אז מה זה קבלת מרן??
דמיונות.
קיבלנו, אבל כל דבר לגופו.
אבל יש ראיות שכנראה מע"כ צודק.
והבן בעומק הענין.
להחמיר נגד מרן. האמנם???
- יוזם האשכול עת שערי רצון
- תאריך התחלה
דמיונות.
קיבלנו, אבל כל דבר לגופו.
אבל יש ראיות שכנראה מע"כ צודק.
והבן בעומק הענין.
עת שערי רצון
חבר בכיר
- הצטרף
- 5/1/25
- הודעות
- 1,266
זה שתופסים כמרן להקל, היינו שכך הדין מעיקר הדין וכמ''ש החיד''א דמי שעושה כמרן אף בסב''ל לא מחינן בהו, אף דקי''ל סב''ל נגד 'מרן', מ''מ לכתחילה בעינן להחמיר נגד מרן, וסב''ל יוכיח דאמרינן סב''ל נגד 'מרן', ובפשטות אין שום סברא לחלק שדווקא סב''ל אמרינן נגד מרן, אבל להקל באיסורי סקילה וכרת שרינן לכתחילה ואין מקום להחמיר בזה, ואתמהה...
מ''מ לכתחילה בעינן להחמיר נגד מרן, ואף להורות כן בציבור (לכאו') כמו שתראה דרכם של גדולי פוסקי ספרד כהחיד'א והכף החיים והבן איש חי ועוד
מ''מ לכתחילה בעינן להחמיר נגד מרן, ואף להורות כן בציבור (לכאו') כמו שתראה דרכם של גדולי פוסקי ספרד כהחיד'א והכף החיים והבן איש חי ועוד
בנו הראש"ל היוצא סובר של"א סב"ל נגדו, והוא הולך עם זה חזק.
וצע"ג.
לפעמים הצע"ג יותר טוב מכל תירוץ שיהיה
גם אם ספק ברכה לבטלה היא ספק דאורייתא - מאי שנא בשאר דינים דאורייתא דעבדי כרבם?
זאת אומרת, איני מבין הקושיה...
נגד מרן עבדינן סב"ל,
נגד מרן החיד"א, הגר"ח"פ הבא"ח המ"ב והחזו"א עבדינן סב"ל.
מרן הגרע"י, גבוה משכמו ומעלה מכל העם,
אבל יותר מכולם שלא עבדינן סב"ל נגדו?
זה חידוש עצום שאין דוגמתו בפוסקים ראו"ח.
[נדמה לי שגם קירות ביתך יעידו בך שהבינו את הקושיא גם אם הם מתעקשים שלא להבין].
אכן הערתי שמריהטת לשון הרה"ג הראש"ל היוצא קצת מטעים ומשמע מניסוח דבריו שדברי החיד"א עוסקים בחומרה נגד מרן ואין הדבר כן
עיין כאן
פתחתי אשכול על הנושא והמשך הדיון שם
ותעשה לי טובה אל תתייחס לדמגוג שמדבר בתחילת הסרטון
הציטוט שהוא מצטט בשם החיד"א שהמחמיר נגד מרן צריך תשובה וכפרה, הוא נכון? @כהן בבקשה תחכימנו
ויקץ יוסף והנה חלום...
כבר נכתב לעיל עי"ש.
מרנן ורבנן
חבר מוביל
החילוק בין מרן השו"ע לבין מרן הגרע"י, למה הר"י סובר שאצל הגרע"י לא אומרים סב"ל - אני חושב שזה חילוק פשוט (לא יודע אם אני מסכים, צריך לעיין, אבל לעצם העובדה שיש חילוק וחילוק פשוק מידי - זה יש)
אור לציון 'חכמה ומוסר' עמ' פח:
מי שאינו משתדל להחמיר אפילו במקום שיש פוסקים שמחמירים אלא סומך על מרן השו"ע בכל מקום שהתיר, זו לא יראת הקב''ה אלא יראת השו''ע. יראת הקב"ה לא קל להגיע אליה, כי בדרך כלל פוחדים מבני אדם ולא מהקב"ה, והאמת שצריך להיות להפך לא לפחד מבנ"א, לא ח"ו לזלזל בהם אלא שלא לירא מהם, וזה קשה מאד.
מי שאינו משתדל להחמיר אפילו במקום שיש פוסקים שמחמירים אלא סומך על מרן השו"ע בכל מקום שהתיר, זו לא יראת הקב''ה אלא יראת השו''ע. יראת הקב"ה לא קל להגיע אליה, כי בדרך כלל פוחדים מבני אדם ולא מהקב"ה, והאמת שצריך להיות להפך לא לפחד מבנ"א, לא ח"ו לזלזל בהם אלא שלא לירא מהם, וזה קשה מאד.
