png
זהו דבר שאסור להאמין שהיה, דהא על שינוי מקום מחדר לחדר לא מברכים שוב כנודע, ולא משנה אם התכונו לפטור או לא.
צא וראה מה גרם הלהיטות לברך על הבמבה 'האדמה'. ברכה לבטלה ממש [אם אפשר להאמין שכך היה].
 
רב גדול ככל שיהיה, כגובה ארזים גובהו, שאומר דברים תמוהים מאוד - אין לשמוע לו. כמו שהבא"ח בזמנו אמר ששיעור חלה הוא 2.2 והרב עצמו הקשה עליו מדברי הרמב"ם המפורשים שיש הבדל בין קמח למים - אותו הדבר [גלגל הוא שחוזר בעולם], דברי הרב עובדיה בזה תמוהים עד מאוד. מה הקשר שהרמב"ם כתב ושיער במשקל של דרהם??? הרי הרמב"ם בעצמו כתב שיש הפרש בין הדברים. זה הרי היתה השגתו על הבא"ח בצעירותו, אז כאן נהפך הגלגל??
צריכים לדעת ולהבחין בכל תשובה ושאלה ששואלים רב, גדול ככל שיהיה, אם הדברים הנאמרים הם מתוך מונחות בסוגיא באותו הרגע, או לא.
וזה החסרון הגדול בדורנו. שלא יודעים להבחין בזה.
דברים שכתב הרב בצעירותו חדים וברורים יותר פי כמה מדברים שכתב ואמר בזקנותו. והדברים ידועים וברורים לכל [הטעויות בחזו"ע מרובים פי כמה וכמה מאשר ביבי"א ובחזו"ע פסח הישן]. ולכן ודאי שיש לסמוך יותר על מה שכתב בהערה בחזו"ע פסח שהעיקר הוא הנפח, ולא על שאר הדברים שאמר בזקנותו שאין להם שום הבנה, וגם נסתרים מדברי כל הפוסקים שהביא בעצמו.
הנידון כאן לא היה האם צודק אלא מה סובר.
 
ולא חשש לתת מכשול אותם האוכלים רכות?
א. רובא דרובא אוכלים קשות. ב. בלאו הכי הכזית של היום הוא חומרא ע"ג חומרא, לדון חצי ביצה ולא שליש, ובקליפתה, וע"כ לא חשש לתת מכשול למיעוט שוטים שלא יבינו דבריו כיון שבלא"ה מעיקה"ד יוצא יד"ח אף בפחות מזה.
יבי"א ח"ח סי' כב את ה, ח"ט סי' צח אות ד, יחו"ד ח"א סי' טז, ח"ו ס"ס יד, חזו"ע ברכות עמ' נט-ס, ועמ' רנט. חזו"ע סוכות עמ' קיג שצילומו הובא לעיל.
אין לי כח לעבור על כל המקומות, אבל בחזו"ע שצילומו הובא לעיל כתוב מפורש נפח, והגר"ד שליט"א תמיד מביא ראיה מהחזו"ע הזה שמשערים בנפח.
ובעוד מקומות רבים.

מה נעשה שהרב בוטבול חוזר ואומר כך, וגם כותב כך במכתב?
ומה נעשה שהגר"ד טוען שלהד"מ?
מאמינים למה שיותר הגיוני.
 
הקלטת הרב יהודה ברכה את הרב עובדיה בענין נפח ומשקל מצה.
הרב אומר במפורש שהוא לא נכנס לזה, הוא לא יודע, הוא סומך על הפוסקים, הפתה"ד ועוד שכתבו משקל ובדקו וכו'.
זה לא 'הכרעה' שהולכים לפי משקל, אלא 'חוסר בירור'.
גם המציאות היא שהפתה"ד וסיעתם לא כתבו כן 'בכל הדברים', ואדרבה כתבו שהם 'בדקו' ויצא להם אותו הדבר, כלומר 'צריך לבדוק', ואם בדורנו בדקו ויצא לא אותו הדבר - שומעים למי שבדק, ואין אומרים למי שלא ראה את החודש שיבוא ויעיד.
 

קבצים מצורפים

לא רואה בקטע האחרון דברי זלזול ברב עובדיה, שהיה זקן ולא הבחין בטעמים.
דוקא הזלזול הוא בחלק הקודם, ההלכתי,
הצג קובץ מצורף 5182
זהו דבר שאסור להאמין שהיה, דהא על שינוי מקום מחדר לחדר לא מברכים שוב כנודע, ולא משנה אם התכונו לפטור או לא.
צא וראה מה גרם הלהיטות לברך על הבמבה 'האדמה'. ברכה לבטלה ממש [אם אפשר להאמין שכך היה].
זכור לי שמנהגו היה לאכול ביצה או אורז ואח"כ לברך נפשות, וא"כ זה הפסיק את ברכת "האדמה" שבירך, ולכן יכל לברך על הכרפס.
השאלה היא מה עם ברכה שאינה צריכה... אין יכל מעיקרא לברך האדמה?
 
זכור לי שמנהגו היה לאכול ביצה או אורז ואח"כלברך נפשות, וא"כ זה הפסיק את ברכת "האדמה" שבירך, ולכן יכל לברך על הכרפס.
לפי מה שכתב שם - הקושיא קושיא. אם הוא לא כתב את כל הסדר שעשה - זו לא בעיה שלי. צריכים לדעת ג"כ איך לכתוב
 
לפי מה שכתב שם - הקושיא קושיא. אם הוא לא כתב את כל הסדר שעשה - זו לא בעיה שלי. צריכים לדעת ג"כ איך לכתוב
שמעתי (או ראיתי) פעם שבהתחלה אמר שאביו בירך האדמה על הבמבה בליל הסדר. ואחרי שהקשו עליו שזה לא יכול להיות כי מברכים כבר האדמה על הכרפס, אז אח"כ הוסיף ואמר וכתב שזה היה לפני הכרפס ועשו שינוי מקום.
הא לך שאינו מדייק בכתיבת סיפורים עם כל הפרטים.
 
ראשי תחתית