אסקופה הנדרסת לרגלי גדו"י
חבר קבוע
- הצטרף
- 31/12/24
- הודעות
- 388
המעיין בתשובת הרמב"ם שם יראה שדעתו שאין מקום לאסור, וכל כוונתו שאין להחמיר היכא שברור הדין להתיר
ובאמת דרכו של הרמב"ם היה להחמיר טובא, וכמ"ש בשו"ת רא"ם (סי' ה') שא' מהסיבות לסתירות בין פיה"מ למשנה תורה הוא "שאף על פי שפשט התלמוד מורה יותר כפי מה שכתב בפיה"מ, עם כל זה חזר בו בעת זקנותו שחבר חבורו הגדול ופסק בו לחומרא, כי הרב ז"ל רודף ברוב פסקיו אחרי החומרא"
וכיוצא בזה כתב מהר"י צאהרי [מגדולי חכמי תימן, בדורו של מרן הב"י] (פתיחה לפי' על הל' שחיטה להרמב"ם, נדפס בספר תורתן שלבני תימן עמ' מ"ו) "ובקצת מקומות נטה [הרמב"ם] אחרי המחמיר והוא יחיד בתלמוד ונדחו דבריו, וצריך אותן המקומות לידע בהן לחולשתינו אנחנו העם השרויים בחשך בארץ התימן למען יוכל המבין אותן המקומות שהקילו בהן לאכול בהיתר ולא יאבד ממון ישראל והתורה חסה עליו בכמה מקומות"
וכבר ידועים דברי הר"ן בתשובתו להריב"ש (שו"ת הר"ן סי' ע"ח, שו"ת ריב"ש סי' ש"צ) "רואה אני דבריך טובים ונכוחים, שאפילו בעסקי העולם כל משכיל בוחר לנפשו הדרך היותר בטוח והמשומר מכל נזק ומכשול ואפילו באפשר רחוק, על אחת כמה וכמה שיש לנו לעשות כן בדרכי התורה והמצוות שהם כבשונו של עולם, ואיך נניח הדרך אשר דרכו בה רבותינו הקדושים ונכניס עצמנו במקום צר ובמשעול הכרמים" [והמעיין שם יראה שמדבר על הוראה לרבים ולא על חומרות בין אדם לעצמו]
וכדרך הזה הנחיל הר"ן לתלמידיו, וכמ"ש הריב"ש במכתבו אליו (שו"ת הריב"ש סי' שפ"ח) "בהיותי חושק לדבקה בדרכיך וללכת בעקבות מדותיך להחמיר ולחוש ולדקדק בכל מה שאפשר"
ואכמל"י
ובאמת דרכו של הרמב"ם היה להחמיר טובא, וכמ"ש בשו"ת רא"ם (סי' ה') שא' מהסיבות לסתירות בין פיה"מ למשנה תורה הוא "שאף על פי שפשט התלמוד מורה יותר כפי מה שכתב בפיה"מ, עם כל זה חזר בו בעת זקנותו שחבר חבורו הגדול ופסק בו לחומרא, כי הרב ז"ל רודף ברוב פסקיו אחרי החומרא"
וכיוצא בזה כתב מהר"י צאהרי [מגדולי חכמי תימן, בדורו של מרן הב"י] (פתיחה לפי' על הל' שחיטה להרמב"ם, נדפס בספר תורתן שלבני תימן עמ' מ"ו) "ובקצת מקומות נטה [הרמב"ם] אחרי המחמיר והוא יחיד בתלמוד ונדחו דבריו, וצריך אותן המקומות לידע בהן לחולשתינו אנחנו העם השרויים בחשך בארץ התימן למען יוכל המבין אותן המקומות שהקילו בהן לאכול בהיתר ולא יאבד ממון ישראל והתורה חסה עליו בכמה מקומות"
וכבר ידועים דברי הר"ן בתשובתו להריב"ש (שו"ת הר"ן סי' ע"ח, שו"ת ריב"ש סי' ש"צ) "רואה אני דבריך טובים ונכוחים, שאפילו בעסקי העולם כל משכיל בוחר לנפשו הדרך היותר בטוח והמשומר מכל נזק ומכשול ואפילו באפשר רחוק, על אחת כמה וכמה שיש לנו לעשות כן בדרכי התורה והמצוות שהם כבשונו של עולם, ואיך נניח הדרך אשר דרכו בה רבותינו הקדושים ונכניס עצמנו במקום צר ובמשעול הכרמים" [והמעיין שם יראה שמדבר על הוראה לרבים ולא על חומרות בין אדם לעצמו]
וכדרך הזה הנחיל הר"ן לתלמידיו, וכמ"ש הריב"ש במכתבו אליו (שו"ת הריב"ש סי' שפ"ח) "בהיותי חושק לדבקה בדרכיך וללכת בעקבות מדותיך להחמיר ולחוש ולדקדק בכל מה שאפשר"
ואכמל"י
משיב כהלכה
חבר בכיר
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 2,241
שפתיו ברור מיללו שיש להתיר כל מה שאפשר להתיר, וזה לא סותר למה שבדעתו הרחבה ראה שאין מקום להתיר.
אסקופה הנדרסת לרגלי גדו"י
חבר קבוע
- הצטרף
- 31/12/24
- הודעות
- 388
ומה שבדעתו הרחבה ראה שאין מקום להתיר כולל גם מקומות ש"פשט התלמוד מורה יותר" כצד הקולא
משיב כהלכה
חבר בכיר
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 2,241
כנראה שלדעתו לא. הוא לא ציין מקורות, ולכן קשה להסיק מסקנות. אבל מכח זה לנסות לשלול מה שכתב בעצמו - מגוחך.